Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אער לומר משנת במה מדליקין
ובו ב' סעיפים
א נוהגים לומר פרק במה מדליקין, לפי שיש בו דין הדלקה, והג' דברים שצריך לומר עם
ובו ב' סעיפים
א נוהגים לומר פרק במה מדליקין, לפי שיש בו דין הדלקה, והג' דברים שצריך לומר עם
בחשכה.
גוהספרדים
דאומרים אותו קודם תפלת ערבית, כדי שעל ידי קריאת פרק זה יזכור הג' דברים שצריך אדם
הלומר ויזהיר עליהם, וגם כדי שידעו במה מדליקין ובמה אין מדליקין ויזהרו לעשות כן,
ואבל אחר תפלת ערבית מה תועלת שיזכור, הלא אין בידו לתקן מעתה.
זאבל במדינות
חאלו אין חוששים לזה, אלא אומרים אותו אחר התפילה, כדי שמי שאיחר לבא לבית
טהכנסת יסיים תפלתו בעוד שהצבור אומרים אותו. ולכן אין נוהגין לאמרו בשבת של חול המועד, שאז אין
ימתאחרין כל כך, לפי שאין עושים מלאכה כל כך. וכל שכן ביום טוב שחל להיות בערב שבת. וכן ביום טוב שחל בשבת אין נוהגין לאמרו, כדי למהר בשמחת יום טוב:
יאב במקומות שמקדשים בבית הכנסת, יש לקדש קודם אמירת במה מדליקין,
יבלפי שיש להקדים קדושת היום בכל מה שאפשר:
יג[156] סדר רב עמרם גאון (ולאחר שמקדשין בבית
ידהכנסת, אומר פרק אחד ממס' שבת, וזה הוא הפרק במה מדליקין וגו' עד סוף פרקא). טור
טוושו"ע ס"א (נוהגים לומר פרק במה מדליקין).
טזובסידור רבינו אינו. וראה פסקי הסידור אות קכט, כמה טעמים שאין
יזנוהגים עתה לאמרו.
יח[157] טור וט"ז ס"ק א
יט(לפי שיש בו דין הדלקה, וג' דברים שצריך לומר בתוך ביתו עם חשכה).
כוכדלעיל סי' רס ס"ה (סמוך לחשכה
כאקודם בין השמשות צריך אדם לשאול לאנשי ביתו אם עשרו הפירות הצריכים לשבת ... אם
כבהפרישו חלה ... וצריך לשאלם גם כן אם ערבו עירובי חצירות ... וצריך להזהירם קודם
כגבין השמשות שידליקו את הנר ויפסקו מלעשות מלאכה).
כד[158] ב"י ריש הסימן (ויותר נכון לאומרו
כהקודם, כמנהג בני ספרד, שעל ידי קריאת פרק זה יזכור השלשה דברים שצריך לומר בתוך
כוביתו ויזהיר עליהם, אבל אחר תפלת ערבית מה תועלת יש לו שיזכור, הרי אין בידו לתקן
כזמעתה). שו"ע שם (והספרדים אומרים אותו קודם תפלת ערבית, והוא הנכון). מ"א
כחס"ק א (כדי שידעו במה מדליקין). וכפי שנתבארו דינים אלו לעיל סי' רסד.
כט[159] מ"א סק"א (ונראה לי דלפי שלא
לנהגו להדליק במדינות אלו בשמנים ובפתילות אלו, אין חוששין לזה).
לא[160] מנהגי מהר"א קלויזנר סי' מז הגה א
לב(אומרים במה מדליקין בכל ערב שבת, משום שאם איחר אדם במלאכה שיסיים תפילתו עם
לגהציבור ולא יוותר לבדו בבית הכנסת, מפני המזיקין שהיו בבית הכנסת שלהם שהיו בשדות).
לדהובא במ"א שם (ומה שאומרים אותו, כתב במנהגי מהרא"ק, כדי שאם איחר לבא
להלבית הכנסת יסיים תפלתו בעוד שאומרים אותו).
לווכדלעיל סי' רסח סי"ג (שבתי כנסיות שבימיהם היו בשדות,
לזששם מצוים מזיקים, וכל שאר לילות היו עסוקין במלאכתן, ובגמרם מלאכתם מתפללים ערבית
לחבביתם ולא היו באים לבית הכנסת בלילה, אבל ליל שבת היו באים לבית הכנסת, וחששו שיש
לטשאינן ממהרים לבוא ושוהין לאחר תפלת הצבור, וישארו יחידים בבית הכנסת ויסתכנו, לכך
מהאריכו תפלת הצבור, כדי שיהיה פנאי ליחיד לגמור תפלתו).
מא[161] מנהגי מהר"א קלויזנר שם (ולי
מבהכותב נראה דמשום זה נהגו שלא לאומרו אפילו בשבת שבחול המועד, כל שכן אחר יום טוב,
מגשלא יאחר אדם במלאכה, שאסור בעשיית מלאכה). שבלי הלקט סוס"י סו (יש מקומות
מדשנוהגין שלא לשנות פרק במה מדליקין כשחל יום טוב בערב שבת). טור ושו"ע
מהס"ב (יש שאין אומרים אותו ביום טוב שחל להיות בערב שבת). מ"א שם (ולכן אין
מואומרים אותו בשבת חול המועד, שאין מאחרין כל כך, דאין עושין מלאכה כל כך).
מזוטעם הנ"ל (שאז אין מתאחרין כל כך), הוא כדלעיל סי' רסח
מחסט"ז (בשבת שאחר יום טוב ... אינו מצוי כל כך המאחרים לבא, כמו בשאר ערבי
מטשבתות שהם יום חול ומתעסקין בהם במלאכה עד הערב).
נ[162] מנהגים (טירנא) סדר ערבית של שבת (ואם
נאחל סוכות בשבת ... אין אומרים במה מדליקין). הובא במהרי"ל תפלת סוכות ע' שפו
נב(מנהגי מהרא"ק, יום טוב בשבת אין אומרין במה מדליקין).
נג[163] כדלעיל סי' רסט ס"ב (נוהגים
נדלקדש בבית הכנסת על היין).
נה[164] סדר רב עמרם גאון (ולאחר
נושמקדשין בבית הכנסת אומר ... במה מדליקין).
נז[165] ב"ח בסוף הסימן (והא דכתב רבינו דין
נחהקידוש קודם שכתב דנוהגין לומר במה מדליקין, טעמו דעיולי יומא מקדימין ליה). הובא
נטבמ"א.
סוכן הוא גם לענין ספירת העומר בליל שבת, כדלקמן סי' תפט
סאסכ"ו (במקומות שנוהגין לקדש ... בבית הכנסת על היין, סופרים העומר
סבבליל שבת ויום טוב אחר הקידוש, לפי שכל מה שנוכל להקדים קדושת היום יש לנו להקדים). וכדלעיל סי' רסז ס"ב (להקדים
סגקבלת שבת בכל מה שאפשר).