Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אתסד חרדל שנתערב בתוכו קמח
ובו ב' סעיפים
ובו ב' סעיפים
בא כל מיני טיבולים1240 שמטבלים בהם הבשר, ויש בהם חומץ ושאר דבר שיש לו קיוהא, ורגילין ליתן בתוכם קמח1241, שהקמח מתחמץ גם כן על ידי קיוהא, אם נתערב שם מעט מים1242, אסור ליתן בתוכם קמח, שהרי הם כמי פירות עם מים שממהרים להחמיץ.
גואם עבר ונתן שם קמח בפסח, אין לו תקנה לאכלה מיד1243, כמו שהתירו1244 בעיסה שנילושה במי פירות לאפותה מיד. לפי שכיון שהוא אופה אותה תיכף ומיד אי אפשר לה לבא לידי חימוץ, אבל מיני טבולים שמטבל בהם בשר, על כרחך הוא משתהא מעט באכילתם, וכיון שמי פירות עם מים ממהרים להחמיץ, יש לחוש שמא כבר החמיצו מיד שהתחיל לאכלם, לפיכך אין להם תקנה1245 אלא לשורפם מיד1246 שנתן הקמח לתוכם, שהרי אסור להשהותם.
דבמה דברים אמורים בשאר כל מיני טבולים, חוץ מן החרדל, שאם עבר ונתן קמח לתוך החרדל יש לו תקנה לאכלה מיד1247. ואין לחוש שמא כבר החמיץ הקמח מיד שהתחיל לאכול, לפי שהחרדל הוא חד (יותר מפלפלין, שעל ידי שהן חדין הן ממהרין את העיסה להחמיץ, אבל החרדל הוא חד) יותר מדאי, ועל ידי כן אינו מניח את הקמח שבתוכו שימהר להחמיץ1248:
הב וכבר נתבאר בסימן תנ"ג1249 המנהג במדינות אלו שלא לאכול כלל חרדל בפסח1250 מטעם שנתבאר שם.
וואפילו אם קודם הפסח כתשו וטחנו ועירבו עם יין, אף על פי כן אין אוכלין אותה בפסח1251. דכיון שהחרדל הוא עיקר והוא ניכר ונראה, אין זה נקרא תערובת שמתירין אותו אפילו בתוך הפסח כמו שנתבאר שם1252. ועוד שלא הקילו אלא בהתערובת שנעשה מאיליו, אבל המערב בידים כדי לאכול התערובת בפסח אין מתירין לו לאכלה1253: