Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 5 Simanim 472 to 486·Siman 479 Grace After Meals Over the Third Cupשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ה (סי' תעב-תפו)·תעט ברכת המזון על כוס שלישי

אתעט ברכת המזון על כוס שלישי
ובו ט' סעיפים
כוס שלישי לברכת המזון
א אחר¹⁰⁰³ אכילת האפיקומן צריך למזוג כוס שלישי לברך עליו ברכת המזון¹⁰⁰⁴. ואף להאומרים¹⁰⁰⁵ שברכת המזון אינה טעונה כוס, מכל מקום הואיל ותקנו חכמים לשתות ד' כוסות בלילה זה, יש לעשות מצוה בכל אחד ואחד, ועל השלישי יברך על מזונו¹⁰⁰⁶ (ואם לא עשה כן לא יצא ידי חובת ד' כוסות¹⁰⁰⁷ כמו שנתבאר בסי' תע"ב¹⁰⁰⁸):

בב כוס זה צריך לדקדק בו אם הוא נקי¹⁰⁰⁹ משיורי כוסות¹⁰¹⁰, דהיינו שיורי יין ששרה בו פת¹⁰¹¹, שאם אינו נקי צריך שטיפה והדחה¹⁰¹², או לקנחו יפה כמו שנתבאר בסי' קפ"ג¹⁰¹³. ואף מי שאינו נזהר בזה כל השנה (לפי שברכת המזון אין צריך כוס מעיקר הדין¹⁰¹⁴), מכל מקום בלילה זה צריך ליזהר¹⁰¹⁵:

גבין כוס שלישי לרביעי
ג אחר ששתה כוס זה אסור לשתות יין¹⁰¹⁶, או שאר משקה המשכר¹⁰¹⁷, עד כוס הרביעי, שמא ישתכר וישן וימנע מקריאת גמר ההלל¹⁰¹⁸.

דואף ממשקה שאינו משכר יש למנוע¹⁰¹⁹ מטעם שנתבאר בסי' תע"ח¹⁰²⁰, חוץ ממים וכיוצא בהם כמו שיתבאר בסי' תפ"א¹⁰²¹:

הד אבל כוס זה השלישי יכול לשתותו כולו, אפילו מחזיק הרבה יותר מרביעית¹⁰²². ואפילו מפסיק הרבה פעמים באמצע שתיית הכוס, אף על פי כן הכל נחשב לכוס אחד¹⁰²³, אפילו שוהה מתחלת שתייה ראשונה עד סוף שתייה אחרונה יותר מכדי אכילת פרס¹⁰²⁴. ומכל מקום אם הכוס מחזיק הרבה יותר מדאי, לא ישתנו כולו, שלא ישתכר¹⁰²⁵:

וה ואפילו בכוס קטן, אם שתה ממנו רוב רביעית¹⁰²⁶ או יותר, והיה בדעתו שלא לשתות עוד ממנו¹⁰²⁷, ואחר כך נמלך לחזור ולשתות עוד ממנו, כיון שצריך לברך ברכה ראשונה על מה שרוצה לשתות, אסור לו לשתות ממנו (או מכוס אחר¹⁰²⁸), אפילו אינו יין, אלא שאר משקה שהוא חמר מדינה, מפני שנראה כמוסיף על הכוסות שתקנו חכמים כמו שנתבאר בסי' תע"ג¹⁰²⁹:

זזימון להלל ולברכת המזון
ו מצוה לחז(ו)ר אחר זימון לאמירת ההלל, כדי לומר הודו בשלשה, דהיינו שהאחד יאמר לשנים שעמו הודו לה' וגו'¹⁰³⁰, והם יענו אחריו הודו לה' וגו'¹⁰³¹. וכן באנא ה' וגו'¹⁰³². כמו שנתבאר בסי' תכ"ב, עיין שם הטעם¹⁰³³.

חוהגדול שבהן הוא אומר הודו, והשנים הקטנים ממנו עונים אחריו¹⁰³⁴. ויכול הגדול ליתן רשות לקטן¹⁰³⁵.

טואפילו אם אותן השנים אכלו בבית אחר, וכבר קראו את ההלל לעצמן, מצטרפין לזימון להלל¹⁰³⁶.

יומכל מקום מי שאין שנים אוכלין עמו בבית, אין צריך לחזור אחר שלשה אנשים מבית אחר, אלא די באשתו ובניו שהגיעו לחינוך שיענו אחריו¹⁰³⁷. ואף שלכתחלה מצוה מן המובחר לומר הודו ואנא בג' אנשים שהגיעו לכלל מצות¹⁰³⁸, מכל מקום אין צריך להקפיד כל כך בשביל זה¹⁰³⁹ לטרוח אחריהם ולהביאם מבית אחר¹⁰⁴⁰, אלא די באשתו ובניו שהגיעו לחינוך.

יאויכול ליתן רשות לקטן לומר אנא וגו' והוא יענה אחריו. אבל הודו לא יענה אחר הקטן, אלא יתחיל הוא בעצמו והקטן יענה אחריו. לפי שהודו הוא תחלת הפרק, וכשהקטן מתחיל והוא עונה אחריו נראה כאלו הקטן הוא שלוחו, ותבא לו מארה שמבזה את קונו לעשות לו שלוחים כאלו¹⁰⁴¹.

יבומכל מקום יאמר נא ישראל ויאמרו נא בית אהרן ויאמרו נא יראי ה', אם אמרם הקטן והוא עונה אחריו הודו לה' וגו', אף בדיעבד לא יצא ידי חובתו, אלא אם כן חזר ואמר גם כן בפני עצמו יאמר נא וגו'¹⁰⁴², אבל אינו יוצא במה ששמע מהקטן, כיון שהקטן הוא פטור¹⁰⁴³ מכל המצות שבתורה, ואינו חייב בהם אלא (מדברי סופרים) כדי לחנכו במצות¹⁰⁴⁴:

יגז אבל יכול ליתן רשות לאשתו לומר הודו¹⁰⁴⁵ ויאמר נא ויאמרו נא, והוא יענה אחריה הודו, ויצא ידי חובתו במה ששומע ממנה יאמר נא ויאמרו נא וגו'. שאף שהנשים פטורות מכל הלל כמו שנתבאר בסי' תכ"ב¹⁰⁴⁶, בהלל זה חייבות, ואין שום חילוק ביניהן לאנשים בכל מה שנוהג בלילה זה כמו שנתבאר בסימן תע"ב¹⁰⁴⁷:

ידח וכל זה בהודו שבהלל זה, אבל להודו שבהלל הגדול¹⁰⁴⁸ אין צריך זימון כלל¹⁰⁴⁹.

טווכן לברכת המזון אין צריך לחזור אחר זימון¹⁰⁵⁰.

טזוהנוהגין לצאת מבתיהם לבית חבריהם לברך שם ברכת המזון בזימון, הוא מנהג בורות¹⁰⁵¹.

יזוגם יש איסור בדבר אם יוצאין מבתיהן אחר אכילת אפיקומן¹⁰⁵², שאסור להם לטעום כלום¹⁰⁵³ בבית שהלכו לשם, ואם כן האיך יברכו שם ברכת המזון, הלא ברכת המזון צריך לברך במקום גמר האכילה¹⁰⁵⁴.

יחואי אפשר להם לחזור ולאכול האפיקומן בבית שהלכו לשם, שאין אוכלין אפיקומן בב' מקומות¹⁰⁵⁵, אפילו לא אכל במקום הראשון כזית¹⁰⁵⁶.

יטאלא אם הם רוצים, ילכו לשם קודם אכילת אפיקומן, ויאכלו שם האפיקומן¹⁰⁵⁷, ויברכו שם ברכת המזון והלל בזימון¹⁰⁵⁸.

כאו יאכלו האפיקומן ויברכו ברכת המזון בביתם, ואחר כך ילכו לשם, אם ירצו לומר הלל¹⁰⁵⁹ בזימון שלשה אנשים¹⁰⁶⁰:

כאט נהגו שבעל הבית האומר ההגדה הוא מברך ברכת המזון בלילה זה¹⁰⁶¹, אף אם יש שם אורח¹⁰⁶². שנאמר¹⁰⁶³ וטוב עין הוא יבורך חסר וא"ו, כלומר יברך, ולמדו חכמים¹⁰⁶⁴ מכאן שאין נותנין לברך ברכת המזון אלא למי שהוא טוב עין, ובלילה זה נקרא בעל הבית האומר ההגדה טוב עין, שאומר כל דכפין ייתי ויכול¹⁰⁶⁵.

כבומכל מקום יכול ליתן רשות לברך לאחר¹⁰⁶⁶: