Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
ארנו ו' תקיעות שהיו תוקעין בערב שבת
ובו סעיף אחד
א כשהיו
ובו סעיף אחד
א כשהיו
בישראל בישובן
גתיקנו חכמים לתקוע שש תקיעות,
דבמקום גבוה,
הלהבדיל העם מן המלאכה.
וועכשיו נהגו בקהלות הקדושות, שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעה או
זשעה, שמכריז שליח צבור להכין עצמן לשבת, שצריך להוסיף מחול על הקודש כמו
חשיתבאר בסי' רס"א.
טוכן ראוי לנהוג בכל מקום (שמאחרים תפלת ערבית).
יועל כל פנים צריך לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתם מן
יאהמנחה ולמעלה,
יבדהיינו שתי שעות ומחצה קודם הלילה,
יגע"ד שנתבאר בסי' רנ"א.
ידוגם פרקמטיא, אף שהיא מותרת אחר המנחה כמ"ש שם,
טומכל מקום ראוי לשלוח איש לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה.
טזכי פעמים רבות יוצא מהן מכשלה גדולה, שלפעמים בא שר אחד ונמשך המשא ומתן עד הלילה
יזממש,
יחוהקולר תלוי בצואר ראשי העם, כמו שדרשו חכמים ממה שנאמר ואשימם בראשיכם.
יטוגם צריך להזהיר רוב העם, שיש להם היתר שכל עוד שלא אמרו ברכו
כעושין כל הצריך להם לשבת, אע"פ שהוא לילה ממש.
כאולכן יש להקדים אמירת ברכו, ואין להמתין על אדם גדול שעדיין לא בא לבית הכנסת, כי
כבזכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו, והחכם עיניו בראשו:
כג[660] לסימן זה ראה גם שו"ע הרב עם ביאורים
כדוהערות.
כה[661]
כו(טור ו)שו"ע ס"א (כשהיו ישראל בישובן היו תוקעין בערב
כזשבת).
כחוכדתנן בסוכה נג, ב (ובערב שבת היו מוסיפין
כטשש, שלש להבטיל את העם ממלאכה ושלש להבדיל בין קדש לחול), היינו ש"היו
למוסיפין" – בזמן שהיו ישראל בישובן.
לא[662]
לבברייתאלה ע"ב (תנו רבנן שש תקיעות תוקעין ערב שבת, ראשונה להבטיל
לגאת העם ממלאכה). טור ושו"ע שם (תוקעין בערב שבת שש תקיעות, כדי להבדיל את העם
לדמן המלאכה).
לה[663]
לותוספתא סוכה פ"ד ה"ו (חזן הכנסת נוטל חצוצרות ועולה לראש הגג גבוה שבעיר).
לזשבת לה, ב (בראש גגו). רש"י שם ד"ה להוליך (שהיה גג מיוחד בגובה העיר ואמצעיתה
לחלתקוע שם). רמב"ם שם (ובמקום גבוה היו תוקעין, כדי להשמיע כל אנשי המדינה וכל
לטאנשי המגרש שלה). טור (במקום גבוה כדי שישמעו כולם).
מ[664]
מארמ"א ס"א (ונהגו בקהלות הקדושות, שכל שהוא סמוך לשבת כחצי שעה או
מבשעה, שמכריז ש"צ להכין עצמן לשבת, והוא במקום התקיעות בימיהם, וכן ראוי לנהוג
מגבכל מקום).
מדוהחשבון בזה נתבאר לעיל סי' רנא בקונטרס
מהאחרון, שבין השמשות הוא כמו שליש או רביע שעה, יוצא אם כן שזמן קבלת שבת הוא לכל
מוהפחות חצי שעה קודם צאת הכוכבים. וכן הוא לקמן סי' רסא ס"ג (אם הוא חצי שעה קודם
מזהלילה, שאז אפשר שכל מקומות ישראל קיבלו כבר את השבת).
מחוזמן סגירת חנויות דלקמן, הוא לכל הפחות
מטחצי שעה לפני כן, כמו שאסרו אותן, ואת האכילה, חצי שעה קודם זמן תפלת המנחה
נוערבית.
נא[665]
נבסעיף ד (יש אומרים שמצות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקדש באיסור עשיית מלאכה בכניסת
נגשבתות וימים טובים).
נד[666] והיינו שאף שמאחרים תפלת
נהערבית, מכריז הש"ץ כחצי שעה או שעה קודם השבת.
נואבל "יש להקדים אמירת ברכו",
נזכדלקמן בסוף הסעיף.
נח[667] בזמן תקיעה ראשונה ושניה, נתבארו לעיל
נטסי' רנא בקונטרס אחרון ד' שיטות:
סא) תקיעה א' במנחה גדולה להבטיל ממלאכה
סאשבשדות וממלאכה גמורה (דלעיל שם ס"ג, וכדעה הא' דלעיל שם ס"ב) ותקיעה ב'
סבבמנחה קטנה, להבטיל העיר ממלאכה המותרת (דלעיל שם ס"ג) ולסגירת חנויות.
סגב) תקיעה ב' כמו שעה קודם הלילה, לסגירת
סדהחנויות ולבטל ממלאכות המותרות.
סהג) תקיעה א' לפני מנחה קטנה להבטיל
סוממלאכה שבשדות, ותקיעה ב' במנחה קטנה לסגירת חנויות ולהבטיל ממלאכה גמורה שבעיר
סז(כדעה ב' דלעיל שם ס"ב).
סחד) תקיעה א' במנחה קטנה להבטיל ממלאכה
סטגמורה (כדעה ב' דלעיל שם) ושניה כמו שעה קודם הלילה, לסגור חנויות.
עועל זה כותב כאן, שעכ"פ צריך לבטל
עאמלאכה גמורה במנחה קטנה, ועכ"פ צריך לסגור החנויות כמו שעה קודם הלילה, ששני
עבאלו הם אף לפי הדעה הרביעית.
עגוהיינו בפרקמטיא שיש לחוש בה לאמשוכי,
עדמשא"כ כשאין לחוש לזה, כדלעיל שם בקונטרס אחרון (אבל שאר פרקמטיא שהיא בענין
עהשאין לחוש בה לאמשוכי מותרת, כל שיכול לגומרה קודם קבלת שבת).
עו[668]
עזמ"א סק"א (בזמן מנחה קטנה שהיא שתי שעות ומחצה קודם הלילה). והיינו
עחלשיטתו שי"ב שעות זמניות משערים מעמוד השחר עד צאת הכוכבים. וכן היא דעת
עטרבינו לעיל סי' נח ס"ג, וסי' פט ס"א, ולקמן סי' רסא ס"ה.
פאבל ראה לקמן שם (הערה 1291),
פאמסקנת רבינו לקמן
פבסי' תמג ס"ד, ובפסקי הסדור הל' קריאת שמע ד"ה זמן קריאת שמע, שי"ב
פגשעות זמניות משערים מנץ החמה עד שקיעת החמה. והיינו שזמן מנחה
פדגדולה הוא "שתי שעות ומחצה קודם" השקיעה.
פה[669]
פוס"ב (ויש אומרים שהוא ממנחה קטנה, דהיינו מתשעה ומחצה ואילך. ולענין
פזהלכה המיקל בדברי סופרים לא הפסיד הברכה).
פח[670]
פטסעיף ג (לא אסרו אלא מלאכה גמורה, אבל פרקמטיא מותרת, עד שיעור שיתבאר
צבסי' רנ"ו).
צא[671]
צבמ"א שם (ראוי לבעלי החניות שיסגרו חנותן כמו שעה קודם השבת). ונתבאר בקונטרס
צגאחרון לעיל סי' רנא (שזמן קבלת שבת חצי שעה לכל הפחות קודם צאת הכוכבים כמ"ש
צדרמ"א סי' רנ"ו, דהיינו מעט קודם בין השמשות, שהוא כמו שליש או רביע שעה
צהעיין סי' תנ"ט, להוסיף מחול על הקדש, עיין מג"א סי' רס"א, לכן כתב
צוהמג"א בסי' רנ"ו דעכ"פ שעה קודם צאת הכוכבים ראוי לסגור החנויות).
צזוראה שער הציון ס"ק ב. בדי השלחן
צחסי' עג ס"ק יד. ושכן נהגו בירושלים לתקוע 40 דקות קודם השקיעה, שהוא לערך שעה
צטקודם צאת הכוכבים (כמבואר בסדר הכנסת שבת).
ק[672]
קאמ"א שם (כי ראיתי גודל המכשלה, שלפעמים בא שר אחד ונמשכה המשא ומתן עד שחשיכה
קבממש).
קג[673]
קדדברים א, יג. ספרי דברים פי"ג ד"ה דבר אחר. דברים רבה פ"א אות י.
קהרש"י שם (ואשמם, חסר יו"ד, למד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראשי דייניהם,
קושהיה להם למחות ולכוון אותם לדרך הישרה). מ"א שם (ואשמם בראשיכם כתיב).
קז[674] כדלקמן סי' רסא ס"ג
קח(ענה ברכו עם הצבור, או שרוב הצבור ענו ברכו, אף על פי שהוא לא ענה עמהם, שחל עליו
קטהשבת בעל כרחו).
קי[675]
קיאפרטי דיני התוכחה בזה נתבארו בסדר הכנסת שבת.
קיב[676]
קיגמ"א שם (וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו, אף על פי שהיא לילה
קידממש עושין כל הצריך להם. וזה ראיתי בעיני. לכן יש להקדים אמירת ברכו, ואין להמתין על
קיהאדם גדול שעדיין לא בא, אם היא סמוך לחשיכה, כי זכות הוא לו שלא יתחלל שבת על ידו,
קיווהחכם עיניו בראשו).