Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אתעד על כוס שני אין מברכין
ובו ג' סעיפים
ברכה ראשונה על הכוסות
א יש נוהגין631 שלא לברך בורא פרי הגפן על כוס שני, לפי שנפטר בבורא פרי הגפן שבירך על כוס ראשון. וכן לא יברך על כוס רביעי, לפי שנפטר במה שבירך על כוס שלישי632.
ובו ג' סעיפים
ברכה ראשונה על הכוסות
א יש נוהגין631 שלא לברך בורא פרי הגפן על כוס שני, לפי שנפטר בבורא פרי הגפן שבירך על כוס ראשון. וכן לא יברך על כוס רביעי, לפי שנפטר במה שבירך על כוס שלישי632.
בואף על פי שהפסיק הרבה בינתיים באמירת ההגדה והלל, כיון שאין כאן היסח הדעת משתיה, שהרי כשבירך על כוס ראשון היה יודע שישתה עוד כוס שני, וכן כשבירך על כוס שלישי היה יודע שישתה עוד כוס רביעי, וגם בשעת אמירת ההגדה לא הסיח דעתו משתיה, שהרי אם היה רוצה היה יכול לשתות באמצע ההגדה מעיקר הדין633, ואף בין שלישי לרביעי שאסור לשתות634, מכל מקום כיון שהכוס עומד לפניו ודעתו לשתות ממנו כשיסיים ההגדה הרי לא הסיח דעתו משתיה, ולפיכך אין צריך לחזור ולברך על השתיה635.
גומה שצריך לברך על כוס שלישי של ברכת המזון, אף על פי [ש]כשבירך על כוס ראשון היה בדעתו לשתות עוד ג' כוסות. הטעם הוא לפי שברכת המזון הוא גמר וסילוק על הסעודה שאכל, הרי זו חשובה כהפסק והיסח הדעת משתיה636, כיון שבשעת ברכת המזון אי אפשר לו לשתות, שאי אפשר לשתות ולדבר כאחד637. אבל אמירת ההגדה וההלל, אף על פי שגם כן אי אפשר לו לשתות ולדבר כאחד, אף על פי כן אינה חשובה הפסק והיסח הדעת משתיה, שאמירה זו אינה גמר וסילוק על מה שקודם לכן (עיין סימן קע"ח638):
דב ובמדינות אלו נוהגין לברך גם על כוס שני ורביעי639. לפי שד' כוסות אלו תקנו חכמים לשתותם דרך חירות, וכל אחד ואחד הוא חירות ומצוה בפני עצמה640, ולפיכך אינן מצטרפין זה עם זה להפטר בברכה אחת, אלא צריך לברך על כל אחד ואחד בפני עצמו641:
הברכה אחרונה על הכוסות
ג וכל זה לענין ברכה ראשונה. אבל ברכה האחרונה על היין, אין לברך אחר שום כוס, כי אם אחר כוס האחרון642.
ג וכל זה לענין ברכה ראשונה. אבל ברכה האחרונה על היין, אין לברך אחר שום כוס, כי אם אחר כוס האחרון642.
וואפילו להאומרים643 שההלל וההגדה חשובים הפסק לענין ברכה ראשונה, מכל מקום לענין ברכה אחרונה אינן חשובים הפסק, וכל הכוסות נפטרין בברכה אחרונה שיברך אחר כוס האחרון644.
זואפילו ברכת המזון שהוא גמר וסילוק על הסעודה, וחשוב כהפסק והיסח הדעת לענין ברכה ראשונה645. מכל מקום לענין ברכה אחרונה אין היסח הדעת מזקיק לברך ברכה אחרונה מיד אחר האכילה או השתיה שהסיח דעתו ממנה, אלא יכול להמתין עד שיהא נמלך לחזור ולאכול או לשתות, ויברך אחר אותה האכילה או שתיה, ויפטור גם את זו646 כמו שנתבאר בסי' קע"ט647: