Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 4 Simanim 453 to 467·Siman 469 Designating Meat for Pesachשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ד (סי' תנג-תסז)·תסט שלא ליחד בשר לפסח

אתסט שלא ליחד בשר לפסח
ובו ה' סעיפים

ביחוד בשר לפסח
א אסור¹⁹²⁸ לאדם שיאמר (על בהמתו) בשר זה לפסח הוא¹⁹²⁹.

גואין צריך לומר שלא יאמר כן על גדי וטלה, מפני מראית העין, שהשומע סבור שהוא מקדיש אותם לפסח, ואחר כך כשיאכלם יהא נראה כאוכל קדשים בחוץ¹⁹³⁰.

דאלא אפילו על שום מין בהמה¹⁹³¹ חיה ועוף¹⁹³², בין חיים בין שחוטים¹⁹³³, לא יאמר בשר זה לפסח, אלא יאמר בשר זה ליום טוב¹⁹³⁴. שאם יאמר לפסח, יהא השומע סבור שמקדיש הבשר לדמי פסח, דהיינו שימכור הבשר ויקח פסח בדמיו, ואחר כך כשיאכל הוא עצמו את הבשר יהא נראה כמועל בקדשים¹⁹³⁵.

הוכן לא יאמר אדם לשלוחו הילך מעות הללו וקח לי בהם בשר לפסח. אלא יאמר קח לי בשר ליום טוב¹⁹³⁶:

וב אבל על דגים, ועל כל שאר דברים שאינן מין בשר כלל, מותר לומר זה יהא לפסח, שבודאי לא יהא נדמה להשומע שהוא מקדיש דבר זה לדמי פסח, כיון שדבר זה אין לו שייכות כלל עם פסח, שהרי אינן מין בשר כלל¹⁹³⁷.

זויש מחמירין¹⁹³⁸ שלא לומר על שום דבר זה לפסח. חוץ מן החטים וכיוצא בהם מדברים הצריכים שימור מחימוץ, שהשומע שהוא אומר חטים אלו לפסח יהא סבור שאומר חטים אלו אצניעם ואשמרם מחימוץ לצורך הפסח¹⁹³⁹.

חוטוב לחוש לדבריהם לכתחלה¹⁹⁴⁰. אבל בדיעבד, אפילו אם אמר על גדי וטלה חיים בשר זה לפסח מותרים באכילה¹⁹⁴¹, אפילו אמר כן בערב פסח אחר חצות, דמשום מראית העין אין לאסור בדיעבד.

ט(ויש מחמירין¹⁹⁴² בגדי וטלה¹⁹⁴³ לאוסרם באכילה לעולם, בין בפסח בין קודם הפסח או אחריו¹⁹⁴⁴, אפילו אמר כן על בשר גדי וטלה. שחוששים לפי שהשומע שהוא אומר בשר זה לפסח הוא סבור שכבר הקדישו מחיים לשם פסח¹⁹⁴⁵, ויהא נראה כאוכל קדשים בחוץ. אבל מותרים בהנאה, דמשום מראית העין בלבד אין אוסרין בהנאה, כמו שנתבאר ביורה דעה סי' ה'¹⁹⁴⁶. וטוב לחוש לדבריהם אם אין שם הפסד מרובה¹⁹⁴⁷ ולא שעת הדחק.

יוכל זה כשהגדי וטלה הן שלו, או שיש לו שותפות בהן. אבל אם אין לו חלק בהן, אין להחמיר כלל, שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו¹⁹⁴⁸):

יאג לא אסרו אלא לומר בשר זה לפסח. אבל לומר בשר זה על פסח, כמו שהוא המנהג לומר כן בלשון אשכנז, מותר אפילו על גדי וטלה חיים, שאין כאן חשש מראית העין שאם היה מקדיש אותם לפסח היה לו לומר בשר זה לפסח¹⁹⁴⁹:

יבטלה מקולס
ד אסור לעשות גדי או טלה מקולס¹⁹⁵⁰, דהיינו לצלותו (בערב פסח אחר חצות או בליל פסח¹⁹⁵¹) כשהוא שלם (ראשו על כרעיו ועל קרבו¹⁹⁵²) כעין צליית הפסח.

יגואפילו בדיעבד אסור לאכלו בליל פסח, אף על פי שלא פירש בשר זה לפסח (ואפילו צלאו כמה ימים קודם הפסח), כמו שיתבאר בסי' תע"ו¹⁹⁵³ עיין שם כל פרטי דין זה:

ידטורח ההכנות לפסח
ה לא יאמר אדם כמה טורח פסח זה¹⁹⁵⁴. כי רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם, מה טורח זה לכם¹⁹⁵⁵.

טוועכשיו אין העולם נזהרין בזה. ויש שלומד עליהם זכות¹⁹⁵⁶ שאינו נקרא רשע אלא כשאומר מה טורח זה על טורח הקרבת הפסח, שהיא מצוה מן התורה, ונראה מדבריו שמצות התורה הן עליו לטורח, מה שאין כן בזמן הזה כשאומר על גודל הזהירות וחומרות יתירות כמה טורח, אין איסור בדבר: