Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אתפד מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים
ובו ו' סעיפים
א מי1231 שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים, לפי שאין בהם מי שיודע לקדש ולומר ההגדה והלל וברכת המזון, וצריך להוציאם ידי חובתם, כיצד יתנהג1232.
ובו ו' סעיפים
א מי1231 שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים, לפי שאין בהם מי שיודע לקדש ולומר ההגדה והלל וברכת המזון, וצריך להוציאם ידי חובתם, כיצד יתנהג1232.
ביעשה הסדר תחלה בביתו, עד לאחר שתיית כוס ברכת המזון1233. ואז אם ירצה לילך לבית אחר, יקח כוסו של אחד מבני הבית1234 ויברך עליו בורא פרי הגפן וקידוש היום ושהחיינו, ויחזיר להם הכוס וישתו כל אחד מכוסו. אבל הוא לא יטעום כלום מהכוס, שהרי כבר אכל האפיקומן בביתו1235, וגם עדיין לא גמר ההלל בביתו, ואסור לשתות יין קודם גמר ההלל1236.
גואף על פי כן יכול הוא לברך להם בורא פרי הגפן, אף שאינו טועם עמהם כלום, לפי שברכת בורא פרי הגפן זו שעל כוס של קידוש אינה כשאר ברכות הנהנין שאינן חובה על האדם, ולכן אם הוא אינו נהנה כלום אינו יכול לברך כדי להוציא את מי שאינו יודע לברך כמו שנתבאר בסי' קס"ז1237, אבל ברכת בורא פרי הגפן זו היא חובה כמו קידוש, ולכן דינה כמו קידוש עצמו, שיכול לקדש לאחרים1238 שאינן יודעין לקדש1239 אף שהוא עצמו אין צריך לקידוש זה, כמו שנתבאר בסי' רע"ג1240 ע"ש:
דב ואחר כך יאכילם ירקות בטיבול, ויברך להם בורא פרי האדמה, אם אין בהם מי שיודע לברך. ואף שהוא לא יטעום מהירקות, שהרי כבר אכל האפיקומן, אף על פי כן יכול לברך להם1241, לפי שגם ברכת בורא פרי האדמה זו אינה כשאר ברכת הנהנין שהן רשות, אלא היא כמו חובה1242, מחמת תקנת חכמים שתקנו לאכול ירק קודם ההגדה1243, ואי אפשר לאכלו בלא ברכה, ולכן דינה כבורא פרי הגפן של קידוש, שיכול לברך להם אף שאינו טועם כלום עמהם:
הג ואחר כך אומר לפניהם מה נשתנה1244, וכל ההגדה, בלשון שהם מבינים1245 (או יפרש להם הענין שצריך לומר מעיקר הדין עיין סימן תע"ג1246). ואחר כך הלל עד סוף ברכת אשר גאלנו, אף אם אינן מבינים הלשון1247.
וואחר כך יברך להם בורא פרי הגפן לפי מנהג מדינות אלו שנתבאר בסי' תע"ד1248, אם אין בהם מי שיודע לברך1249, וישתו כל אחד כוסו.
זואחר כך יאכלו מצה ומרור, והוא יברך להם על אכילת מצה ועל אכילת מרור, שכל ברכות המצות, אף מי שיצא כבר ידי חובתו יכול להוציא אחרים שאינן יודעין1250.
חוגם המוציא יכול לברך להם1251, אם אין בהם מי שיודע לברך1252, אף שהוא אינו טועם עמהם, לפי שברכת המוציא של אכילת מצה בליל ראשון הוא חובה כמו אכילת מצה עצמה, ודינה כבורא פרי הגפן של קידוש1253 כמו שנתבאר בסימן קס"ז1254.
טואחר כך יניחם לאכול הכריכה וכל הסעודה עד לאחר ברכת המזון. ובתוך כך ילך הוא לבית אחר ויעשה כסדר הזה, וכן לבית שלישי ורביעי1255.
יאבל אינו יכול לברך להם ברכת המזון, כיון שלא אכל עמהם, והתורה אמרה1256 ואכלת ושבעת וברכת מי שאוכל הוא יברך. עיין סי' קפ"ו1257 (כי שם נתבאר שמדברי סופרים הוא שאינו רשאי לברך להם ברכת המזון, ומקרא זה אסמכתא בעלמא הוא1258) עיי"ש1259:
יאד ואחר כך ילך לביתו לגמור ההלל וההגדה1260 לבני ביתו1261.
יבואחר כך ילך לבתיהם לגמור להם ההלל וההגדה. והם שותים כוס רביעי. והוא אינו שותה עמהם כיון שכבר שתה ד' כוסות1262.
יג(ואם הוא רוצה, יכול להקדים לגמור ההלל והגדה בבתיהם, ויכול לשתות כוס רביעי בבית אחד מהם1263.
ידואם1264 הם אינן יודעין לברך ברכת המזון, יקרא הוא עמהם כל ברכת המזון מלה במלה, ואינו כמברך לבטלה כיון שהן עונין אחריו כל מלה ומלה1265, והרי הוא כמקרא את הקטן ומלמדו ברכת המזון אחר אכילתו1266.
טוואחר כך ילך לביתו לגמור ההלל וההגדה לבני ביתו, והם שותים כוס הרביעי והוא אינו שותה עמהם, אם כבר שתה באחד מהבתים):
טזה ואם הוא רוצה יכול לגמור ההלל והגדה מתחלה בביתו, ואחר כך ילך לבתים אחרים1267 לקדש להם ולומר להם ההגדה והלל, ולא יטעום עמהם אף מן הכוס רביעי, אם כבר שתה כוס הרביעי בביתו.
יזואם הוא רוצה להקדים לעשות כל הסדר בבתים אחרים, ולילך אחר כך לביתו להתחיל הסדר מקידוש ואילך, הרשות בידו. ויזהר שלא לטעום כלום בבתיהם1268, שאסור לטעום קודם קידוש1269, והוא אינו יוצא במה שמקדש בבתיהם, כיון שאינו סועד שם בבתיהם ואין קידוש אלא במקום סעודה1270:
יחו אבל אינו יכול לקדש בתחלה בביתו, ולעשות כל הסדר עד לאחר הכריכה, ולילך אחר כך לבית אחר לעשות כן. לפי שאסור לאדם לעקור מסעודתו קודם ברכת המזון לילך לבית אחר, אף שדעתו לחזור למקומו לאכול עוד ולברך אחר כך, אלא אם כן הולך לדבר מצוה עוברת כמו שנתבאר בסי' קע"ח1271 וקפ"ד1272, וכאן אין מצוה עוברת, שהרי יכול לעשות הסדר בבתים אחרים לאחר שיגמור סעודתו ויברך ברכת המזון בביתו1273.
יטומכל מקום יכול לעקור מסעודתו קודם אכילת האפיקומן, וילך לבית אחר ויעשה להם כל הסדר ויאכל שם עמהם האפיקומן1274, ויברך שם עמהם ברכת המזון, אם היתה דעתו לכך מתחלה כשבירך המוציא שיגמור סעודתו בבית אחר ויברך שם. עיין סי' קע"ח1275 ותע"ט1276: