Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Laws of Pesach Part 6 Simanim 487 to 494·Siman 493 Laws Practiced During the Days of the Omerשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות פסח – ח"ו (סי' תפז-תצד)·תצג דינים הנוהגים בימי העומר

אתצג דינים הנוהגים בימי העומר
ובו ט' סעיפים

בנישואין ותספורת בימי העומר
א נוהגין⁵⁴⁵ שלא לישא אשה⁵⁴⁶ ושלא להסתפר⁵⁴⁷ בין פסח לעצרת⁵⁴⁸ שמתאבלין⁵⁴⁹ על כ"ד אלפים מתלמידי רבי עקיבא שמתו בימים הללו⁵⁵⁰.

גאבל מותר לעשות שידוכין בלא נשואין⁵⁵¹, שמא יקדמנו אחר⁵⁵². ומותר גם כן לעשות סעודה לאחר השידוכין או לאחר הקידושין⁵⁵³.

דאבל לא יעשו ריקודין ומחולות⁵⁵⁴. ואין צריך לומר שלא יעשו ריקודין ומחולות של רשות⁵⁵⁵.

האבל מותר לעשות סעודת הרשות, כגון שמחת מריעות⁵⁵⁶, בלא ריקודין ומחולות ושמחות יתירות⁵⁵⁷:

וב מי שקפץ ונשא בימים הללו, אין קונסין אותו כלום⁵⁵⁸, כיון שעשה מצוה. אבל מי שהסתפר בימים הללו, קונסין אותו על שעבר על המנהג⁵⁵⁹:

זג מי שלא קיים עדיין מצות פריה ורביה או שאין לו מי שישמשנו⁵⁶⁰, כיון שמותר לו לישא אפילו בתוך שלשים לאבילות אביו ואמו⁵⁶¹, שחייב להתאבל עליהם מגזירת חכמים⁵⁶², כל שכן שמותר לו לישא באבילות ימים הללו שאינן אלא מנהג בעלמא⁵⁶³. ומכל מקום במדינות אלו נהגו להחמיר⁵⁶⁴:

חד כשיש מילה בימים הללו, מותרים בעלי הברית⁵⁶⁵, דהיינו המוהל והסנדק ואבי הבן⁵⁶⁶, ביום שלפני המילה סמוך לערב קודם הליכה לבית הכנסת⁵⁶⁷ להסתפר:

טל"ג הימים שבהם נוהגים איסור זה
ה ל"ג ימים⁵⁶⁸, יש אומרים⁵⁶⁹ שהם מתחילין מיום ראשון של ספירת העומר ומסיימין בל"ג בעומר, שבאותו יום מתו האחרונים של הכ"ד אלף.

ילפיכך נוהגין קצת להרבות בשמחה ביום זה⁵⁷⁰, ואין אומרים בו תחנון⁵⁷¹ לפי שבו ביום פסקו למות.

יאואף שמתו מקצת מהם ביום זה, מכל מקום הרי לענין אבילות יום האחרון אנו אומרים מקצת היום ככולו, כמ"ש ביו"ד סי' שצ"ה⁵⁷², לפיכך כשנוהג אבילות שעה אחת או פחות ביום ל"ג, דהיינו שמונע מלהסתפר⁵⁷³ עד לאחר שהאיר היום⁵⁷⁴ בל"ג, די בכך, ומותר לו להסתפר בל"ג⁵⁷⁵ לאחר שעברו משהו מהיום, ולישא בו אשה⁵⁷⁶. וכן מל"ג ואילך⁵⁷⁷.

יבואם חל ל"ג באחד בשבת נוהגין להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבת⁵⁷⁸.

יגומכל מקום אפילו בל"ג עצמו יזהר שלא להסתפר קודם אור היום⁵⁷⁹, לפי שאין אומרים אלא מקצת היום ככולו, אבל לילה אפילו כולה אינה ככל היום⁵⁸⁰, ולא פסקה אבילות עד למחר ביום.

ידולכן אומרים תחנון בתפלת המנחה של ערב ל"ג⁵⁸¹.

טוויש מקומות נוהגין שלא לומר תחנון במנחה של ערב ל"ג, לפי שסומכין שבתחלת ליל ל"ג פסקו האבילות⁵⁸². ולכן אין אומרים תחנון במנחה שלפניו, כמו שאין אומרים במנחה שלפני שאר הימים שאין אומרים בהם תחנון⁵⁸³, שלילם כיומם⁵⁸⁴.

טזולפי מנהגם מותרים גם כן להסתפר⁵⁸⁵ ולישא בליל ל"ג⁵⁸⁶ (שלפי דבריהם אין נוהגין אבילות אלא ל"ב יום):

יזו ויש אומרים⁵⁸⁷ של"ג ימים אלו מתחילין מיום ב' לחודש אייר ומסיימין בערב שבועות.

יחואע"פ שמותר להסתפר ולישא בל"ג בעומר⁵⁸⁸, מכל מקום כיון שאין היתר אלא לאחר שעבר מקצת היום שהוא ככולו, לכן עולה הל"ג בעומר גם כן לחשבון הל"ג ימים שנוהגין בהם אבילות⁵⁸⁹ (וצ"ע במהרי"ל ובב"ח ובלבוש⁵⁹⁰).

יטועל פי דבריהם⁵⁹¹ יש נוהגין⁵⁹² להסתפר ולישא בכל שלשה ימי הגבלה.

כאלא שהם אין מסתפרין ונושאין בר"ח אייר, אלא עד ר"ח בלבד ולא עד בכלל⁵⁹³, כדי שיהיו נוהגין אבילות ל"ג ימים, שהן מתחילין בר"ח אייר ומסיימין ביום ראשון של ההגבלה, ומקצת אותו יום האחרון הוא ככולו. ולכן מסתפרין ונושאין משהאיר יום ראשון של הגבלה ואילך⁵⁹⁴:

כאז אם יש לו ספק במנהג המקום, אינו יכול לתפוס קולי המנהגים, דהיינו שינהג היתר עד ר"ח אייר כסברא האחרונה, וגם ינהג היתר מל"ג בעומר ואילך עד ערב עצרת כסברא הראשונה, כיון שב' קולות אלו סותרות זו את זו⁵⁹⁵.

כבאבל יכול לתפוס חומרי המנהגים⁵⁹⁶, דהיינו שינהג איסור מפסח ועד ערב שבועות, או עד יום ראשון של הגבלה, חוץ מל"ג בעומר. ואף שנוהג ב' חומרות שסותרות זו את זו, אינו ככסיל ההולך בחושך⁵⁹⁷, כיון שעשה כן מחמת הספק שנסתפק לו איזה מנהג הוא עיקר⁵⁹⁸.

כגומכל מקום אין צריך לעשות כן, אלא יכול לתפוס איזה מנהג שירצה. ואין חוששין שמא מנהג מקום הזה אינו כן, כיון שאבילות אינה אלא מנהג בעלמא אין להחמיר בספיקא⁵⁹⁹.

כדאבל אם ידוע לו מנהג המקום אין לו לשנות מן מנהג המקום, להקל בימים שאנשי המקום מחמירין, או להחמיר בימים שהן מקילין, אם אינו עושה כן מחמת חומרא בעלמא שמחמיר על עצמו לחוש לדברי המחמירין בימים אלו⁶⁰⁰, אלא הוא מתראה⁶⁰¹ שעושה כן לפי שכן ראוי לעשות לכל אדם מפני שהעיקר הוא כהמחמירין, שאז נראה הדבר כשתי תורות, שהוא מחמיר ואנשי המקום מקילין, או להיפך, ויש בזה איסור לא תתגודדו, כלומר לא תעשו אגודות אגודות⁶⁰².

כהאפילו אם הוא בענין שאין לחוש למחלוקת⁶⁰³, כגון שאין הוא יחידי בעיר, אלא הרבה מאנשי המקום נוהגין כך והרבה מהן נוהגין כך, ואין מקפידין זה על זה כלל⁶⁰⁴:

כוח אף להנוהגין איסור גם עד ר"ח אייר, מכל מקום אם חל בשבת⁶⁰⁵, כיון שיש כאן תוספת שמחה⁶⁰⁶ שבת ור"ח, יש להתיר להסתפר בערב שבת מפני כבוד השבת⁶⁰⁷, וגם לישא אשה בו ביום, כיון שעיקר סעודת הנשואין יהיה בשבת וראש חודש⁶⁰⁸:

כזמלאכה לפני ספירת העומר
ט נוהגין שלא לעשות מלאכה⁶⁰⁹, אחד אנשים ואחד נשים⁶¹⁰, כל ימי הספירה משקיעת החמה עד לאחר ספירת העומר⁶¹¹. ורמז לזה שנאמר⁶¹² שבע שבתות, מלשון שבות, שבזמן הספירה, דהיינו משקיעת החמה ואילך, יש לשבות ממלאכה עד לאחר שיספור (ואותן הנשים שאינן סופרות⁶¹³ אפשר שיש [להן לשבות] ממלאכה כל הלילה⁶¹⁴):