Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 4 Simanim 453 to 467·Siman 471 Prohibition of Eating Bread on Erev Pesach After the Tenth Hourשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ד (סי' תנג-תסז)·תעא בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת

אתעא בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת
ובו י"ד סעיפים

באכילת פת, פירות וירקות
א כל²⁰⁰⁹ אדם, אף שאינו איסטניס²⁰¹⁰, אסור לו לאכול פת²⁰¹¹, דהיינו מצה עשירה (כמו שיתבאר²⁰¹²), מתחלת שעה עשירית בערב פסח עד הלילה²⁰¹³, כדי שיאכל מצה בלילה לתיאבון²⁰¹⁴.

גובין שהיום ארוך ובין שהיום קצר, לעולם אסור לו לאכול מתחלת רביע יום האחרון²⁰¹⁵ עד הלילה²⁰¹⁶.

דואפילו להתחיל קודם שעה עשירית אסור, אם יודע שתמשוך סעודתו עד תוך שעה עשירית²⁰¹⁷:

הב אבל מותר לאכול מעט פירות²⁰¹⁸, או מעט ירקות²⁰¹⁹, בין חיין בין מבושלין²⁰²⁰, או מעט תבשיל העשוי מחמשת המינים²⁰²¹, שנתבשלו במי פירות, להנוהגין היתר במי פירות²⁰²², או מעט בשר²⁰²³ ודגים²⁰²⁴ וגבינה וביצים²⁰²⁵ וכן שאר כל המינין, שלא אסרו אלא פת בלבד²⁰²⁶ שסועדת את הלב, שנאמר²⁰²⁷ ולחם לבב אנוש יסעד.

וומכל מקום לא התירו משאר המינים אלא מעט, אבל לא ימלא כריסו מהן²⁰²⁸.

זוכן יכול לשתות כל המשקין, חוץ מיין, שלא ישתה ממנו מעט, מפני שהוא סועד את הלב כמו פת. אבל הרבה יין יכול לשתות, מפני שכשהוא שותה הרבה ממנו הוא גורר תאות המאכל²⁰²⁹.

חומכל מקום לא ישתה הרבה כל כך עד שיהא שבע, כי בודאי הוא מקלקל תאות המאכל²⁰³⁰:

טג מי שהוא אסטניס, שאף כשהוא אוכל מעט ביום משעה עשירית ואילך לא יוכל לאכול בלילה לתיאבון, אסור לו לאכול אפילו מעט משאר כל המינים²⁰³¹:

ימצה עשירה ותבשיל מצה טחונה
ד קודם שעה עשירית מותר לאכול פת²⁰³², על דרך שנתבאר בסי' רמ"ט²⁰³³.

יאומה היא הפת שיאכל²⁰³⁴, שהרי חמץ אינו יכול לאכול משעה חמישית ואילך²⁰³⁵, ומצה אינו יכול לאכול כל היום מעמוד השחר ואילך²⁰³⁶, שאמרו חכמים²⁰³⁷ כל האוכל מצה בערב פסח כאלו בועל ארוסתו בבית חמיו קודם שיכניסנה לחופה לברך עליה שבע ברכות²⁰³⁸, ומכין אותו מכת מרדות²⁰³⁹. הא אינו יכול לאכול אלא מצה עשירה²⁰⁴⁰, דהיינו שעירב בה מי פירות²⁰⁴¹, שלא אסרו חכמים לאכול בערב פסח אלא מצה שאדם יכול לצאת בה ידי חובתו בלילה²⁰⁴², אבל מצה עשירה אין יוצאין בה, כמו שנתבאר בסי' תס"ב²⁰⁴³ עיין שם כל פרטי דין זה:

יבה אינה נקראת מצה עשירה אלא אם כן טעם המי פירות נרגש במצה, אבל אם עירב בה מעט מי פירות ואין טעמן נרגש בה, אינה נקראת מצה עשירה²⁰⁴⁴, ואסור לאכלה בערב פסח:

יגו וכל זה במקומות שנוהגין לעשות מצה עשירה. אבל כבר נתבאר בסימן תס"ב²⁰⁴⁵, שבמדינות אלו אין נוהגין כלל לעשות מצה עשירה, עיין שם הטעם:

ידז מצה כפולה או נפוחה²⁰⁴⁶, שנתבאר בסי' תס"א²⁰⁴⁷ שאוסרין אותה באכילה בפסח מספק שמא נתחמצה, אף על פי כן אסור לאוכלה בערב פסח אפילו קודם שעה חמישית²⁰⁴⁸, שיש לחוש שמא לא נתחמצה, ומצה גמורה היא, ואסור לאכול מצה בערב פסח:

טוח מצה שנאפית כתקונה, ואחר כך נתפררה בין במים בין בשאר משקים ומי פירות ונתבשלה, אע"פ שהפרוסות קיימות בענין שמברכין עליהם המוציא וברכת המזון²⁰⁴⁹, אף על פי כן מותר לאכלה בערב פסח קודם שעה עשירית, שהרי אין אדם יכול לצאת בה ידי חובתו בלילה כמו שנתבאר בסי' תס"א²⁰⁵⁰.

טזואם אין הפרוסות קיימות, דהיינו שאין מהם כזית, בענין שמברכין עליהם בורא מיני מזונות ומעין שלש, מותר לאוכלן אף משעה עשירית ולמעלה, כיון שאין עליהם תורת פת כלל לענין ברכה²⁰⁵¹.

יזמצה²⁰⁵² שנאפית כתקונה, ואחר כך נתפררה אפילו לפירורין דקין מאוד, אסור לאכול הפירורין בערב פסח, ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח²⁰⁵³, שעדיין תורת לחם עליהם לכל דבר כמו שנתבאר בסי' קס"ח²⁰⁵⁴:

יחט ואם חזר ולש את הפירורין הללו ביין ושמן ושאר משקין ומי פירות ולא בשלן ולא טגנן אחר כך, יש להסתפק²⁰⁵⁵ אם היא נקראת מצה עשירה, כי יש לומר כיון שכבר נאפית בעוני, אף שאחר כך נתעשרה, אף על פי כן אני קורא לה לחם עוני, שבשעה שנעשית לחם דהיינו בשעת אפייה היתה בעוני²⁰⁵⁶. או יש לומר כיון שנתפררה ואחר כך חזר ולש אותה במי פירות, הרי נשתנית ממה שהיתה, ונפקע ממנה שמה הראשון ונעשית מצה עשירה. לפיכך יש להחמיר שלא לצאת בה ידי חובתו בפסח, כי שמא היא מצה עשירה, וגם שלא לאוכלה בערב פסח²⁰⁵⁷, כי שמא אינה מצה עשירה:

יטקטנים
י קטן²⁰⁵⁸ או קטנה²⁰⁵⁹ שאינן יודעין מה שמספרים להן ביציאת מצרים, מותר להאכילם מצה בערב פסח כל היום, ואפילו בלילה קודם קידוש²⁰⁶⁰, מטעם שנתבאר בסימן שמ"ג²⁰⁶¹.

כואע"פ שאסור להאכיל הקטן בידים דברים האסורין²⁰⁶², אפילו אינן אסורין אלא מדברי סופרים²⁰⁶³. מכל מקום דברים שאינן אסורים מחמת עצמן אלא שהוא זמן איסור, כגון מצה בערב פסח, או לאכול קודם קידוש, מותר להאכילם בידים אם הם צריכין לכך, כמו שמותר להאכילם בידים ביום הכיפורים, ואין מענין אותם אפילו יכולין לסבול התענית²⁰⁶⁴.

כאאבל קטן וקטנה שיש בהם דעת להבין מה שמספרים להם ביציאת מצרים בלילה, כמו שיתבאר בסי' תע"[ב]²⁰⁶⁵, אסור להאכילם בערב פסח²⁰⁶⁶, שהרי נאמר²⁰⁶⁷ והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה וכו', בעבור זה היינו מצה ומרור המונחים לפניך²⁰⁶⁸, ואם התינוק מלא כריסו ממצה האיך שייך לומר לו בעבור זה²⁰⁶⁹:

כבמרור וחרוסת
יא יש נוהגין שלא לאכול מרור בערב פסח, כדי שיאכלנו בלילה לתיאבון²⁰⁷⁰. וכן שלא לאכול ביום ראשון של פסח, כדי לאכלו בליל שני לתיאבון²⁰⁷¹.

כגוכן נוהגין קצת בני אדם למעט באכילת מצה ביום ראשון, כדי לאכלו בליל שני לתיאבון²⁰⁷²:

כדיב אבל יש נוהגין להחמיר עוד, שלא לאכול פירות בערב פסח, או ביום ראשון של פסח, כדי לאכול חרוסת בלילה לתיאבון. ואין לחוש למנהג ההוא²⁰⁷³, כי החרוסת, אין מצוה לאכלו אלא כדי לבטל הארס שבמרור שלא יזיקנו²⁰⁷⁴. ואדרבה אסור לאכול הרבה ממנו עם המרור, וצריך לנפצו מעל המרור שלא יבטל טעם המרור²⁰⁷⁵. ואם כן למה לא יאכל פירות בו ביום²⁰⁷⁶:

כהיג יש נוהגין להחמיר שלא לשבר או לפרר המצות בערב פסח, שמא ישכח ויאכל מהן²⁰⁷⁷. וגם למנהג זה אין לחוש²⁰⁷⁸, דכיון שאינו רגיל במצה כל השנה אין חוששין שמא ישכח ויאכל, ועוד דכיון שאיסור אכילת מצה בערב פסח אינו אלא מדברי סופרים, אין מחמירין בו כל כך²⁰⁷⁹:

כוהתחיל בהיתר
יד אם התחיל לאכול מצה עשירה קודם שעה עשירית, אין צריך להפסיק כשתגיע שעה עשירית²⁰⁸⁰, אלא יכול למשוך סעודתו עד הלילה, דהיינו עד בין השמשות²⁰⁸¹, שהוא ספק חשיכה, שאז צריך להפסיק סעודתו.

כזואין צריך לברך ברכת המזון מיד²⁰⁸², אלא ימתין עד שיהיה ודאי חשיכה מטעם שיתבאר בסי' תע"ב²⁰⁸³, ואז יפרוס מפה על השולחן לכסות הפת עד לאחר קידוש מטעם שנתבאר בסימן רע"א²⁰⁸⁴.

כחויאמר קידוש היום על כוס ראשון, ולא יברך עליו²⁰⁸⁵, כיון שהוא עומד באמצע הסעודה, ואחר כך יאמר ההגדה על כוס שני וגם כן לא יברך עליו (ולפי מנהג מדינות אלו שיתבאר בסי' תע"ד²⁰⁸⁶, צריך לברך בין על כוס ראשון בין על כוס שני מטעם שיתבאר שם).

כטואחר כך יברך על אכילת מצה על לחם עוני, ואין צריך לברך המוציא²⁰⁸⁷ כיון שהוא באמצע הסעודה ולא הסיח דעתו כלל מהאכילה, כמו שנתבאר כל זה בסי' רע"א²⁰⁸⁸: