Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
ארצג דין ערבית במוצאי שבת
ובו ד' סעיפים
זמן יציאת השבת
א נוהגים
ובו ד' סעיפים
זמן יציאת השבת
א נוהגים
בשמאחרים תפלת ערבית במוצאי שבת, כדי להוסיף
גמחול על הקודש.
דאבל עיקר
היציאת השבת הוא משעת צאת ג' כוכבים
וקטנים, שאין אנו
זבקיאים בבינונים.
חומיד שיצאו ג'
טכוכבים קטנים היה מותר בעשיית מלאכה. אלא שצריך להמתין עד שיהיו ג' כוכבים עומדים
ירצופים במקום אחד ולא מפוזרים, שזהו השיעור שצריך להוסיף מחול על הקודש ביציאת
יאהשבת.
יבאבל מיד
יגשנראים ג' כוכבים רצופים מותר להבדיל ולעשות מלאכה, אע"פ שעדיין לא התפלל
ידערבית.
טוואם הוא יום
טזהמעונן, ימתין עד שיצא הספק מלבו:
יזתפלה והבדלה מבעוד יום
ב מי שהוא אנוס, שאי אפשר לו להבדיל על הכוס בלילה,
ב מי שהוא אנוס, שאי אפשר לו להבדיל על הכוס בלילה,
יחכגון שצריך לילך לדבר מצוה, והולך מביתו מבעוד יום עד סוף התחום ויושב שם עד שחשכה
יטומיד שחשכה הולך לדרכו,
כיכול להתפלל ערבית, ולהבדיל על הכוס בביתו, מבעוד יום. ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה.
כאולא יברך על
כבהנר מבעוד יום, אלא יבדיל
כגבלא נר. ובעשיית מלאכה אסור עד צאת הכוכבים
כדרצופים, אע"פ
כהשהבדיל. (א) וכן קריאת שמע צריך לחזור ולקרות בצאת הכוכבים כשהולך בדרך,
כוואינו יוצא במה שקרא מבעוד יום,
כזאע"פ שבהבדלה יוצא ידי חובתו, ואינו צריך לחזור ולהבדיל אף אם יזדמן לו כוס
כחבדרך.
כטואם הוא
לרוצה יכול להתפלל תפלת י"ח בלבדה מבעוד יום, בלא קריאת שמע וברכותיה, וכשתחשך
לאלו בדרך יקרא קריאת שמע בברכותיה. ואף שאינו סומך גאולה לתפלה, אין לחוש, הואיל
לבומתכוין לדבר מצוה:
לגג יש אומרים, שאף שחכמים התירו לאדם לעשות כן, טוב
לדלאדם ליזהר שלא יעשה כן, מפני שהוא דבר התמוה לרבים:
להד (היו) נוהגים לומר והוא רחום וברכו במשך גדול
לוובאריכות נועם, כדי להוסיף מחול על הקדש:
לז##
לחקונטרס אחרון
(א) וכן ק"ש וכו'. עיין סי'
(א) וכן ק"ש וכו'. עיין סי'
לטרס"ז מבואר בב"י דאף
מהנוהגין כרבנן
מאיכולים גם כן לברך ברכת קריאת שמע מערב שבת מבעוד יום. וכן דעת המג"א שם, אלא
מבשאוסר לאכול סמוך לצאת הכוכבים.
מגוצריך לומר הטעם
מדכמ"ש הר"ר יונה ריש פ"ק דברכות דזמן
מהברכות קריאת שמע הוא בזמן תפלת ערבית. ואף שכתב כן לרבנן ולאחר שקיעת החמה,
מור"ל תחילת שקיעה, וכפי
מזשיטתו בריש פ"ד. מכל
מחמקום הוא הדין לדידן אליבא דר' יהודה מפלג המנחה ולמעלה.
מטובהשכיבנו לא תירץ הר"ר יונה שם כלום.
נוצריך לומר דלא דמי לקודם נץ החמה, שכבר עבר זמן השכיבה לרוב העולם איך (כאן חסר), סי'
נארל"ה.
נבוכל שכן לדידן שהציבור נוהגין לגמרי
נגכר"ת,
נדשטוב ליחיד לסמוך גאולה לתפלה בזמן קריאת שמע של הציבור, כמ"ש הדרכי משה.
נהודברי המג"א
נוצ"ע:
נז[1983] עיקרי ההלכות שנתבארו
נחבסימן זה:
נט(א)
סזמן יציאת השבת (ס"א).
סא(ב)
סבתפלה והבדלה מבעוד יום (ס"ב-ד).
סג[1984] שבת קיח, ב (א"ר יוסי יהא חלקי
סדממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי), ורש"י (בצפורי, שיושבת בראש ההר,
סהובעוד כשהחמה שוקעת נראית שם אור גדול, ומאחרין לצאת). טור (סדר ערבית, ומאחרין
סואותו כדי להוסיף מחול על הקודש, דאמר רבי יוסי יהא חלקי עם מוציאי שבת בציפורי
סזשהיא יושבת בהר, והיה נראה להם יום גדול עד צאת הכוכבים, ולכך היו מאחרין במוצאי
סחשבת), ושו"ע ס"א (מאחרין תפלת ערבית, כדי להוסיף מחול על הקודש).
סט[1985] כדלעיל סי' רסא ס"ד
ע(יש אומרים שמצות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקדש, באיסור עשיית מלאכה, בכניסת
עאשבתות וימים טובים, וביציאתם). בכניסתם – נתבאר לעיל שם ס"ה, וביציאתם יתבאר
עבכאן.
עגומה ש"נוהגים שמאחרים תפלת ערבית
עדבמוצאי שבת", הוא יותר ממה שצריך להוסיף "מן התורה".
עה[1986]
עושבת לה, ב (כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. א"ר יוסי לא כוכבים
עזגדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים).
עחוכן הוא לעיל סי' רסא ס"א (קודם צאת
עטג' כוכבים בינונים אסור לעשות בו מלאכה מן התורה).
פונתבאר ב"זמני היום בהלכה"
פא(ע' לז) שרק כוכבי לכת אפשר לראות לפעמים קודם שקיעת החמה, והם הנקראים כוכבים
פבגדולים. ואילו בין כוכבי השבת יש כוכבים בינונים – שנראים במשך שליש שעה זו, ויש
פגכוכבים קטנים אשר "אינן נראים עד לאחר זמן מה, יותר משליש שעה אחר שקיעה
פדהאמיתית".
פה[1987] רבינו יונה ברכות א, ב ד"ה
פווהא (שלא לעשות שום מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים). שו"ע ס"ב (צריך ליזהר מלעשות
פזמלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים). ובסי' רלה ס"א (זמן קריאת שמע בלילה משעת
פחיציאת שלשה כוכבים קטנים).
פט[1988] רבינו יונה שם (אין הכל בקיאין בין
צגדולים לבינונים, צריך ליזהר עד שיראו הקטנים, וכן במוצאי שבת צריך ליזהר גם כן
צאשלא לעשות שום מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים).
צבוכעין זה בתוס' פסחים ב, א ד"ה והא
צגקיי"ל (אומר ר"י ... דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים, כדאמר התם לא כוכבים
צדגדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים).
צהובתשובת ר"י בעל התוספות שבשו"ת
צומהר"ם מרוטנברג (פראג, סי' ריט. ראה שם סוס"י רכ שחותם על שניהם: יצחק
צזבר שמואל), וב"אור זרוע" ח"ב סי' קב, ובמרדכי רמז רצב (ואפילו אין
צחאנו בקיאים בקטנים ... לכל הפחות יחשב אותם כבינונים וג' מהן לילה ... דוקא
צטלבקיאים בשמות הכוכבים קטנים ויודעים מקום קביעותם מהני אבל שאינם מכירים אותם לא).
קהובא גם בסדר הכנסת שבת (האצטגנינין הבקיאים
קאבגודל גוף הכוכבים כולם ברקיע (וכמ"ש בתשובת מהר"ם בן ברוך בשם
קבר"י) ובגודל אורם, ויודעים שאלו ג' הנראים להם הם בינונים).
קגמ"א סק"א (כוכבים קטנים, שאין אנו בקיאים בבינונים).
קדובסי' רלה ס"ק א (ומן הדין סגי בבינונים ... אלא שאין אנו בקיאין לכן בעינן
קהקטנים). ט"ז שם ס"ק א (וכיון שאין הכל בקיאין בין בינונים לקטנים צריך
קוליזהר עד שיראו הקטנים).
קז[1989] ירושלמי ריש ברכות (א"ר יוסי בר'
קחבון ובלחוד דיתחמון תלתא כוכבין, בר מן הדא כוכבתא). לגירסת הרמב"ן
קטפסחים נד, ב. תורת האדם אבלות ישנה, כתבי הרמב"ן מהדורת שעוועל ח"ב ע'
קירנג (כעין שאמרו בירושלמי בברכות ובלבד שיתחמון תלתא כוכבי כדמן חדא כוכבתא, כלומר
קיארצופין במקום אחד, הא מפוזרין אסור בעשיית מלאכה, משום תוספת). הגהות מיימוניות פ"ה אות ג (בירושלמי
קיבפליג רבי יוסי בר בון ואמר ובלבד שיתחמו תלת כוכבים כמין חד כוכבא).
קיגר"ן שבת טו, א סד"א אמר רבה (איזו שעה יהא מוסיף והולך, יש לומר כענין
קידשאמרו בירושלמי דברכות דגרסינן התם ובלבד דיתחמן תלתא כוכבים דדמיין כחדא כוכבתא,
קיהכלומר רצופין במקום אחד, היו מפוזרין אסור בעשיית מלאכה משום תוספת). שו"ע ס"ב (ולא יהיו מפוזרים
קיואלא רצופים). מ"א סק"ב (רצופים, משום תוספת שבת).
קיזאבל ראה לקמן סי' תרכד ס"ב (דהיינו שימתינו מעט אחר צאת
קיחהכוכבים), ולא הזכיר שיעור זמן לזה. וכן הוא בסדר הכנסת שבת (ובמוצאי שבת להוסיף
קיטאחר כך מעט מחול על הקדש).
קכומקורו ברא"ש יומא פ"ח סי' ח
קכא(ותוספת זה לא נתברר
קכבשיעורו, אלא על כרחך לאו תוספת כל דהוא קאמר, מדאמרינן במסכת יו"ט בריש פרק
קכגהמביא (דף ל.) ובשבת פרק שואל (דף קמח:) דהא תוספת דיום הכיפורים דאורייתא הוא,
קכדוהא נשי דידן דאכלו ושתו עד אורתא ולא מחינן בהו, ומסתמא לא היו אוכלות לגמרי עד
קכהחשיכה שאינן יכולות לצמצם ... אלמא לאו בתוספת כל דהוא אמרינן, אלא שלא נתברר
קכושיעורו, וצריך לפרוש קודם בין השמשות מעט, וכן מוצאי יום הכיפורים אחר צאת הכוכבים
קכזצריך להוסיף מעט).
קכחוראה בדי השלחן סי' צג ס"ק ב
קכט(וצריך להוסיף ד' מינוטין מחול על הקדש, כמבואר בסדור בסדר הכנסת שבת). והיינו
קלשכשם שבתחלת השבת הצריך רבינו להוסיף מחול על הקודש 4 דקות, לכן מסתבר שגם בסוף
קלאהשבת יש להוסיף 4 דקות.
קלב[1990] כדלקמן סי' רצט סט"ו-ז (אסור
קלגלאדם שיעשה חפציו קודם שילוה את המלך, דהיינו שיבדיל או על הכוס או בתפלה ... ואם
קלדרוצה לעשות אפילו מלאכה גמורה קודם שיבדיל בתפלה או על הכוס, אומר ברוך המבדיל בין
קלהקדש לחול).
קלוויתירה מזו, שגם הבדלה על הכוס מועלת קודם תפלת
קלזערבית, כדלקמן סי' רצד
קלחס"ב (שהמבדיל על הכוס קודם שהתפלל ערבית, שצריך להזכיר ההבדלה בתפלה).
קלט[1991] רבינו יונה שם (ואם הוא יום מעונן,
קמימתין עד שיצא הספק מלבו). שו"ע שם (ואם הוא יום מעונן, ימתין עד שיצא הספק
קמאמלבו).
קמב[1992]
קמגשמותר לדבר מצוה, כדלקמן סי' שו ס"ה-ו (להחשיך על התחום, שאין איסורו אלא
קמדמשום שמזמין את עצמו בשבת לדבר האסור היום, הזמנה זו התירו לצורך מצוה, שנאמר חפצך,
קמהחפציך אסורים חפצי שמים מותרים. לפיכך מחשיכין על התחום כדי לעשות חוץ לתחום צרכי
קמוכלה או צרכי מת).
קמז[1993] ברכות כז, ב (רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת ... מתפלל אדם
קמחשל מוצאי שבת בשבת, ואומר הבדלה על הכוס). תוס' שם ד"ה צלי (יש לומר דהכא
קמטמיירי שיש לו צורך מצוה לעשות במוצאי שבת, כגון ללכת למול תינוק, ולא יהיה לו יין
קנלהבדלה אם לא יקדים). רא"ש שם פ"ד ס"ו (ואפשר שהיה להם אונס שלא
קנאהיו יכולין להבדיל במוצאי שבת, שהיו צריכין להחשיך על התחום לדבר מצוה). טור (יכול
קנבלהתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ולמעלה, ולהבדיל מיד ... ופירש רב האי כגון שהיה
קנגלהם שום אונס, שלא היה להם יין להבדיל, או שהיו צריכין להחשיך על התחום לצורך מצוה,
קנדכגון על עסקי מת או כלה). שו"ע ס"ג (מי שהוא אנוס, כגון שצריך להחשיך על
קנההתחום לדבר מצוה, יכול להתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ולמעלה, ולהבדיל מיד).
קנווכן הוא במתענה אחר השבת, כדלקמן סי' רצט ס"י
קנז(מי שמתענה ג' ימים וג' לילות מליל מוצאי שבת ואילך ... יכול להבדיל בשבת מפלג
קנחהמנחה ולמעלה ... ויכול להתפלל ערבית גם כן מבעוד יום קודם שיבדיל).
קנט[ואף שנתבאר לקמן שם (אבל מי שמתענה ב'
קסימים בלבד לא יבדיל בשבת מבעוד יום, אלא במוצאי יום ב'). אפשר שאף כאן מיירי שלא
קסאיוכל להבדיל עד יום ג' בערב. או שרוצה לאכול שם בלילה, לפני שיוכל להבדיל על הכוס.
קסבולא נתפרשו כאן הפרטים, שהרי בכל אופן יש אומרים שלא לנהוג כן, כדלקמן סעיף הבא].
קסגוכן הוא באונן, שאין אנינות חלה בשבת,
קסדאלא במוצאי שבת, כיון שאינו יכול להתפלל ערבית ולקרות קריאת שמע בלילה, יתפלל
קסהויקרא מבעוד יום, כדלעיל סי' עא ס"ב (ויש לו גם כן לקרות קריאת שמע של ערבית
קסומבעוד יום ... להתפלל תפלת ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום, מפלג המנחה ולמעלה).
קסז[ואף שלעיל שם נזכרת רק תפלת ערבית
קסחוקריאת שמע, ולא נזכרת הבדלה. אפשר שכן הדין אף לענין הבדלה, שיוכל להבדיל מבעוד יום. או מחמת
קסטשיוכל להבדיל כשתעבור האנינות, לא יבדיל בשבת מבעוד יום].
קע*
קעאמלשון "שאי אפשר לו להבדיל על הכוס
קעבבלילה ... יכול להתפלל ערבית, ולהבדיל על הכוס בביתו מבעוד יום", נראה דאף אם
קעגיוכל להתפלל בלילה, מכל מקום כיון שצריך להבדיל מבעוד יום, צריך גם להתפלל מבעוד
קעדיום, ולהבדיל בתפלה קודם ההבדלה על הכוס.
קעהומכל מקום אינו מוכרח לעשות כן, כדלקמן
קעוסי' רצט ס"י (ויכול להתפלל ערבית גם כן מבעוד יום, קודם שיבדיל), ונתבאר שם
קעז(הערה 2482).
קעח[1994] טור ושו"ע שם (מפלג המנחה ולמעלה).
קעטוכן הוא לקמן סי' רצט ס"י (מפלג המנחה ולמעלה). לעיל
קפסי' עא ס"ב (מפלג המנחה ולמעלה).
קפאואף שעיקר פלג המנחה נאמר רק לענין תפלת
קפבערבית וקבלת שבת, ולא לדברים אחרים, כדלעיל סי' רסא ס"ה (ואם רוצה להקדים
קפגולקבל עליו תוספת שבת מפלג המחנה ולמעלה ... הרשות בידו), ולקמן סי' תפט סי"ב
קפד(שהעיקר כהאומרים שמפלג המנחה אינו חשוב כלילה, אפילו לרבי יהודה, אלא לענין תפלה
קפהבלבד, אבל לא לענין שאר דברים שמצותם בלילה).
קפומכל מקום מועיל פלג המנחה אף לענין
קפזהבדלה.
קפחוכן מועיל לענין נרות חנוכה, כמבואר
קפטבשו"ע סי' תערב ס"א (מדליקין נר חנוכה ... סוף השקיעה ... ויש מי שאומר
קצשאם הוא טרוד יכול להדליק מפלג המנחה ולמעלה).
קצאוכן לענין קריאת המגילה, כמבואר
קצבבשו"ע סי' תרצב ס"ד (מי שהוא אנוס קצת ואינו יכול לילך לבית הכנסת,
קצגוצריך להמתין עד אחר שיקראו הקהל, וקשה עליו לישב בתענית כל כך, יכול לשמוע קריאתה
קצדמבעוד יום מפלג המנחה ולמעלה).
קצהונתבאר לעיל סי' רסא ס"ד, ובהערות
קצושם.
קצז[1995] טור ושו"ע שם (אבל לא יברך על
קצחהנר).
קצטוכן לא יברך על הבשמים, כדלקמן סי' רצט ס"י (בלא
רבשמים ונר ... ובלילה יברך על הנר ובשמים בלא כוס).
רא[1996] טור ושו"ע שם (וכן אסור בעשיית מלאכה עד צאת הכוכבים).
רב[1997] כדלעיל ס"א (ג'
רגכוכבים עומדים רצופים במקום אחד ולא מפוזרים).
רד[1998]
רהכדלקמן סי' תפט סי"ב
רו(מנהג העולם לקרות קריאת שמע של ערבית מפלג המנחה ואילך, לפי שסומכין על האומרים שמפלג
רזהמנחה ואילך, כשם שהוא כלילה לענין תפלת ערבית לרבי יהודה כך הוא כלילה לענין
רחקריאת שמע של ערבית ... העיקר כהאומרים שמפלג המנחה אינו חשוב כלילה אפילו לרבי
רטיהודה אלא לענין תפלה בלבד, אבל לא לענין שאר דברים שמצותם בלילה), ושם נסמן
רי(הערה קלה).
ריא[1999] מגיד משנה פכ"ט הי"א בדעת
ריבהרמב"ם (שאע"פ שמבעוד יום ... הבדיל מותר לו לערב לאכול ... ולעשות
ריגמלאכה בהבדלה זו. וזה דעת קצת מן הגאונים, וכן כתבו מן האחרונים, וכדברי רבינו,
רידוכן עיקר). רשב"א ברכות כז, ב ד"ה הא דאמר (שבהבדלה זו מותר לו לעשות
ריהמלאכה בערב, ומותר לו לאכול ... וכן הסכים רב האי גאון ז"ל, וכן הראב"ד
ריוז"ל). הובא בב"י סוף הסי'.
ריז[2000] רבינו יונה ברכות יח, ב ד"ה רב
ריחצלי (ולאחר יציאת הכוכבים היה קורא קריאת שמע בעונתה. ואף על פי שלא היה סומך
ריטגאולה לתפלה, כיון שהיה מתכוין למצוה לקבל שבת מבעוד יום ולהוסיף מחול על הקדש לא
רכחיישינן להכי). רא"ש שם פ"ד סי' ו (ולאחר יציאת הכוכבים היה קורא קריאת
רכאשמע בעונתה. ואף על פי שלא היה סומך גאולה לתפלה, כיון שהיה מכוין למצוה להוסיף
רכבמחול על הקדש לא חייש לסמיכה). טור ומ"א סק"ה (ומכל מקום ימתין מלקרות קריאת
רכגשמע עד צאת הכוכבים, אף על פי שאינו סומך גאולה לתפלה).
רכדוכן הוא במ"א סי' רסז ס"ק ב (שכתב הרא"ש דרב
רכהקרא קריאת שמע אחר צאת הכוכבים, ולא סמך גאולה לתפלה). ולעיל שם ס"ב (ויכול
רכוהוא גם כן לקרותה בלילה עם ברכותיה, ומבעוד יום יתפלל התפלה של שבת בלבד בלא קריאת
רכזשמע וברכותיה. ואף שאינו סומך גאולה לתפלה אין בכך כלום, כיון שמתכוין למצוה).
רכח*
רכטוהיינו שהעיקר שיעשה כאופן הראשון, שיתפלל מבעוד יום עם קריאת
רלשמע וברכותיה (והמקורות והטעמים לזה נתבארו בקונטרס אחרון ס"ק א). אמנם אם
רלארוצה, יכול לסמוך על דעת הפוסקים לקרוא בלא קריאת שמע וברכותיה, ואף שאינו סומך
רלבגאולה לתפלה.
רלגוכן נתבאר לעיל סי' רסז ס"ב,
רלדשהעיקר שיעשה כאופן הראשון, אלא שמכל מקום (יכול הוא גם כן לקרותה בלילה עם
רלהברכותיה, ומבעוד יום יתפלל התפלה של שבת בלבד בלא קריאת שמע וברכותיה. ואף שאינו
רלוסומך גאולה לתפלה).
רלז[2001] רש"ל בהגהותיו לטור (נהוג שלא
רלחלהתפלל של מוצאי שבת בשבת, דדבר תמוה הוא לרבים לעשות שבת חול, ואיכא נמי למיחש
רלטשמא יבא להקל אף במלאכה). הובא בב"ח סוף הסי'. מ"א סק"ד.
רמ[2002] אור זרוע הל' מוצאי שבת סוס"י פט
רמא(כתב מורי ה"ר אלעזר מוורמש, במוצאי שבת [לאחר שאומרים] והוא רחום יכפר עון
רמבגו' ה' הושיעה המלך כו', מיד חזן אומר ברכו במשך גדול ... ועוד מפני איחור להוציא
רמגהשבת צריך למשוך. כן עושה אני הקטן, וכן שמעתי שר"א בן רבנא משלם הגדול, הוא
רמדהיה חזן והיה מושך ברכו בכל כחו. וכן נמצא בסדר תפילת רבנא עמרם במוצאי שבת, ימשוך
רמההחזן ברכו). רמ"א ס"ג (ונוהגים לומר והוא רחום וברכו באריכות נועם, כדי להוסיף
רמומחול על הקודש).
רמזוראה לקמן סי' רצה ס"א.
רמח[2003] תוכן המשך הדברים בקונטרס
רמטאחרון זה:
רנבפנים
רנאס"ב נתבאר, שכשמתפלל ערבית מבעוד יום יקרא גם קריאת שמע וברכותיה. ואם רוצה,
רנביכול להשאיר קריאת שמע וברכותיה לאחר שתחשך.
רנגומבאר
רנדכאן, שהאופן הראשון נתבאר בב"י ומ"א. והטעם לזה, כי ברכות קריאת שמע
רנהזמנן אף מבעוד יום. ואף ברכת השכיבנו זמנה שוה. ובפרט לאלו שנוהגים כר"ת, שגם
רנוזמן קריאת שמע הוא אף מבעוד יום.
רנזלתוכנו ראה כנישתא דבי רב ע' תשכח.
רנח[2004]
רנטבד"ה ומ"ש רק (ואם תאמר אף על גב שיכול לאכול מיד ונפיק ידי סעודת שבת,
רסמכל מקום איכא למיסר לאכול קודם שיקרא קריאת שמע ... ויש לומר דכיון דאיכא רבוותא
רסאדפסקי דמפלג המנחה ואילך הוי זמן קריאת שמע ... לא מיקרי אוכל קודם קריאת שמע).
רסבנראה מדבריו דמיירי שקורא גם קריאת שמע בברכותיה בשעה שמתפלל מבעוד יום.
רסגוכן הוא בשו"ע סי' רלה ס"א (ואם
רסדהצבור מקדימים לקרות קריאת שמע מבעוד יום, יקרא עמהם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל
רסהעמהם, וכשיגיע זמן, קורא קריאת שמע בלא ברכות).
רסו[2005] דהיינו שאף הנוהגין
רסזלהתפלל כל השבוע אחר צאת הכוכבים כרבנן, ומתפללים בערב שבת מבעוד יום, כדלעיל סי'
רסחרסז ס"ב (ואף המתפללין ערבית בזמנה בצאת הכוכבים כל ימות החול, יכול הוא
רסטלהקדים בערב שבת להתפלל מפלג המנחה ולמעלה, כדברי רבי יהודה שאומר שמפלג המנחה
רעואילך הוא לילה לענין תפלה).
רעא[2006]
רעבס"ק ב (ועכ"פ הנוהגים להתפלל ערבית בערב שבת מבעוד יום, מכל מקום כשיגיע
רעגחצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע אסורין להתחיל לאכול, דהם לא נפקי כלל בקריאת שמע
רעדדיממא).
רעהונתפרשו דבריו לעיל שם בקונטרס אחרון (המתפלל
רעוכל השבוע בצאת הכוכבים, שאינו מתכוון לצאת בקריאת שמע שעל המטה, אסור לאכול בערב
רעזשבת קודם קריאת שמע שבצאת הכוכבים מיד. ולזה נתכוין המג"א כאן).
רעחהרי שגם המ"א מיירי שהתפלל מבעוד
רעטיום עם קריאת שמע וברכותיה.
רפ[2007] שלכאורה אינו מובן, כיון
רפאדקיי"ל שזמן קריאת שמע הוא מצאת הכוכבים, איך יכול לברך ברכות קריאת שמע
רפבמבעוד יום. אלא צריך לומר הטעם כו'.
רפג[2008]
רפדא, סע"א ד"ה אלא (ויש לומר שאע"פ שאינו לילה ממש, מפני שלא יצאו
רפההכוכבים, אפילו הכי כיון ששקעה חמה והוי לילה לענין תפלה של ערבית כדלקמן, הכא נמי
רפודיינינן ליה לילה לקריאת הברכות).
רפז[2009]
רפחלשיטת ר"ת, כדלעיל סי' רסא ס"ה (מתחלת השקיעה, שאין השמש נראית על הארץ,
רפטעד זמן בין השמשות, והוא כדי ג' מילין ורביע).
רצ[2010]
רצאיח, ב ד"ה דעבד (כיון שמנהגנו להתפלל תפלת מנחה אחר פלג המנחה כרבנן, אין לנו
רצבלהתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה כרבי יהודה, אלא לעשות הכל כרבנן). הרי שלרבנן,
רצגזמן קריאת שמע הוא מצאת הכוכבים, וזמן תפלת ערבית הוא מתחלת שקיעת החמה, וגם זמן
רצדברכות קריאת שמע הוא מתחלת שקיעת החמה, כמו התפלה.
רצה[2011]
רצושלא תירץ אלא שזמן ברכות קריאת שמע הוא כזמן תפלה, אבל לא תירץ איך אפשר לומר ברכת
רצזהשכיבנו מבעוד יום, לפני זמן שכיבה, כדאמרינן בברכות ט, א (אמר רבי זירא ובלבד שלא
רצחיאמר השכיבנו), ותוס' (דלא מצי למימר השכיבנו, דלאו זמן שכיבה הוא, כיון שעלה כבר
רצטעמוד השחר אפילו קודם הנץ). וכן נפסק בטור ושו"ע סי' רלה ס"ד (לא יאמר
שהשכיבנו, דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה).
שא[2012] אוצ"ל: איך יאמר
שבהשכיבנו, כמ"ש בסי' רלה ס"ד.
שגמשא"כ מבעוד יום אפשר לומר גם
שדהשכיבנו, שהרי בערב יהי' זמן שכיבה.
שה[2013]
שובריש ברכות, תוד"ה מאימתי (אנו מתפללין ערבית מיד לאחר פלג המנחה, משום
שזדקיימא לן דשעת המנחה כלה כדברי רבי יהודה ... דודאי קריאת שמע של בית הכנסת
שחעיקר). מ"א סי' רלה ס"ק ב (והעולם נהגו עכשיו כר"ת, שיוצאין בקריאת
שטשמע שקראו בבית הכנסת, אעפ"י שהוא מבעוד יום קצת).
שיוכן הוא לקמן סי' תפט סי"ב (שהרי
שיאמנהג העולם לקרות קריאת שמע של ערבית מפלג המנחה ואילך, לפי שסומכין על האומרים
שיבשמפלג המנחה ואילך, כשם שהוא כלילה לענין תפלת ערבית לרבי יהודה, כך הוא כלילה
שיגלענין קריאת שמע של ערבית).
שיד[2014]
שיהכאן ס"ק ב (ונראה לי דלדידן דמתפללים קריאת שמע של ערבית קודם הלילה בשאר
שיוימות החול, אם כן גם כאן אין צריך להמתין, וקורא קודם הלילה כמו בשאר ימות החול,
שיזכן נראה לי).
שיח[2015]
שיטכאן ס"ק ה (ומכל מקום ימתין מלקרות קריאת שמע עד צאת הכוכבים, אף על פי שאינו
שכסומך גאולה לתפלה (טור והרמב"ם)).
שכאוהיינו שאף שהובא לעיל (בתחלת הקונטרס
שכבאחרון) מהמ"א סי' רסז, שנראית מסקנתו שם, שבעת התפלה מבעוד יום יקרא גם קריאת
שכגשמע וברכותיה, מכל מקום מסיק כאן, שיסמוך על הפוסקים שבעת התפלה לא יקרא קריאת שמע
שכדוברכותיה, אע"פ שאינו סומך גאולה לתפלה.
שכהולמעשה נתבאר כאן בפנים, שהעיקר הוא
שכושיעשה כאופן הראשון (אלא שאם הוא רוצה, יכול להתפלל תפלת י"ח בלבדה מבעוד יום,
שכזבלא קריאת שמע וברכותיה, וכשתחשך לו בדרך יקרא קריאת שמע בברכותיה. ואף שאינו סומך
שכחגאולה לתפלה).
שכטוכן נתבאר לעיל סי' רסז ס"ב,
שלשהעיקר הוא שיעשה כאופן הראשון (ויכול הוא גם כן לקרותה בלילה עם ברכותיה, ומבעוד
שלאיום יתפלל התפלה של שבת בלבד בלא קריאת שמע וברכותיה. ואף שאינו סומך גאולה לתפלה).