Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 6 Simanim 487 to 494·Siman 488 Order of Morning Prayer on Pesachשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ו (סי' תפז-תצד)·תפח סדר תפלת שחרית של פסח

אתפח סדר תפלת שחרית של פסח
ובו ח' סעיפים

במזמור שיר ליום השבת
א בכל⁶⁹ ימים טובים שחרית וערבית נוהגין לקרות המזמורים שמוסיפים בשבת⁷⁰ בפסוקי דזמרה.

גויש שמדלגין מזמור שיר ליום השבת, ומתחילין טוב להודות לה' וגו'⁷¹. ואין נוהגין כן במדינות אלו, לפי שגם יום טוב נקרא שבת⁷² שנאמר⁷³ ממחרת השבת יניפנו וגו':

דהלל בשלש רגלים
ב בכל שלש רגלים צריך לגמור ההלל⁷⁴ ביום⁷⁵, ולברך עליו אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרות ההלל⁷⁶, לפי שהוא מצוה מדברי סופרים⁷⁷ מתקנת הנביאים⁷⁸.

הואין מברכין לגמור ההלל, שמא ידלג תיבה אחת, או אפילו אות אחת, ונמצא שבירך לבטלה⁷⁹, שהרי לא גמרו כולו. ויש מקומות שאין חוששין לזה ומברכין לגמור ההלל, לפי שגם לגמור הוא לשון קריאה⁸⁰. ומכל מקום יותר טוב לברך לקרות כמנהגינו⁸¹:

וג וכל היום כשר לקריאת ההלל⁸², מעמוד השחר⁸³ עד צאת הכוכבים⁸⁴, שאם לא קרא מיד אחר תפלת שחרית יכול לקרות כל היום עד צאת הכוכבים. ולכתחלה לא יקראו אותו קודם נץ החמה⁸⁵, לפי שעדיין הוא כלילה בעיני הבריות⁸⁶. ואם עבר וקרא יצא⁸⁷.

זומצוה מן המובחר לקרותו עם הציבור⁸⁸ מיד אחר תפלת שחרית⁸⁹, כדי שיענה עמהם הודו ואנא אחר הש"ץ⁹⁰.

חואם בא לבית הכנסת אחר שהתפללו הציבור שחרית, ועומדים לקרות ההלל, והוא לא התפלל שחרית. יש מי שאומר⁹¹ שאם אין לחוש שמא יעבור זמן קריאת שמע, טוב לו שיקרא תחלה הלל עם הציבור, ואחר כך יתפלל, אף באותן הימים שגם היחיד גומר בהם ההלל בברכה לדברי הכל עיין סימן תכ"ב⁹².

טומכל מקום אם הוא עומד לאחר ברוך שאמר בשעה שהציבור מתחילין ההלל, לא יפסיק לקרות עמהן באותן הימים כמו שנתבאר שם⁹³.

יולענין אם יכול להפסיק בו לשאלת שלום באמצע הפרק, או בין פרק לפרק, דינו כמו בקריאת שמע⁹⁴ עיין סימן ס"ו⁹⁵.

יאבמה דברים אמורים בימים שגומרים בהם ההלל, שבימים הללו קריאתו הוא חובה ומצוה מדברי סופרים. אבל בימים שאין גומרין אותו בהם, כגון בששה ימים האחרונים של פסח, כיון שאין קריאתו אלא מנהג כמו שיתבאר בסימן ת"צ⁹⁶, לפיכך דינו כהלל של ראש חדש לענין הפסקה, עיין סי' תכ"ב⁹⁷.

יב(ועיין שם⁹⁸ אם שהה באמצע ההלל כדי לגמור את כולו, בימים שגומרין או בימים שאין גומרין):

יגד אפילו עשרה בני אדם יכולין לקרות ההלל כאחד⁹⁹, ושאר הציבור שומעין ויוצאים ידי חובתן בשמיעה¹⁰⁰. ואף ששני קולות היוצאים כאחד אין שומעין יפה אפילו אחד מהם¹⁰¹ כמו שנתבאר בסימן קמ"א¹⁰². מכל מקום ההלל הוא חביב על הציבור, ונותנין דעתם יפה לשמוע אותו, ולכן יכולין לשמוע אותו יפה¹⁰³ אף כשהרבה קולות יוצאין מכל אחד.

ידומטעם זה אין למחות בב' וג' בעלי בתים האוכלים בבית אחד וממתינים זה על זה בקידוש היום ומקדשים כולם כאחד, ובני ביתם שומעים מהם ויוצאים ידי חובתם. לפי שהקידוש הוא חביב עליהם, ונותנים דעתם יפה לשמוע אותו¹⁰⁴. ומכל מקום יותר טוב שלא ימתינו זה על זה¹⁰⁵:

טוקריאת התורה והפטרה בא' דפסח
ה משה תקן להם לישראל¹⁰⁶ שיהיו קורין חמשה גברי בכל יום טוב¹⁰⁷, מענינו של יום¹⁰⁸, ורמז לזה¹⁰⁹ שנאמר¹¹⁰ וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, שתיקן להם שיהיו קורין כל אחד ואחד בזמנו.

טזואנשי¹¹¹ כנסת הגדולה¹¹² תקנו להפטיר בנביא בכל יום טוב בענינו של יום¹¹³.

יזוחכמי המשנה¹¹⁴ והגמרא¹¹⁵ ביררו ענין כל יום ויום בתורה ובנביאים.

יחוסדרו לנו לקרות¹¹⁶ ביום ראשון של פסח חמשה גברי בפרשת משכו וקחו לכם צאן וגומר¹¹⁷.

יטומפטיר בפסח גלגל ביהושע¹¹⁸. יש מתחילין מן בעת ההיא וגו'¹¹⁹, ויש מתחילין ויאמר יהושע אל העם התקדשו¹²⁰, וכן נוהגין עכשיו¹²¹.

כ(ואם יכול להוסיף ביום טוב על מנין הקרואים נתבאר בסי' רפ"ב¹²²):

כאו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה קודם ההפטרה¹²³ כמו שנתבאר בסימן רפ"ב¹²⁴.

כבובימי חכמי המשנה והגמרא היה קורא בתורה בענינו של יום, והיה עולה למנין ה' גברי¹²⁵.

כגורבנן סבוראי תקנו, וכן הנהיגו הגאונים אחריהם, שיקרא המפטיר בפרשת המוספין שבפנחס¹²⁶. וסמכו להם על מה שאמרו חכמים¹²⁷, שאמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם בזמן שאין בית המקדש קיים אין להם על מה שיסמוכו מה יהא על בני כשיחטאו, שמא אתה עושה להם כדור המבול והפלגה. אמר לו הקדוש ברוך הוא כבר תקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקורין בהם מעלה אני עליהם כאלו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם.

כדולכתחלה צריך להוציא שני ספרי תורות, אחד לענינו של יום והשניה למפטיר¹²⁸. ולא די בספר תורה אחד ולגלול אחר כך עד פרשת המוספין, לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור מפני כבוד הציבור כמו שנתבאר בסי' קמ"ד¹²⁹ ע"ש:

כהסיום הזכרת הגשם
ז נוהגין במדינות אלו שהציבור מזכיר הגשם בתפלת מוסף יום א' של פסח, והש"ץ אינו מזכיר בחזרת התפלה, ולאחר שפסק הש"ץ להזכיר גם הציבור אין מזכירין מתפלת המנחה ואילך¹³⁰ כמו שנתבאר בסי' קי"ד¹³¹ עיי"ש.

כוואף היחיד שאיחר תפלת המוסף עד לאחר שפסק הש"ץ להזכיר, גם הוא לא יזכיר עוד מטעם שנתבאר¹³² עיי"ש:

כזהזכרת קרבנות מוסף
ח בכל תפלת המוספין נהגו להזכיר קרבנות היום כמו שהם כתובים בתורה¹³³.

כחוקורא אותם הפסוקים מתוך הספר, עיין סי' מ"ט¹³⁴.

כטואם לא הזכיר, כיון שאמר כמו שכתבת עלינו בתורתך יצא¹³⁵.

לוכן נוהגין אפילו לכתחלה במקצת מדינות בשלש רגלים ובראש השנה ויום כפור¹³⁶, מטעם שיתבאר בסי' תקצ"א¹³⁷. אבל במדינות אלו נוהגין לאמרם לכתחלה אפילו בשלש רגלים וראש השנה ויום כפור¹³⁸ כמו שיתבאר שם¹³⁹: