Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 4 Simanim 453 to 467·Siman 456 Measuring the Quantity for Kneading Matzosשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ד (סי' תנג-תסז)·תנו שיעור כמות לישת המצות

אתנו שיעור כמות לישת המצות
ובו ט' סעיפים

בעיסה שיעור חלה
א אין⁴⁸⁴ לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה⁴⁸⁵, דהיינו עשירית האיפה קמח⁴⁸⁶, לפי שכך שיערו חכמים, שהעסק שהאדם מתעסק בידו בעיסה בלישה ועריכה אינו מצילה מידי חימוץ כשהיא גדולה יותר מעשרון, שאין הידים מספיקות להתעסק בה מתוך גדלה⁴⁸⁷.

גואפילו אם רוצה להתעסק בה כל כך בזריזות עד שמתחילת הלישה עד האפיה לא יהיה שהות כדי הילוך מיל, ונמצא שאף אם לא היה מתעסק בה כלל היתה מותרת, שבפחות מכדי הילוך מיל אינה באה לידי חימוץ. מכל מקום כיון שלכתחלה אסור להשהות העיסה אפילו רגע אחד בלא עסק כמו שיתבאר בסי' תנ"ט⁴⁸⁸, לפיכך אסור גם כן ללוש לכתחלה יותר מעשרון, שהרי העסק שיתעסק בעיסה זו הרי הוא כאלו אינו, כיון שאינו מועיל כלום להציל מחימוץ⁴⁸⁹:

דב וכמה הוא עשרון, כמו מ"ג ביצים וחומש ביצה⁴⁹⁰ מביצים הבינוניות⁴⁹¹ של ביצת תרנגולת⁴⁹².

הוכיצד ישערנו, יקח כלי גדול וימלאנו מים על כל גדותיו, ויערה ממנו המים לתוך כלי אחר ריקן, ואחר כך יתן מ"ג ביצים בתוך הכלי שעירה ממנו המים, ואחר כך יחזור ויערה לתוכו את המים עד שיהיה מלא על כל גדותיו כבראשונה, והמים שנשארו הן הן כמו מ"ג ביצים⁴⁹³, ויוסיף עליהם עוד מעט מים כמו חומש ביצה⁴⁹⁴, ויקח כלי וימלאנו במים הללו, וכלי זה הוא עשרון האמור בתורה.

ווימלאנו קמח בפיזור כדרך המוכרים⁴⁹⁵. דהיינו שלא ידחוק הקמח בתוכו, שאז הוא מחזיק יותר מעשרון קמח⁴⁹⁶, אלא יכניסנו לתוכו ברפוי.

זולא יגדוש הקמח על גבי הכלי, אלא ימלאנו בשוה עם שפתו כדרך שמילא אותו במים הללו, שלא היה בהם גודש⁴⁹⁷:

חג וטוב לצמצם בעשרון זה שהוא מודד בה קמח לפסח⁴⁹⁸, ולא יעשנו אלא כמו מ"ג ביצים⁴⁹⁹ או פחות. ואם מודד הקמח בעשרון המדוד לחלה שהוא מחזיק עשרון בריוח, טוב שלא ימלאנו קצת.

טבמה דברים אמורים כשרוצה ללוש ב' עיסות או יותר, שהוא יכול להפריש חלה כשיצרף אותן יחד על דרך שיתבאר בסימן תנ"ז⁵⁰⁰.

יאבל אם אינו רוצה ללוש אלא עיסה אחת, ואם יצמצם בה העשרון לא יוכל להפריש ממנה חלה בברכה, מחמת חשש ברכה לבטלה. ואף אם יצמצם בה כל כך עד שבודאי לא יהיה בה עשרון ותהא פטורה מן החלה, גם כן אינו נכון, שאסור לאדם לעשות עיסתו פחות מעשרון במתכוין כדי לפטרה מן החלה כמו שנתבאר ביו"ד סימן שכ"ד⁵⁰¹. לפיכך יש לו למדוד העשרון בריוח כדי שיוכל להפריש מעיסה זו בברכה בלי שום ספק⁵⁰², ואין בה חשש חימוץ מחמת מעט קמח שמוסיף על העשרון כשמודדו בריוח⁵⁰³:

יאזהירות בנתינת הקמח
ד יש ליזהר לכתחלה, לאחר שנתן הקמח בתוך המדה או בתוך העריבה, שלא ידחוק אותו בידים או בדבר אחר. לפי שכשהקמח הוא דחוק ומקובץ אינו נילוש יפה, שאין המים נכנסין לשם יפה, ונשאר קצת קמח בתוך העיסה, והוא בא לידי חימוץ כשיעשו תבשיל מהעיסה לאחר אפייתה⁵⁰⁴:

יבה טוב ליזהר שלא להניח היד על הקמח שלא לצורך, שהיד מחממת קצת⁵⁰⁵ כמו שנתבאר בסי' תנ"ה⁵⁰⁶:

יגו כשנותן הקמח לתוך העריבה, או לתוך המדה ללישת המצות של מצוה, טוב שיאמר בפיו שעושה כן לשם מצה של מצוה⁵⁰⁷. וכן יאמר בשעת נתינת המים לקמח⁵⁰⁸, עיין בסי' תנ"ה⁵⁰⁹:

ידלישת עיסה גדולה
ז יש אומרים⁵¹⁰ שלא אסרו חכמים לעשות עיסה גדולה מעשרון אלא בזמניהם, שהתנורים שלהם היו קטנים ובקל מצטננים, ויש לחוש שמא יצטרכו המצות לשהות זמן ארוך בתוך התנור או חוץ לתנור ויבואו לידי חימוץ. אבל בתנורים שלנו שהם גדולים אין לחוש לזה. לפיכך מותר לנו ללוש עיסה גדולה מעשרון, כפי מה שיש בני אדם העוזרים בתיקון המצות ועריכתם. וטוב הוא ללוש כל כך כדי שיהיו כל העוזרים כולם וכל הכלים שבידיהם עוסקים בבצק תמיד, ולא יחמיץ הבצק הדבוק בידיהם ובכלים שבידיהם:

טוח ועל סברא זו סמכו העולם עכשיו שנהגו ללוש הרבה יותר מעשרון⁵¹¹, כפי שיש בני אדם העוזרים. ואין בנו כח למחות בידם, שיש להם על מה שיסמוכו⁵¹².

טזאבל כל אדם יחמיר על עצמו כסברא הראשונה, כי כן עיקר. שאף אם יש לו הרבה עוזרים בתיקון המצות ועריכתם, וגם יש לו הרבה תנורים גדולים ניסוקים, סוף סוף בשעת לישת העיסה יש חשש חימוץ, שהרי אשה אחת לשה עיסה אחת⁵¹³, ואם העיסה גדולה מעשרון אין ידי האשה מספיקות להתעסק יפה בכולה שלא יצא חוץ לידה קצת⁵¹⁴.

יזומכל מקום אם עבר ולש עיסה גדולה מעשרון⁵¹⁵, אפילו לש במזיד⁵¹⁶, מותרת באכילה. ואין לקנוס על שעבר על דברי חכמים, כיון שיש מתירין אפילו לכתחלה. ואין לחוש שמא נתחמצה בשעת הלישה, כיון שמתחלת הלישה עד שיתחילו העוזרים לערוך המצות אין שם שהות כדי הילוך מיל, ובפחות מכדי הילוך מיל אף אם לא היו מתעסקין בה כלל לא היתה באה לידי חימוץ, אע"פ שהיא גדולה מעשרון⁵¹⁷. אבל אם היה שם שהות כדי הילוך מיל טוב להחמיר⁵¹⁸ לעצמו שלא לאכלה בפסח אם אפשר לו⁵¹⁹:

יחכשהלישה היא ביום טוב
ט כשרוצה ללוש עיסה ביום טוב, יש ליזהר לכתחלה למדוד הקמח בעשרון מערב יום טוב⁵²⁰, שביום טוב אסור למדוד אפילו לדבר מצוה⁵²¹ כמו שיתבאר בסי' תק"ו⁵²².

יטואם לא מדד מערב יום טוב, יקח עשרון קמח באומד הדעת⁵²³, ולא ירבה על עשרון באומד דעתו מפני חשש חימוץ. אבל מותר לו לפחות מעשרון מטעם שיתבאר בסי' תנ"ז⁵²⁴.

כומכל מקום יותר טוב ללוש העיסה בב' פעמים, דהיינו שיקח יותר מחצי עשרון וילוש ממנו עיסה אחת, ואחר כך יחזור ויקח יותר מחצי עשרון קמח וילוש ממנו עוד עיסה אחת⁵²⁵, ויצרף ב' העיסות יחד על דרך שיתבאר בסימן תנ"ז⁵²⁶, ויפריש מהן חלה. וכשהוא עושה כן אף לכתחלה אין צריך למדוד הקמח מערב יום טוב⁵²⁷: