Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אתצב תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים
ובו ה' סעיפים
ובו ה' סעיפים
בא נוהגין במדינות אלו להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח, וכן אחר חג הסוכות528. לפי שחוששין שמא מתוך משתה ושמחת המועד באו לידי עבירה529, לכן מתענין לתשובה ולכפרה530. כמו שמצינו באיוב531 שלאחר שהקיפו ימי המשתה ושמחת בניו העלה עולות מספר כולם, כי אמר אולי חטאו בני וגו'.
גאבל לאחר שבועות אין נוהגין להתענות, דכיון שאינו אלא ב' ימים, אין לחוש שמא חטאו בו532.
דודין אמירת הסליחות ועננו בין גואל לרופא וקריאת ויחל יתבאר בסי' תקס"ו533:
הב נוהגין להמתין להתענות אחר הפסח עד שיצא כל חודש ניסן534 מטעם שנתבאר בסי' תכ"ט535.
וואחר הסוכות ממתינין עד שיצא כל חדש תשרי, לפי שהוא מרובה במועדות536.
זואף שנוהגין במדינות אלו שמותר להתענות בתשרי אחר אסרו חג537, מכל מקום אין רוצין לקבוע בו לכתחלה תענית538 קבוע, כיון שאפשר להמתין להתענות אחר כך:
חג ונוהגין לברך כל מי שיתענה בה"ב אחר קריאת התורה בשבת שלפני בה"ב, ומי שענה אמן על זה, אין צריך לקבל עוד התענית במנחה שלפני ימי התענית539.
טומכל מקום אם אחר כך נמלך שלא להתענות אינו מחוייב להתענות מחמת עניית אמן. ואף שאז היתה דעתו להתענות על ידי אמן זה, אין בכך כלום אם לא קיבל עליו התענית בפירוש בפיו, כמו שיתבאר בסימן תקס"ג540:
יד ונוהגין שלא לברך בה"ב בשבת שבתוך ניסן או תשרי, לפי שבאותו שבת מברכין החודש אחר קריאת התורה, ואין צריך לומר שאין מברכין בה"ב בשבת שהוא ראש חודש אייר או חשוון, אלא ממתינים לברך בשבת הבא541, ואחר אותו שבת מתחילין להתענות בה"ב.
יאאבל אם יש מילה או חתונה באותו שבת שצריך לברך בו בה"ב, מברכין בו בה"ב. אלא שנוהגין לברך במנחה542 אחר קריאת התורה543:
יבה אם אירע ברית מילה או שאר סעודת מצוה בתענית בה"ב מצוה לאכול, ואין צריך התרה כלל, כמו שיתבאר בסי' תקס"ח544: