Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 3 Simanim 448 to 452·Siman 452 Order and Timing of Kashering Utensilsשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ג (סי' תמח-תנב)·תנב סדר וזמן הגעלת כלים

אתנב סדר וזמן הגעלת כלים
ובו ל' סעיפים

בסדר הגעלה
א סדר הגעלה⁹⁹⁶, לוקח יורה ומרתיח בה מים, ומכניס לתוכה כל כלים⁹⁹⁷ הצריכים הגעלה בכלי ראשון⁹⁹⁸.

גוכלי גדול שאינו נכנס כלל לתוכה, יעשה שפה⁹⁹⁹ של טיט¹⁰⁰⁰ סביב לפיו, כדי שיקבל מים רבים ויעברו המים על כל שפתו, ואחר כך ימלאנו מים על כל שפתו, וירתיחם בתוכו אצל האש, ונמצא שגם שפת הכלי הוגעל על ידי הרותחים שעברו על גביו.

דואף על פי שהרותחין אינן מתעכבין הרבה על שפת הכלי¹⁰⁰¹, שמיד הן זבין ויורדים משם דרך הטיט¹⁰⁰², מכל מקום הרי גם כל השנה לא נתעכב החמץ על גבי שפת הכלי, ולא נבלע בו החמץ אלא על ידי ניצוצות¹⁰⁰³ הניתזים מהתבשיל לשפת הכלי¹⁰⁰⁴.

הומכל מקום אם לא יעשה שפה לפיו כדי שיעברו הרותחין על שפתו, אין הגעלה עולה לשפתו על ידי ניצוצות הניתזין על גביו מהרותחין שבתוכו, לפי שיש לחוש שמא עכשיו בשעת הגעלה זו לא יעלה ניצוצות על (כל) שפתו, משא"כ האיסור שנתבשל בתוכו פעמים הרבה, אי אפשר שלא העלה ניצוצות על (כל) שפתו פעם אחת¹⁰⁰⁵.

וואם אינו רוצה לעשות לו שפה, ימלאנו מים היטב, וירתיחם בתוכו אצל האש, ויקח אבן רותח או לפיד אש וישליכנו לתוך הרותחין, ומתוך כך ירתיחו יותר ויגברו ויעלו על כל שפתו¹⁰⁰⁶:

זב (ולאחר שהגעילו על ידי שפה, או על ידי אבן ולפיד, ישפוך הרותחין מתוכו¹⁰⁰⁷, וישטפנו במים קרים¹⁰⁰⁸, ויחזור וימלאנו מים¹⁰⁰⁹ וירתיחם בתוכו ויגעילנו כמשפט הראשון על ידי שפה או אבן ולפיד אש¹⁰¹⁰, אם הוא מגעיל בערב פסח משעה חמישית ואילך¹⁰¹¹, והכלי הוא בן יומו¹⁰¹², כמו שיתבאר¹⁰¹³).

חוכל זה בכלי שלא נשתמש בו חמץ אלא מתוכו, כדרך תשמיש כל הכלים, ולכך הוא נכשר על ידי הגעלת הרותחין שבתוכו, דכבולעו כך פולטו¹⁰¹⁴. אבל כלי שנשתמש חמץ גם בצד החיצון שלו, כגון כלי ששואבין בו רותחין מכלי ראשון¹⁰¹⁵, וכן קערה שמכסין האלפס בצד החיצון שלה¹⁰¹⁶, אינן נכשרין על ידי הגעלת הרותחין שמתוכן¹⁰¹⁷, אלא צריך להכניסן כולם לתוך יורה גדולה כדי שיעלה הרותחים על צד החיצון שלהם¹⁰¹⁸:

טג וכשמכניס הכלים ליורה צריך ליזהר שיהיו המים מעלין רתיחה¹⁰¹⁹, דהיינו אבעבועות¹⁰²⁰, בשעת כניסת הכלים לתוכם, שההגעלה אינה אלא ברותחין שמעלין אבעבועות, אבל לא בחמין אף על פי שהיד סולדת בו¹⁰²¹.

יואם מכניס ליורה כלים הרבה זה אחר זה, ורגילות כשמכניסין כלי אחד לתוך הרותחין מיד נחים מרתיחתם, צריך להמתין שלא יכניס כלי השנייה עד ישובו המים ויעלו אבעבועות. וכן ימתין בהכנסת כל כלי וכלי¹⁰²².

יאומאוד צריך להזהר בזה, שאם לא נזהר בזה הרי הפסיד ההגעלה לגמרי. אבל העולם אינן נזהרין בזה. ויש שלימדו עליהם זכות¹⁰²³ לפי שאין דרך להגעיל רק כפות שרוב תשמישן הוא בכלי שני¹⁰²⁴, וקערות שרוב תשמישן הוא על ידי עירוי מכלי ראשון¹⁰²⁵, וכוסות שרוב תשמישן הוא בצונן¹⁰²⁶, וכלים הללו וכיוצא בהם אין צריך להגעילן ברותחין, אלא די להם בחמין שהיד סולדת בו¹⁰²⁷. אבל כלים שרוב תשמישן הוא על ידי חום כלי ראשון, אפילו בדיעבד אוסרין את החמין שנשתמשו בהם, אם הגעילן בחמין שלא העלו רתיחה¹⁰²⁸:

יבד יש מצריכין להשהות הכלים בתוך הרותחין¹⁰²⁹ באומד הדעת¹⁰³⁰ בכדי שיפליטו כל גיעולם. ולא נהגו כן¹⁰³¹, ומנהגן של ישראל תורה הוא¹⁰³², כי מי יודע לשער מתי יפליט הכלי כל גיעולו, שאם באנו לומר שישהה אותו כל כך ברותחין כדרך ששהה בו האיסור כשנבלע בו, לא היתה הגעלה אחת מועלת לו כלל, שהרי נשתמש בו איסור זה כמה ימים, והאיך יפלוט כולו בהגעלה אחת, אלא ודאי כך קיבלו חכמים, שבהגעלה אחת הוא פולט את הכל, ואם כן אין חילוק בין אם ישהה הרבה ברותחין או אם יוציאנו מיד¹⁰³³.

יגומכל מקום טוב להשהותו מעט מזעיר, בכדי שיהיה פנאי להרותחין ליכנס לתוך עובי הכלי ולהפליט הגיעול משם, שאף שהפליטה נעשית כרגע, מכל מקום צריך קצת שהייה כדי כניסת הרותחין לתוך עובי הכלי וכדי יציאת הגיעול לחוץ¹⁰³⁴:

ידה ולאחר הגעלת כל כלי וכלי, נהגו כל ישראל לשוטפו תיכף ומיד במים קרים¹⁰³⁵, כדי שלא יבלע מלכלוך מים רותחים שעל גביו, שגיעול פליטת הכלי נתערב ברותחין¹⁰³⁶. ואף שכבר נתבטל בתוכם בס'¹⁰³⁷, אף על פי כן נוהגין לכתחלה¹⁰³⁸ להעבירו מעל גבי הכלי על ידי שטיפה בצונן:

טוו ולאחר גמר הגעלת הכלים ישפוך הרותחין שביורה החוצה, שאסור להנות מהם לכתחלה¹⁰³⁹, לפי שגיעול פליטת הכלים מעורב בהם.

טזואף על פי שנתבטל בתוכם בס', מכל מקום כיון שהמגעיל מכניס הכלי בידים לתוך הרותחים כדי להפליט האיסור מן הכלי לתוך הרותחין, הרי זה כמבטל איסור בתוך ההיתר בידים¹⁰⁴⁰, אם יהנה מהרותחין שהאיסור נתבטל בהם¹⁰⁴¹.

יזאבל אם לא יהנה מהם אינו כמבטל איסור בידים, כיון שאין כוונתו רק להפליט האיסור מן הכלי, ולא להנות מהמים שהאיסור נפלט לתוכם¹⁰⁴².

יח(ואפילו אם הכלים הנגעלים לא היו בני יומן¹⁰⁴³, שהגיעול הנפלט מהם הוא נותן טעם לפגם, אף על פי כן אין להתיר ליהנות לכתחילה מן המים שביורה. שלא התירו נותן טעם לפגם, אלא כשעבר ובישל בקדירה שאינה בת יומה, שהתבשיל מותר באכילה¹⁰⁴⁴, אבל לכתחלה אסור לבשל בקדירה שאינה בת יומה¹⁰⁴⁵. וזה שמכניס הכלי בידים לתוך המים כדי להפליט האיסור הפגום מן הכלי לתוך המים, הרי זה כמבשל בקדירה שאינה בת יומה¹⁰⁴⁶, אם יהנה מן המים שהאיסור הפגום נפלט לתוכם):

יטז וכל הכלים אפילו שולחנות ותיבות הצריכין הגעלה¹⁰⁴⁷, יש ליזהר להדיחם ולשפשפם יפה קודם ההגעלה, כדי שלא יהיה דבוק בהם שום משהו איסור בעין¹⁰⁴⁸ (אבל מעיקר הדין סתם כלים נקיים הם כמ"ש ביו"ד סי' צ"ה¹⁰⁴⁹).

כואחר כך ינגבם יפה ממי ההדחה שעל גביהם, שהם צוננים, שלא יצננו מעט את מי ההגעלה¹⁰⁵⁰:

כאהגעלה על ידי ביטול בס', אינו בן יומו ובזמן היתר
ח המגעיל¹⁰⁵¹ כלים הבלועים מחמץ לאחר שהגיע זמן איסור אכילתו, דהיינו בערב פסח מתחלת שעה ה'¹⁰⁵² ואילך, צריך להגעיל מתחלה את היורה שמגעיל בה את הכלים¹⁰⁵³, וישפוך את מי ההגעלה לחוץ¹⁰⁵⁴, וישטפנה בצונן¹⁰⁵⁵, וירתיח בה מים אחרים¹⁰⁵⁶, ויכניס בתוכה את הכלים.

כבשאם לא יגעיל היורה מתחלה, הרי המים שביורה נאסרין מחמת היורה, שאין במים ששים כנגד כל עובי דופני היורה ושוליה¹⁰⁵⁷, וחוזרין המים הנאסרים ואוסרין את הכלים הנגעלין בתוכו, שפליטת היורה שבתוך המים נבלע בכלים¹⁰⁵⁸:

כגט וצריך שיהיה במים שביורה ס'¹⁰⁵⁹ כנגד כל הכלים¹⁰⁶⁰ הנגעלים בתוכם, שאם אין במים ס' כנגד הכלים, הרי המים נאסרין מחמת פליטת הכלים, וחוזרין ואוסרין את הכלים, שפליטת הכלים שבתוך המים חוזרת ונבלעת בהם ואוסרתן, כיון שלא נתבטלה בששים בתוך המים:

כדי ואפילו אם אינו מגעיל כל הכלים בבת אחת, אלא מגעילן זה אחר זה, לא די שיהא במים ס' כנגד כל כלי וכלי בלבדו, אלא צריך שיהא בהם ס' כנגד כולם ביחד, לפי שגיעול הנפלט מכלי הב' או הג', הרי גם גיעול הראשון חוזר וניער ומצטרף עם גיעול הב' וג', ואוסרין את המים שאין בהם ס' כנגדן¹⁰⁶¹, כמו שנתבאר ביו"ד סי' צ"ט¹⁰⁶² ע"ש:

כהיא במה דברים אמורים¹⁰⁶³ כשהכלים בשעה שמגעילן הם בני יומן מבליעת האיסור, אבל אם אינן בני יומן, אין צריך שיהיה במים ס', אפילו כנגד כלי אחד מהם¹⁰⁶⁴, שהגיעול הנפלט מהכלים הוא פגום, ואף אם חוזר ונבלע בהם הרי הוא נותן טעם לפגם, ומותר כשנעשה קודם הפסח כמו שנתבאר בסי' תמ"ז¹⁰⁶⁵.

כוואף על פי שקודם שנפלט הגיעול מן הכלים היה גם כן פגום¹⁰⁶⁶, ואף על פי כן צריך להגעילו ולהפליטו מן הכלי מדברי סופרים, גזירה משום כלי בן יומו¹⁰⁶⁷, ואם כן עכשיו שהגיעול חזר ונבלע בהם מה הועיל כלום בהגעלתו. מכל מקום כיון שהגיעול בעצמו הפגום מותר גמור הוא אפילו מדברי סופרים, הרי יש נותן טעם בן נותן טעם של היתר, דהיינו טעם פגום שהיה בלוע בכלי קודם ההגעלה הוא נותן טעם אחד של היתר, וממנו נפלט הגיעול הפגום לתוך המים הרי נותן טעם ב' של היתר¹⁰⁶⁸, וכן המים חזרו ונבלעו בכלים הרי נותן טעם ג' של היתר, והוא מותר גמור אף באיסורי תורה כמו שנתבאר ביו"ד סימן צ"ה¹⁰⁶⁹:

כזיב וכן אם היורה אינה בת יומה, אין צריך להגעילה קודם הגעלת הכלים בתוכה¹⁰⁷⁰, לפי שיש כאן ג' נותני טעם של היתר, מן החמץ ליורה ומן היורה למים שבתוכה ומן המים לכלים הנגעלים, והכל של היתר כיון שהגיעול הוא פגום:

כחיג וכל זה¹⁰⁷¹ כשמגעיל בערב פסח משעה ה' ואילך¹⁰⁷². וכן אפילו בכל ימות השנה אם מגעיל כלי הבלוע משאר איסורי תורה, או איסורי דברי סופרים, צריך ליזהר שלא יהיה בן יומו, או שיהא במים ס' כנגדו¹⁰⁷³.

כטואז מותר להגעיל אפילו אם מגעיל כלים הבלועים מאיסור עם כלים כשרים הבלועים מחמץ, ואפילו אם מכניס ליורה כלי הבלוע מאיסור קודם שמכניס כלים הכשרים, או שמכניסן ביחד בבת אחת¹⁰⁷⁴.

לאבל¹⁰⁷⁵ אם מגעיל כלי החמץ קודם שעה ה', אף אם היורה הוא בן יומו אין צריך להגעילו תחלה¹⁰⁷⁶, וכן אין צריך שיהיה במים ס' כנגד הכלים אף אם הם בני יומן¹⁰⁷⁷. דכיון שהחמץ הוא מותר עדיין באכילה, הרי יש כאן ג' נותני טעם של היתר קודם שיבא לכלל איסור, דהיינו קודם שיגיע זמן איסורו. ולפיכך אינו חוזר ונאסר אף כשיגיע זמן איסורו, כמו שנתבאר בסימן תמ"ז¹⁰⁷⁸:

לא[ועיין שם שאף האוסרים בב' נותני טעם, מודים בג' נותני טעם¹⁰⁷⁹, מטעם המבואר שם.

לבואין הדבר דומה לדגים שנתבשלו בקדירה של בשר, שיש אוסרים לאכלם בחלב, אף על פי שיש ג' נותני טעם, מן הבשר לקדרה, ומהקדירה להרוטב של דגים שבתוכה, ומהרוטב לדגים¹⁰⁸⁰. לפי שטעם קלוש של בשר המובלע בדגים יש בו חשיבות טעם קצת, כי נבלע אוכל באוכל, שהדגים ראוין לאכילה והבשר נתן בהם טעם לשבח, לכך אסור לאכלו בחלב אם נתבשלו בקדירה של בשר. אבל טעם קלוש של חמץ שנפלט מן הכלים, או מן היורה, וחוזר ונבלע בכלים, אינו חשוב טעם כלל כשיחזור ויפלוט בפסח לתוך התבשיל].

לגיד במה דברים אמורים כשמגעיל כלי חלב לבדם, או כלי בשר לבדם¹⁰⁸¹. אבל אם מגעילם ביחד¹⁰⁸², דהיינו שתוחב אותם ביורה בבת אחת ממש, צריך ליזהר שיהיה במים ששים כנגד אחד מהם¹⁰⁸³, או שיהיה אחד מהם אינו בן יומו, שאם שניהן הן בני יומן ואין במים ששים כנגד אחד מהם, הרי נאסרו המים מחמת פליטת הבשר ופליטת החלב המעורבת בהם, וחוזרין ואוסרין את הכלים ואת היורה.

לדאבל כשאינו מגעילן ביחד, אף על פי שמגעילן ביורה אחת, אלא שמכניסן זה אחר זה, לא נאסרו המים כלל, לפי שיש כאן נותן טעם בן נותן טעם של היתר קודם שיבוא לכלל איסור, דהיינו מן הבשר או החלב לכלי, ומן הכלי להמים שביורה, ועדיין הכל היתר, כיון שעדיין לא נפלט לתוך המים אלא טעם חלב לבדו או טעם בשר לבדו¹⁰⁸⁴:

להטו וכל זה מעיקר הדין¹⁰⁸⁵, אבל כבר נהגו במדינות אלו להחמיר להגעיל היורה תחלה, אף אם אינה בת יומה, ומגעיל בתוכה קודם שעה ה'¹⁰⁸⁶.

לווכן נהגו שלא להגעיל שום כלי¹⁰⁸⁷ כשהוא בן יומו¹⁰⁸⁸, אף שהוא יחידי, ויש במים יותר מס' כנגדו, ואפילו רוצה להגעילו קודם שעה ה'¹⁰⁸⁹, לא יגעילנו כשהוא בן יומו, גזירה שמא יטעו להגעיל כלי הבלוע משאר איסורי תורה כשהוא בן יומו¹⁰⁹⁰, ולא ידקדקו אם יש במים ס' כנגדו, ויחזרו המים ויבלעו בכלי, ויאסרו אותם אם אין בהם ס' כנגדו, שהרי אין כאן נותן טעם בן נותן טעם של היתר אלא של איסור הבלוע בכלי:

לזכשטרוד לפלוט, ובשעת רתיחה, אינו בולע
טז ויש חולקין¹⁰⁹¹ על כל זה ואומרים¹⁰⁹², אף כשמגעיל משעה ה' ואילך אין צריך להגעיל היורה תחילה, אף שהיא בת יומה. וכן אין צריך שיהא במים ס' כנגד הכלים, אף אם הם בני יומן. לפי שכל זמן שהכלים טרודים לפלוט הגיעול הבלוע בהם אינן בולעים כלום מהגיעול הנפלט מהם, ולא הן מהגיעול הנפלט מן היורה, שמחמת טרדתם לפלוט אין בהם כח לבלוע.

לחרק שצריך הוא להזהר שלא ישהה הכלים בתוך היורה יותר מדאי¹⁰⁹³, אלא ישהה אותם שם באומד הדעת¹⁰⁹⁴ בכדי שיפליטו כל גיעולם, ויוציאם מיד. שאם ישהה אותם שם לאחר שהפליטו כל גיעולם, הרי הם חוזרין ובולעין מגיעול הנפלט מהם כבר, או מן גיעול הנפלט מן היורה. דכיון שאינם טרודין עוד לפלוט, הרי הם חוזרין ובולעין ונאסרין, אם הם בני יומן ואין במים ס' כנגדן, או אם היורה היא בת יומה אף על פי שיש במים ס' כנגדן¹⁰⁹⁵:

לטיז וכן צריך ליזהר שלא להגעיל ביחד כלים שנבלע בהם איסור מרובה עם כלים שנבלע בהם איסור מועט¹⁰⁹⁶, כגון כפות¹⁰⁹⁷ שרוב תשמישן בכלי שני¹⁰⁹⁸, ואין צריך לומר כוסות שרוב תשמישן בצונן¹⁰⁹⁹, לא יגעילנו בבת אחת עם קערות שרוב תשמישן על ידי עירוי מכלי ראשון¹¹⁰⁰, ואין צריך לומר עם קדירות של מתכות, או עם כפות שמגיסין בהם הקדירה¹¹⁰¹ (אלא¹¹⁰² מתחלה יכניס ליורה הכלים שבליעתן מועטת, ואחר כך יכניס הכלים שבליעתן מרובה¹¹⁰³), שממהרין לפלוט גיעול הבלוע מהם, ולאחר שפלטו כל גיעולם שאינם טרודין עוד לפלוט, הרי הם חוזרין ובולעין גיעול הנפלט מכלי שבליעתן מרובה.

מוכן צריך ליזהר שלא להגעיל מקצת כלי אחד ב' פעמים, כגון כשמגעיל כלים גדולים, שאי אפשר להכניס כל הכלי בתוך היורה בבת אחת, לא יגלגלו ביד סביב במים, שלא יחזור ויכניס במים ממקצת שכבר הוגעל פעם אחת ופלט כבר כל גיעולו, ועכשיו כשחוזר ומכניסו במים הוא חוזר ובולע גיעול שפלט כבר, או גיעול שנפלט משאר כלים שהוגעלו כבר, או גיעול שנפלט מהיורה, כיון שעכשיו אינו טרוד עוד לפלוט. אלא כיצד יעשה יכניס במים חצי הכלי, או שלישיתו, ויוציאנו לאחר שפלט גיעולו, ויחזור ויכניס צד השני, ויצמצם כפי יכולתו, שלא יכניס מקצת אחד פעמיים¹¹⁰⁴:

מאיח ויש אומרים¹¹⁰⁵ שאין צריך ליזהר בכל זה, אף על פי שמגעיל משעה ה' ואילך, והכלים הם בני יומן, ואין במים ס' כנגדן, והיורה היא גם כן בת יומה, ואין חוששין שמא יחזרו ויבלעו מהגיעול שפלטו, או מהגיעול שנפלט מהיורה. לפי שאמרו חז"ל¹¹⁰⁶ שטבע הרותחין לבלוע ולא לפלוט מה שבלעו, כמו שנתבאר ביו"ד סי' צ"ב¹¹⁰⁷, וכן אלו הרותחין שביורה בולעין הגיעול הנפלט מהכלים ומן היורה, ואינן פולטין את הגיעול שבלעו, דהיינו שאינן מבליעין אותו בתוך הכלים כל זמן שהן רותחין, דהיינו שמעלין רתיחה ואבעבועות¹¹⁰⁸.

מבולפיכך אם קדם והוציא את הכלים מן היורה בעוד שהרותחין מעלין רתיחה, הרי לא נבלע בהכלים שום גיעול. אבל אם הוציא לאחר שנחו מרתיחתן, אף על פי שהיד סולדת בו, הרי חזרו הכלים ובלעו גיעול שנפלט מהם או מהיורה. לכך צריך לחזור ולהרתיח המים ויגעיל הכלים פעם שנית, ויוציאם טרם שינוחו המים מרתיחתן¹¹⁰⁹:

מגיט ולפי ב' סברות אלו האחרונות, מותר להגעיל כלים אף בתוך הפסח (פירוש בחולו של מועד, אבל ביום טוב אין להכשיר כלים¹¹¹⁰, אלא על דרך שיתבאר בסימן תק"ט¹¹¹¹ ע"ש). אבל לפי סברא הראשונה, כיון שאין תקנה להגעלה אלא על ידי ביטול בס', או על ידי היתר נותן טעם לפגם, אם כן מליל ט"ו¹¹¹² שהחמץ אסור במשהו¹¹¹³, וגם נותן טעם לפגם אסור לפי מנהגנו¹¹¹⁴, אין להכשיר שום כלי¹¹¹⁵. אלא על ידי ליבון באור¹¹¹⁶, שאז האיסור נשרף ונכלה לגמרי¹¹¹⁷, ואין לחוש בו שמא יחזור ויבלע בכלי:

מדכ ולענין פסק הלכה העיקר כסברא הראשונה¹¹¹⁸, שרתיחת המים אינה מעכבת את הכלים מלבלוע¹¹¹⁹, וגם טרדת פליטת הכלים אינה מעכבתן מלבלוע¹¹²⁰ (את הגיעול שהוא רך ונסרך ונדבק ונבלע בכלי, שהרי הוא דומה לציר, שהוא נבלע בבשר אף כשהבשר טרוד לפלוט את דמו¹¹²¹, כמ"ש ביורה דעה סי' ע'¹¹²²).

מהועוד שפליטת הכלים נגמרת במהרה, מיד שמכניסן למים, כמו שנתבאר¹¹²³, ואם משהה אותם במים מעט יותר, יש לחוש שמא חזרו ובלעו מה שפלטו, או מה שפלטה היורה¹¹²⁴.

מוועוד שכשמוציא הכלים מהיורה והן מלוכלכין במים חמין, יש לחוש שמא ברגע זו בלעו ממים הללו שעל גביהן¹¹²⁵ (שברגע זו אינן טרודין לפלוט).

מזלפיכך אין הגעלה מועלת משעה ה' ואילך אלא אם כן יש במים ס' כנגד הכלים, אם הם בני יומן. ואם היורה היא בת יומה, צריך להגעילה תחלה, כמו שנתבאר¹¹²⁶ לפי סברא הראשונה:

מחכא ומכל מקום יש להחמיר ולחוש גם לסברות האחרונות. ולפיכך אף אם היורה והכלים אינן בני יומן, וגם יש במים ס' כנגד הכלים, יזהר בכל מה שצריך ליזהר לפי סברא השניה, ובמה שצריך ליזהר לפי סברא שלישית¹¹²⁷.

מטדהיינו¹¹²⁸ שיזהר שלא להגעיל כלים שבליעתם מועטת עם כלים שבליעתם מרובה¹¹²⁹, ושלא להגעיל מקצת כלי שתי פעמים¹¹³⁰, ושלא להשהות הכלים יותר מדאי שלא יחזרו ויבלעו הגיעול שפלטו¹¹³¹.

נואף על פי שזה הגיעול הוא נותן טעם לפגם, וגם יש במים ס' כנגדו. מכל מקום אם לא יזהר בדברים הללו, הרי זה כמבליע הגיעול בידים בתוך הכלים לפי סברא השניה (שכל זמן שהכלים טרודים לפלוט אינן בולעים כלום ומחמת שאינו נזהר יבלעו), ולכתחלה בודאי אין להבליעו בתוך הכלים¹¹³², שהרי המים שביורה אסורין להנות מהם לכתחלה מחמת שהגיעול בלוע בהם כמו שנתבאר¹¹³³, וכלים הללו שהוא רוצה להנות מהם ולהשתמש בהם איך יבליע בהם את הגיעול.

נאוכן יזהר שלא להשהות הכלים עד שינוחו המים מרתיחתם, שכשמשהה אותן במים חמים שאינן רותחין הרי זה כמבליע בהם הגיעול בידים לפי סברא השלישית¹¹³⁴.

נבומטעם זה צריך ליזהר לכתחלה שלא להכניס הכלים עד שהמים יעלו רתיחה¹¹³⁵, שכשמכניסם קודם לכן יש לחוש שיפליטו ויחזרו ויבליעו¹¹³⁶.

נגואף שאין הדבר ברור¹¹³⁷ שיבליעו מה שיפליטו, ואפשר שלא יספיקו לפלוט ולבלוע קודם שירתיחו המים. מכל מקום כיון שלכתחלה אין להבליע בהם הגיעול אף שהוא נותן טעם לפגם ויש במים ס' כנגדו, אם כן כל מה שאפשר לו לתקן שלא יבליע כלום צריך הוא לתקן. וכיון שלפי סברא השלישית אם יזהר להכניס הכלים ליורה כשהמים רותחין כבר, ולהוציאם מהיורה בעוד שהמים הם רותחין, בודאי לא יבליעו כלום, ואם לא יזהר בכך אפשר שיבלעו, צריך הוא ליזהר לכתחלה ולהגעיל בענין שבודאי לא יבלעו כלום. ואף על פי שאף אם יבלעו קודם רתיחת המים יפליטו אחר כך כשירתיחו המים¹¹³⁸, ושוב לא יבלעו כשיזהר להוציאם מהיורה טרם שינוחו המים מרתיחתם, מכל מקום לכתחלה צריך לתקן בענין שלא יבליעו כלל, שאין להבליע איסור לכתחלה על דעת שיגעילו ויפליטו אחר כך.

נדוכיון שצריך להזהר בכל דברים הללו, כשמגעיל משעה ה' ואילך, לפיכך טוב לו לאדם שיזהר להגעיל קודם שעה ה'¹¹³⁹, כדי שלא יצטרך ליזהר ולדקדק בכל דברים הללו¹¹⁴⁰.

נהויש (מהמדקדקים) שנוהגין להגעיל ג' ימים קודם הפסח¹¹⁴¹:

נוהגעלת היורה שהגעילו בה הכלים
כב ואם רוצה להשתמש בפסח ביורה זו¹¹⁴², שהגעיל בה הכלים קודם שעה ה'¹¹⁴³, או אפילו אחר שעה ה' אלא שלא היו הכלים בני יומן¹¹⁴⁴, או אפילו היו בני יומן אלא שהיה במים ס' כנגדן¹¹⁴⁵, אינו צריך לחזור ולהגעיל את היורה אחר הגעלת הכלים בתוכה¹¹⁴⁶, אם הגעילה כבר קודם הגעלת הכלים, שהרי הגיעול שנבלע בה מפליטת הכלים כבר נתבטל במים בס', או שהוא נותן טעם בן נותן טעם של היתר¹¹⁴⁷, כמו שנתבאר.

נזומכל מקום, אם בשעה שהגעיל את היורה בתחלה היתה בת יומה והגעילה משעה ה' ואילך, צריך לחזור ולהגעילה פעם שנית¹¹⁴⁸, אף אם לא היו הכלים בני יומן והיה במים ס' כנגדן (ואף אם אינו רוצה כלל להגעיל בתוכה כלים, צריך להגעילה ב' פעמים¹¹⁴⁹) להכשירה להשתמש בה בפסח. לפי שכשהגעילה בתחלה חזרו המים ונבלעו בה ואסרוה, שהרי הגיעול שנפלט מן היורה לא נתבטל במים בס' כמו שנתבאר למעלה¹¹⁵⁰, וגם אינו נותן טעם בן נותן טעם של היתר, כיון שהוא בן יומו, וכבר הגיע זמן איסור החמץ בשעת הגעלה.

נחאלא לפי שהמים הללו שחזרו ונבלעו ביורה אין כל גופן ממשות איסור, ואין בהם איסור אלא לפי חשבון, דהיינו לפי ערך גיעול פליטת כל גוף היורה נגד כל המים שביורה, כגון אם יש בכל המים שביורה עשר פעמים כמו כל גוף היורה, יש גם כן במים הללו שחזרו ונבלעו ביורה עשר חלקים של מים המותרים שהיו ביורה, וחלק אחד עשר הוא הגיעול שנפלט מהיורה למים. לפיכך כשחוזר ומגעיל היורה פעם ב', הרי חוזר ונפלט ממנה הגיעול שחזר ונבלע בתוכה בהגעלה ראשונה, ועכשיו הוא מתבטל במים שביורה ביותר מס'. ואף שחוזר ונבלע ביורה גם בהגעלה זו, מכל מקום אינו אוסר את היורה כיון שכבר נתבטל בס'.

נטולפי טעם זה כשמגעילה ב' פעמים קודם הגעלת הכלים בתוכה די בכך¹¹⁵¹.

סאבל נהגו להחמיר ולחזור ולהגעיל היורה אחר הגעלת הכלים בתוכה כדי להשתמש בה בפסח, אף אם לא היו הכלים בני יומן, והגעילם בתוכה קודם שעה ה', וגם היורה לא היתה בת יומה בשעת הגעלתה¹¹⁵²:

סאכג ומכל מקום אם היו במים ס' כנגד הכלים¹¹⁵³, אין מחמירין לחזור ולהגעיל היורה.

סבלפיכך מותר להגעיל כלי הבלוע מאיסור בתוך קדירה כשרה מלאה רותחין, אם יש בהם ס' כנגד הכלי שמגעיל¹¹⁵⁴ (רק שיזהר לשפוך הרותחין שבקדירה, שאסור ליהנות מהם¹¹⁵⁵ כמו שנתבאר¹¹⁵⁶):

סגכד ואף אם לא היו במים שביורה ס' כנגד הכלים¹¹⁵⁷, אין צריך לשפוך המים החוצה ולחזור ולמלאותה מים אחרים להגעילה, אלא בעוד מים רותחין הללו בתוכה¹¹⁵⁸, לאחר גמר הגעלת הכלים, מכניס לתוך המים אבן מלובן או לפיד בוער¹¹⁵⁹, ומתוך כך ירתיחו המים ביותר, ויגברו ויעלו על שפת היורה, וזו היא הגעלתה כמו שנתבאר למעלה¹¹⁶⁰:

סדהגעלת כלים בסל ובצבת
כה לא יניח¹¹⁶¹ כלים הרבה לתוך סל אחד מנוקב¹¹⁶², או לתוך שבכה אחת¹¹⁶³, ויגעילם יחד, אלא אם כן הם מונחים שם בריוח, שאינם נוגעין זה בזה¹¹⁶⁴, לפי שבמקום נגיעתם אין הגעלה עולה שם. ואף על פי שהמים מגיעים שם¹¹⁶⁵, שהרי לענין טבילה אין נגיעה זו חשובה חציצה¹¹⁶⁶, מכל מקום לענין הגעלה צריך שרתיחת המים יגיעו בכל שטח הכלי¹¹⁶⁷, ובמקום נגיעתם אין הרתיחה עולה יפה¹¹⁶⁸.

סה(אבל בתוך כלי שאינו מנוקב, לא יגעיל אפילו כלי אחד, אף על פי שהוא צף בתוכו ואין נוגעין זה בזה, אלא אם כן משהה אותם בתוך היורה¹¹⁶⁹ כשיעור שנתבאר בסימן תנ"א¹¹⁷⁰ ע"ש):

סוכו אם אוחז את הכלי בתוך הרותחין על ידי צבת, צריך לגלגל מעט את הכלי¹¹⁷¹, דהיינו שיפתח את הצבת בתוך הרותחין ויאחוז הכלי במקום אחר¹¹⁷², כדי שיעלו הרותחין על מקום אחיזת הצבת. ולפיכך יותר טוב להגעיל בשבכה או בסל מנוקב¹¹⁷³:

סזהגעלה בחמי טבריא ובשאר משקים
כז חמי טבריא דינם כחמי האור להחמיר, כגון לענין בליעה, שאם נשתמש איסור בכלי על ידי חמי טבריא נאסר הכלי¹¹⁷⁴. אבל אין מגעילין בתוכם כלים שנאסרו על ידי חמי האור, אפילו לא נאסרו אלא על ידי חום כלי שני, לפי שחמי טבריא אינן תולדות האור, וכבר אמרו¹¹⁷⁵ כבולעו כך פולטו, מה בולעו על ידי תולדות האור אף פולטו על ידי תולדות האור¹¹⁷⁶.

סחאבל אם לא נאסרו רק על ידי חמי טבריא יכול להגעילם על ידם¹¹⁷⁷, וכל שכן על ידי חמי האור¹¹⁷⁸:

סטכח אין מגעילין בשום משקה רק במים¹¹⁷⁹, לפי שיש אומרים¹¹⁸⁰ ששאר משקים אין בהם כח להפליט כל הגיעול כמו המים.

עומים המעורבים עם אפר (שקורין לו"ג) דינם כשאר משקים¹¹⁸¹, שהאפר מבטל כח המים.

עאובדיעבד שעבר והגעיל בהם¹¹⁸², או בשאר משקין¹¹⁸³, עלתה להם הגעלה:

עבכט אם הגעיל הרבה כלים ביורה, עד שמרוב פליטת הכלים נעשו המים כציר, אין להגעיל עוד באותן המים¹¹⁸⁴:

עגהגעלה על ידי בקיאים
ל ולפי שרבו מאד הדקדוקים בהלכות הגעלה, ואין הכל בקיאין בהם, לפיכך ראוי ונכון שבעל תורה הבקי בהלכות הגעלה הוא יגעיל את הכלים¹¹⁸⁵, ולא כמו שנוהגין עכשיו¹¹⁸⁶: