Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 5 Simanim 472 to 486·Siman 476 Custom of Eating Roasted Meat on Pesach Nightשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ה (סי' תעב-תפו)·תעו מנהג אכילת צלי בליל פסח

אתעו מנהג אכילת צלי בליל פסח
ובו ז' סעיפים
המנהג לא לאכול צלי
א מקום⁸⁶⁸ שנהגו לאכול בשר צלי בליל פסח אוכלין, מקום שנהגו שלא לאכול⁸⁶⁹, משום גזירה שמא יאמרו פסח הוא⁸⁷⁰, אסור להם לשנות מנהגם. ואף בניהם אחריהם אינן רשאין לשנות מנהג אבותיהם⁸⁷¹. ואף מי שבא לדור שם ממקום שנהגו לאכול, אסור לו לאכול. עיין סי' תס"ח⁸⁷². ובמדינות אלו נהגו שלא לאכול⁸⁷³:

בב ובכל מקום אסור לאכול בלילה זה גדיים המקולסין⁸⁷⁴ (פירוש מקולס הוא לשון מזוין⁸⁷⁵, שכרעיו ובני מעיו בשעת צלייתו הן תלוין⁸⁷⁶ למעלה מראשו⁸⁷⁷ או מצדו, כגבור מזוין שכובע נחושת למעלה מראשו וכלי זיינו בצדו), דהיינו גדי או כבש⁸⁷⁸ צלוי כולו כאחד (ראשו על כרעיו ועל קרבו) ולא נחסר ממנו שום אבר⁸⁷⁹, שהרי זה דומה לצליית הפסח, שהיה נצלה כשהוא שלם כולו כאחד (וכרעיו ובני מעיו תלוין חוצה לו), ויהא נראה כאוכל פסח בחוץ⁸⁸⁰.

גאבל אם צלה אותו כשהוא מחותך, או אפילו כשהוא מחובר, אלא שנחתך אבר אחד מגופו⁸⁸¹ קודם הצלייה⁸⁸², או ששלק בו אבר אחד כשהוא מחובר⁸⁸³ ואחר כך צלה אותו כולו כאחד⁸⁸⁴, הואיל ואינו דומה לצליית הפסח הרי זה מותר, במקום שנהגו לאכול צלי בלילה זה⁸⁸⁵:

דג אפילו בשר עגל ועוף שאין הפסח בא מהם, וכן כל דבר הטעון שחיטה, אסור לאכלו צלי במקום שנהגו שלא לאכול⁸⁸⁶, לפי שהעולם יטעו בין צלי לצלי⁸⁸⁷ ויבואו להתיר גם בשר צלוי מכבשים ועזים, כיון שהכל מין בשר.

האבל דבר שאינו טעון שחיטה, כגון דגים וביצים, מותר לאכלם צלויים⁸⁸⁸. לפי שאינן דומין כלל לבשר, ולא יטעו בהם:

וד צלי קדר (פירוש⁸⁸⁹ שנצלה בקדירה בלא מים ושום משקה, אלא מתבשל במוהל היוצא ממנו), אף על פי שאינו דומה לצליית הפסח, שהפסח שנצלה בקדירה פסול⁸⁹⁰, אף על פי כן במקום שנהגו שלא לאכול צלי יש לאוסרו מפני מראית העין, שלא יטעו להתיר גם צלי אש. ואפילו אם בשלו מתחלה במים ואחר כך עשאו צלי⁸⁹¹ קדר יש לאסור מטעם זה. ומכל מקום לצורך חולה קצת יש להקל בזה⁸⁹², כי יש מי שמתיר⁸⁹³ צלי קדר.

זאבל אם צלאו אפילו צלי אש ואחר כך בישלו מותר⁸⁹⁴, לפי שהבישול מבטל את הצליה, וכיוצא בזה בפסח פסול⁸⁹⁵:

חלא לאכל יותר מדאי לפני האפיקומן
ה יש ליזהר שלא לאכול ולא לשתות בסעודה זו הרבה יותר מדאי, שלא יאכל האפיקומן באכילה גסה⁸⁹⁶, דהיינו שאינו תאב כלל לאכול, שאז אינו עושה [מצוה] מן המובחר⁸⁹⁷.

טשאף שהאפיקומן הוא זכר לפסח, והפסח היה נאכל על השובע, דהיינו שהוא שבע כבר, ולכן אוכלין האפיקומן אחר גמר כל הסעודה כמו שיתבאר בסי' תע"ז⁸⁹⁸. מכל מקום צריך שיהא לו קצת תאוה לאכול, אבל כשאינו מתאוה כלל ואוכל הרי זו אכילה גסה, ואין זו מצוה מן המובחר⁸⁹⁹, אבל מכל מקום יוצא ידי חובתו באכילה זו.

יאבל אם שבע כל כך עד שנפשו קצה באכילה מרוב שובעו, אף שדוחק את עצמו לאכול, אינו יוצא ידי חובתו באכילה זו, שאכילה גסה כזו אינה נקראת אכילה כלל⁹⁰⁰ כמו שיתבאר בסי' תרי"ב⁹⁰¹:

יאאכילת הביצה והטיבול
ו נוהגין בקצת מקומות לאכול ביצים בסעודה, זכר לאבילות חורבן בית המקדש, שכשהיה קיים היו מקריבין פסח ואוכלין בלילה זה, ועכשיו אין לנו פסח, לכן מתאבלין עכשיו על זה⁹⁰². ומזה הטעם אוכלין ביצים גם בלילה השני⁹⁰³:

יבז יש נוהגין שלא לאכול בלילה זה שום טיבול רק שני טיבולים אלו⁹⁰⁴, דהיינו טיבול הראשון שקודם אמירת ההגדה, וטיבול המרור בחרוסת, כדי שיהא ניכר⁹⁰⁵ ששני טיבולים אלו הם לשם מצוה: