Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 4 Simanim 453 to 467·Additionsשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ד (סי' תנג-תסז)·הוספות

אהוספות
א. תשובת רבינו – תערובות בצק חמץ בבצק מצה
וביאור²⁰⁸⁹ הבית יוסף בג' מקומות²⁰⁹⁰, לא נפניתי כעת בדבר שאין נפקא מינה לדינא. ועד האחרון אני בא, ומודיע נאמנה לשום עיונו בתוספת שבת כמדומה לי שהאריך בזה.

בואודות תערובת בצק חמץ בבצק מצה, תליא בהא אם יש בילה, כמ"ש ביו"ד סי' שכ"ד²⁰⁹¹, והוי כלח בלח ואינו חוזר וניעור, או אין בילה והוי כיבש ביבש דחוזר וניעור, לפי מנהגינו שברמ"א סי' תמ"ז ס"ד²⁰⁹².

גאך לפי מ"ש המג"א סי' תס"ו (סק"ט)²⁰⁹³ דאפילו פירור חוזר וניעור, ורוצה לומר אף שנאפה קודם הפסח, דסבירא ליה דהוי כיבש ביבש²⁰⁹⁴, לא ידעתי מקום לספיקו דמעכ"ת.

דאך באמת אני אינני מורה כן לעניים משום שמחת יום טוב לאסור האפיה קודם פסח מחשש פירור המיפרך²⁰⁹⁵. וטעמי ונמוקי לא עת האסף פה כי הדברים עתיקים וארוכים.

הוה' שנותיו יאריך כנפש אוהב נפשו שאר בשרו

ושניאור זלמן

זב. תשובת רבינו – מצה שרויה
גלילי²⁰⁹⁶ ידיו הטהורות, ואת כל אשר בה, ראיתי וקריתי, ובאתי בקצרה לאמר עם הספר, אודות איסור בישול מצה שנתפררה²⁰⁹⁷.

חבאמת, כי גם שאינו איסור גמור וברור מדינא, מכל מקום המחמיר תבא עליו ברכה, ואינו מן המתמיהין לאמר כי היא חומרא בלא טעם, אלא טעמא רבא איכא במלתא, ליזהר מחשש איסור דאורייתא, לפי דעת סמ"ק²⁰⁹⁸ ורבינו ירוחם²⁰⁹⁹, הובאו ב"י סי' תס"א²¹⁰⁰, וכן פסק הפרי חדש שם (ס"ב)²¹⁰¹, בקמח שנקלה, דחיישינן שמא לא בשיל שפיר.

טוהנה עינינו רואות בהרבה מצות שיש עליהם מעט קמח אחר האפייה, וזה בא מחמת שהיתה עיסה קשה ולא נילושה יפה יפה²¹⁰². ומ"ש בט"ז סוף סי' תנ"ט דבדיעבד שרי²¹⁰³, היינו המצות לחודייהו²¹⁰⁴, אבל לשום במרק מסתפק המג"א סי' תס"ג²¹⁰⁵ אפילו בדיעבד.

יואף דמסיק להחמיר משום הפסקת המצה בין הקמח והאור²¹⁰⁶, והכא לא שייך האי טעמא בקמח שעל גבי המצה. היינו לפי דעת רש"י²¹⁰⁷ והרמב"ם²¹⁰⁸ שם במג"א²¹⁰⁹. אבל לפי דעת הפרי חדש שפסק כסמ"ק ורבינו ירוחם²¹¹⁰, בקמח שעל גבי המצה נמי איכא למיחש אפילו בדיעבד.

יאואף שהפרי חדש סבירא ליה לחלק בין קמח הרבה למעט שעל פני העוגה, וחולק על הרשד"ם²¹¹¹ דלא סבירא ליה חילוק זה. פשיטא שהמחמיר כהרשד"ם תבא עליו ברכה. דהא גם המג"א לא סבירא ליה חילוק זה, דלא נסתפק אלא בדיעבד, אבל לכתחלה מודה דאסור אפילו בקמח מעט שבמצה ליתן במרק, לפי דעת סמ"ק ורבינו ירוחם.

יבומ"ש המג"א סוף סי' תנ"ט²¹¹² ועוד דהא נקלה כו', הוא לפי דעת רש"י והרמב"ם²¹¹³.

יגואף שבין להמג"א ובין להפרי חדש יש להקל²¹¹⁴. מכל מקום כיון שהקולות הן מב' טעמים חלוקים, אינן מצטרפות בדאורייתא, כמ"ש הש"ך סי' רמ"ב²¹¹⁵, וכל שכן בפסח²¹¹⁶.

ידואף דהמג"א והפרי חדש מיירי בקמח ממש שמערבים בידים²¹¹⁷, מכל מקום כיון שעינינו רואות במצות הרבה שמצוי בהם קמח מעט נראה לעין אחר האפייה, ואי אפשר להכחיש החוש²¹¹⁸.

טוומה שלא הזכירו זה הפוסקים²¹¹⁹, היינו משום שזה אינו מצוי כלל, אלא בעיסה קשה שלא נילושה יפה. ובדורות הראשונים היו שוהין הרבה בלישה וגלגול עד שהיה נילוש יפה²¹²⁰. עד שמקרוב זה עשרים שנה או יותר נתפשטה זהירות זו בישראל קדושים²¹²¹, למהר מאד מאד בלישה²¹²², ואין לשין יפה יפה, ולכן נמצא קמח מעט במצות של עיסה קשה, כנראה בחוש למדקדקים באמת²¹²³.

טזוהנה משהו קמח בעין שעל פני המצה למעלה שמתחמץ במרק, כשמפררים את המצה לתוך המרק כנהוג בשבת²¹²⁴, יש בזה חשש איסור דאורייתא, כי אין כאן תערובות כלל. אבל במצה טחונה שעושים ממנה עגולים²¹²⁵ יש לדון בזה דין תערובות²¹²⁶, ותלוי באשלי רברבי, מחלוקת הפוסקים ביו"ד סי' ק"ד²¹²⁷ גבי תערובת יבש בלח עיי"ש בפרי חדש²¹²⁸. ומגודל טרדתי לא אוכל להאריך בזה.

יזומכל מקום אין למחות בהמון עם המקילים, כיון שיש להם על מה שיסמוכו, והעיקר ע"ד רש"י והרמב"ם. אבל לפי מ"ש האריז"ל²¹²⁹ להחמיר כל החומרות בפסח, פשיטא שיש להחמיר כהרשד"ם שבפרי חדש.

יחומכל מקום ביום טוב האחרון המיקל משום שמחת יום טוב לא הפסיד²¹³⁰.

יטובמי פירות פשיטא דאין להחמיר כלל כל הפסח²¹³¹.

כוהיה זה שלום מאדון השלום כנפש אוהב נפשו

כאשניאור זלמן במוהר"ר ברוך נ"י²¹³²