Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 4 Simanim 453 to 467·Siman 458 Time and Order of Kneading Mitzvah Matzahשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ד (סי' תנג-תסז)·תנח זמן וסדר לישת מצת המצוה

אתנח זמן וסדר לישת מצת המצוה
ובו י"ז סעיפים

באפייתם בערב פסח אחר חצות
א נהגו⁶⁶⁵ כל ישראל⁶⁶⁶ שלא ללוש המצות של מצוה⁶⁶⁷ עד אחר חצות היום בערב פסח⁶⁶⁸, שהוא זמן הקרבת הפסח, שמצות מצה הוקשה למצות הפסח שנאמר⁶⁶⁹ על מצות ומרורים יאכלוהו.

גולפי שאין הכל בקיאים בחצות היום ממש⁶⁷⁰, לפיכך נכון להמתין חצי שעה אחר חצות היום⁶⁷¹, כי כן היו ממתינים בשחיטת הפסח שלא לשחטו עד לאחר שש ומחצה:

דב וכל זה אינו אלא מנהג⁶⁷² לכתחלה, אבל מעיקר הדין אפילו מצות מצוה שנאפו כמה חדשים לפני הפסח יכול לצאת בהן ידי חובתו⁶⁷³ לכתחלה. לפי שלא הוקשו מצות מצוה למצות פסח, אלא לזמן אכילתה בלבד⁶⁷⁴, שצריך לאכלה קודם חצות הלילה⁶⁷⁵, כמו הפסח שאינו נאכל אלא עד חצות, שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו, הוקשה אכילת מצה לאכילת הפסח⁶⁷⁶. אבל לענין זמן עשייתן לא הוקשו כלל⁶⁷⁷, ויכול לאפותן מתחלת השנה.

הוהוא שיאפה אותן לשם הפסח⁶⁷⁸ כמו שנתבאר בסימן תנ"ג⁶⁷⁹, אבל אם לא אפאן לשם הפסח, מן הסתם לא נזהר יפה מחמץ בשעת עשייתן, לפיכך הן אסורין לכל ימי הפסח⁶⁸⁰:

וג ובשעת הדחק מעמידין על עיקר הדין, כגון אותן שאופין מצות ושולחין למרחקים, מותרין לאפות אפילו כמה חדשים קודם הפסח⁶⁸¹. וכן המפרשים מיבשה לים כמה חדשים קודם הפסח, אופין מצות קודם יציאתם מביתם⁶⁸², אבל שלא בשעת הדחק אין לשנות המנהג⁶⁸³:

זד ואם חל ערב פסח בשבת נוהגין ללוש בערב שבת⁶⁸⁴ אחר חצות היום⁶⁸⁵.

חויש נוהגין ללוש במוצאי שבת, דהיינו בליל יום טוב⁶⁸⁶. ונותנין טעם למנהגם, לפי שחביבה מצוה בשעתה⁶⁸⁷.

טואין ראוי לנהוג כן⁶⁸⁸, לפי שצריך למהר האכילה בליל פסח מיד בכניסת הלילה כדי שלא ישנו התינוקות כמו שיתבאר בסי' תע"ב⁶⁸⁹, ואם יתעסק בתחילת הלילה בלישת המצות ואפייתן, בודאי ישנו התינוקות. ועוד שהאופה מצות ביום טוב צריך להזהר בכמה הלכות האיך להפריש חלה מהן (שנתבאר בסימן תנ"ז⁶⁹⁰), והאיך לנקות כלי הלישה מחמץ הנדבק בהן⁶⁹¹ (שיתבאר בסימן תנ"ט), ואין הכל בקיאין בהלכות אלו, ויבאו לשרוף החלה ביום טוב, ולגרוד ולהדיח הכלי על ידי ישראל (עיין סימן תנ"ט⁶⁹²).

יואף בחול המועד ראוי לנהוג שלא לאפות מצות, אלא יאפה הכל קודם הפסח⁶⁹³, אם אפשר לו, מטעם שנתבאר בסימן תנ"ג⁶⁹⁴:

יאשלשת המצות מעשרון
ה נוהגין במדינות אלו שהג' מצות של מצוה הן נעשין מעשרון אחד קמח, כעין לחמי תודה שהיו ג' חלות נעשות מעשרון אחד⁶⁹⁵. שהרי היו בה שלשים חלות של מצה נעשות מעשרה עשרונים, נמצאו שלש חלות לעשרון⁶⁹⁶, לפיכך אנו עושין גם כן ג' מצות לעשרון זכר ללחמי תודה, שהיוצא מבית האסורין חייב להביא תודה⁶⁹⁷, ואנו בפסח יצאנו מבית האסורין משעבוד מצרים, לפיכך אנו עושין זכר ללחמי תודה:

יבו ומי שיש לו בני בית רבים ואין מספיק לו עשרון אחד⁶⁹⁸, יכול להוסיף על עשרון בג' מצות הללו, דהיינו שילוש ב' עיסות שאין בכל אחת מהן יותר מעשרון⁶⁹⁹, ויעשה שתי עיסות, ומשתיהן יעשה ג' מצות. ואם בכל אחת מהן בפני עצמה אין לה עשרון מרווח יצרף שתיהן יחד⁷⁰⁰, על דרך שנתבאר בסימן תנ"ז⁷⁰¹, ויפריש מהן חלה, ואחר כך יעשה מהן ג' מצות⁷⁰².

יגואם אינו יכול להפריש מהן בעודן עיסה מפני מהירות המתעסקין בהן, יעשה מהן ג' מצות ועוגה אחת, ויאפה את כולן, ולאחר האפייה יצרפם יחד בכלי אחד ויפריש מן העוגה על כולן⁷⁰³.

ידאבל מי שאין לו בני בית מרובים, טוב שיקח עשרון מרווח, ויעשה ממנו ג' מצות ועוגה אחת⁷⁰⁴, ויחזור וילוש עוד עשרון מצומצם, ויעשה ממנו ג' מצות לצורך ליל שני, ולאחר שיאפה את כולם יצרפם בכלי⁷⁰⁵ ויפריש מן העוגה על כולם:

טוז ונוהגין לעשות בהן סימן איזו מהן ראשונה ואיזו מהן שניה ואיזו מהן שלישית⁷⁰⁶, שבהראשונה עושין בה מצוה הראשונה דהיינו ברכת המוציא, שברכה זו היא המצוה הראשונה שעושין במצות הללו, ובשניה עושין המצוה השנייה דהיינו ברכת על אכילת מצה⁷⁰⁷, ובשלישית עושין מצוה השלישית דהיינו הכריכה עם המרור.

טזלפיכך כשמניחין אותן על הקערה יניח אותן גם כן על סדר הזה, השלישית למטה, והשניה על גבה, והראשונה על גבי השניה, כדי שלא יצטרך להעביר על המצות⁷⁰⁸.

יזומכל מקום סדר זה אינו מעכב, שאף אם שינה כל סדרן, שהניח הראשונה למטה והשניה למעלה והשלישית בראשונה, אין בכך כלום בדיעבד⁷⁰⁹:

יחח והסימנים שעושה בהן, לא יעשה אותן כמין אותיות על ידי דפוס או בידיו (מטעם שיתבאר בסי' ת"ס⁷¹⁰, ועוד) שהרי צריך לשברם ביום טוב, ויש אוסרין לשבור עוגה שיש בה כמין אותיות⁷¹¹, אע"פ שאין מתכוין למחקם אלא לאכלם ביום טוב כמו שנתבאר בסי' ש"מ⁷¹².

יטאלא עושין סימנין הללו על ידי נקבים או חריצין⁷¹³.

כרק שיזהרו למהר מאד בעשייתן כמו שיתבאר בסי' ת"ס⁷¹⁴ ע"ש:

כאט ויזהר לאפות הראשונה קודם השניה והשניה קודם השלישית, דהיינו שיכניסם לתנור זה אחר זה. שאם יאפה אותן בבת אחת לא הועיל כלום בסימנים שנתן בהם, דכיון שגמר עשייתם הוא בבת אחת אין לאחת קדימה ומעלה על חבירתה⁷¹⁵:

כבי המצה השנייה צריכה להיות יותר גדולה מהראשונה והשלישית, לפי שממנה צריך כשני זיתים לכל אחד מבני ביתו כזית, אחד לברכת על אכילת מצה וכזית אחד לאפיקומן⁷¹⁶:

כגיא ואם נאבדה אחת ממצות הללו, נכון לאפות ג' מצות, אפילו ביום טוב, כדי שיהיה לו ג' מצות הנעשות מעשרון אחד קמח⁷¹⁷ כעין לחמי תודה, לפי מנהג מדינות אלו.

כדואפילו אם יש לו שלש מצות אחרות שנעשו מן עשרון אחד, אין לו ליקח אותן⁷¹⁸, לפי שיש לחוש בהן שמא נעשו על ידי קטנים⁷¹⁹. דכיון שבשעת עשייתן לא היה דעתו עליהן שיהיו מצות מצוה, מן הסתם לא נזהר בהם מקטנים ומשאר הפסולין להתעסק במצות מצוה, ונמצא שיש בהן ספק פיסול, לפיכך אי אפשר ליקח אותן לברכת על אכילת מצה שאכילתה הוא מן התורה⁷²⁰, וספק של תורה להחמיר⁷²¹.

כה(אבל מותר לאכול מהן אפיקומן⁷²², או לעשות מהן כריכה⁷²³) שאכילה זו אינה אלא מדברי סופרים, וספק דברי סופרים להקל⁷²⁴, ועל דרך שיתבאר בסימן תע"ז⁷²⁵:

כויב אבל אם נשברה אחת ממצות הללו, אין צריך לטרוח ולאפות עוד⁷²⁶, אפילו עדיין לא נכנס ליל יום טוב⁷²⁷, אלא יקח השבורה וישים אותה באמצע, בין העליונה לתחתונה, שהאמצעית אינה צריכה להיות שלימה, שהרי בוצעין ממנה חתיכה אחת לאפיקומן קודם אמירת ההגדה.

כזואף שלכתחלה הידור מצוה הוא שכל הג' מצות יהיו שלימות בשעה שמביאין אותן על השולחן, מכל מקום אין מטריחין אותו בשביל כך לאפות עוד⁷²⁸.

כחואפילו נשברה מצה השלישית, וכשישים אותה באמצע והשניה ישים למטה נמצא שיעשה מצה הג' משניה, והרי זה כמורידה מקדושתה⁷²⁹:

כטמצות ספיקות
יג ויש נוהגין לאפות עוד ג' מצות מעשרון אחד, וקורין אותן מצות ספיקות, כלומר שנעשו בשביל ספק שמא תחמיץ או תאבד אחד מג' הראשונות, אזי יקח ג' מצות הללו⁷³⁰.

לאבל אם נשברה אחת מהן, אפילו נשברה השלישית, ואם יתן אותה באמצע והאמצעית למטה הרי זה כמורידה מקדושתה, אף על פי כן מוטב להורידה מקדושתה מלדחות מצות הללו לגמרי וליקח את הספיקות⁷³¹. שהרי אי אפשר לו לדחות את השבורה בלבד וליקח במקומה מצה אחרת מהספיקות, כיון שלא נעשו מעשרון אחד⁷³²:

לאיד ויש נוהגין שאין אופין ג' ספיקות מעשרון אחד, אלא מעשרון אחד אופין ד' מצות, דהיינו ג' מצות מצוה וספיקא אחת⁷³³ (ואף על פי שעושין כעין לחמי תודה, ובלחמי תודה לא היה אלא ג' מצות לעשרון, מכל מקום כיון שמצה הרביעית אינה נעשית לשם מצות מצוה אלא בשביל ספק אינה עולה לחשבון⁷³⁴). וכן אופין מעשרון השני לצורך ליל ב'.

לבולפיכך אם נשברה השלישית של מצת מצוה, אין עושין אותה אמצעית והאמצעית למטה, שלא יורידנה מקדושתה, אלא דוחין לגמרי את השלישית השבורה, ומשימין במקומה את הספיקא⁷³⁵, שהרי היא נעשית מעשרון אחד עם המצות של מצוה:

לגטו וכל דברים אלו אינן אלא מנהג וזריזות לכתחלה, אבל מעיקר הדין אין צריך ליזהר כלל⁷³⁶ בכל דברים אלו שנתבאר בסימן זה⁷³⁷:

לדטז הנוהגין לאפות מצה של מצוה בליל יום טוב כשחל במוצאי שבת⁷³⁸, יזהרו שלא יאפו אז הספיקות, שמא לא יצטרך להם ונמצא עושה מלאכה שלא לצורך יום טוב⁷³⁹. וכן יזהרו שלא יאפה בליל יום טוב ראשון המצות הצריכות לליל יום טוב שני⁷⁴⁰:

להיז מי שלש עיסה בערב פסח סמוך לחשיכה, ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה ליל יום טוב, אם אין דעתו לאכול ממנה ביום טוב ראשון, אלא ביום טוב שני או בחולו של מועד, שיש לו מצות לצורך יום טוב ראשון, אסור לו לאפותה ביום טוב. אע"פ שאם לא יאפה אותה תחמיץ ויעבור עליה בבל יראה ובל ימצא⁷⁴¹, מכל מקום לא יעשה איסור בידים, וכשיאפה אותה יעשה איסור בידים⁷⁴².

לולפיכך אין לו תקנה להנצל מאיסור, אלא שיגמור בדעתו לאכול ביום טוב ראשון כזית מכל מצה ומצה שיאפה מעיסה זו⁷⁴³, או שיאכיל לקטנים⁷⁴⁴, ואז מותר לו לאפותה⁷⁴⁵.

לזואע"פ שזו היא הערמה, שהרי אינו צריך כלל למצות הללו ביום טוב ראשון, ואין בדעתו לאכול מהן אלא כדי להתיר לו אפייתן⁷⁴⁶. אף על פי כן התירו לו חכמים לעשות כן כמו שיתבאר בסי' תק"ג⁷⁴⁷ ותק"ז⁷⁴⁸.

לחוהוא שיקיים הערמתו ויאכל כזית מכל מצה ומצה ביום טוב ראשון כמו שיתבאר שם⁷⁴⁹: