Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אפסקי הסדור
סדר מנחה ערב שבת
אומרים הודו בכל ערב שבת קודם מנחה, לבד
סדר מנחה ערב שבת
אומרים הודו בכל ערב שבת קודם מנחה, לבד
בכשחל יום טוב או חול המועד בערב שבת, אין אומרים הודו:
גקבלת שבת
יום טוב וחול המועד שחל בשבת אין אומרים
יום טוב וחול המועד שחל בשבת אין אומרים
דלכו נרננה,
הרק מתחילין מזמור לדוד:
ובשבת קודם ברכו אומרים זה המאמר והוא
זמזוהר פרשת תרומה
חכגוונא כו':
טביחיד יאמר גם כן סיום המאמר אחר בנהירו
ידאנפין ולומר כו':
יאתפלת ערבית
מנהג העולם לומר קודם חצי קדיש בחול
מנהג העולם לומר קודם חצי קדיש בחול
יבברוך ה' לעולם אמן ואמן,
יגובשבת ושמרו
יד(וביום טוב וראש השנה ויום הכיפורים פסוקים אחרים מעין קדושת היום). ויש
טולהם על מה שיסמוכו.
טזאבל הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה'
יזלעולם אמן ואמן מפני חשש הפסק, גם בשבת (ויום טוב וראש השנה ויום
יחהכיפורים) אין להפסיק בפסוקים.
יטואין להפסיק להכריז יעלה ויבא בליל ראש
כחדש:
כאואומרים ויכלו:
כבואומר הש"ץ ברכה מעין ז' ואין
כגאומרים בליל א' של פסח:
כדכשיבוא לביתו יאמר זה: שלום
כהעליכם כו':
כושחרית לשבת
ולאחר ההפטרה מברך: ברוך כו' נאמן
ולאחר ההפטרה מברך: ברוך כו' נאמן
כז(ורחמן) אתה כו'. ובשוה"ג: כן צריך לומר, מטעם שצריך שיאמר מעין חתימה סמוך
כחלחתימה.
כטוכן הוא ברמב"ם בסדר התפלה ובאבודרהם. וכמו"כ הנוסח תושיע ותשמח הוא
למטעם הנ"ל. וברמב"ם כתוב נוסח אחר בזאת
לאהברכה.
לביחיד המתפלל אינו צריך לומר יקום פורקן זה
לג[בתרא], ולא מי שברך:
לדנכון לידע המולד קודם שמברכין החדש:
להאב הרחמים אומרים בכל שבת, לבד כשמברכין
לוהחודש, וכשאין אומרים תחנון אין אומרים אותו. כשמברכין ראש חדש סיון אומרים אותו:
לזמוסף לשבת
מוספין קודמין לבזיכין לזאת
מוספין קודמין לבזיכין לזאת
לחנכון לומר פרשת בזיכין ולחם הפנים אחר תפלת מוסף שבת:
לטמנחה לשבת
אחר וידבר וסדר הקטורת תאמר
אחר וידבר וסדר הקטורת תאמר
מאשרי ובא לציון:
מאכשקורין בתורה אומרים חצי קדיש ואחר כך
מבאומרים:
מגואני תפלתי גו':
מדואחר קריאת התורה מתפללין שמונה עשרה,
מהואומרים חצי קדיש קודם שמונה עשרה:
מוובמקום שאין ספר תורה אומרים החצי קדיש
מזאחר ואני תפלתי:
מחאין אומרים צדקתך ביום שאין אומרים
מטתחנון:
נסדר סעודה שלישית
[י]אמר מזמור לדוד ה' רועי וגו'. ואין
[י]אמר מזמור לדוד ה' רועי וגו'. ואין
נאקידוש בסעודה זו.
נבוטוב לאכול דג בסעודה זו יותר מבשאר
נגסעודות:
נדפרקי אבות
נוהגין לומר פרקי אבות, פרק
נוהגין לומר פרקי אבות, פרק
נהאחד בכל שבת שבין פסח לעצרת במנחה.
נוואומרים לפניו משנת כל ישראל, ואחריו
נזמשנת רבי חנניא בן עקשיא.
נחויש נוהגין כך כל שבתות הקיץ:
נטערבית
במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב אומרים זה:
במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב אומרים זה:
סאתה חוננתנו כו' וחננו כו'.
סאסדר הבדלה
בשעת ברכת בורא מיני בשמים צריך לאחוז
בשעת ברכת בורא מיני בשמים צריך לאחוז
סבהכוס בשמאלו והבשמים בימינו.
סגובשעת ברכת בורא מאורי האש צריך לאחוז הכוס בימינו. ואחר כך יביט בצפרנים. ויחזור
סדויאחוז הכוס בימינו בברכת הבדלה:
סהבברכת בורא מאורי האש יביט בד' צפרניו,
סווהמה יהיו כפוים על האגודל, ולא יראה האגודל:
סזאחר הבדלה אומרים ויתן לך:
סח[2601] מאור עינים ס"פ בשלח
סט(וזהו שיסד הבעש"ט זללה"ה נבג"מ לומר בכל ערב שבת מזמור ק"ז).
עעטרת צבי על הזח"ב קסח, ב (תלמידי הבעש"ט תקנו משמו של הבעש"ט
עאנ"ע לומר בערב שבת קודם תפלת מנחה מזמור ק"ז).
עבונמצא בסדור האריז"ל קול יעקב
עג(סלאוויטא תקס"ד). ובאחד העותקים של סדור האריז"ל של ר' שבתי מרשקוב
עד(קוריץ תקנ"ד), שבספריית אגודת חב"ד, נדפס בדף בודד, שנכרך בתוך הסידור.
עהוראה שער הכולל פי"ז ס"ב.
עו[2602] ראה היום יום לח"י
עזניסן וט"ז תשרי (אין אומרים הודו, אבל אומרים פתח אליהו).
עח[2603] מזמורי לכו נרננה וביאורם
עטמובאים בסידור השל"ה והיעב"ץ בשם הרמ"ק. סדר היום. ונמצאים גם בס' עונג
פשבת (הוצאת תס ואילך) ובסדורי האריז"ל. וראה שער הכולל פי"ז אות ז.
פא[2604] הטעם לזה ראה בדי השלחן סי'
פבעז ס"ק יג. אוצר כל מנהגי ישרון סי' ל ס"ק ג.
פגובהיום יום לג' תשרי (מתחילין מזמור
פדלדוד, ולא לכו נרננה, וכן בכל שבת מוצאי יום טוב).
פהוראה בדי השלחן שם.
פו[2605] קלה, א.
פזתקנת אמירת כוונא לפני ברכו, מקורה
פחבסדור האריז"ל של רבי אשר, לבוב תקמ"ח (יש לומר קודם ברכו מאמר זה).
פטוכן הוא בדף בודד הנ"ל, שנדפס
צונכרך עם סדור האריז"ל של ר' שבתי מרשקוב (למנחה
צאשל שבת, הודו ... יש לומר קודם ברכו מאמר זה, הוא בזהר פ' תרומה דף קל"ה
צבע"א. כגוונא ... בנהירו דאנפין).
צגוראה הערות וציונים לסדור עם דא"ח
צד(בשער הכוונות, משנת חסידים, סידור האריז"ל (ר' שבתי מרשקוב) – לא נמצא על
צהדבר אמירת "כגוונא" (בסידור קול יעקב הדפיסו זה, אבל כנראה זוהי הוספת
צוהמו"ל, כי לא נזכר שם על דבר אמירתו ואין שם כוונות לזה). המנהג לאומרו הוזכר
צזבמטה אפרים סי' תקפ"ב ס"ב).
צחוהוא מ"ש במטה אפרים סי' תקפב
צטס"ב (והנוהנין לומר בשבת קודם תפלת ערבית
קכגונא כו').
קאשוב נתפרסם ב"היכל הבעש"ט
קב(גליון ו ע' מז), שתקנה זו נמצאת בכתבי יד בשם הבעש"ט והרב המגיד. ושם (גליון
קגלב ע' נט), שתקנה זו כבר נדפסה ב"סדר תפלה מכל השנה", עפ"י
קד"משנת חסידים" (קארעץ תקמ"ה).
קה[2606] שם קלה, ב.
קוובאגרות קודש ח"ג אגרת תריד (מנהגינו
קזלומר ברכו לפני ערבית של שבת קדש. ובמילא אומרים ולומר כו', אם מתפללים ביחידות.
קחואין נוגע אם שמעו ברכו מקודם. וראה זח"ב קלה, ב: ולומר ברכו כו' בגין למיפתח
קטלגבה בברכה כו').
קי[2607] סדר רב עמרם סי' צא (ועונין
קיאהצבור ברוך ה' לעולם אמן ואמן ... יראו עינינו כו'). תוס' ברכות ד, ב ד"ה דאמר
קיב(שאומרים יראו עינינו ופסוקים אחרים אחר השכיבנו). רא"ש ברכות פ"א ס"ה
קיג(שאנו מפסיקים בערבית בפסוקים ויראו עינינו וקדיש), ובשו"ת כלל ד סי' ו. טור ושו"ע
קידסי' רלו ס"ב (הנוהגין לומר י"ח פסוקים ויראו עינינו... הגה, ... כשאומרים
קיההי"ח פסוקים של ברוך ה' לעולם וכו'). שוע"ר סי' מו ס"א (ערבית ... יראו
קיועינינו ... וברכת יראו עינינו).
קיז[2608] כמובא לעיל סי' רסז ס"ו,
קיחושם נסמן (הערה 41).
קיט[2609] אבודרהם ערבית שבת (וכתב
קכאבן הירחי ואומרים בצרפת בשבתות ושמרו בני ישראל וגו', ובשאר מועדים אלה מועדי ה'
קכאוגו' וידבר משה את מועדי ה' וגו'). דרישה סי' רסז ס"ק ב (ברגלים וידבר משה את
קכבמועדי ה' וגו', וביום כיפור כי ביום הזה יכפר וגו, ובראש השנה תקעו בחודש שופר וגו').
קכגכנסת הגדולה סי' תפז הגה"ט (בלילי יום טוב אלה מועדי ה' מקראי קדש, ובלילי
קכדראש השנה וביום שמחתכם ומועדיכם, ובליל יום הכפורים כי ביום הזה יכפר עליכם
קכהוכו').
קכו[2610] כן הוא גם לעיל סי' רסז ס"ו
קכז(הנוהגין לומר ושמרו בני ישראל את השבת כו', יש להם על מה שיסמוכו, ואין זה הפסק
קכחבין גאולה לתפלה, לפי שאם שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין, והרי זה מעין גאולה גם
קכטכן), ושם נסמן (הערה 44).
קל[2611] תלמידי רבינו יונה ברכות (ב,
קלאב) ד"ה ויש לשאול (ויש לשאול על מה סמכו העולם להוסיף ולומר אחר כך פסוקים ...
קלבוהוי הפסקה, ומקצת החכמים היו נמנעים מלאמרם, וכך היה מנהגו של מורי הרמב"ן
קלגנר"ו). רשב"א ברכות ד, ב ד"ה מסייע (ואיכא למידק אנן דעבדינן כמאן,
קלדדהא מפסיקים בפסוקי דברוך ה' לעולם ויראו עינינו, וחותמין בה, ואומרין קדיש אחריה.
קלהועל כן נמנעו הרבה מן הגדולים שלא לאמרה כל עיקר, וכן כתבו בתוס' בשם רבי שמואל
קלו[רשב"ם] ז"ל שלא היה אומרם כל עיקר). טור סי' רלו (ויש מן הגדולים שנהגו
קלזשלא לאמרם).
קלח[2612] ואפילו מתפלל במנין
קלטשאומרים פסוקים אלה. ראה פסקי דינים צמח צדק או"ח ח, ד. שער הכולל פי"ז אות כד. פסקי
קמהסידור אות קכח. אגרות קודש חי"ז אגרת ו'שעא. חי"ח אגרת ו'תדש.
קמא[2613] ראה שו"ת רשב"א
קמבח"א סי' רצג (שאלת, מה שנוהגין בארץ הזאת בליל ראש חודש שמכריז שליח צבור בין
קמגקדיש לתפילת ערבית ראש חודש, הודיענו אם יש בו משום הפסקה וראוי למחות אם לא. תשובה,
קמדאין ראוי למחות ובדין הוא דכל דבר שצריך לתפילה אין בו משום הפסק). שו"ע סי'
קמהרלו ס"ב (מה שמכריז ש"צ ראש חדש בין קדיש לתפלת ערבית, לא הוי הפסק,
קמוכיון שהוא צורך התפלה). אבל בהגהות רש"ל שם, הובא בב"ח שם (ולא נהירא ...
קמזולכן יראה שהשמש יקדים תפלתו, שיוכל להגיע ליעלה ויבוא קודם הקהל, ויכריז בתפלתו).
קמח[2614] נתבאר לעיל סי' רסח סי"ב,
קמטושם נסמן.
קנ[2615] נתבאר לעיל שם סי"ג,
קנאושם נסמן.
קנב[2616] נתבאר לקמן סי' תפז ס"ד,
קנגושם נסמן.
קנד[2617] סידור השל"ה וסידור
קנההאריז"ל של ר' יעקב קאפיל.
קנווכשיום טוב חל בשבת, ראה ס' המנהגים – חב"ד
קנזע' 28 (יום טוב שחל להיות בשבת אומרים שלום עליכם, אשת חיל, מזמור לדוד, דא היא סעודתא
קנח– בלחש).
קנט[2618] נתבאר בשער הכולל פכ"ה
קסס"ג (בסדור הראשון שנדפס בשקלאוו, וגם בסדור הראשון שנדפס אחר כן בקאפוסט,
קסאכתוב נאמן ורחמן ... ובסדורים שנדפסו אחר כן בקאפוסט ובשארי דפוסים נדפס נאמן
קסב(נ"י ורחמן) ... מ"ש אדמו"ר כן צריך לומר פירושו להסגיר תיבת
קסגורחמן, שלא לאמרה, מטעם שצריך לאמר מעין החתימה סמוך לחתימה, וחתימת הברכה היא האל
קסדהנאמן כו', וכן ברמב"ם ובאבודרהם לא נמצא תיבת ורחמן (גם במסכת סופרים
קסהליתא)).
קסוולמרות זאת נתבאר מנהגינו בהיום יום לו'
קסזאדר שני (בברכת הפטורה אומרים תמיד: נאמן ורחמן אתה).
קסחוהיינו שרבינו לא השמיט לגמרי את תיבת
קסט"ורחמן" מהברכה, אלא השאירה במוסגר (נוסח ישן ורחמן), לומר שאין הכרח
קעלאומרה, אבל גם אין לשוללה, כיון שכן הוא נוסח ישן. וכן נקבע מנהגינו "נאמן
קעאורחמן אתה".
קעב[2619] כמובא לקמן סי' תעג
קעגס"ט (שצריך לומר מעין חתימה סמוך לחתימה), ושם נסמן (הערה סד).
קעד[2620] בשער הכולל שם (היינו מה
קעהשהוסיף מלת ותשמח הוא מטעם הנ"ל, שחתימת הברכה היא משמח ציון בבניה. רק
קעושברמב"ם נוסח אחר בזאת הברכה, רוצה לומר שברמב"ם לא נמצא תיבת ותשמח,
קעזמחמת שברמב"ם, וכן בסדור רב עמרם גאון חתימת ברכת רחם היא בא"י בונה
קעחירושלים).
קעטובהיום יום שם (בברכת הפטורה אומרים
קפתמיד: ... תושיע ותשמח).
קפא[2621] והיינו שיקום פורקן הראשון אומרים אף ביחיד, משא"כ יקום
קפבפורקן השני, ומי שברך, שכיון שמתפלל ביחיד, לא שייך לומר "לכל קהלא קדישא
קפגהדין ... כל הקהל הקדוש הזה".
קפדוכ"ה בשערי אפרים שער י סכ"ו.
קפהאמירת יקום פורקן וברכת העוסקים בצרכי צבור,
קפונתבארה לעיל סי' רפד סי"ד, ושם נסמן.
קפז[2622] סידור השל"ה (הוצ' תק"ב
קפחואילך). וראה שער הכולל פכ"ו ס"ז.
קפט[2623] ולעיל סי' רפד סי"ד (ובימי
קצהספירה כשמברכין ראש חודש אייר וסיון אומרים אב הרחמים). ושם נסמן (הערה 1568).
קצא[2624] יומא לג, א (אביי מסדר
קצבמערכה ... ומוספין לבזיכין), ושם לד, א (אמר אביי מסתברא כמאן דאמר מוספין קודמין
קצגלבזיכין).
קצד[2625] העתים סי' קצא (קרי האי
קצהפרשה ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות, כולא פרשתא עד סופה). שמלה חדשה, סדר הקרבנות
קצואות ט (ואחר כך פרשת לחם הפנים בפרשת אמור, מן ולקחת עד ברית עולם). יסוד ושורש העבודה
קצזעולת שבת פ"י (ראוי לכל יחיד לקרוא הפרשה של לחם הפנים בפרשת אמור ולקחת סולת
קצחואפית אותה עד חק עולם).
קצטוהיינו שלפי השמלה חדשה ויסוד ושורש
רהעבודה יש לומר רק עד חק עולם (אמור כד, ה-ח). ובסדור רבינו הוא עד סוף הפרשה (כד,
ראה-ט).
רבוכן הוא לעיל סי' א מהדו"ב סוף ס"ט
רג(וטוב לומר בשבת פרשת לחם הפנים).
רדוראה שער הכולל פכ"ז אות ז. הערות
רהוביאורים תשצד ע' 63.
רו[2626] אבודרהם תפלת מנחה (וכתב
רזהרב רבינו יונה באגרת תשובה שמצוה לומר בערב, קודם אשרי, פרשת את קרבני לחמי, כמו
רחשאומר אותה בבקר, במקום שני התמידין שהיו קרבין בכל יום בבקר ובערב, כדי שתחשב
רטהזכירה כמעשה. וכן הוא אומר (הושע יד, ג) ונשלמה פרים שפתינו. וכן נוהגין במקצת
רימקומות). משנת חסידים מסכת מנחה פ"א ס"ז (ויאמר פיטום הקטרת בכוונותיו
ריאקודם התפלה, כמו בשחרית).
ריבולענין לפני תפלת שחרית, נתבאר לעיל סי'
ריגא מהדו"ק סי"ט (יש נוהגין לומר ... פרשת התמיד, ואחר כך פרשת מזבח מקטר
רידקטרת, ואחר פרשת סמני הקטורת ועשייתן, כי כך היה סדר העבודות במקדש), וסי' מח ס"א
ריה(נהגו כל ישראל וקבעו חובה על עצמן לקרות פרשת התמיד בכל יום קודם התפלה שעל ידי
ריוהקריאה זו מעלה הקדוש ברוך הוא עליהם כאלו הקריבו קרבן תמיד במועדו כמו שנתבאר
ריזבסי' א'. וטוב לומר גם פרשת הקטורת אחר פרשת התמיד כמו שנתבאר שם).
ריח[2627] נתבאר לעיל סי' רצב ס"א,
ריטושם נסמן.
רכ[2628] נתבאר לעיל סי' רצב ס"ג,
רכאושם נסמן.
רכבמשא"כ כשאין קורין בתורה אומרים
רכגאותו קודם קדיש, כדלקמן בסמוך.
רכד[2629] דיוק לשון רבינו, ודיוק
רכהזמן אמירת הקדיש, ראה לעיל סי' רצב ס"ד (והערה 1964).
רכו[2630]
רכזכדי שלא להפסיק באמירתו בין קדיש לתפלה. ונתבאר לעיל סי' רצב ס"ד.
רכח[2631]
רכטנתבאר לעיל סי' רצב ס"ז, ושם נסמן.
רל[2632]
רלאנתבאר לעיל סי' רצא ס"ו, ושם נסמן.
רלב[2633] מגלה עמוקות אופן נב (ולפי שבמנחה בשבת הוא עינא פקיחא, ולית
רלגליה גבין, והוא סוד דג, שצריך לאכול בג' סעודות בשבת ... באותו עת שהוא מנחה בשבת
רלדשהוא סוד דג, עינא פקיחא).
רלהעמק המלך שער תיקוני התשובה פ"ה יז, ג (מצוה מן המובחר
רלולאכול דג בשבת, ובפרט בסעודה שלישית, שהוא עת רצון דוקא, ועינא פקיחא דלעילא משגחת
רלזבעולם, דומיא דעין דג דלית ליה גבינין).
רלחסדור האריז"ל, סעודת מנחה (טוב לאכול דגים בסעודה זו, רמז
רלטלעינא פקיחא).
רמוראה גם לעיל סי' רצא ס"ז (שיכול
רמאלקיימה גם כן בדברים שדרך ללפת בהן את הפת כגון בשר ודגים). סי' תמד ס"ג (יקיימו סעודה שלישית
רמבבבשר ודגים).
רמגמנהג אכילת דגים בסעודות שבת נתבאר לעיל
רמדסי' רמב ס"ב
רמה(במה מענגו, בימי חכמי הגמרא היו מענגין בדגים גדולים ובתבשיל
רמושל תרדין, שמאכלים אלו היו חשובים ענג בימיהם), וס"ז (וטוב ליזהר לאכול דגים
רמזבכל סעודה), ושם נסמן.
רמחוראה שער הכולל פי"ז סכ"ה.
רמט[2634]
רנסדר רב עמרם גאון (והכי אמר שר שלום גאון ... שמנהג בית רבינו בבבל, שאחר תפלת
רנאמנחה בשבת שונין אבות וקנין תורה). הובא בהפרדס לרש"י בפירוש התפלות, ובמחזור
רנבויטרי סי' קמא (ע' 111). אבודרהם סוף ימי העומר (ונוהגין בספרד לקרות במסכת אבות
רנגופרק קנין תורה בשבתות שבין פסח לשבועות, בכל שבת פרק אחד). טור ורמ"א סוס"י
רנדרצב (אומרים פרקי אבות בקיץ).
רנהונזכר גם לעיל סי' רצב ס"ו (בין
רנומנחה למעריב ... יאמרו פרקי אבות).
רנזוראה שער הכולל פ"ל אות א. לקוטי
רנחשיחות ח"ז ע' 175 הערות 1-2. התוועדויות תנש"א ח"ג ע' 406 הערה 123.
רנטביאורים לפרקי אבות בתחלתו.
רסנוסח פרקי אבות שבסידור בשינויים מהמשניות.
רסאוראה שער הכולל פ"ל אות ג. לקוטי שיחות ח"ו ע' 301.
רסב[2635] היינו בין מנחה למעריב,
רסגכמובא לעיל מסי' רצב ס"ו.
רסד[2636]
רסהארחות חיים מנחה של שבת (ויש מקומות נהגו להתחיל בכל שבת כל ישראל יש להם חלק וכו',
רסוקודם שיתחילו הפרק. והטעם כדי להפיס דעת עמי הארץ. ואחר הקריאה אומרים א"ר
רסזחנניא בן עקשיא וכו'). כל בו סי' מ. מטה משה סי' תפו.
רסחוהטעם לאמירת רבי חנניא בן עקשיא, נתבאר
רסטלעיל סי' נד ס"ד (ומנהג כל ישראל שאין מקדישין בקדיש לעולם אלא בסיום הפסוק,
רעאו אגדה שהיא דרשת הפסוק, אבל לא בסיום התורה שבעל פה שאינה דרשת הפסוק. ולכן
רעאנוהגין לומר אחר פרקי אבות אגדת רבי חנניא בן עקשיא אומר כו').
רעבוראה שער הכולל שם אות ד-ה.
רעג[2637]
רעדרמ"א שם (אומרים פרקי אבות בקיץ). מטה משה שם (ונוהגין לומר פרקים מפסח עד ראש השנה). וראה גם התוועדויות תנש"א
רעהח"ג ע' 309 הערה 10.
רעו[2638] נתבאר לעיל סי' רצד ס"א
רעז(כשתקנו אנשי כנסת הגדולה לישראל נוסח הברכות ותפלות וקידושים והבדלות, תקנו הבדלה
רעחבתפלה ... ותקנוה בברכת חונן הדעת), ושם נסמן.
רעט[2639] נתבאר לעיל סי' רצו
רפסט"ז (צריך להחליף הכוס לשמאלו והבשמים לימינו, ויברך על הבשמים), ושם נסמן
רפא(הערה 2150).
רפב[2640] לעיל שם (וטוב שיהיה הכוס
רפגבשמאלו עד לאחר ברכת בורא מאורי האש, כדי שיוכל להסתכל בצפורני ימינו, כמו שיתבאר
רפדבסי' רח"צ. ואחר כך צריך להחזיר הכוס לימינו, ולברך עליו ברכת ההבדלה שנתקנה
רפהעל הכוס), ושם נסמן (הערות 2151-2154).
רפווהאמור כאן הוא מדפי התיקונים והשלמות,
רפזשמסר רבינו לדפוס אחר הדפסת סידורו בקאפוסט, כמבואר בשער הכולל פל"ב ס"ג
רפח(כי כתי"ק הזה הגיע לידם אחר ההדפסה, והדפיסו שני דפים נוספים מועתקים
רפטמכתי"ק. ומתחלה לא היה באפשרי להשיג השני דפים, עד כעת, ומצאתי שם בזה
רצהלשון).
רצאוהיינו שלפי האמור לעיל שם:
רצב(א) "יהיה הכוס בשמאלו עד לאחר
רצגברכת בורא מאורי האש".
רצד(ב) "כדי שיוכל להסתכל בצפורני
רצהימינו".
רצומשא"כ לפי האמור כאן:
רצז(א) "בשעת ברכת בורא מאורי האש
רצחצריך לאחוז הכוס בימינו".
רצט(ב) "ואחר כך יביט בצפרנים".
שוהיינו שיניח הכוס על השלחן, ויביט בצפרני שתי ידיו.
שאומקורו במרדכי ברכות רמז קמט (נוטל את
שבההדס בימין והיין בשמאל ומברך על ההדס, ומחזיר היין לימינו).
שגס' המנהגים קלויזנר סי' מט הגהה ב (ונוטל
שדהדס בימין והכוס בשמאל ומברך על ההדס, ואחר כך חוזר הבדלה לימין, מרדכי).
שהמהרי"ל סדר הבדלה ע' רכד (מהרא"ק
שו... ויתפוס הכוס בשמאל והדס בימין ויברך על בשמים, ואחר כך יחזיר הכוס לימינו
שזומברך בורא מאורי האש והבדלה, מרדכי).
שחוהיינו שכיון שלא נזכר אצלם שצריך
שטלהסתכל בצפרני ימינו דוקא (אלא בצפרני שתי ידיו), לכן לא נזכר אצלם לאחוז הכוס
שיבשמאלו בעת ברכת בורא מאורי האש (אלא בימינו).
שיאוראה שער הכולל שם. קצות השלחן סי' צו ס"ב. התקשרות גליון
שיבתשלו בסופו.
שיג*
שידאמנם מנהגינו לעשות כן אף לכתחלה (שכן
שיהנהג הרבי בעת ההבדלה במוצאי החג לאחר ההתוועדות), שאחרי ברכת בורא פרי הגפן היה מניח
שיואת הכוס על השלחן, ואחרי הברכות בשמים ובורא מאורי האש היה לוקח שוב את הכוס על כף
שיזימינו. ואולי אפשר לבאר הטעמים לזה:
שיחהטעם שמחזיקים את הכוס בשמאלו בעת ברכות
שיטהבשמים והאור, הוא כמבואר לעיל סי' רצו ס"א (וסדרו ברכות אלו על הכוס אחר
שכברכת היין קודם ברכת הבדלה). וכיון שסדרו ברכות אלו על הכוס, על כן צריך להחזיק את
שכאהכוס בידו בעת הברכות האלו. וכיון שאי אפשר להחזיקו בימין (שהיא מחזיקה את הבשמים,
שכבאו מסתכל בצפרני ימינו), מחזיקים אותו בשמאל.
שכגאלא שכל זה הוא רק לכתחלה, כי בשעת הדחק
שכדסגי גם במה שהכוס עומד על השלחן אצל המברך – אפילו בעת ברכת הקידוש וההבדלה עצמה,
שכהכמבואר לעיל סי' רעא סכ"ח (אם בשעה שקידש ... היה לפניו רביעית יין בכלי אחד
שכועל השלחן או על הספסל אצלו מוכן לשתות ... אף שכוס של קידוש צריך שיאחזנו בידו מכל
שכזמקום אין זה מעכב בדיעבד).
שכחוכן לענין כוס ברכת המזון נתבאר לעיל סי'
שכטקצ ס"ג (וצריך גם כן שיהיה היין בשעת האמירה אצלו על השלחן, או על גבי דבר
שלאחר באותו חדר מוכן לשתיה ... אחיזת הכוס בידו אינו אלא מי' דברים שנאמרו בכוס,
שלאלמצוה ולא לעכב). ומכל שכן בשעה שמברך על הבשמים ועל האור, דסגי במה שהכוס עומד
שלבאצלו על השלחן.
שלגואולי אפשר לבאר הטעמים שנהגו לעשות כן
שלדאף לכתחלה:
שלה(א) כיון שהרבי נהג להביט בצפרני שני
שלוידיו (ולא רק בצפרני ימינו), לכן הוכרח להניח הכוס על השלחן.
שלז(ב) אחד מעשרת הדברים שתקנו בכוס נתבאר לעיל
שלחסי' קפג ס"ד (מלא כמשמעו שיהא מלא על כל גדותיו). ובפרט בעת ההבדלה, ששופכים
שלטמעט יין ממנו על הארץ, כמבואר לעיל סי' רצו ס"ה (ויש לנהוג שפיכה זו בשעה
שמשממלא הכוס על כל גדותיו, יערה עליו עוד מעט, בענין שישפך ממנו מעט על הארץ). הרי
שמאשמעיקר הדין, בהבדלה ממלאים את הכוס על גדותיו עד שישפך ממנו. ויתירה מזו נהג הרבי
שמבבהבדלה שאחר ההתוועדויות, שגם אחר ברכות הבשמים והאור הי' מרמז שימלאוהו על גדותיו.
שמגוכיון שהכוס מלא וגדוש בעת ברכות הבשמים
שמדוהאור, הרי אם יעביר ויחזיק אז את הכוס בשמאלו, וביד ימין יחזיק את הבשמים ויריח
שמהבהם באותה שעה, הרי זה יגרום לשפיכות רבות. ואולי מטעם זה מעדיפים להסתפק בהנחת
שמוהכוס על השלחן, בעת ברכת הבשמים והאור, דסגי בזה כנ"ל.
שמז[2641] נתבאר לעיל סי' רחצ ס"ו
שמח(ויש לכפוף הד' אצבעות על האגודל לתוך כף היד, שאז רואה הצפרנים עם הכף בבת אחת),
שמטושם נסמן (הערה 2345).
שנ[2642] נתבאר לעיל סי' רצה ס"ג
שנא(ויתן לך נוהגים לומר בכל ענין), ושם נסמן (הערה 2066).