Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
ארצב דין תפלת מנחה בשבת
ובו ז' סעיפים
אשרי ובא לציון
א נוהגין
ובו ז' סעיפים
אשרי ובא לציון
א נוהגין
בלומר אחר אשרי, קודם תפלת מנחה, ובא לציון גואל וכל סדר
גקדושה, במקום סדר קדושה שאומרים בכל יום בבקר, אלא שבשבת ויום טוב שמאריכים בתפלת
דשחרית ומוסף, הניחוהו עד המנחה:
הקריאת התורה
ב עזרא תיקן שיהיו ג' אנשים קורין בספר תורה בצבור בכל
ב עזרא תיקן שיהיו ג' אנשים קורין בספר תורה בצבור בכל
ושבת במנחה, עשרה
זפסוקים או יותר מפרשת שבוע הבא, בשביל
חיושבי קרנות המתעסקים בסחורה כל ימות השבוע ואינם באים לשמוע קריאת התורה בשני
טוחמישי, לפיכך תיקן בשבילם קריאה יתירה בשבת במנחה, שהם פנויים
יויבואו לשמוע.
יאואפילו אם
יבחל יום טוב להיות בשבת, קוראים בפרשת שבוע הבא, ולא בפרשת יום טוב, שאין ענין ליום
יגטוב כלל לקריאת התורה במנחה, שהרי אלמלא שבת אין קריאת התורה ביום טוב במנחה:
ידג ונוהגין לומר קודם קריאת התורה פסוק ואני תפלתי וגו', על פי
טומה שדרשו חכמים על פסוק
טזישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, וכתוב
יזאחריו ואני תפלתי וגו', אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע אין אומה זו כשאר
יחאומות העולם, אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין, ואנו לא כן אלא
יטאע"פ ששתינו ואני תפלתי וגו'. ולכך הנהיגו לומר כן קודם קריאת התורה שקורין
כבשביל יושבי קרנות, כדי להודות ליוצרנו שלא שם חלקנו כהם, שהם פוחזין כל היום,
כאואנו אף היושבי קרנות שבנו מתאספים לשמוע תורה.
כבוביום טוב
כגשחל בחול אין נוהגין לאמרו, הואיל ואין קוראין בו בתורה במנחה.
כדומטעם זה גם בשבת במקום שאין ספר תורה אין צריך
כהלאמרו, אלא שנהגו
כובשבת לאמרו בכל ענין:
כזקדיש
ד אין אומרים קדיש אחר קריאת התורה במנחה, שאין כאן
ד אין אומרים קדיש אחר קריאת התורה במנחה, שאין כאן
כחבמה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שאומרים קודם תפלה בלחש. שאף שנוהגים לומר יהללו,
כטמכל מקום פסוק אחד הוא ואינו חשוב הפסק, ואסור לומר
לב' קדישים זה אחר זה בלא הפסק פסוקים בינתיים.
לאלפיכך במקום
לבשאין בו ספר תורה, שאין שם הפסק בין קדיש שלאחר ובא לציון לקדיש שקודם התפלה בלחש,
לגלא יאמרו אלא קדיש אחד. שואני
לדתפלתי
להאינו אלא פסוק אחד ואינו חשוב הפסק. וטוב שאז לא יאמרו כלל ואני תפלתי.
לואו יאמרוהו קודם הקדיש מיד אחר סיום סדר קדושה, כדי שלא
לזלהפסיק כלל בין הקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד, שלעולם אין אנו מתחילין תפלה
לחבלא קדיש לפניה, חוץ מתפלת
לטהשחר, מפני סמיכת גאולה לתפלה:
מצדקתך צדק
ה נוהגים לומר ג' פסוקים צדקתך. והם כעין
ה נוהגים לומר ג' פסוקים צדקתך. והם כעין
מאצדוק הדין על ג' צדיקים שנפטרו בשעה זו, יוסף משה ודוד:
מבו ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב, כי חכם שמת
מגבית מדרשו בטל. דהיינו
מדשאינם לומדים בחבורה, אבל שנים שנים לומדים בבתיהם, כמ"ש
מהביו"ד סי' שד"מ.
מוולכן המנהג
מזלדרוש קודם מנחה. ואם נמשכה הדרשה עד סמוך לחשכה, שלא יוכלו לקיים סעודה שלישית,
מחאזי לא יאמרו פרקי אבות, או שיר המעלות:
מטז אם חל בשבת יום שאין אומרים בו נפילת אפים במנחה אם
נהיה חל בחול, כגון חנוכה וראש חודש, אין נוהגין לומר צו"צ
נאבמנחה. וכן אם ראש חודש למחר, אין נוהגין לומר צו"צ במנחה, שהרי בחול גם כן
נבאין נוהגין לומר נפילת אפים בערב ראש חודש במנחה:
נג[1949] עיקרי ההלכות שנתבארו
נדבסימן זה:
נה(א)
נואשרי ובא לציון (ס"א).
נז(ב)
נחקריאת התורה (ס"ב-ג).
נט(ג)
סקדיש (ס"ד).
סא(ד)
סבצדקתך צדק (ס"ה-ז).
סג[1950] טור ורמ"א ס"א (אומרים אשרי
סדובא לציון). וכן הוא בסידור.
סה[1951] כל בו סי' מ (פותח החזן אשרי, ואחריו
סואומר ובא לציון וכל סדר קדושה, שלא אמרו אותו בשחר מפני טורח צבור). לבוש ריש הסי'
סז(שהוא במקום סדר קדושה שאומרים בכל יום בבקר, אלא שבשבת ויום טוב שמאריכין בתפלת שחרית
סחויוצר ומוסף הניחוה עד מנחה).
סטולענין יום הכיפורים, ראה לקמן סי' תרכב ס"ב.
ע[1952] ב"ק פב, א (עשרה תקנות תיקן עזרא,
עאשקורין במנחה בשבת). מגילה כא, א (בשבת במנחה קורין שלשה). טור ושו"ע
עבס"א (ומוציאין ספר תורה וקורין ג' אנשים).
עגונתבאר לעיל רס"י רפב (והערה 1366), שבזה תיקן עזרא הן את
עדעצם קריאת התורה והן את מנין הקרואים שבה.
עה[1953] מגילה לא, ב (מקום שמפסיקין בשבת שחרית
עושם קורין במנחה). טור ושו"ע שם (י' פסוקים מפרשה הבאה).
עז[1954] ב"ק שם (שיהו קוראין במנחה בשבת,
עחמשום יושבי קרנות). ופרש"י (יושבי חנויות, כל ימות החול עוסקין בסחורה ואין
עטקורין בשני ובחמישי, תקון בגינייהו קריאה יתירה).
פ[1955] רוקח סי' שב (יום טוב שחל להיות בשבת
פאקורין במנחה פרשה הנוהגת, ולא של יום טוב, כדאמרינן בפרק במה מדליקין [שבת כד,
פברע"א] גבי המפטיר, הכא נמי, אלמלא שבת אין קריאה במנחה ביום טוב). שו"ע
פגס"א (ואפילו חל יום טוב להיות בשבת, קורין בפרשה הבאה, ולא בשל יום טוב).
פדוכדלעיל רסח סי"ד
פה(יום טוב שחל להיות בשבת, אינו מזכיר יום טוב בברכה מעין שבע,
פולפי שאלמלא שבת אין ברכות מעין שבע ביום טוב).
פז[1956] תהלים סט, יד. טור ורמ"א ס"א (אומרים ...
פחואני תפלתי וגו').
פטוכן הוא בסידור (כשקורין בתורה אומרים חצי קדיש, ואחר כך
צאומרים ואני תפלתי).
צא[1957] הפרדס ע' שיג (לכך אנו אומרים ואני
צבתפילתי לך ה׳ עת רצון קודם תפלת המנחה, דכתיב למעלה ממנו ישיחו בי יושבי שער
צגוננינות שותי שכר, כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אומות העולם
צדביום שמחתם וביום אידם הם שותים ומשתכרים ומנגנים בבתי משתאותיהם כל היום ואין
צהמזכירין שמך, אבל אני איני כן, אלא ביום שהגדלת השמחה על ישראל ובא ביום מנוחה
צוושמחתי, לאחר שאני שמח מעוננ ומפונק אינו שוכחך. אלא כשמגיע זמן
צזהתפילה אנו פוסק מבית משתיי ותענוגי, ובית אלהים אהלך ברגש, וקופץ אני בתפילתי בעת
צחרצון ושעה קבועה ונותן הודייה על חלקי. ולפי זה הטעם נהגו
צטהעם לאומרו בשבת במנחה). שבלי הלקט סי' קכו (ואני תפלתי פירש רבינו שלמה זצ"ל
קהטעם, לפי שכתוב למעלה הימנו ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, אמר דוד לפני
קאהקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם ביום שמחתם של אומות העולם וביום אידן הם שותין
קבומשתכרין ומנגנים בבתי משתאותם כל היום ואינן מזכירין שמך, אבל אנו לא כן, ביום
קגשהגדלת השמחה לישראל ובא יום המנוחה ושמחתי, לאחר שאני שבע מעונג ומפונק איני
קדשוכחך, אלא כשמגיע זמן התפלה אני פוסק בית משתאיי ותענוגי ובבית אלהים נהלך ברגש,
קהוקופץ אני לתפלתי בעת הרצון).
קוובשם המדרש הובא בהמנהיג הל' שבת סי' ס (מצאנו במדרש תהילים
קזכתיב ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, ואני תפילתי לך ה' וכו', אמר דוד לפני
קחהקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם אין אומה זו כשאר האומות, אומות העולם שותים
קטומשתכרים ואינן מודים לך, ואני אף על פי ששבעתי ושמחתי אני בא להתפלל לפניך לעת
קירצון). טור (ואומר פסוק ואני תפלתי לך ה' עת רצון, על פי המדרש ישיחו בי יושבי שער
קיאונגינות שותי שכר, וכתיב בתריה ואני תפלתי לך ה' עת רצון וגו', אמר דוד לפני הקדוש
קיבברוך הוא רבש"ע, אף על פי ששתינו, ואני תפלתי לך ה').
קיג[1958] תהלים סט, יג.
קיד[1959] כל בו סי' מ (והר' נתן כתב טעם אחר
קיהוז"ל לפי שעזרא תקן קריאת התורה במנחה משום יושבי קרנות ... אנו אומרים ואני
קיותפלתי לפני קריאתה להודות ליוצרינו שלא עשנו כהם).
קיזולענין יום הכיפורים נתבאר לקמן סי' תרכב ס"ג (אין אומרים
קיחואני תפלתי אפילו אם חל להיות בשבת, לפי שבכל השבתות אומרים אותו לשבח ישראל,
קיטשאע"פ שאכלו ושתו אף על פי כן הם קורין בתורה ומתפללין אחר כך, משא"כ
קכאומות העולם שאוכלין ושותין ופוחזין, אבל ביום הכיפורים אין שייך זה).
קכא[1960] שבלי הלקט שם (ולא נהגו לאומרו במנחת
קכביום טוב, מפני שתקן עזרא שיהיו קורין בשבת במנחה בתורה). כל בו שם (וביום טוב שאין
קכגבו קריאה ולא סעודה ג', לפי הנראה אין אנו אומרים אותו). מ"א סק"א (ובמנחה
קכדשל יום טוב אין אומרים אותו, כיון דאין קורין בתורה).
קכה[1961] המשך תוכן ההלכה של אמירת
קכוואני תפלתי במקום שאין ספר תורה, שנתבארה בסעיף זה ושלאחריו:
קכז(א)
קכחעיקר טעם אמירתו הוא קודם קריאת התורה, משא"כ כשאין קריאת התורה.
קכט(ב)
קלאם יאמרוהו בין קדיש שלאחר ובא לציון לבין התפלה, יהי' הפסק בין קדיש לתפלה.
קלא(ג)
קלבמכל מקום יש טעמים נוספים לאמירתו, גם כשאין קריאת התורה.
קלג(ד)
קלדכדי שלא יהי' הפסק, יאמרוהו אחר ובא לציון לפני הקדיש.
קלה[1962] מ"א שם (ואם כן אפשר דבמקום שאין
קלוספר תורה אין אומרים אותו), וסק"ב (במקום שאין ספר תורה ... נראה לי שלא
קלזיאמרו גם כן ואני תפלתי כמו שכתבתי לעיל).
קלחוכן הוא לקמן סעיף הבא (במקום שאין בו ספר
קלטתורה ... טוב שאז לא יאמרו כלל ואני תפלתי).
קמ[1963] מ"א ס"ק ב (אפשר דבמקום שאין
קמאספר תורה ... יאמרוהו קודם הקדיש). פרי מגדים א"א סק"ב (ואני תפלתי
קמבאומרים אף שאין קורין כלל בחומש, כי יש הרבה טעמים).
קמגוכן הוא לקמן סעיף הבא (או יאמרוהו קודם
קמדהקדיש מיד אחר סיום סדר קדושה). ובסידור רבינו במנחה לשבת (ובמקום שאין ספר תורה אומרים החצי
קמהקדיש אחר ואני תפלתי).
קמו[1964] שבלי הלקט סי' עט (מנחת שבת ומנחת
קמזתענית שאין בה הפטרה, ולא דבר אחר להפסיק בין שני הקדישין, אין מקדישין לאחר קריאת
קמחהתורה, שהרי צריך לו להקדיש מיד בהצנעת התורה, בעמדם לתפלת לחש). שו"ת
קמטריב"ש סי' שכא (שבשבת במנחה, וכן ביום הכפורים, מאחרין לומר קדיש עד לאחר
קנשיחזירו ספר תורה למקומו, כדי לעמוד בתפלה מתוך הקדיש. שאם יאמרו קדיש מיד אחר
קנאקריאת התורה, לא יוכלו לחזור ולומר קדיש סמוך לתפלה על בלי מה). הגהות מנהגים,
קנבמנהג של שבת אות מו (בלא קדיש, משום שאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש
קנגשלאחריו, שיאמר מיד קודם מנחה). מ"א סק"ב (ואין אומרים קדיש על התורה,
קנדשאין כאן במה להפסיק בין קדיש זה לקדיש שקודם י"ח).
קנהוהיינו ש"אין אומרים קדיש [מיד] אחר קריאת התורה", ולומר אחריה יהללו, מטעם האמור לקמן
קנובסמוך "כדי שלא להפסיק כלל בין הקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד". ולכן יאמר הקדיש "קודם תפלה בלחש".
קנזוכן הוא בסדור רבינו (ואחר קריאת התורה מתפללין שמונה עשרה,
קנחואומרים חצי קדיש).
קנטולענין זמנה המדויק של תחלת אמירת קדיש זה, ראה שו"ת דברי
קסנחמי' סוף סי' יט. שער הכולל פכ"ט אות ד. בדי השלחן סי' צא
קסאס"ק ד. פסקי הסדור סקל"ד. קונטרס הסדור סל"א. רשימת היומן ע' תטז.
קסבהגהות לסדור רבנו הזקן פ"ט סמ"ב. אגרות קודש ח"ג אגרת תקג. ספר
קסגהמנהגים חב"ד ע' 34. סדור רבנו הזקן עם ציונים והערות ע' שכ.
קסדוסיכום הדברים:
קסהא) כאן נתבאר, שלא לומר אחר קריאת התורה,
קסורק קודם תפלה.
קסזב) בשער הכולל שם: "ידוע בבירור
קסחשלמעשה הנהיג אדמו"ר בשבת במנחה תיכף אחר הקריאה בספר תורה".
קסטג) בבדי השלחן שם הקשה בין השאר "בעוד
קעשמוליך הספר תורה ואומר יהללו הקהל עונים הודו על ארץ ושמים, וכל אחד הולך לנשק
קעאהספר תורה, ואם יאמר אז קדיש, יהי' בלבול ולא ישמעו הקדיש כלל. ועל כן צריך לומר
קעבשממתין עד שמגיע עם הספר תורה אל ההיכל, ובעוד שפותח ההיכל ומכניס הספר תורה
קעגומעמידה על מקומה, אז אומר החצי קדיש".
קעדד) המנהג שבאגרות קודש שם "מנהגנו ע"פ הוראת
קעהכ"ק מו"ח אדמו"ר להתחיל לומר ח"ק קודם וקרוב לסוף הגלילה,
קעוולמהר בהגלילה ואמירת יהללו באופן שיסיימו הח"ק אחר הכניסה, ועכ"פ
קעזלהסמיכו לתפלה בכל האפשרי".
קעחונתבאר בציונים והערות שם "הנהגת כ"ק אדמו"ר
קעטזי"ע, שהי' ממתין באמירת "יהללו" עד לאחרי שיגמור הש"ץ את
קפהקדיש". והיינו, כנראה, כדי שלא יצטרכו לומר "יהללו" באמצע הקדיש.
קפאוכדלעיל סי' נו ס"ד (להזהיר להאומרים ועתה יגדל נא וגו' זכור וגו', שיאמרו
קפבקודם שיתחיל הש"ץ יתגדל).
קפגאמנם זהו לכאורה שלא כפי שנפסק כאן "שלא להפסיק כלל בין
קפדהקדיש לתפלה בלחש אפילו בפסוק אחד".
קפה[1965] פסוק יהללו (תהלים קמח,
קפויג) שאומרים כשנושאים הספר תורה להיכל.
קפז[1966] מ"א שם (דפסוק אחד לא חשיב הפסק,
קפחמידי דהוי איהללו).
קפטובנוסח הסדור של רבינו הם שני פסוקים
קצ(מכניסין הספר תורה להיכל, ואומר השליח צבור יהללו גו', והקהל אומרים הודו גו',
קצאוירם גו').
קצבואולי כיון שמעיקר התקנה היא שהש"ץ
קצגיאמר רק יהללו, והקהל יאמרו רק הודו גו' וירם גו', שהם פסוק ומחצה.
קצדובבדי השלחן שם (והיינו לפי שאין אומרים
קצהקדיש רק אחר ג' פסוקים). וכדלעיל סי' נד ס"ד (שיאמרו מקצת פסוקים בין ב'
קצוהקדישים).
קצזאמנם לא נתפרש כאן מדוע לא נצרף הפסוקים וזאת התורה גו' עץ
קצחחיים גו'. שהרי הקדיש שאומרים אחר קריאת התורה, הוא לפני הגבהת התורה ואמירת וזאת
קצטהתורה.
רואפשר הטעם, כיון שפסוקים אלו מדברים במעלת התורה, וקשורים
ראלקריאת התורה, שכבר אמרו קדיש עליה, ואין לומר עליהם הקדיש השני.
רב[1967] ראה גם לעיל סי' נד ס"ד
רג(לא יאמר קדיש אם לא שאמר פסוקים, שלעולם לא תמצא קדיש בלא פסוקים שלפניו ... דמה
רדענין לומר ב' קדישין סמוכין זה לזה. ויש ללמדם שיאמרו מקצת פסוקים בין ב' הקדישים).
רה[1968] מ"א שם (וכתב הריב"ש סי'
רושנ"א דבמקום שאין ספר תורה אין אומרים קדיש שלפני י"ח).
רזוראה אליה רבה סק"ו (תימא, דעיינתי בתשובת הריב"ש
רחולא ראיתי שם מה שהביא בשמו), ובהמועתק לעיל (הערה 1964). והיינו שהמ"א למד זאת ממ"ש
רטהריב"ש לענין מקום שיש בו ספר תורה.
רי[1969] שאומרים לפני קריאת
ריאהתורה, כדלעיל סעיף הקודם.
ריב[1970] מ"א ס"ק א (ואני תפלתי ... אפשר דבמקום שאין ספר
ריגתורה אין אומרים אותו), וס"ק ב (ונראה לי שלא יאמרו גם כן ואני תפלתי כמו
רידשכתבתי לעיל, וגם שלא להפסיק בין הקדיש שאחר ובא לציון לתפלת י"ח. ואין לומר
ריהשיאמרו ואני תפלתי ויאמרו קדיש עליו. דפסוק אחד לא חשיב הפסק, מידי דהוי איהללו).
ריווכדלעיל סעיף הקודם (ואני תפלתי ... במקום
ריזשאין ספר תורה אין צריך לאמרו).
ריח[1971] מ"א ס"ק ב (או יאמרוהו קודם
ריטהקדיש).
רכוכדלעיל סעיף הקודם (שנהגו בשבת לאמרו בכל ענין), ושם (הערה 1961).
רכאוכן הוא בסדור (ובמקום שאין ספר תורה אומרים החצי קדיש אחר
רכבואני תפילתי).
רכג[1972] מ"א שם (וכן כתב בסדור מהר"ר
רכדהירץ, שלעולם לא יתחילו שמונה עשרה בלא קדיש שלפניו).
רכהוכן הוא לעיל סי' נה סוס"ד (וכן במנחה תקנתם היתה לומר
רכוקדיש לפני תפלת י"ח, שלעולם אין מתחילין תפלת י"ח כך בלא קדיש לפניה,
רכזכמו שיתבאר בסי' רצ"ב).
רכח[1973]
רכטכדלעיל סי' קיא ס"א (צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה, ולא יפסיק ביניהם אפילו
רלבאמן אחר גאל ישראל).
רלא[1974] טור ושו"ע ס"ב (אומרים
רלבצדקתך).
רלג[1975] בקשר למשה רבינו נתבאר בסדר רב עמרם
רלדגאון ח"ב סי' לה (ואומר אלו הפסוקים, צדקתך צדק לעולם וגו', וצדקתך אלהים עד
רלהמרום וגו', צדקתך כהררי אל עד אדם ובהמה תושיע ה', ומקדש. ודבר זה משום כבודו של
רלומשה רבינו ז"ל שנפטר באותה שעה בשבת, והכי אמר שר שלום גאון). הובא בתוס'
רלזמנחות ל, א ד"ה מכאן (מה שנוהגין לומר צידוק הדין בשבת במנחה, פירש רב שר
רלחשלום גאון, על שנפטר משה רבינו באותה שעה). רא"ש פסחים פ"י סי' יג (רב
רלטשלום ממתא מחסיא כתב שתקנו לומר צידוק הדין על שמת משה רבינו באותה שעה). טור וט"ז
רמס"ק ב.
רמאובקשר ליוסף ודוד – בזח"ב קנו, א (תלתא אינון דאסתלקו
רמבמעלמא בהאי זמנא, וכלהו כלילן במשה, חד משה נביאה מהימנא עלאה, וחד יוסף צדיקא,
רמגוחד דוד מלכא, בגיני כך תלת צדוקי דיני הכא, חד איהו דיוסף זכאה ... וחד משה נביאה
רמדמהימנא ... וחד איהו דוד מלכא). הובא בב"ח ס"ב (ואיתא בזוהר תרומה ...
רמהשגם יוסף ודוד מתו בשבת במנחה ועל כן אומרים שלשה צדקתך).
רמו[1976] סדר רב עמרם שם (לכבוד משה רבינו
רמזשנפטר, לפיכך אומרים לקיים נשיא שמת כל בתי מדרשות בטלים). תוס' שם (לפיכך נמנעו
רמחמלעסוק בתורה, משום דאמרינן חכם שמת כל בתי מדרשות שבעיר בטילין). רא"ש שם (וגם
רמטנהגו שלא לקבוע מדרש בין שתי תפלות, משום דחכם שמת בתי מדרשות בטלים). טור ורמ"א
רנס"ב (ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב).
רנאומנהג חב"ד לומר חסידות ברבים בשעה זו, כמבואר בבדי השלחן
רנבסי' צא אות יא (מנהגינו שאומרים דא"ח לפני הצבור בתוך סעודה ג'). ס' המנהגים
רנגחב"ד ע' 34. אג"ק חי"ג אגרת ד'תשו.
רנד[1977] מו"ק כב, ב (חכם שמת בית מדרשו
רנהבטל, אב בית דין שמת, כל בתי מדרשות שבעירו בטילין).
רנו[1978] מ"א סק"ה (אבל שנים שנים
רנזלומדים בבתיהם).
רנח[1979] בשו"ע שם סעיף יח (אין נכנסים
רנטלבית המדרש, אלא מתחברים שנים שנים ולומדין בבתיהם).
רס[1980] מ"א שם (ולכן המנהג לדרוש קודם
רסאמנחה, ואם נמשכה עד סמוך לחשיכה, שלא יוכלו לקיים סעודה ג', אזי לא יאמרו פרקים או
רסבשיר המעלות). וקאי על מ"ש הרמ"א ס"ב (אבל אומרים פרקי אבות בקיץ
רסגושיר המעלות בחורף, וכל מקום לפי מנהגו).
רסדאמנם בסדור לא נזכרה אמירת שיר המעלות, וגם
רסהלא נזכרה אמירת ברכי נפשי (דלקמן סי' תל ס"ב), רק אמירת פרקי אבות.
רסווראה תניא בסופו קסג, א (וכל אחד ואחד
רסזמהלומדים הנ"ל יגמור לעצמו בכל שבוע התמניא אפי' שבתהלים קי"ט). לקוטי
רסחשיחות חכ"ט ע' 289 הערה 19 (ולהעיר אשר בכמה מקומות נהוג לומר קאפיטל זה ביום
רסטהשבת לאחרי תפלת מנחה (וכן הי' נוהג אאמו"ר ז"ל)).
רע[1981] שלושת הפסוקים: צדקתך;
רעאוצדקתך; צדקתך.
רעב[1982] מרדכי פסחים פ"י לז, א (כשחל ראש
רעגחדש במוצאי שבת, אין אומרים אותו). ס' המנהגים טירנא ע' כז (אם יש חתן בבית הכנסת
רעדאין אומרים צדקתך צדק, וכן בכל יום שאין נופלין בחול, אם חל אותו יום בשבת, כגון
רעהראש חדש ויום טוב וט' באב וחנוכה ופורים, ואפילו חלו ביום א' אין אומרים צדקתך צדק
רעובשבת שלפניו). טור (ונוהגים באשכנז כשאין תחנה ביום ראשון, שאין אומרים בשבת צדקתך),
רעזושו"ע ס"ב (ואם חל בו יום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת
רעחאפים, אין אומרים צדקתך). מ"א ס"ק ג (פירוש בין שיום השבת הוא ראש חדש,
רעטבין שיום א' הוא ראש חדש, אם כן אין אומרים במנחה נפילת אפים, ולכן אין אומרים
רפצדקתך), וס"ק ד (שכבר חל יום שלאחריו).
רפאוכן הוא בסידור (אין אומרים צדקתך צדק ביום שאין אומרים תחנון).
רפבוראה לעיל סוס"י קלא (במנחה כשמתפללים אצל התינוק ...
רפגבשבת אומרים צדקתך צדק). סי' רפד סי"ד (יום שאין אומרים בו צו"צ
רפד... וכן כשיש חתונה או מילה). לקמן סי' תכט ס"ח (שבכל חדש ניסן אין אומרים תחנון ...
רפהולא צו"צ). סי' תקצח ס"א (אף על פי ששאר יום טוב שחל בשבת אין אומרים
רפוצדקתך במנחה, אבל בראש השנה שחל בשבת אומרים ... אבל יש אומרים שאף בראש השנה שחל
רפזבשבת אין אומרים אותו ... וכסברא זו נוהגין במדינות אלו). סי' תרכב ס"ד (ונוהגים
רפחבמדינות אלו שאין אומרים צדקתך כשחל [יום הכיפורים] בשבת).