Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 6 Simanim 487 to 494·Siman 487 Order of Evening Prayer on Pesachשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ו (סי' תפז-תצד)·תפז סדר תפלת ערבית של פסח

אתפז סדר תפלת ערבית של פסח
ובו ח' סעיפים

בנוסח ברכה האמצעית
א בכל¹ ימים טובים ערבית שחרית ומנחה מתפלל שלשה ברכות ראשונות ושלשה אחרונות וברכת קדושת היום באמצע², דהיינו³ שיזכור ענין קדושת היום בתחלת הברכה⁴, ובסופה סמוך לחתימה, כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה⁵. ויחתום מקדש ישראל והזמנים⁶, לפי שישראל הם מקדשין הזמנים על פי קביעות החדשים המסור בידם⁷.

גואף אם לא אמר הנוסח ממש שתקנו חכמים, דהיינו אתה בחרתנו כו' ותתן לנו כו' והשיאנו כו', יצא, ואין מחזירין אותו, אם (הזכיר קדושת היום באמצע הברכה, כגון שהתחיל הברכה ביעלה ויבא⁸ שמזכיר שם קדושת היום לחיים ולשלום⁹ ביום חג כו', וגם) חתם מקדש ישראל והזמנים¹⁰.

דאבל אם (לא הזכיר כלל קדושת היום באמצע הברכה קודם החתימה, או אפילו אמר כל הנוסח שתיקנו חכמים אלא שבחתימה) טעה ולא אמר מקדש ישראל והזמנים, אלא חתם בענין אחר¹¹, ואפילו טעה וחתם מקדש השבת¹², אע"פ שגם יום טוב נקרא שבת¹³, אף על פי כן כיון ששינה ממטבע שטבעו חכמים בעיקר ענין הברכה לא יצא¹⁴.

הוצריך לחזור לראש אותה ברכה, אם נזכר לאחר ששהה כדי דיבור אחר חתימתו. אבל אם נזכר בתוך כדי דיבור, יחזור ויאמר מיד מקדש ישראל והזמנים¹⁵, ולא יחזור לראש:

וב אבל מי שטעה והתפלל י"ח של חול ביום טוב, אם הזכיר יום טוב בברכה אחת מהן¹⁶, כגון שאמר יעלה ויבא¹⁷ בעבודה והזכיר שם יום טוב זה, יצא, ואין צריך לחזור לראש, אף על פי שלא הזכיר יום טוב בשום חתימה.

זלפי שלא שינה ממטבע שטבעו בעיקר ענין העבודה¹⁸. שהרי מן הדין היה ראוי להתפלל כל י"ח ביום טוב ושבת כמו בחול, רק להזכיר קדושת היום בברכה אחת מהן, אלא שהחכמים הקילו על האדם ולא הטריחוהו ביום טוב להתפלל כל י"ח¹⁹, וקבעו ברכה אחת בלבד בשביל קדושת היום²⁰, כמו שנתבאר בסי' רס"ח²¹.

חאבל אם לא הזכיר בשום ברכה, לא יצא²², אפילו ביום טוב שני²³:

טכשחל בשבת
ג אם חל יום טוב בשבת צריך להזכיר גם קדושת שבת בתחלת הברכה²⁴, דהיינו שיאמר ותתן לנו כו'²⁵ את יום השבת הזה כפי נוסחתנו²⁶, או את יום המנוח הזה כפי נוסחאות אחרים²⁷.

יוסמוך לחתימה צריך לומר שבת ומועדי כו'²⁸.

יאויחתום²⁹ מקדש השבת וישראל והזמנים כפי נוסחתנו³⁰, או ישראל בלא וא"ו כפי נוסחאות אחרים³¹.

יבאבל לא יחתום מקדש ישראל והשבת והזמנים, לפי שהשבת היא קדושה מאליה שלא על ידי ישראל³².

יגואם לא (אמר אתה בחרתנו כלל אלא התחיל ביעלה ויבא, אם הזכיר בו שבת יצא³³. אבל אם לא) הזכיר שבת בחתימה, אף שאמר אתה בחרתנו והזכיר בו שבת וגם הזכירו ביעלה ויבא לא יצא, וצריך לחזור לראש, אם נזכר לאחר ששהה כדי דבור. וכן הדין אם טעה וחתם בשבת בלבד³⁴.

ידויש חולקין על זה ואומרים³⁵ שאם חתם ביום טוב בלבד או בשבת בלבד יצא, כיון שכבר הזכיר שניהם באמצע הברכה קודם החתימה, אף שלא הזכיר שניהם בחתימה, אלא אחד מהן, אין בכך כלום בדיעבד. שהרי מי שהתפלל י"ח של חול אם הזכיר יום טוב באחת מהן אע"פ שלא חתם בה ביום טוב יצא בדיעבד³⁶, לפי שלא שינה ממטבע שטבעו חכמים בנוסח חתימת הברכה כשאומרה בחול, והיתה ראויה גם כן ביום טוב כמו שנתבאר³⁷, אם כן הוא הדין כשחתם ביום טוב בלבד הרי לא שינה ממטבע שטבעו חכמים בנוסח חתימת הברכה בכל יום טוב. ואף שלא הזכיר בה שבת, מכל מקום הרי כבר הזכירו באמצע הברכה, וגם חתמה במטבע שטבעו בו חכמים בכל יום טוב, וגם היום הוא יום טוב³⁸. וכן כשחתם בשבת בלבד, הרי חתם במטבע שתיקנו חכמים בכל שבת, וגם היום שבת הוא, וגם יום טוב הזכיר כבר באמצע הברכה.

טווטוב לחוש לדבריהם שלא לחזור לראש, שלא להכניס עצמו לידי ספק ברכה לבטלה³⁹:

טזד כשחל בשבת אין הש"ץ חוזר לומר ברכת מעין שבע אחר תפלת ערבית⁴⁰. לפי שלא נתקנה אלא בשביל אותו שאיחר לבא לבית הכנסת, שיסיים את תפלתו בעוד שהש"ץ אומר ברכה זו, כדי שלא ישאר לבדו בבית הכנסת, שלא יוזק שם⁴¹ כמו שנתבאר בסי' רס"ח⁴². וליל פסח אין צריך לזה, כי הוא ליל שימורים מן המזיקין⁴³:

יזה כשחל בשבת⁴⁴ יש אומרים⁴⁵ שאין צריך להזכיר שבת ביעלה ויבא, כיון שכבר הזכירו פעם אחת בותתן לנו, למה יחזור ויזכירנו ביעלה ויבא⁴⁶, שהרי יעלה ויבא לא נתקן כלל בשביל שבת אלא בשביל יום טוב.

יחויש אומרים⁴⁷ שצריך לחזור ולהזכירו לכתחלה ביעלה ויבא, כמו שחוזר ומזכיר בו יום טוב⁴⁸ (שאינו דומה לראש חודש שחל בשבת שאין מזכירין שבת ביעלה ויבא מטעם שנתבאר בסימן תכ"ה⁴⁹). וכסברא זו יש לנהוג לכתחלה⁵⁰, שהרי אף לסברא הראשונה אין שום חשש איסור אם חוזר ומזכירו⁵¹, ולסברא האחרונה צריך להזכיר, נמצא כשמזכיר יוצא ידי שניהם.

יטאבל בברכת המזון אין צריך להזכיר שבת ביעלה ויבא⁵², כיון שכבר אמר רצה בשביל שבת למה יזכירנו פעם ב', הרי גם יום טוב אינו מזכיר בברכת המזון כי אם פעם אחד בלבד, דהיינו ביעלה ויבא שנתקן בברכת המזון בשביל יום טוב בלבד ולא בשביל שבת, כמו שנתקן רצה בברכת המזון בשביל שבת בלבד ולא בשביל יום טוב⁵³:

כו כשחל בשבת נוהגין במדינות אלו לומר שני פעמים באהבה, דהיינו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה שבתות למנוחה כו', באהבה מקרא קודש כו'. אבל כשחל בחול אומרים פעם אחת בלבד, דהיינו באהבה מועדים לשמחה כו'⁵⁴ את יום חג המצות הזה זמן חירותנו כו'.

כאבקצת מדינות⁵⁵ אומרים את יום חג המצות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה⁵⁶ זמן חירותנו זכר ליציאת מצרים כו'.

כבובמוסף של חול המועד נוהגין שם לומר את יום מקרא קודש כו', ולא יום טוב, לפי שחול המועד אינו נקרא יום טוב⁵⁷.

כגולפיכך אין לומר בחול המועד בברכת המזון הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו טוב⁵⁸:

כדאין מקדשין בבית הכנסת
ז נוהגין שאין השליח צבור מקדש בבית הכנסת בליל פסח⁵⁹, אף במקומות שנוהגין לקדש שם בכל ליל יום טוב ושבת⁶⁰ כדי להוציא את מי שאין לו יין בביתו לקדש עליו⁶¹, מכל מקום בליל פסח אין צריך לזה, שאין עני בישראל שאין לו ארבע כוסות בלילה זה כמו שנתבאר בסי' תע"ב⁶².

כהואף אם אירע שאין יין בעיר⁶³, ולא שום משקה שהוא חמר מדינה⁶⁴, כי אם בבית הכנסת בלבד. אף על פי כן אין לקדש עליו בבית הכנסת כדי להוציאם ידי חובתם, שהרי הם אינם יוצאים בקידוש זה, כיון שאינו במקום סעודתם, וצריכים הם לחזור ולקדש בביתם על הפת.

כוואין מקדשין בבית הכנסת בכל ליל יום טוב ושבת, אלא שלא לבטל תקנת קדמונים שתקנו לקדש בבית הכנסת בימיהם שהיו מצוים אורחים לשבות בבית הכנסת ולאכול שם סעודתם, וכשאין להם יין הם יוצאים בקידוש שבבית הכנסת שהוא במקום סעודתם כמו שנתבאר בסימן רס"ט⁶⁵. ובליל פסח לא תקנו מעולם לקדש בבית הכנסת, לפי שהוא דבר שאינו מצוי כלל שלא יהיה יין להאורחים⁶⁶, כיון שאין עני בישראל שאין לו ד' כוסות:

כזהלל בליל פסח
ח יש מקומות נוהגין לגמור ההלל בציבור בברכה תחילה וסוף בליל ראשון של פסח אחר תפלת ערבית, וכן בליל שני של גליות⁶⁷.

כחואין נוהגין כן במדינות אלו, שאין אנו קורין כלל ההלל בבית הכנסת בלילה זה⁶⁸: