Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
ארצו דיני הבדלה על היין
ובו י"ט סעיפים
סדר הברכות והפסוקים
א הנהיגו
ובו י"ט סעיפים
סדר הברכות והפסוקים
א הנהיגו
בחכמים להריח
גבבשמים במוצאי שבת, מטעם שיתבאר בסי' רצ"ז. וצריך
דשיברך קודם הריח.
הוהצריכו גם
וכן לברך על האור בכל מוצאי שבת, מטעם שיתבאר בסי' רצ"ח.
זוסדרו ברכות
חאלו על הכוס, אחר ברכת
טהיין קודם ברכת הבדלה, בתחלה על הבשמים ואחר כך על הנר. ונמצא סדר הבדלה שעל הכוס,
יברכת היין וברכת הבשמים וברכת הנר וברכת הבדלה, וסימנך
יאיבנ"ה "יין
יב"בשמים "נר "הבדלה:
יגב וצריך ליזהר בכוס של הבדלה בכל הדברים שצריך ליזהר
ידבכוס של קידוש ושל ברכת המזון, כמו שנתבאר
טובסי' קפ"ג
טזוסי' רע"א:
יזג נהגו לומר קודם הבדלה שבבית,
יחהנה אל ישועתי וגו', ליהודים
יטהיתה וגו', כוס ישועות
כאשא וגו', הכל לסימן
כאטוב, ואין חובה
כבבדבר:
כגד ובשעת ברכת הבדלה יתנו השומעים את עיניהם בכוס ובנר:
כדשפיכת יין מהכוס
ה ונוהגין לשפוך מעט יין מהכוס על הארץ לסימן טוב, שכל
ה ונוהגין לשפוך מעט יין מהכוס על הארץ לסימן טוב, שכל
כהבית שאין יין נשפך בו כמים אין בו סימן ברכה, על כן
כועושין סימן ברכה בתחלת השבוע. ואין בזה
כזאיסור משום ביזוי משקה ששופכו לאיבוד, כיון שאינו שופך אלא דבר מועט.
כחויש לנהוג
כטשפיכה זו בשעה שממלא הכוס על כל גדותיו, יערה עליו עוד מעט בענין שישפך ממנו מעט
לעל הארץ. אבל אין
לאלשפוך על הארץ מיין שהכוס נתמלא בו, שהרי אם ישפוך ממנו לא יהיה הכוס מלא על כל
לבגדותיו כראוי. ואם לא
לגישפוך ממנו כלום עד אחר ההבדלה, כדי שבשעת ההבדלה יהיה עדיין מלא על כל גדותיו,
לדהרי זה בזיון לברכת בורא פרי הגפן, שבירך אותה
להעל כוס מלא כראוי וקודם ששתה ממנו שפך ממנו לארץ, כאלו היה בו דבר מאוס כשבירך
לועליו. לכן אין לנהוג שפיכה זו אלא בדרך שנתבאר.
לזגם נוהגין
לחלשפוך על השלחן מן יין הנשאר בכוס אחר שתיית המבדיל, ומכבין בו הנר,
לטכדי שיהא נראה לכל שלא הודלק נר זה אלא למצוה לנר של הבדלה לברך עליו (לפיכך אם
ממבדיל על נר שבבית שלא הודלק בשביל כך אינו צריך לכבותו).
מאונוהגין
מבלרחוץ עיניהם מיין של שפיכה זו, משום חבוב מצוה:
מגו אין צריך להטעים מכוס של הבדלה להשומעים, כמו שצריך
מדבכוס של קידוש,
מהאלא המבדיל רגיל לשתותו כולו:
מוחמר מדינה ופת
ז אין מבדילין על הפת, אפילו אין לו יין ולא שאר משקים.
ז אין מבדילין על הפת, אפילו אין לו יין ולא שאר משקים.
מזואינו דומה לקידוש שמקדשין על הפת,
מחלפי שהקידוש יש לו ענין להפת, שאין קידוש אלא במקום סעודה, אבל הבדלה אין לה ענין
מטכלל להפת:
נח אבל מבדילין על כל משקה שהוא חמר מדינה, חוץ מן המים.
נאאלא אם כן
נביש לו יין, שאז אין זה הידור מצוה אם יבדיל על
נגשכר או שאר משקים, אע"פ שהם חמר מדינה. אבל אם אין יין בביתו, אף שישנו אצל
נדחנוני, אין צריך לקנותו. ומכל מקום
נהמצוה מן המובחר להבדיל על היין בכל ענין:
נוט ואפילו אם יש לו כוס יין שאינו מלא, וכוס מלא שכר או
נזשאר משקה חמר מדינה, טוב יותר להבדיל על היין, אם אינו פגום. אבל אם הוא
נחפגום, והוא בענין שאי אפשר לתקנו מפגימתו על ידי נתינת מעט מים לתוכו, כגון שהוא
נטמזוג במים כבר כראוי בענין שאם יוסיף עליו מעט מים לתוכו יתקלקל, אזי טוב
סיותר להבדיל על משקה חמר מדינה שאינו פגום:
סאי ונוהגין במדינות אלו להקל להבדיל במוצאי פסח על השכר,
סבאף אם יש לו יין הרבה בביתו, לפי שהשכר חביב עליו אז יותר מן היין. אבל מי
סגשאינו חביב עליו כל כך, יש לו להבדיל על היין.
סדואף מי
סהשחביב עליו אינו יכול להבדיל עליו אלא במקום שהוא חמר מדינה, וע"ד
סושנתבאר בסימן ער"ב. אבל
סזבמקומות שהיין גדל שם, שהיין הוא חמר מדינה, אינו יכול להבדיל על שום משקה, אף
סחשהוא חביב עליו מאד, וגם אין יין נמצא כלל בעיר, ועל דרך שנתבאר שם:
סטיא יום טוב שחל להיות במוצאי שבת, שצריך לקדש ולהבדיל
עעל כוס אחד,
עאואין לו יין, יש אומרים שיכול לומר
עביקנה"ז על הפת. שאף שאין מבדילין על הפת, מכל מקום הבדלה זו טפלה לקידוש,
עגוכיון שמקדשים על הפת יכולים גם כן לומר עליה ההבדלה אגב הקידוש. ויש אומרים שיותר טוב
עדלומר הקידוש וההבדלה על כוס של שכר, או שאר משקה שהם חמר מדינה. והמנהג במדינות
עהאלו כסברא הראשונה:
עואכילה קודם הבדלה
יב מי שאין לו במוצאי שבת לחול לא יין ולא שאר משקים
יב מי שאין לו במוצאי שבת לחול לא יין ולא שאר משקים
עזחמר מדינה, ואי אפשר לו למצוא בלילה עד למחר ביום, יש אומרים שמותר לו לאכול מיד מן הדין,
עחאם הזכיר הבדלה בתפלה, אלא שמדת
עטחסידות הוא שלא לטעום מאומה עד שיבדיל למחר.
פויש אומרים שמן הדין
פאאסור לו לטעום מאומה, אם מצפה שלמחר ביום יהיה לו כוס להבדיל עליו. אבל אם אינו
פבמצפה שיהיה לו למחר ביום, אין מחייבים אותו להתענות עד ההבדלה. לפיכך מותר לו
פגלאכול אף במוצאי שבת מיד.
פדולענין הלכה
פה(א) יש להחמיר כסברא האחרונה, אלא אם כן הוא אדם חלש שקשה לו להתענות עד
פושיביאו לו כוס למחר, אזי יכול לסמוך על סברא הראשונה להקל בדברי סופרים:
פזיג ואם אין לו אלא כוס אחד והוא רוצה
פחלסעוד, ואם יבדיל על כוס זה וישתה ממנו רוב רביעית לא
פטיהיה לו כוס לברכת המזון, כגון שאי אפשר לו להוסיף מים ביין הנשאר להשלימו לרביעית
צשלא יתקלקל מחמת המים שכבר הוא מזוג כראוי במים מתחלה, הרי זה
צאסועד קודם הבדלה, ומברך ברכת המזון על כוס זה, ואחר גמר ברכת המזון מברך עליו בורא
צבפרי הגפן וברכת הבשמים והנר וההבדלה ואחר כך שותהו, שמוטב שידחה איסור האכילה קודם
צגהבדלה משיברך ברכת המזון בלא כוס אחר הבדלה.
צדבמה דברים אמורים
צהכשאינו מצפה שיהיה לו למחר עוד כוס שיוכל לברך עליו ברכת המזון, אבל אם הוא מצפה
צושלמחר יהיה לו עוד כוס, אסור לו לטעום כלום קודם שיבדיל, אלא מבדיל
צזעל כוס זה שיש לו במוצאי שבת, ולא יסעוד עד שיביאו לו כוס למחר לברכת המזון, כמו שנתבאר
צחבכוס של הבדלה לפי סברא האחרונה.
צטאבל לפי
קסברא הראשונה שאין צריך
קאלהמתין מלאכול עד שיביאו לו למחר כוס להבדלה, גם כאן לא יהיה צריך להמתין מלסעוד
קבעד למחר שיביאו לו כוס לברכת המזון, אלא יהיה רשאי לסעוד מיד ולברך בלא כוס. ולכן
קגיסעוד קודם שיבדיל על כוס זה שיש לו, כדי שיברך ברכת המזון על הכוס כמו שנתבאר.
קדוכל זה
קהלהאומרים שברכת המזון טעונה כוס כמו קידוש והבדלה, שצריך לחזר אחר כוס לברכת המזון כמו
קושצריך לחזר אחר כל מצות שהן מדברי סופרים שהן חובה,
קזכמו שנתבאר בסי' קפ"ב. אבל
קחלהאומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס בתורת חובה גמורה, אלא שמצוה מן המובחר לברך
קטברכת המזון על הכוס, אין מצוה
קיזו דוחה איסור טעימה קודם הבדלה, אלא יבדיל בתחלה על כוס זה שיש לו, ואחר כך אם
קיאירצה יאכל ויברך ברכת המזון בלא כוס, ואין צריך להמתין מלאכול עד שיביאו לו כוס אף
קיבאם מצפה שיביאו לו בלילה זה לאחר זמן.
קיג(ולענין **(ב)
קיד**מעשה, כיון שלא נפסקה הלכה לא
קיהכהאומרים ברכת המזון טעונה כוס ולא כהאומרים שאינה טעונה כוס, לכן מי שנוהג לעולם
קיוכהאומרים שטעונה כוס, גם עתה יסעוד קודם הבדלה, אבל אם לפעמים הוא סומך על האומרים
קיזשאינה טעונה כוס,
קיחגם עתה יחוש לדבריהם ולא יסעוד קודם הבדלה):
קיטיד מי שאין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולהבדלה, נתבאר
קכבסי' רע"א איזה מהם
קכאקודם.
קכבומי שאין
קכגידו משגת לקנות שמן לנר חנוכה ויין להבדלה, יתבאר בסי' תרע"ח:
קכדעמידה ואחיזת הכוס
טו נוהגים במדינות אלו להבדיל מעומד לכבוד המלך
טו נוהגים במדינות אלו להבדיל מעומד לכבוד המלך
קכהשאנו מלוין אותו, ודרך לויה מעומד. ומכל מקום
קכואחר גמר ההבדלה יש לו לישב ולשתות הכוס, שאין לתלמידי חכמים לאכול או לשתות מעומד:
קכזטז כל דבר שמברך עליו צריך לאחזו בימינו בשעת הברכה,
קכחכמו שנתבאר בסי' ר"[ו]. לפיכך בשעת
קכטברכת בורא פרי הגפן צריך לאחוז הכוס בימינו, ויהיו הבשמים בשמאלו, ואחר כך צריך
קללהחליף הכוס לשמאלו והבשמים לימינו, ויברך על הבשמים.
קלאוטוב שיהיה
קלבהכוס בשמאלו עד לאחר ברכת בורא מאורי האש כדי שיוכל להסתכל בצפורני
קלגימינו, כמו שיתבאר בסי' רח"צ. ואחר כך
קלדצריך להחזיר הכוס לימינו, ולברך עליו
קלהברכת ההבדלה שנתקנה על הכוס:
קלוהבדלה בבית הכנסת
יז (ש"ץ המבדיל בבית הכנסת, אף שנתכוין לצאת ידי
יז (ש"ץ המבדיל בבית הכנסת, אף שנתכוין לצאת ידי
קלזחובתו, וכן אחרים ששמעו ונתכוונו לצאת ידי חובתם, יכולים לחזור ולהבדיל בבתיהם
קלחלהוציא בני ביתם הקטנים שלא היו בבית הכנסת. אבל הגדולים שלא
קלטהיו בבית הכנסת, הואיל והם יכולים להבדיל בעצמם, אין למי שיצא כבר ידי חובתו
קמלהבדיל להם, אלא יבדילו בעצמם.
קמאאבל) מי שנתכוין שלא לצאת ידי חובתו בהבדלה שבבית הכנסת, אף
קמבהש"ץ עצמו שנתכוין שלא
קמגלצאת ידי חובה בהבדלתו, צריך לחזור ולהבדיל בביתו. לפיכך נהגו העולם שכל אחד חוזר
קמדומבדיל בביתו, אף אם כל בני ביתו היו בבית הכנסת, לפי שאין
קמהדעתם כלל לצאת ידי חובתם בהבדלה שבבית הכנסת:
קמויח השומע הבדלה בין בבית הכנסת בין בתוך הבית, ונתכוין
קמזלצאת ידי חובתו כששמע ברכת הבדלה, אע"פ שלא היה בדעתו לצאת בהבדלה זו בשעת
קמחברכת היין (ואפילו לא שמע כלל ברכת היין), אין בכך כלום ויצא ידי חובת הבדלה (אלא שאינו
קמטיכול לשתות יין על סמך ברכת היין שבירך המבדיל, כל שלא נתכוין בשמיעת ברכת היין
קנלפטור בה היין שישתה הוא):
קנאנשים בהבדלה
יט לדברי האומרים שעיקר הבדלה הוא מן התורה, שנאמר זכור
יט לדברי האומרים שעיקר הבדלה הוא מן התורה, שנאמר זכור
קנבאת יום השבת לקדשו, זכרהו בין בכניסתו בין ביציאתו,
קנגכמו שנתבאר בסי' רע"א,
קנדהרי גם הנשים חייבות בהבדלה מן התורה כשם שחייבות בקידוש מן התורה, מפני שהוקש
קנהזכור לשמור
קנוכמו שנתבאר שם.
קנזוחייבות גם
קנחכן להבדיל בתפלה ועל הכוס, כתקנת חכמים שתקנו עליהן כמו שתקנו על האנשים, הואיל
קנטוהן חייבות כמותם מן התורה בעיקר הבדלה.
קסאבל לדברי
קסאהאומרים שמצות זכור
קסבאינה אלא בכניסת השבת ולא ביציאתו, ועיקר הבדלה אינה אלא מדברי סופרים, יש מי
קסגשאומר שהנשים פטורות ממנה, כמו שהן
קסדפטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא, בין של
קסהתורה בין של דברי סופרים.
קסוואף שבכל
קסזמעשה שבת איש ואשה שוין אפילו בדברים שאינם אלא מדברי סופרים, הואיל והן שוין
קסחבדברים שהן מן התורה דהיינו זכור ושמור, השוום
קסטחכמים גם בדבריהם שתקנו בגלל זכירת השבת או שמירתו. אבל הבדלה
קעאינה ענין לשמירת השבת, אלא דבר
קעאבפני עצמו הוא, שתקנו חכמים להבדיל בין קודש לחול, ומצאו להם סמך מן התורה שנאמר ולהבדיל בין
קעבהקדש ובין החול.
קעגויש חולקין
קעדעל זה ואומרים,
קעהשההבדלה היא מענין זכירת השבת וקדושתו, שמזכירין הבדל בין קדושתו לחול, ולפיכך
קעוהנשים חייבות בהם מדברי סופרים כמו שחייבות בכל הדברים שתקנו חכמים בגלל קדושת
קעזהשבת, לפי שתקנו דבריהם כעין של תורה, שהנשים חייבות בזכור ושמור מן התורה כאנשים.
קעחוכן עיקר.
קעטומכל מקום
קפיש לחוש לסברא הראשונה שלא יבדיל לנשים מי שאינו צריך להבדיל בשביל עצמו, שכבר יצא
קפאידי חובתו, וגם אין
קפבזכרים אחרים גדולים או קטנים שומעים ממנו אלא נשים בלבד, שלפי סברא הראשונה שהנשים
קפגפטורות מהבדלה, הרי זה מברך לבטלה.
קפדאבל (ג) הנשים
קפהעצמן יכולות להבדיל לעצמן אף אם הם
קפופטורות, כמו שהן יכולות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא שמקיימות, שאינה ברכה
קפזלבטלה כמו שנתבאר בסי' י"ז.
קפח(ומכל מקום
קפטאין לאיש לצאת ידי חובתו בשמיעת הבדלה מאשה, כדי לחוש לסברא הראשונה. ועוד מטעם
קצשנתבאר בסי' רע"א גבי קידוש
קצאהיום):
קצבקונטרס אחרון
(א) ולענין הלכה כו'. כן הוא גם
(א) ולענין הלכה כו'. כן הוא גם
קצגכן דעת השו"ע ריש סי' קפ"ב, עיי"ש
קצדבטור וב"י שזה נלמד מהבדלה.
קצהומ"ש המג"א שם,
קצוצע"ג, דבהדיא מבואר ברא"ש, וכן
קצזהוא ברשב"א פרק אלו דברים בשם
קצחהראב"ד, דדוקא כשאינו מצפה כו' אז מותר לו לאכול בשביל שיברך ברכת המזון על
קצטהכוס, וכן כתבו בטור ושו"ע כאן, משמע
רדכשמצפה לכוס למחר תדחה הסעודה למחר.
ראוהכריחם לזה משום דאי אפשר לומר כלל שכוס ברכת
רבהמזון ידחה איסור אכילה קודם הבדלה, שאיסור זה הוא חמור כל כך שצריך לדחות זמן
רגסעודה אחת, מחמת איסור שאינו צריך לדחות בשבילו כוס ברכת המזון, אלא ודאי דגם
רדבשביל כוס ברכת המזון צריך לדחות הסעודה במכל שכן.
רהומ"ש
רוהמג"א דלקדש אריפתא כו', יש
רזלומר כמ"ש הר"ן פ"ב דשבת, דאי
רחלא משום שלום ביתו עדיף הוה דחינן נר שבת, משום דמצוה מן המובחר לקדושי אחמרא
רטאע"ג דאפשר בריפתא. וכ"כ המג"א בסי' רע"א ס"ק כ"ה בשם
ריהתוס'
ריאואגודה.
ריבואף לפי דעת הטור ושו"ע שם, יש
ריגלומר דבהבדלה בלא כוס, מדחינן לגמרי,
רידהילכך היא עדיפא מקידוש דלא מידחי לגמרי, אבל
ריהברכת המזון לא מידחי לגמרי, אלא שחיסר מצות הכוס, הילכך קידוש עדיף, שעיקר תקנתו
ריושמדברי סופרים לזכרהו על היין לבד מתפלה. ולא
ריזלמד הטור לדחות הסעודה בשביל כוס ברכת המזון, משום דברכת המזון חמורה כהבדלה לענין
ריחכוס, דזה אינו כמו שנתבאר, אלא
ריטלענין לדחות הסעודה מוכרח הוא בהדיא בברייתא, דאם
רכאין לו אלא כוס אחד דשרינן ליה למיכל קודם הבדלה בשביל כוס ברכת המזון, דאלמא דכוס
רכאברכת המזון עדיף מאיסור טעימה קודם הבדלה, שמחמתו דוחין הסעודה, וכל שכן מחמת כוס
רכבברכת המזון.
רכגדאף דלענין עיקר מצות הכוס הבדלה חמירא מברכת המזון כמו שנתבאר, היינו משום דבלא
רכדכוס אי אפשר להבדיל כלל, ומדחיא מצות הבדלה זו לגמרי, משא"כ בברכת המזון. אבל
רכהלענין לדחות הסעודה אדרבא הוא להיפך, דבהבדלה אם יאכל ואחר כך יבדיל לא חיסר כלום
רכוממצות הבדלה, משא"כ בברכת המזון, אם יאכל ויברך בלא כוס חיסר מצות הכוס לגמרי,
רכזולהכי מכל שכן שצריך לדחות הסעודה.
רכחואין מקום
רכטלמ"ש המג"א אלא לפי דעת הר"ר יונה
רלדאמימר מחמיר על עצמו היה, וברייתא דאם אין לו כו' מיירי אף במצפה, שבדברי
רלאהר"ר יונה לא הוזכר כלל שאינו מצפה, ואפילו הכי לא דחינן סעודתיה כמ"ש
רלבהמג"א. הילכך במקום הצורך אפשר להקל כהר"ר יונה, כיון שכן דעת
רלגהמג"א, אף שלא נתכוין לכך.
רלדומה שכתב
רלההמג"א דאין לומר משום כבוד שבת כו',
רלוכמ"ש הרי"ף כו'. אין
רלזראיה כלל מהרי"ף, דסבירא ליה כפירוש הירושלמי שהביא
רלחשם, דמיירי ביושב ואוכל מבעוד יום, אבל בלאו הכי לא שרינן למיכל קודם הבדלה בשביל
רלטכוס ברכת המזון, אף אם אינו מצפה לו למחר, ואם כן יש לומר דאיסור טעימה קודם הבדלה
רמחמיר מכוס ברכת המזון, ולהכי דחינן סעודת יום טוב בשביל איסור זה, ולא בשביל כוס
רמאברכת המזון. אבל לפי דעת הרא"ש
רמבוסיעתו
רמגדכוס ברכת המזון עדיף וחמיר מאיסור זה, באמת דגם בהבדלה לא הוה דחינן סעודת יום
רמדטוב במכל שכן. אלא
רמהדלא משכחת לה לדידן דקי"ל כמאן
רמודאמר שאומרים יקנה"ז על הפת. ואף הרא"ש הכי סבירא
רמזליה מדינא, אלא דיותר טוב כו', והיינו כשיש לו שכר. והרי"ף לשיטתיה אזיל דסבירא
רמחליה
רמטשאין אומרים יקנה"ז על הפת. ומהלין טעמי לא העתקתי כאן מ"ש המג"א
רנבסק"ח.
רנאוכוונת המג"א בזה צ"ע.
רנב**והנה
רנגלפי מה שנתבאר לפי דעת הרא"ש וטור דכוס ברכת המזון חמיר מאיסור טעימה קודם
רנדהבדלה, אם כן לפי מ"ש הטור ריש סי' קפ"ב גבי כוס ברכת המזון דאין צריך
רנהאלא לעבור זמן סעודה אחת, ולא שתים, כל שכן דהוא הדין לענין הבדלה, ואין צריך
רנולעבור אלא סעודת הלילה, ולא זמן סעודת היום. ואם כן אפשר דבחצות היום מיד שרי
רנזלאכול, דכבר עבר סעודה אחת של לילה, ואם לא יאכל קודם חצות הרי יעבור זמן סעודה ב'.
רנחדמכאן ואילך כזורק אבן לחמת, וגם
רנטנחשב כבר לתענית, כמ"ש ריש סי' רפ"ח. וכמו
רסדמי שאין לו כוס לברכת המזון דסעודת היום, דמשמע מלשון הטור ושו"ע דלערב רשאי
רסאלאכול מיד, ועכ"פ בחצות לילה, עיין מג"א סוף סי' רפ"ט, והוא
רסבהדין בחצות היום. וצ"ע:
רסג(ב) ולענין כו'. כהאי גוונא
רסדמצינו במג"א סי' רצ"ט סק"ז לענין
רסהשתיית כוס ברכת המזון קודם הבדלה, דמדבריו שם משמע דלמאן דאמר דאינה טעונה כוס
רסואסור לשתותו. דאין לומר דלכולי עלמא שרי אם נזהר לעולם, אלא למי שאינו נזהר לפעמים, דאם
רסזכן למה ליה להמג"א למימר דסבירא ליה כמאן דאמר כו', כיון שאינו תלוי בשום מאן
רסחדאמר, אלא בזהירות. וגם בלאו הכי הוא דוחק לתלות איסור גמור מדינא במה שאינו זהיר
רסטכל השנה, אם באמת הוא מותר לדברי הכל. ולא דמי כלל למ"ש המג"א סי'
רעתקנ"א ס"ק מ"א מכמה
רעאטעמים ודו"ק. אלא ודאי דתליא בפלוגתא דאם טעונה כוס, ואסור לנהוג תרי קולי
רעבדסתרי אהדדי.
רעגוכן משמע בהדיא ברמב"ם שהצריך לברך ולהבדיל על כוס אחד, אף
רעדאם יש לו עוד יין. ועיין במגיד משנה שנתן טעם לדבריו על מה שאומר ב' קדושות על כוס
רעהאחד כשאפשר בב'.
רעוועדיין לא תירץ למה לא יאמר על ב', והוה ליה להרמב"ם לומר יכול להבדיל עליו.
רעזאלא ודאי דלמאן דאמר אין צריך כוס אסור לשתות, ודעת
רעחהרמב"ם בפ"ז מה' ברכות דאין
רעטצריך כוס אלא שהוא מנהג חכמים, ואף על פי כן אם מברך על הכוס צריך לנהוג כל הדברים
רפהנאמרים בכוס של ברכה שטיפה כו' עיי"ש, ושתיית הכוס היא עיקר כל הדברים
רפאשנאמרו בו,
רפבולכן כדי שישתה ממנו מבדיל עליו ולא על אחר.
רפגוגבי גמר
רפדסעודתו עם הכנסת שבת אינו שותה מהראשון עד אחר שתיית השני כמ"ש המג"א
רפהסי' רע"א סקי"ו. ומשום
רפודהתם אי אפשר על כוס אחד, אין
רפזבו משום מעביר על המצות,
רפחמשא"כ בהבדלה דאפשר על כוס אחד, אין להעביר על המצוה.
רפטאבל אין לומר דסבירא ליה דאף
רצדאין צריך כוס אפילו הכי שרי לשתות מכוס ברכת המזון, כשאי אפשר בענין אחר כגון גבי
רצאקידוש.
רצבוגבי הבדלה היינו טעמא משום דאפשר להבדיל מיד. דזה
רצגאינו, דגם גבי קידוש אפשר לעשות כמ"ש המג"א, ולית
רצדלן למשרי איסורא.
רצהוכן מ"ש הרשב"א בריש פ"ח
רצודברכות, דאף למ"ד אין צריך כוס, כשאין
רצזלו אלא כוס אחד מברך ומבדיל, יש לומר דכשיש לו ב' עושה כמ"ש המג"א.
רצחולפי מ"ש לדעת הרמב"ם אתי שפיר
רצטמה שלא הזכירו במשנה אין
שלו אלא כוס אחד כמו בברייתא, עיי"ש
שאברשב"א ובמגיד משנה ודו"ק:
שב(ג) הנשים עצמן כו'.
שגמה
שדשכתב הט"ז,
שהצע"ג מהלל דראש חודש, ולולב בשאר ימי החג,
שווממ"ש התוספות
שזורא"ש
שחגבי סומא שמברך ברכת ההגדה, למאן דאמר בזמן הזה דרבנן,
שטוצ"ע:
שי[2074] עיקרי ההלכות שנתבארו
שיאבסימן זה:
שיב(א)
שיגסדר הברכות והפסוקים (ס"א-ד).
שיד(ב)
שיהשפיכת יין מהכוס (ס"ה-ו).
שיו(ג)
שיזחמר מדינה ופת (ס"ז-יא).
שיח(ד)
שיטאכילה קודם הבדלה (סי"ב-יד).
שכ(ה)
שכאעמידה ואחיזת הכוס (סט"ו-ז).
שכב(ו)
שכגהבדלה בבית הכנסת (סי"ז-ח).
שכד(ז)
שכהנשים בהבדלה (סי"ט).
שכו[2075] מרדכי ברכות רמז קפח (והשיב רבינו
שכזאפרים ... דלא דמי לקידוש והבדלה וברכת הלחם [ד]מצה, דהוא חובה ומצוה, וזה אינו
שכחאלא מנהג). טור סי' רצז (וכתב ה"ר אפרים ... לא דמי לקידושא ואבדלתא וברכת
שכטהמוציא של מצוה, שהן חובה, אבל זה אינו אלא מנהג בעלמא). הובא בקונטרס אחרון ס"ק
שלב (לפי דעת רבינו אפרים ... דאינו אלא מנהג).
שלאוכן הוא לקמן סי' רצז ס"א (הנהיגו חכמים להריח בבשמים ...
שלבאין צריך לחזר אחריהם כדרך שמחזרים אחר המצות).
שלגוראה מראי מקומות וציונים. קיצור הלכות סי' רצז הערה 1. לעיל
שלדסי' רצד ס"ב (הערה 2024).
שלה[2076] סעיף א (כדי להשיב את הנפש
שלושהיא דואבת ליציאת השבת, בשביל הנשמה יתירה שהלכה, לפיכך מיישבים ומשמחין אותה
שלזבריח טוב),
שלחושם נסמן.
שלט[2077] ברכות מג, ב (מנין שמברכין על הריח,
שמשנאמר כל הנשמה תהלל יה, איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי
שמאאומר זה הריח). שם מד, ב (ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו ... לאפוקי
שמבריחני). טור ושו"ע סי' רטז ס"א (אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם
שמגשיריח).**
שמד**
שמהוכן הוא בסדר ברכת הנהנין פי"א ה"א (ברכת
שמוהריח הטוב צריך לברך קודם שיתחיל להריח, כמו שמברכין על האוכלין קודם שיטעום, לפי
שמזשאסור ליהנות מעולם הזה בלא ברכה).
שמח[2078] סעיף א (צריך לברך בורא מאורי
שמטהאש בכל מוצאי שבת על אור הנר, אם יש לו).
שנ[2079] פסחים נד, א (אין מברכין על האור אלא
שנאבמוצאי שבת ... סודרן על הכוס).
שנב[2080] ברכות נב, ב. פסחים קג, א (רבי יהודה
שנגאומר לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על המזון שהוא בתחלה, ועל הבדלה שהיא בסוף, על
שנדמה נחלקו על המאור ועל הבשמים, בית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים, ובית הילל
שנהאומרים בשמים ואחר כך מאור. ואמר רבי יוחנן נהגו העם כבית הילל ואליבא דרבי יהודה).
שנוטור ושו"ע ס"א (סדר הבדלה יין, בשמים, נר, הבדלה).
שנזאך מכל מקום אין זה הכרח, וכדלעיל סי' מז ס"ד (שברכת
שנחהבדלה אינה סמוכה לעולם לברכת הנר והבשמים, שאם רוצה מברך על הנר ובשמים בפני עצמם,
שנטואחר כך מבדיל על הכוס בלא נר ובשמים). לקמן סי' רחצ ס"ג (מי
שסשאין לו כוס להבדיל, צריך לברך על האור מיד שרואה ... וכן על
שסאהבשמים אם יש לו). סי' רצט ס"י (מי
שסבשמתענה ... יכול להבדיל בשבת מפלג המנחה ולמעלה, בלא בשמים ונר, ולשתות מהכוס,
שסגואחר כך מקבל התענית עליו. ובלילה יברך על הנר ובשמים בלא כוס).
שסד[2081] המנהיג הלכות שבת ע' ר (סדר הבדלות
שסהלמוצאי שבת לחול, אומר יבנ"ה). אורחות חיים הל' הבדלה סי"ז (וסדר הברכות
שסויבנ"ה). שו"ע שם (וסימניך יבנ"ה).
שסז[2082] ברכות נא, א (עשרה
שסחדברים נאמרו בכוס של ברכה, טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא, עיטור ועיטוף, נוטלו בשתי
שסטידיו ונותנו בימין ומגביהו מן הקרקע טפח ונותן עיניו בו). שם נב, א (טעמו פגמו),
שעורש"י (טעמו פגמו, לברכת המזון ולקדוש ולהבדלה). רי"ף פסחים כב, ב (כסא
שעאדטעם ליה בפומיה, לא מיבעי ליה לברוכי עליה ברכת המזון, ולא למימר עליה קידושא ואבדלתא, דאמר מר טעמו
שעבפגמו). רמב"ם פכ"ט ה"ז (כיצד הוא עושה, לוקח כוס שהוא מחזיק רביעית
שעגאו יתר, ומדיחו מבפנים ושוטפו מבחוץ וממלאהו יין ואוחזו בימינו ומגביהו מן הקרקע
שעדטפח או יתר ולא יסייע בשמאל, ומברך על הגפן ואחר כך מקדש). טור ושו"ע ס"א
שעה(וצריך ליזהר שלא יהא הכוס פגום). ב"י (ואף על גב דבגמרא לא אמרו אלא כוס של
שעוברכה, קידוש והבדלה בכלל כוס של ברכה הם). לבוש סי' רעא ס"י (והוא הדין כל
שעזשאר דיני הכוס שטעונין בכוס ברכת המזון, צריכין ליזהר בו גם כן בכוס של קידוש
שעחואבדלתא ושאר כוסות שתקנו לברך עליהם ברכה).
שעט[2083] ס"א (עשרה דברים
שפנאמרו בכוס של ברכה, טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא, עיטור ועיטוף, מקבלו בשתי ידיו
שפאונותנו לימינו ומגביהו טפח ונותן עיניו בו). ופרטיהם נתבארו שם ס"ב-ט.
שפב[2084] סעיף יח (כוס של קידוש, בין של
שפגלילה בין של יום, ובין של הבדלה, טעון כל הדברים שטעון כוס של ברכת המזון).
שפדומנהג חב"ד נתבאר בלקוטי טעמים
שפהומנהגים פיסקה קידוש (מוסרו לשמאלו, מעמידו, דרך הורדה מלמעלה למטה, על כף ידו הימנית,
שפוכשהיא כפופה קצת כעין בית קבול, ד' אצבעותיו מוגבהות והגודל מושכב מן הצד. ומקדש מעומד,
שפזוהכוס מוגבה למעלה משלשה טפחים מעל גבי השולחן – וכל זה הוא גם בשאר ימות השנה).
שפחונתבאר בהערות שם (הערות ר-רג). וכן הוא בהבדלה.
שפט[2085] מחזור ויטרי ע' קטז (קודם
שצשיבדיל יגמור הכל כאשר כתוב, הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה' ויהי
שצאלי לישועה, ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה, ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר). מהרי"ל הל' שבת ע' רכד (נוהגים
שצבלומר בניגון כשעומדין להבדיל, הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה ה'
שצגויהי לי לישועה, ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. ואותו המבדיל מתחיל ואומר
שצדליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר). רמ"א ס"א (ונהגו לומר קודם הבדלה
שצהשעושים בבית, הנה אל ישועתי וגו', כוס ישועות אשא וגו', ליהודים היתה אורה וגו',
שצולסימן טוב).
שצזוכן הוא בסידור, ונוספו עוד כמה פסוקים. וראה הערות וביאורים
שצחירות"ו ח"ז ע' שטו.
שצט[2086] והמנהג לאמרם כן גם בהבדלה שבבית הכנסת.
ת[2087] ישעי' יב, ב.
תא[2088] אסתר ח, טז.
תב[2089] תהלים קטז, יג.
תג[2090] רמ"א שם (לסימן טוב).
תד[2091] ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב (העונין
תהאמן צריכין ליתן עיניהן בכוס ועיניהן בנר). הובא בהמנהיג הל' שבת ע' קצט. שבלי
תוהלקט סי' קל. טור ריש סי' רצט. רמ"א ס"א (ובשעת הבדלה יתנו עיניהם בכוס
תזובנר). מ"א סק"א (פירוש העונים אמן).
תחוהיינו שלענין המברך עצמו נתבאר לעיל סי'
תטקפג ס"א (ונותן עיניו בו), וס"ט (כדי שלא יסיח דעתו ממנו). וכן בקידוש,
תיכדלעיל סי' רעא סי"ח (ויתן עיניו בו שלא יסיח דעתו ממנו), וסי"ט (בשעת ברכת
תיאהקידוש צריך ליתן עיניו בכוס). וכן הוא בהבדלה, כדלעיל ס"ב (וצריך ליזהר בכוס
תיבשל הבדלה בכל הדברים שצריך ליזהר בכוס של קידוש ושל ברכת המזון).
תיגולענין נתינת עיניו בנרות בשעת הקידוש,
תידנתבאר לעיל סי' רעא סי"ח (וכשמתחילין טוב ליתן עיניו בנרות).
תיהוראה הערות וביאורים (ירות"ו) ח"ז ע' שטז. קיצור
תיוהלכות הערה 12.
תיז[2092] עירובין סה, א (כל שאין יין נשפך בתוך
תיחביתו כמים, אינו בכלל ברכה).
תיט[2093] רמ"א ס"א (ונוהגין לשפוך
תכמכוס של יין על הארץ ... וטעם השפיכה, דאמרינן כל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו
תכאסימן ברכה, ועושין כן לסימן טוב בתחלת השבוע).
תכב[2094] מ"א סוף ס"ק ג (ובאר שבע כתב
תכגלבטל השפיכה לגמרי משום ביזוי משקה ... ולדידן צריך לומר, דדבר מועט אין קפידא). וראה
תכדט"ז סוסק"א (נראה לי דיש למעט בחלק הנשפך במוצאי שבת בכוס הבדלה, משום
תכההפסד משקין). לעיל סי' קפג סוף ס"ד (אם חושש שאם יהא מלא הרבה ישפוך ויתבזה).
תכותורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1692 (להניח כלי שלם תחת כוס היין,
תכזואז כאשר ממלאים את הכוס על כל גדותיו עד שנשפך ממנו מעט יין, ישפך היין לתוך כלי
תכחשלם ... ובמילא לא יהי' בזה ענין של בזיון).
תכט[2095] הגהת יש נוחלין אות לח (מה
תלשנהגו לשפוך
תלאמהכוס
תלבבשעת
תלגהברכה
תלדאו
תלהלאחר
תלוהברכה
תלזנראה לי ...
תלחשנראה
תלטכבזיון ... רק
תמבשעת מזיגת
תמאהכוס
תמבלהבדלה
תמגימלאם
תמדעל
תמהכל
תמוגדותיו
תמזיותר
תמחמהראוי,
תמטבענין
תנשהיין
תנאיצא
תנבממש ועל
תנגהארץ
תנדישפך
תנהכמים,
תנוקודם
תנזשיתחיל.
תנחוכעניין
תנטהזה
תסהשיב
תסאלי
תסבגם כן
תסגהגאון
תסדמהור״ר פלק
תסהזלה״ה,
תסושהיה
תסזעושה
תסחכן
תסטעפ׳׳י
תעהגאון
תעאמהרש״ל
תעבזלה״ה). של"ה
תעגמס' שבת נר מצוה קלה, א ד"ה כתב מורי (שמעתי בשם מהרש"ל ... נראה בזיון
תעדמצוה, רק בשעת מזיגת הכוס יפה להבדלה ימלאנו על כל גדותיו יותר מהראוי, בענין
תעהשהיין יצא ממנו ועל הארץ ישפוך כמים קודם שיתחיל). פרישה סוף הסימן (ורש"ל
תעוהיה רגיל לשפוך תחלה בשעת מזיגת הכוס הבדלה). הובא בט"ז סק"א, ובמ"א
תעזסק"ג.
תעח[2096] ואף שנתבאר לעיל סי' קפג ס"ד (מלא
תעטכמשמעו שיהא מלא על כל גדותיו. ומכל מקום אם חושש שאם יהא מלא הרבה ישפוך ויתבזה,
תפומניח קצת ריקן למעלה, אין לחוש, שעדיין שם מלא עליו).
תפאמכל מקום היינו דוקא שלא מילאו עד סופו, משא"כ כאן ששפך
תפבממנו קצת.
תפג[2097] ס' חסידים סי' קיא וסי' תתנב (לא יברך
תפדואחר כך ישפוך מהם). הובא בט"ז שם, ובמ"א סק"ב.
תפהוכן הוא לעיל סי' רו סט"ו (השותה מים ושופך מעט קודם
תפושתייתו משום חשש מים הרעים, ישפוך קודם שיתחיל לברך, ולא אחר הברכה, משום בזיון
תפזהברכה). סי' רעא ס"כ (ולא ישפוך ממנו אחר הקידוש קודם הטעימה
תפח(מפני שהוא בזיון הברכה (עיין סי' רצ"ו) כמו שנתבאר בסי' ר"ו).
תפט[2098] רמ"א שם (גם שופכין מן הכוס לאחר הבדלה, ומכבין בו הנר).
תצלבוש ס"א (וכשיסיים ישתה המברך ממנו כמלא לוגמיו, ואחר כך יחזור וישפוך ממנו
תצאמעט על השלחן, לכבות בו את הנר). מ"א ס"ק ד (שופכין מן הכוס, היינו לאחר
תצבשתיה).
תצג[2099] לבוש שם (כדי שיהא נראה לכל שלא הודלק
תצדנר זה אלא למצוה לנר של הבדלה לברך עליו).
תצה[2100] וראה לקמן סי' רחצ
תצוס"ה (אם אין לו אבוקה, עכ"פ יש לו למצוה מן המובחר להדליק נר אחד להבדלה,
תצזחוץ מהנר המיוחד להאיר בבית). קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן מילואים ע'
תצחקיג.
תצט[2101] סדר רב עמרם גאון ח"ב סי' לט (מטילים
500אותו על ידינו ומעבירים אותו על פנינו, כדי לחבב את המצוה). הובא בטור סי' רצט. רמ"א
501ס"א (ורוחצים בו עיניו משום חבוב המצוה).
502[2102] סידור רב סעדיה ע' קכה (ולא צריך דוקא
503שיטעמו ממנו כל הנמצאים שם). הובא בשערי שמחה ע' טו (ורב סעדיה אומר אין צריכין
504לטעום מכוס של ברכה), ובטור שם. שבלי הלקט הל' קידוש סי' עד (כוס של הבדלה, דאין
505רגילין להשקות ממנו את בני הבית ואת בני המסיבה, ומבדיל רגיל לשתות כולו). הובא במ"א
506סק"ד.
507[2103] כדלעיל סי' רעא סכ"ה
508(מצוה מן המובחר שיטעמו כולם מכוס של ברכה).
509וכן הוא בכוס ברכת המזון, כדלעיל סי' קצ
510ס"ה (שמצוה מן המובחר שכל המסובים יטעמו מכוס של ברכה).
511[2104] ראה לעיל סי' קצ ס"ד
512(אם לא טעם כמלא לוגמיו אין צריך לחזור ולהבדיל, שספק ברכות של דבריהם להקל כסברא
513האחרונה), וס"ו (אף על פי שטעימת כוס של ברכה די בכמלא לוגמיו, בכוס של ברכת
514המזון טוב לשתות רביעית, לצאת מידי ספק ברכה אחרונה, שכמלא לוגמיו באדם בינוני הוא
515רוב רביעית שהוא יותר מכזית, ומכזית עד רביעית יש מסתפקים אם צריך לברך ברכה
516אחרונה). וכן הוא לקמן סי' תעב סוף סי"ט. ולעיל סי' רצה ס"ד (וישתה
517מהכוס בעצמו ... או ישקה ממנו לאחר שנתכוין לצאת ידי חובתו).
518[2105] כדלעיל סי' ערב סי"א
519(יקדש על הפת).
520[2106] סדר רב עמרם גאון ח"ב סי' לט (הכי
521אמר רב עמרם, אין מבדילין על הפת כל עיקר, מה טעם, שאין דומה הבדלה לקידוש, מפני
522שאי אפשר לו שלא לסעוד, דקא אמרינן אין קידוש אלא במקום סעודה, וכיון ששלחנו קבוע
523וסעודה קבועה, ואי אפשר לו שלא לסעוד, מקדש על הפת. במוצאי שבתות, כלום סעודתו
524קבועה ושלחן קבוע ופת מתוקנת לפניו שנוטל פת ומבדיל עליה, הלכך אין מבדילין על
525הפת, וכן מנהג בשתי ישיבות). רי"ף ברכות לח, ב (דלא אשכחן הבדלה על הפת כל
526עיקר). תוס' פסחים קו, ב ד"ה מקדש (דכיון שמצוה לסעוד סעודת שבת שייך קידוש
527על הפת, אבל הבדלה אין ענינה אצל פת, אלא דוקא על היין). רא"ש שם פ"י סי"ז
528(והבדלה אינה על הפת). טור ושו"ע ס"ב (ואין מבדילין על הפת). ט"ז
529ס"ק ב (לא דמי לקידוש, דכיון דאין קידוש אלא במקום סעודה, פת מענין הסעודה
530הוא, אבל אינו מענין הבדלה).
531ולענין יקנה"ז – ראה לקמן סי"א.
532[2107] מעובדא דאמימר פסחים קז, א (לשנה תו
533איקלע לאתרין, לא הוה לן חמרא, אייתינא שיכרא, אמר אי הכי חמר מדינה הוא). טור
534ושו"ע ס"ב (על השכר מבדילין אם הוא חמר מדינה).
535ורק לענין קידוש יש דעה האוסרת, כדלעיל סי' ערב סי"א (יש
536אומרים שלא הוזכר חמר מדינה אלא לענין הבדלה, וברכת המזון, ושאר דברים הטעונים כוס,
537חוץ מקידוש שאין מקדשין לעולם אלא על היין).
538והיינו לא רק שכר, אלא כל משקה שהוא חמר מדינה, כמבואר בטור
539סי' ערב (כיון שאין יין מצוי שם, הוי שאר משקין חמר מדינה). ב"י שם ד"ה
540במקום שאין (ומשמע בגמרא דשכר שמבדילין עליו לאו דוקא של תמרים, אלא הוא הדין
541למשקה שאר הפירות, וזהו שכתב רבינו מקדשין על השכר ושאר משקין). וב"י כאן
542ד"ה אבל מבדילין (וכבר נתבאר בסימן רע"ב מה נקרא חמר מדינה, וגם שם
543נתבאר שעל כל המשקין מבדילין היכא דהוו חמר מדינה). שו"ע ס"ב (והוא הדין
544לשאר משקין).
545וכן הוא לענין קידוש, כדלעיל סי' רעא ס"י (שכר
546או שאר משקים).
547וכן הוא לענין כוס ברכת המזון, כדלעיל סי' קפב ס"ב (והשכר
548או שאר משקין הם חמר מדינה).
549[2108] רשב"ם שם ד"ה חמר מדינה (אבל
550מים לא איקרו חמר מדינה). שו"ע ס"ב (חוץ מן המים).
551ונתבאר לעיל סי' קפב ס"ג (שאינו נקרא חמר מדינה אלא מה
552שיש לו חשיבות באותה מדינה, כעין חשיבות יין בכל המדינות).
553ונתבאר לקמן סי' תעב סכ"ט (וכל זה במי דבש וכיוצא בו משאר
554משקין החשובים, שהרי הם באותו העיר במקום יין, אבל שאר משקין הגרועין כגון מי
555תפוחים (שקורין עפי"ל טראנ"ק) ומי זנגביל שקורין (אינגב"ר
556וואש"ר) ומי שורש שקורין (לאקרי"ץ), אף על פי שרוב שתיית הבינונים באותה
557העיר היא ממשקים הללו, מכל מקום כיון שאינן משקין חשובין הרי הן כמו מים, שאף שרוב
558שתיית העיר הוא מים אין נוטלין אותן לכוס של ברכה).
559ולענין קפה או תה או חלב, ראה לקמן שם (הערה ריב).
560[2109] ב"ח סי' קפב
561ד"ה ואחר (שאין זה קרוי מהדר אחריו, כיון שיש לו יין בביתו). מ"א סי'
562קפב ס"ק ה (אבל אם יש לו יין בביתו צריך לברך עליו, דאין זה מקרי הדור
563[ב"ח]).
564וכן הוא בכוס ברכת המזון, כדלעיל סי'
565קפב ס"ב (וכל שכן אם יש לו יין בביתו, שאין זה הידור כלל לברך על שאר משקים).
566וכן הוא בקידוש, כדלעיל סי' ערב סי"א (שאפילו
567מי שיש לו יין יכול לקדש על חמר מדינה מן הדין. אלא שאין זה הידור מצוה, וצריך
568לקדש על היין לכתחלה).
569[2110] לענין קידוש, אם רוב השנה היין מצוי
570אצל החנוני, הובאו ב' דעות לעיל סי' ערב ס"י. ונתבאר בקונטרס אחרון שם ס"ק
571א, שלענין הבדלה כולם מודים (כמו לענין כוס ברכת המזון דלעיל סי' קפב ס"ב).
572[2111] רמ"א סי' קפב ס"ב (אמנם
573המצוה מן המובחר לברך על יין). מ"א סי' ערב סוף ס"ק ט (ומכל מקום מצוה
574מן המובחר לקדש לעולם איין).
575וכן הוא בכוס ברכת המזון, כדלעיל סי' קפב ס"ב (ומכל מקום
576מצוה מן המובחר לברך על היין).
577וכן הוא בקידוש, כדלעיל סי' ערב סי"א (אם
578אין יין בביתו, אף שישנו אצל חנוני, אין צריך לקדש עליו, אלא אם כן רוצה לעשות
579מצוה מן המובחר).
580[2112] רמ"א ס"ב (וטוב יותר להבדיל
581על כוס פגום של יין, מעל שכר). וחלק עליו המ"א ס"ק ה (צריך עיון ... אבל
582שכר אפשר דמוטב מכוס פגום יין). ומפרש רבינו שכן היא גם כוונת הרמ"א, ומה
583שכתב "כוס פגום של יין" כוונתו שאינו מלא (ראה מראי מקומות וציונים).
584כי מה שאינו מלא אינו חמור כל כך כמו פגום, שהוא רק מעשרה
585דברים שנאמרו בכוס של ברכה, כדלעיל סי' קפג ס"א (עשרה דברים נאמרו בכוס של
586ברכה, טעון הדחה ושטיפה, חי ומלא). וכדלקמן סי' תעב סכ"ד (ומכל מקום מצוה מן
587המובחר ליתן כוס לכל אחד ואחד בפני עצמו, כדי שכל אחד ישתה מכוס מלא, שזה הידור
588מצוה כמו שנתבאר בסימן קפ"ג), ושם (הערה קס).
589[2113] כדלעיל סי' קפב ס"ו (אפילו על ידי
590מעט מים שיוסיפו עליו מיתקן, בין יין בין שאר משקים שהם חמר מדינה, אם אי אפשר
591לתקנם במינם, והוא שאינם מתקלקלים מחמת המים עד שאינם ראוים לשתיה). סי' רד ס"ט
592(אם הוא יין חזק שראוי לשתיה על ידי מזיגה גדולה כזו, ודרך בני אדם לשתותו במקום
593יין על ידי מזיגה זו). סי' רעא ס"כ (ימזגנו למחר במים עד שיעמוד על רביעית.
594והוא שיהא ראוי לשתיה במזיגה זו, בענין שיהא ראוי לברך עליו בורא פרי הגפן, כמו
595ש[נ]תבאר בסי' ר"ד).
596לקמן סי"ג (כגון שאי אפשר לו להוסיף מים ביין הנשאר להשלימו לרביעית שלא
597יתקלקל מחמת המים, שכבר הוא מזוג כראוי במים מתחלה).
598[2114] כמובא לעיל מהמ"א (אבל שכר אפשר דמוטב מכוס פגום יין).
599ואם אין לו חמר מדינה, נתבאר במ"א
600שם (כשיש לו כוס פגום מוטב שיבדיל עליו, כמ"ש סוס"י קפ"ב). והיינו
601כדלעיל סי' קפב ס"ו (ובשעת הדחק שאין לו לא יין ולא מים, מוטב לברך על כוס
602פגום מלברך בלא כוס כלל, במקומות ששאר משקים אינם חמר מדינה, או שאין לו).
603[2115] רמ"א ס"ב (ונהגו להבדיל
604במוצאי פסח על שכר ולא על יין, משום דחביב עליו).
605וראה כעין זה לענין קידוש, לעיל סי' רעא סכ"ג (גילה דעתו
606שהפת חביבה לו מיין, וצריך לקדש על החביב).
607[2116] ט"ז סק"ג (ולמי שאינו חביב
608עליו כמו יין, יבדיל על היין).
609[2117] מ"א סק"ו (נראה לי דוקא
610במקום דהוי שכר חמר מדינה, אבל בארץ אשכנז אסור, דהא אפילו אין לו יין כלל אסור
611להבדיל על השכר, כל שכן היכא שיש לו ואינו חביב עליו).
612[2118] סעיף י (מדינה או עיר שרוב
613יינם שכר או שאר משקים).
614[2119] כדאמרינן בפסחים קב, ב (אין
615אומרים שתי קדושות על כוס אחד ... אלא הבדלה וקידוש חדא מילתא היא). וכדלקמן סי'
616רצט סי"א (לומר יקה"ז על כוס אחד ... הקידוש וההבדלה כענין אחד).
617[2120] בה"ג הל' קידוש והבדלה יד, א (והיכא
618דמיקלע יומא טבא באפוקי דשבתא, מאן דלית ליה חמרא, מברך ברישא המוציא). הובא בשערי
619שמחה ע' יד, ומסיים (והכי אמר רב האיי ... היכא דאיקלע ליל יום טוב במוצאי שבת
620דמקדש אריפתא, ליכא דפליג דמבדיל אריפתא, כיון דסוגיין כרבא דאמר יקנה"ז,
621וקידוש עיקר ותחלה, ובתרא אבדלתא). טור (והגאונים כתבו, אף על פי שאין מבדילין על הפת, אם חל יום
622טוב במוצאי שבת מבדילין עליו, כיון שמקדשין עליו, הקידוש עיקר, ואגב הקידוש
623מבדילין גם כן עליו). דעה הא' בשו"ע ס"ב (וביום טוב שחל להיות במוצאי
624שבת, שיש בו קידוש שהוא נאמר על הפת, יש אומרים שאגב הקידוש מבדילין גם כן עליו).
625[2121] רא"ש פסחים פ"י סי' יז (ויקנה"ז
626יעשה על השכר, וזה טוב יותר ממה שיעשה הבדלה שלא כהלכתא מכח טפלה). הובא בטור
627(ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שיותר טוב לעשות ההבדלה והקידוש שניהם על
628השכר). דעה הב' בשו"ע שם (ויש אומרים שיותר טוב לומר הקידוש והבדלה שניהם על
629השכר).
630ונתבאר בקונטרס אחרון ס"ק א (דקי"ל כמאן דאמר
631שאומרים יקנה"ז על הפת. ואף הרא"ש הכי סבירא ליה מדינא, אלא דיותר טוב
632כו', והיינו כשיש לו שכר. והרי"ף ... סבירא ליה שאין אומרים יקנה"ז על
633הפת).
634אמנם לא הובאה כאן אלא דעת הרא"ש (ולא דעת הרי"ף).
635"והמנהג במדינות אלו כסברא הראשונה", "שיכול
636לומר יקנה"ז על הפת".
637[2122] לבוש ס"ב (ואני ראיתי בכל המקומות
638שעברתי, משלמים וכן רבים, נוהגים כסברא ראשונה, וליכא מאן דמהנדז ביה).
639וכן הוא לקמן סי' רצט סי"א (על כוס אחד, או על פת אחד,
640כמו שצריך ביום טוב שחל במוצאי שבת ... על כוס אחד, או על פת אחד).
641[2123] פסחים קז, א (ולא הוה לן חמרא ... ובת
642טוות (לן מעונה שלא אכל , רש"י),
643למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא ואבדיל וטעים מידי).
644לתירוץ הב' בתוס' ברכות נב, א ד"ה מניחו (הכא משמע שמותר
645לטעום קודם הבדלה. תימה הא אמימר בת טוות, פירוש לן מעונה, לפי שלא היה לו יין
646להבדיל עליו. ויש לומר דשאני אמימר שהיה סבור שיהיה לו כוס למחר. או מחמיר על עצמו
647היה). רבינו יונה ברכות כג, ב סד"ה טעה (והיכא שאין לו יין במה שיבדיל ...
648אית דבעי מימר שאינו אוכל למחר ולא יום שני ולא יום שלישי עד שיבדיל, וסמכו להא
649דאמרינן ובת טות. ואין זה מתקבל כלל, דודאי מותר לו לאכול, ומאי דאמר ובת טות מדרך
650החסידות עשה, אבל מן הדין מותר). ושם לח, ב סד"ה ויש לשאול (לא מן הדין היה
651עושה כן, דודאי היה יכול לאכול קודם הבדלה כיון שלא היה לו יין, אלא לחומרא עשה
652אותו). שבלי הלקט סי' קל (דווקא היכא דאית ליה יין, אבל אי לית ליה יין יצא בהבדלה
653דתפלה, והא דאמימר דבת טוות חומרא הוא דאחמיר אנפשיה). הובא באגור סי' תכג. דעה הא'
654בשו"ע ס"ג (אם אין לו יין ולא שכר ושאר משקין, יש אומרים שמותר לו לאכול).
655[2124] שבלי הלקט שם (אי לית ליה יין יצא
656בהבדלה דתפלה). רא"ש פסחים פ"י רס"י יז (ומי שאין לו כוס ... אל
657יבדיל, ודי לו בהבדלת תפלה). הובא במ"א סק"ז.
658וכדלעיל סי' רצד ס"ב (אי אפשר לו למצוא, אזי יוצא ידי חובתו
659בהבדלה שבתפלה, ורשאי לאכול).
660[2125] תירוץ הא' בתוס' שם (דשאני אמימר שהיה
661סבור שיהיה לו כוס למחר). רא"ש ברכות פ"ח סי' ב (הלכך נראה לפרש, אם אין
662לו יין בלילה ומצפה למחר שיזדמן לו יין, לא יאכל בלילה, אלא ימתין עד למחר שיבדיל
663על הכוס). פסחים פ"י סי"ז (ור"י תירץ דודאי אם אין לו כוס ומצפה
664למחר למצוא כוס לא יאכל הלילה, אלא ימתין עד למחר שיבדיל על הכוס). רשב"א
665ברכות נב, א ד"ה הנכנס (אמימר דבת
666טות ... ראיתי לראב"ד ז"ל דאמימר יודע היה שלמחר יהיה לו יין למזון
667ולהבדלה). טור ודעה הב' בשו"ע שם (ויש אומרים שאם מצפה שיהיה לו למחר לא יאכל
668עד למחר שיבדיל).
669[2126]
670ברייתא ברכות נג, א (אומר הבדלה, ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון). הרי שאם
671אין לו יין להבדלה, אוכל בלא הבדלה. רשב"א שם (אבל זה בשאינו בטוח שיהיה לו
672יין למחר ... דוחין איסור האכילה קודם הבדלה).
673וכן נראה מלשון שאר הפוסקים הנ"ל
674(שאם מצפה שיהיה לו למחר), משא"כ "אם אינו מצפה שיהיה לו למחר ביום".
675וכן הוא לעיל סי' רצד ס"ב (ורשאי
676לאכול, אם אינו מצפה שיהיה לו כוס למחר ביום ראשון, אף שמצפה שיהיה לו אחר כך אין
677צריך להתענות עד שיבדיל על הכוס, אלא רשאי לאכול מיד, שכבר יצא ידי חובתו בהבדלה
678שבתפלה).
679ונתפרש בקונטרס אחרון ס"ק א (אפשר
680דבחצות היום מיד שרי לאכול, דכבר עבר סעודה אחת של לילה, ואם לא יאכל קודם חצות
681הרי יעבור זמן סעודה ב'). והיינו שגם אם אינו מצפה שיהיה לו עד לחצות יום הראשון,
682רשאי לאכול מיד, לדברי הכל.
683[2127] המקור למסקנא זו נתבאר
684בארוכה בקונטרס אחרון ס"ק א, וסיכומה: "כן הוא גם כן דעת השו"ע ריש
685סי' קפ"ב, עיי"ש בטור וב"י שזה נלמד מהבדלה. ומ"ש המג"א
686שם, צע"ג ... ואין מקום למ"ש המג"א אלא לפי דעת הר"ר יונה
687דאמימר מחמיר על עצמו היה ... הילכך במקום הצורך אפשר להקל כהר"ר יונה, כיון
688שכן דעת המג"א, אף שלא נתכוין לכך".
689[2128] ברייתא ברכות נב, א. פסחים קב, ב. ושם קה,
690ב (הנכנס לביתו במוצאי שבת ... אם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד
691לאחר המזון, ומשלשלן כולן לאחריו). טור ושו"ע ס"ג (ואם אין לו אלא כוס אחד ואינו מצפה
692שיהיה לו למחר, מוטב שיאכל קודם שיבדיל ויברך עליו ברכת המזון, ואחר כך יבדיל עליו,
693ממה שיברך ברכת המזון בלא כוס לדברי האומרים דברכת המזון טעונה כוס).
694[2129]
695אליה רבה ס"ק יג (בעינן מלא לוגמיו). וכדלעיל סי' רעא סכ"ד (המקדש צריך
696שיטעום מהכוס כמלא לוגמיו ... והוא רובו
697של רביעית באדם בינוני).
698[2130] רא"ש ברכות פ"ח ס"ב,
699ובפסחים פ"י סי"ד (דמיירי שכבר היה מזוג כדינו, ואם היה משים בו מים
700יותר היה מקלקלו, ולא היה ראוי לשתיה). שו"ע שם (ומיירי שכוס זה לא היה בו
701אלא רביעית בצמצום, וכבר היה מזוג כדינו, שאם היה משים בו מים יותר לא היה ראוי
702לשתייה, שאם לא כן לדברי הכל מבדיל תחלה, ושותה ממנו מעט, ומוסיף עליו להשלימו
703לרביעית, ומברך עליו ברכת המזון).
704וכדלעיל סי' רעא ס"כ (ואם אין לו אלא
705רביעית יין בצמצום, יין שאינו מזוג ... וכשהוא שותה בלילה נחסר לו למחר הרבה,
706ימזגנו למחר במים עד שיעמוד על רביעית. והוא שיהא ראוי לשתיה במזיגה זו, בענין
707שיהא ראוי לברך עליו בורא פרי הגפן, כמו ש[נ]תבאר בסי' ר"ד).
708[2131] תוס' פסחים קב, ב ד"ה מניחו (דודאי
709בחנם אין לו לאכול קודם הבדלה, אבל כשאין לו אלא כוס אחד מותר לאכול קודם הבדלה,
710כדי לעשות על הכוס ברכת המזון). רא"ש פסחים פ"י סי"ז (מוטב שיאכל
711קודם שיבדיל ויברך ברכת המזון והבדלה על אותו כוס, ממה שיבדיל על הכוס ויברך ברכת
712המזון בלא כוס). טור ושו"ע שם (מוטב שיאכל קודם שיבדיל ויברך עליו ברכת
713המזון, ואחר כך יבדיל עליו, ממה שיברך ברכת המזון בלא כוס לדברי האומרים דברכת
714המזון טעונה כוס).
715[2132] תירוץ הא' בתוס' ברכות שם (דשאני אמימר
716שהיה סבור שיהיה לו כוס למחר). רא"ש שם (ור"י תירץ דודאי אם אין לו כוס
717ומצפה למחר למצוא כוס, לא יאכל הלילה אלא ימתין עד למחר שיבדיל על הכוס). רשב"א
718ברכות נב, א ד"ה הנכנס בשם הראב"ד. שו"ע שם (ויש אומרים שאם מצפה
719שיהיה לו למחר, לא יאכל עד למחר שיבדיל).
720[2133] מ"א סק"ט (ואם מצפה שיהיה לו
721למחר, יבדיל עכשיו, משום דחביבה מצוה בשעתה, ובאכילה ימתין עד למחר). וכדלעיל סי'
722קפב ס"א (ולא יאכל אם אין לו כוס לברך עליו ומצפה שיהיה לו אחר כך, ואפילו אם
723צריך לעבור זמן אכילה אחת).
724ונתבאר בארוכה בקונטרס אחרון ס"ק א.
725[2134] דלעיל סי"ב (ויש
726אומרים שמן הדין אסור לו לטעום מאומה אם מצפה שלמחר ביום יהיה לו כוס להבדיל עליו). וראה קונטרס אחרון סק"א.
727[2135] דלעיל ריש סי"ב (מי
728שאין לו במוצאי שבת לחול ... ואי אפשר לו למצוא בלילה עד למחר ביום, יש אומרים
729שמותר לו לאכול מיד מן הדין ... אלא שמדת חסידות הוא שלא לטעום מאומה עד שיבדיל
730למחר).
731[2136] ראה קונטרס אחרון שם.
732[2137] על הברייתא הנ"ל (אם
733אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר המזון, ומשלשלן כולן לאחריו), אמרינן בברכות נב,
734א (ברכת המזון טעונה כוס), ובפסחים קה, ב (שמע מינה ברכה טעונה כוס).
735[2138] רמב"ן במלחמות ברכות
736לט, ב (שמצריכו להניח לאחר המזון אף על פי שלא אכל, אלמא מחזירין על כוס לברכה
737כדרך שמחזירין עליו לקידוש והבדלה). ר"ן פסחים כו, א ד"ה שמעת (שמחזירין
738עליה כדרך שמחזירין על המצות). רבינו ירוחם נט"ז ח"ז קמט, א (וצריך לחזר
739אחריו כמו בשאר מצות).
740[2139] סעיף א (יש אומרים שברכת המזון טעונה
741כוס אפילו ביחיד, וצריך לחזר אחריו כדרך שמחזרין אחר כל מצות שהן חובה).
742[2140] השגות הראב"ד
743להרי"ף ברכות לט, א (אומר אני, לפי שאין עכוב כוס [לברכה] כמו שהוא עכוב
744לקדוש או להבדלה, שאין מקדשין ואין מבדילין אלא על היין או על הפת או על השכר, אבל
745ברכת המזון ... שאינה עיכוב, אלא למצוה ודאי טעונה כוס). שו"ת הרשב"א ח"א סי'
746שמב (והרמב"ן ז"ל כתב שלא נחלקו אלא לחזור אחר כוס כעין שהוא חייב לחזור
747בקדוש והבדלה ... אבל למצוה מן המובחר דברי הכל היא שהיא טעונה כוס).
748וכדלקמן סי' רצט ס"ז (שלדברי הכל יש
749עכ"פ מצוה מן המובחר לברך על הכוס), ושם נסמן (הערה 2460).
750[2141] שו"ע ס"ג (ולדברי האומרים
751דאינה טעונה כוס, לא יאכל עד שיבדיל).
752[2142] ראה לעיל סי' קפב ס"א
753(ויש אומרים שאפילו בג' או עשרה אינה טעונה כוס לחובה, אלא למצוה מן המובחר, אם יש
754לו, אבל אין צריך לחזר אחריו כדרך שמחזרים אחר המצות שהן חובה (וכן נוהגין עכשיו)).
755[2143] כבר הובא לעיל (הערה 2137),
756האמור בגמרא, שאין להקדים האכילה לפני הבדלה אלא למאן דאמר ברכת המזון טעונה כוס.
757וכאן מוסיף, שלמעשה, כן הדין לכל מי שנוהג לעולם כהאומרים שטעונה כוס, משא"כ
758אם לפעמים סומך על האומרים שאינה טעונה כוס.
759פרט זה לא נתפרש כאן בפוסקים. ובקונטרס
760אחרון ס"ק ב, למד זאת רבינו מדין שתיית כוס ברכת המזון לפני הבדלה, דלקמן סי'
761רצט ס"ו (למי שנזהר לעולם לברך ברכת המזון על הכוס. אבל מי שמברך לפעמים בלא
762כוס, לפי שסומך על האומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס, אסור לו לשתות עתה מכוס
763ברכת המזון קודם הבדלה), ושם נסמן (הערה 2454).
764ועוד מוכיח כן בקונטרס אחרון, מדברי
765הרמב"ם לענין שתיית כוס ברכת המזון לפני הבדלה.
766ואף ששיטת הרמב"ם היא לברך ולהבדיל
767על אותו כוס, ולא קיי"ל כן. מכל מקום יש ללמוד מדבריו, שאין לשתות הכוס לפני
768הבדלה, למרות המבואר בדבריו שהמנהג הוא לברך ברכת המזון על הכוס.
769ואשר כן יש לפרש דעת הרשב"א,
770דקיי"ל כוותיה, אף שלא נתפרש כן בדבריו.
771[2144] סעיף כא (מוטב שיניחנו להבדלה
772ויקדש על הפת, ממה שיקדש עליו ולא יהיה לו על מה להבדיל, שאין מבדילים על הפת. ומכל
773מקום אם יש לו שכר להבדיל עליו, במקום שהשכר הוא חמר מדינה, לא יניחנו להבדלה).
774ונתבאר בקונטרס אחרון כאן ס"ק א (יש לומר דבהבדלה בלא
775כוס, מדחינן לגמרי, הילכך היא עדיפא מקידוש דלא מידחי לגמרי), היינו כיון שאפשר
776לקדש על הפת, משא"כ הבדלה.
777[2145] שו"ע ורמ"א שם (יקנה לנר
778חנוכה, משום פרסומי ניסא ... קודם ליין הבדלה), וטור ושו"ע כאן ס"ה (אם
779אין ידו משגת לקנות שמן לנר חנוכה ויין להבדלה, נר חנוכה קודם).
780[2146] תוס' ברכות מג, א ד"ה הואיל (שאנו
781מבדילין ועומדים). תשב"ץ קטן ספ"א (מהר"ם ז"ל, כשאינו מבדיל
782על שלחנו, מבדיל מעומד). אגודה ברכות סי' קנז (בהבדלה ... בעמידה). כל בו סי' מא (נכון
783להבדיל מעומד). רמ"א ס"ו (אומר הבדלה מיושב. ויש אומרים מעומד. וכן
784נוהגין במדינות אלו).
785וכן הוא לעיל סי' ריג ס"א (ביין קידוש והבדלה פוטר אחד את
786חבירו אפילו בעמידה).
787ולענין יקנה"ז ביום טוב שחל במוצאי שבת, ראה לקמן סי' תעג
788ס"ח (אף שנוהגין לעמוד בשעת הבדלה בכל מוצאי שבתות, לכבוד המלך שאנו מלוין
789אותו, מכל מקום בהבדלה שבמוצאי שבת ליום טוב, הואיל ואומרים אותה בתוך הקידוש
790אומרים אותה מיושב, כמו הקידוש).
791אמנם מנהגינו לעמוד אף בעת הקידוש, כמבואר בליקוטי טעמים ומנהגים, פיסקה
792קדש (ואנו נוהגין לקדש
793מעומד הן בשבת ויום טוב הן בפסח), ושם נסמן (הערות קפח-קצב).
794[2147] כל בו שם (לכבוד המלך שאנו מלוין אותו,
795ודרך לויה מעומד). לבוש ס"ד (ויש אומרים כיון שהיא הלויית המלכה אין מלוין
796אלא במעומד, וכן נוהגין).
797וראה פסחים קג, א (מלווין את המלך). רש"י שבת קנ, ב
798ד"ה המבדיל (ללוות את המלך). לקמן סי' רצט סט"ו (שילוה את המלך, דהיינו
799שיבדיל או על הכוס או בתפלה).
800[2148]
801שו"ת מהרי"ל סי' ח (הבדלה ... בעמידה ... אלא מהר"א ז"ל לא
802שתה עד שישב כמדומה, משום דתלמיד חכם לא יאכל מעומד ולא ישתה מעומד). הובא בהגהות
803מנהגים מוצאי שבת ס"ק ז. מטה משה סי' תקט (מהרי״ל ... כתב ... שרבו מהר״א ז״ל
804לא שתה עד שישב, משום דתלמיד חכם לא יאכל ולא ישתה מעומד. וכן נכון לעשות),
805ובמ"א ס"ק ד (ולא ישתה עד שישב (מטה משה, מנהגים, גמרא)). אליה זוטא ס"ק
806ו (ולא ישתה מכוס שמבדיל במוצאי שבת או יום טוב עד שישב, אפילו אינו תלמיד חכם, וכן בעלמא
807לא יאכל ולא ישתה מעומד אף מעט (פסקי תו"מ)).
808והוא כדאמרינן במסכת דרך ארץ זוטא פ"ה (מי שהוא תלמיד חכם
809לא יאכל מעומד).
810וכן למנהגינו שעומדים אף בקידוש, כמובא לעיל, מכל מקום אחר גמר הקידוש מתיישבים
811ושותים הכוס.
812[2149] סעיף ח (כל דבר שמברך עליו לאכלו או
813להריח בו או לעשות בו מצוה צריך לאחוז בימינו כשהוא מברך).
814וכן הוא לעיל סי' קסז ס"ז (צריך שיתפוס הלחם
815בימינו, שכל דבר שמברכין עליו צריך לאחוז בימין בשעת הברכה).
816ולענין כוס היין, ראה לעיל סי' קפג ס"ז (וכשיתחיל לברך
817נוטלו בימינו לבדו ... הימין היא חשוב יותר לכבוד הכוס). סי' רעא סי"ח
818(ויאחזנו בימינו לבדו).
819וראה גם לקמן סי' תעה ס"ד, ושם נסמן (הערה כד).
820[2150] ברייתא ברכות מג, ב (בית הלל אומרים
821אוחז את היין בימינו ואת השמן בשמאלו, מברך על היין וחוזר ומברך על השמן). ראבי"ה
822סי' קכ (שכל דבר של ברכה ושל מצוה ראוי לו שיאחז בימין, וכן בהבדלה אוחז היין
823בימין ומברך בורא פרי הגפן, ושוב נוטל את ההדס בימין [והיין בשמאל ומברך על ההדס],
824ושוב מחזיר היין בימינו ומבדיל). הובא במרדכי ברכות רמז קמט. שו"ע ס"ו (ואוחז
825היין בימין וההדס בשמאל ומברך על היין, ושוב נוטל ההדס בימין והיין בשמאל ומברך על
826ההדס). ט"ז ס"ק ו (וכן בכל ברכה של מצוה ראוי לו שבימין יאחזנו).
827[2151] אליה זוטא סק"ז (ומברך על הנר
828בעוד שעדיין הכוס בשמאלו (פסקי תו"מ)).
829אבל בפסקי הסדור (בשעת ברכת בורא מיני בשמים צריך לאחוז הכוס
830בשמאלו והבשמים בימינו, ובשעת ברכת בורא מאורי האש צריך לאחוז הכוס בימינו, ואחר
831כך יביט בצפרנים, ויחזור ויאחז הכוס בימינו בברכת הבדלה), ושם נסמן (הערה 40). ושם נתבאר מנהגינו בזה.
832[2152] סעיף ו (ונוהגין להסתכל
833בצפרנים לראות שיוכל להנות לאורו ... ויש
834לראות בצפרני יד ימין ויאחוז הכוס בשמאלו, כמו שנתבאר בסי' רצ"ו).
835[2153] ראבי"ה שם (ושוב מחזיר היין
836בימינו ומבדיל). שו"ע ס"ו (ומחזיר היין לימינו).
837[2154] כדלעיל סי' רצד ס"ב
838(התקינו חכמים שלעולם צריך כל אדם המבדיל בתפלה להבדיל גם על הכוס).
839[2155] כמו לענין קידוש בבית
840הכנסת, שנתבאר לעיל סי' רסט ס"ג (ואעפ"כ יכול הוא לחזור ולקדש בביתו כדי
841להוציא את אשתו ובניו ובני ביתו אם אינם יודעים לקדש בעצמן), וכדאמרינן בפסחים קא,
842א (למה ליה לקדושי בביתיה, כדי להוציא בניו ובני ביתו).
843אלא שיש כמה חילוקים בין האמור כאן לבין
844האמור לעיל שם:
845(א) לעיל שם כתב "כדי להוציא את אשתו
846ובניו". ואילו כאן לא נזכרו (אלא בני ביתם, ולא) הנשים, מהטעם שיתבאר לקמן
847סי"ט (שלא יבדיל לנשים מי שאינו צריך להבדיל בשביל עצמו, שכבר יצא ידי חובתו ...
848שלפי סברא הראשונה שהנשים פטורות מהבדלה הרי זה מברך לבטלה).
849(ב) לעיל שם כתב "להוציא ... בניו
850ובני ביתו", שהכוונה לכלול גם את הבנים וגם את הבנות (כדלעיל שם הערה 152),
851ואילו כאן נזכרו רק "בני ביתם" דהיינו בנים דוקא ולא בנות, מטעם
852הנ"ל.
853(ג) לעיל שם לא נזכרו הקטנים, אלא כתב
854סתם "להוציא את אשתו ובניו ובני ביתו, אם אינם יודעים לקדש בעצמן".
855ואילו כאן נתפרש יותר החילוק שבין גדולים לקטנים, ש"קטנים" יכול להוציא
856בכל אופן (אף אם יכולים לברך בעצמם), ואילו גדולים אינו יכול להוציא אלא אם אינם
857יכולים להבדיל בעצמם.
858וכן הוא לקמן סי' רחצ ס"ז (אלא אם
859כן נתכוין להוציא בני ביתו הקטנים ... שהגיעו כבר לחינוך ברכות ... לברך בשביל
860גדולים ... שאינם יודעים לברך בעצמן), ונתבאר שם (הערה 2279).
861וכן נתבאר לעיל סי' רסט ס"ג (כיצד
862יעשה שלא תהא ברכת בורא פרי הגפן לבטלה, יטעים מהכוס לקטן שהגיע לחינוך, והקטן
863ישמע הברכה ממנו ויוצא בה ידי חובתו, ונמצא שלא בירך לבטלה). ולא הזכיר התנאי שיהי'
864הקטן דוקא כזה שעדיין אינו יודע לברך בעצמו.
865וכן נתבאר לעיל סי' קצ ס"ד (להטעים
866לתינוק גדול קצת שהגיע לכלל חינוך ברכת הנהנין, כדי שיוכל לברך ברכת היין ולא תהא
867ברכתו לבטלה, מפני שהתינוק שומעה ממנו ומברך ושותה). ולא הזכיר התנאי שיהי' התינוק
868דוקא כזה שעדיין אינו יודע לברך בעצמו.
869וראה כנישתא דבי רב לסי' ערב ס"ק ב
870הערה יב.
871(ד) מכל מקום כתב כאן "בני
872ביתם", שלכאורה כולל את כל הנמצאים אז בביתו, אף אם אינם בניו שחינוכם מונח
873עליו, כדלעיל סי' קסז סכ"ג (לקטנים רשאי לברך כל ברכת הנהנין כדי לחנכן במצות,
874ואפילו אין חינוכם מוטל עליו, כגון שאינן מבני ביתו).
875וכן נתבאר לעיל (יטעים מהכוס לקטן שהגיע
876לחינוך, והקטן ישמע הברכה ממנו ויוצא בה ידי חובתו), ולא נתפרש שהכוונה לבנו
877דווקא.
878וכן הוא לעיל סי' קצ ס"ד (להטעים
879לתינוק גדול קצת שהגיע לכלל חינוך ברכת הנהנין, כדי שיוכל לברך ברכת היין ולא תהא
880ברכתו לבטלה, מפני שהתינוק שומעה ממנו ומברך ושותה), ולא נתפרש שהכוונה לבנו
881דווקא.
882וראה קיצור הלכות, מילואים ע' קיד.
883[2156] כדלעיל סי' רעג ס"ו
884(כיון שהוא אינו יוצא ידי חובתו בקידוש זה, וכן אם כבר קידש לעצמו במקום סעודתו,
885כיון שהוא אינו צריך לקידוש זה, אין לו לקדש לאחרים לכתחלה, אלא אם כן הם אינם
886יודעים לקדש בעצמם).
887[2157] רבינו יונה ברכות (ו, א) ד"ה
888ורבינו (ורבינו שמואל ז"ל סובר שאע"פ שמצות אין צריכות כוונה ויצא
889בדיעבד, זהו כשעושה המצוה בסתם, אבל כשמתכוין בידיעה שלא לצאת, ודאי אינו יוצא ...
890ומזה הטעם אומר שנוהגין העולם להבדיל בביתם במוצאי שבת, אף על פי ששמעו הם ונשיהן
891ובני ביתם ההבדלה בבית הכנסת, ואין הברכה לבטלה, מפני שבשעה ששמעו אותה בבית הכנסת
892היתה כוונתם שלא לצאת בה כי אם באותה שמבדילים בביתם). ר"ן ר"ה (ז, ב)
893ד"ה אבל (כתב רבינו שמואל ז"ל דאע"ג דאמרינן מצות אין צריכות כונה,
894הני מילי בסתם, אבל במתכוין שלא לצאת אינו יוצא ... ולפי זה כתב הרב ז"ל, שזה
895הוא שנהגו להבדיל בבית אף על פי ששמעו כל בני הבית הבדלה בבית הכנסת, לפי שנתכוונו
896שלא לצאת שם). שו"ע ס"ז (אפילו שמעו כל בני הבית הבדלה בבית הכנסת, אם
897נתכונו שלא לצאת מבדילים בבית).
898ונתבארה הלכה זו לקמן סי' תפט סי"ב (ואפילו אם היה מחשב
899אין אני מתכוין לצאת בספירה זו אין זה כלום, להאומרים שמצות אין צריכות כוונה כלל,
900אלא אם כן מחשב אני מתכוין שלא לצאת בה), וסי"ד (בשעה ששמע היה בדעתו לחזור
901ולספור, שהרי בשביל כך הוא שומע, ונמצא שהיה בדעתו בפירוש שלא לצאת בשמיעה זו, אבל
902המשיב לא היה בדעתו בפירוש בשעת התשובה שרוצה לחזור ולספור שנית אחר כך, אף שבאמת
903כן הוא, מכל מקום כיון שלא היה בדעתו בפירוש, יצא ידי חובתו להאומרים שאין צריכות
904כונה), ושם (הערה קכז).
905ופירש בהגהות הלבוש ס"ו (ומסתמא מתכוין כל אחד מבני הבית
906שלא לצאת בהבדלה שמבדילים בבית הכנסת, שסומכין על הבדלה שבבית, והויא להו כלא
907הבדילו, כלל ולא נפקי ביה).
908ואולי זאת היא כוונת האמור כאן "לפיכך נהגו העולם";
909והיינו שכיון ש"נהגו העולם שכל אחד חוזר ומבדיל בביתו", הוי כאילו
910התכוונו בפירוש "שאין דעתם כלל לצאת ידי חובתם בהבדלה שבבית הכנסת".
911וראה תהלה לדוד סק"ד. מראי מקומות וציונים. הערות
912בשו"ע אדמוה"ז סי' ריג ס"ד. משולחן הארי ע' 75.
913[2158] מטה משה סי' תקי (ואפילו חזן שבירך
914בבית הכנסת יכול לברך פעם שנית בביתו, בתוס׳ בר״ה פ״ב). אליה זוטא סק"ח (ויכוין
915השליח ציבור שלא לצאת, ואז יכול לחזור ולברך בביתו בשביל עצמו לבד, או לבקיאין
916(פסקי תו"מ)).
917והיינו שאף שהוא עצמו אינו יוצא בהבדלה זאת, מכל מקום נחשבת
918היא להבדלה כדי להוציא אחרים, אלו שרוצים לצאת ממנו בבית הכנסת.
919וכן הוא בקידוש, כדלעיל סי' רסט ס"ג (המקדש
920בבית הכנסת אסור לו לטעום מהכוס, שהרי הוא אינו יוצא בקידוש זה, ואסור לטעום כלום
921קודם קידוש
922... יטעום ... אדם אחר ... קידוש במקום סעודה).
923וסי' רעג ס"ו (יכול אדם לקדש לאחרים, אע"פ שאינו
924אוכל עמהם, ואין בזה משום קידוש שלא במקום סעודה, כיון שלהשומעים היוצאים ידי
925חובתן הוא מקום סעודה).
926ושם ס"י (ואפילו לכתחלה יכול אדם לקדש בביתו כדי
927שישמעו שכניו ויצאו ידי חובתן, ואפילו אם הוא אינו אוכל עדיין ואינו יוצא בקידוש
928זה, אלא שמקדש בשביל שכניו שאינן יודעים לקדש).
929[2159] ב"י (נהגו העולם להבדיל בבית אף
930על פי ששמעו כל בני הבית הבדלה בבית הכנסת). סמ"ע חו"מ סי' רצא ס"ק
931כז (דשאר בני אדם סומכין אהבדלה ששומעין בבית הכנסת מהחזן, משא"כ תלמיד חכם).
932הובא במ"א כאן ס"ק י.
933[2160] ס' הפרדס לרש"י ע' קפה (פעם אחת באתי
934לצאת ידי הבדלה בהבדלת בית הכנסת, ולא נתכוונתי בברכת היין, ואמר לי ר[בי] הואיל
935ונתכוונת בברכת הבדלה דייך). לקוטי פרדס ענין הבדלה. מ"א סק"י (אם
936נתכוונו בברכת הבדלה, אף על פי שלא נתכוין בברכת היין, יצא (לקוטי פרדס).
937[2161] פרי מגדים א"א ס"ק
938י (אף על פי שלא נתכוין לברכת פרי הגפן, יצא ידי הבדלה על הכוס, ואסור לטעום מיין
939אלא אם כן יברך פרי הגפן).
940[2162] יתרו כ, ח. פסחים קו, א (תנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו,
941זוכרהו). רמב"ם פכ"ט ה"א (מצות עשה מן התורה לקדש את יום השבת
942בדברים, שנאמר זכור את יום השבת לקדשו, כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש. וצריך
943לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה).
944[2163] ס"א (וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו
945בקידוש היום וביציאתו בהבדלה. ויש אומרים שהבדלה אינה אלא מדברי סופרים, ומן התורה
946אין צריך לזכרהו אלא בכניסתו בלבד, ויתבאר בסי' רצ"ו).
947[2164] מ"מ הל' שבת פכ"ט ה"א (אם
948היא דבר תורה נפקא לן חיובא דנשים מהתם). חינוך מצוה לא (שהנשים חייבות בקידוש
949והבדלה). מאירי ברכות כ, ב ד"ה נתגלגל (הבדלה אף היא בכלל קידוש, וגדולי
950המחברים מנאוה מצות עשה עם הקידוש, ובכלל זכירה, ולדעת זה הבדלה מן התורה כקידוש,
951ונשים חייבות בה כקדוש).
952[2165] ברכות כ, ב (אמר קרא זכור
953ושמור, כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה, והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה).
954שבועות כ, ב (זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו, מה שאין יכול הפה לדבר ומה שאין האוזן
955יכול לשמוע ... כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה, והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו
956נמי בזכירה).
957[2166] לעיל סי' רעא סעיף ה (ואע"פ
958שכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ממנה, בקידוש היום חייבות, שנאמר זכור את יום
959וגו', ונאמר שמור את יום וגו', כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה, והואיל והנשים
960מוזהרות בשמירתו להשמר בו מעשיית מלאכה שהיא מצות לא תעשה כל מלאכה וגו', וכל מצות
961לא תעשה אף שהזמן גרמא נשים מוזהרות בה, הרי הן מוזהרות גם כן בזכירתו, דהיינו
962קידוש היום).
963[2167] היינו שאף שיתבאר בסמוך, שלדברי
964האומרים שהבדלה מדברי סופרים יש אומרים שאין הנשים חייבות בה, והרי גם לדעה
965הראשונה ההבדלה על הכוס היא מדברי סופרים.
966מכל מקום כיון שלדעה הראשונה עיקר ההבדלה היא מן התורה, וגם
967הנשים חייבות בה, לכן גם תקנת חכמים להבדיל על הכוס, היא גם על הנשים כמו האנשים.
968וראה מראי מקומות וציונים.
969ולענין עשיית מלאכה על ידי הנשים, קודם
970הבדלה, ראה לקמן סי' רצט סי"ח.
971[2168] תוס' רבינו יהודה ברכות כ, ב בשם
972ר"ת (ואין נראה לרבינו יעקב, דהא תינח קידוש דכתיבא, הבדלה מאי איכא למימר).
973שבלי הלקט השלם סי' קל (דקידוש הוא מן התורה כדנפקא לן מזכור את יום השבת לקדשו, אבל
974הבדלה אינה אלא מדרבנן). מ"מ שם (ויש אומרים שההבדלה אינה אלא מדברי סופרים,
975אבל הקידוש הוא דבר תורה). ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח (כתב הר"ש ז"ל ...
976דאין הבדלה תלויה בשמירת שבת, אלא רבנן אסמכוה אקרא). ב' הדיעות במאירי ברכות כ, ב
977ד"ה נתגלגל (ולדעת זה, הבדלה מן התורה כקידוש ... ויש מפרשים שאין חיוב הבדלה
978אלא מדברי סופרים).
979[2169] ארחות חיים שם (כתב הר"ש ז"ל
980נשים אין מבדילות לעצמן, דאין הבדלה תלויה בשמירת שבת, אלא רבנן אסמכוה אקרא).
981שו"ע ס"ח (ויש מי שחולק).
982[2170] כדלעיל סי' יז ס"א (כל מצות עשה
983שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים מהם, חוץ ממצות פרטיות שיתבאר בעזר ה').
984[2171] תוס' קח, ב ד"ה שאף (שאף
985הן היו באותו הנס, ואי לאו האי טעמא
986לא היו חייבות, משום דנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא, אע"ג דארבעה כוסות
987דרבנן, כעין דאורייתא תיקון). וברכות כ, ב ד"ה בתפלה (הלל דרבנן, ונשים
988פטורות מהאי טעמא דמצות עשה שהזמן גרמא הוא).
989וכן הוא לעיל סי' קו ס"ב (והנשים
990פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא, אפילו היא מדברי סופרים, כגון הלל וקידוש הלבנה).
991לקמן סי' תעב סכ"ה (שהנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא, בין של
992תורה בין של דברי סופרים). סי' תעט ס"ז (שהנשים פטורות מכל
993הלל).
994[2172] כדלעיל סי' רעא ס"ה (שנאמר
995זכור את יום וגו', ונאמר שמור את יום וגו', כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה, והואיל
996והנשים מוזהרות בשמירתו להשמר בו מעשיית מלאכה שהיא מצות לא תעשה כל מלאכה וגו',
997וכל מצות לא תעשה אף שהזמן גרמא נשים מוזהרות בה, הרי הן מוזהרות גם כן בזכירתו,
998דהיינו קידוש היום).
999[2173] כדלעיל סי' רצא ס"ח (שלכל מעשה
1000שבת איש ואשה שוין, מטעם שנתבאר בסי' רע"א).
1001[2174] ארחות חיים שם (דאין הבדלה תלויה בשמירת
1002שבת, אלא רבנן אסמכוה אקרא).
1003[2175] שמיני י, י. שבועות יח, ב (אמר רבי
1004חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המבדיל על היין במוצאי שבתות הויין לו בנים זכרים,
1005דכתיב להבדיל בין הקדש ובין החול). מ"מ שם (ילפינן ליה מדכתיב ולהבדיל).
1006וגם נוסח ההבדלה למדים מפסוק זה, כדלקמן סי' תצא ס"ב (לפי
1007שסדר הבדלות הכתובות בתורה הוא מונה, בין קדש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים כו'). וכמבואר ברש"י חולין כו, ב ד"ה
1008סדר (סדר הבדלות האמורות בתורה הוא מונה, ולהבדיל בין הקדש וגו', ויבדל בין האור
1009ובין החושך, ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי).
1010[2176] מאירי שם לדעה הב' (ויש מפרשים שאין
1011חיוב הבדלה אלא מדברי סופרים אף לאנשים, ומכל מקום נשים חייבות בה מדברי סופרים
1012כאנשים, שתקנת חכמים בהבדלה כמצוות התורה בקידוש). ריטב"א פסחים נד, א (ואפילו
1013תימא הבדלה מצות עשה שהזמן גרמא חייבות בה, דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון).
1014מגיד משנה שם (ואם היא מדבריהם, דומיא דקידוש תקנוה).
1015וראה לקוטי שיחות חל"א ע' 102.
1016[2177] מ"א ס"ק יא (ועי' סי'
1017תקפ"ט ס"ו דאם כבר הבדילו האחרים, אסור להבדיל לנשים).
1018והיינו כדלקמן סי' תקפט ס"ב (אבל אנשים לא יברכו להן, אם
1019כבר יצאו ידי חובתם ואינן תוקעים רק בשביל הנשים, לפי שהיא ברכה לבטלה, שהרי הנשים
1020בעצמן אינן חייבות בברכה זו שיברך זה להוציאן ידי חובתן בברכה זו, אלא שלהן בעצמן
1021הרשות בידן לברך מטעם שנתבאר שם, אבל אחר למה יברך בחנם).
1022[2178] ב"ח סוף הסי' (המנהג הוא דאפילו
1023כשהן לעצמן חייבין בהבדלה, ושומעין הבדלה מפי אנשים. ומכל מקום אם האשה יכולה
1024להבדיל בעצמה מבדלת בעצמה, ואפילו יש שם אנשים שיכולה לשמוע מפיהם, אפילו הכי רשאה
1025ושלטאה להבדיל לעצמה). מ"א שם (וב"ח כתב אפילו למ"ד שפטורות, מכל
1026מקום יכולין להבדיל לעצמן, כמו בשופר ולולב).
1027[2179] סעיף ג (ומכל מקום אפילו נקבות וודאים,
1028וכן עבדים, אם ירצו להתעטף בציצית ולברך הרשות בידן, כמו שנוהגין בשאר מצות עשה
1029שהזמן גרמא ... אין להם להתלבש בציצית, כיון דגם האנשים אינם חייבים במצוה זו אלא
1030אם כן יש להן טלית בת ד' כנפות, ואינו חובת הגוף כמו שופר ולולב, שהנשים נוהגות
1031להחמיר על עצמן).
1032וכן הוא לעיל סי' ע ס"א (נשים ועבדים פטורים מקריאת שמע
1033מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא ... וכן פטורין מברכות קריאת שמע ... ואם רצו לברך
1034גם שאר ברכות של קריאת שמע וגם פסוקי דזמרה וברכותיה הרשות בידם).
1035לקמן סי' תקפט ס"ב (וכבר נתבאר בסי' י"[ז] דנהגו
1036הנשים לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא, על כן גם כאן יברכו הנשים לעצמן).
1037סי' תרמ ס"ב (ואפילו נקבות וודאות אם ירצו לישב בסוכה
1038ולברך הרשות בידם).
1039*
1040ואף שהט"ז חולק וסובר שכאן אינה יכולה לברך בעצמה. יתבארו
1041בקונטרס אחרון ס"ק ג, ההוכחות שגם כאן יכולה לברך בעצמה.
1042[2180] שהאיש חייב מדברי סופרים, והאשה פטורה,
1043ואינה יכולה להוציא את האיש.
1044[2181] סעיף ו (וכיון שהנשים חייבות
1045בקידוש היום מן התורה כמו האנשים, יכולות להוציא את האנשים ידי חובתם. אלא שלכתחלה
1046אין להורות כן לשואל הלכה למעשה (שלא יבאו לזלזל במצות)).
1047[2182]
1048תוכן המשך הדברים בקונטרס אחרון זה:
1049בפנים
1050סי"ב באה ההכרעה (כסברא האחרונה), שמן הדין אסור לטעום מאומה אם מצפה שלמחר
1051יהיה לו כוס להבדיל עליו.
1052ואף
1053שלא מצינו בפוסקים הכרעה במחלוקת זו לענין הבדלה. מכל מקום מצינו הכרעת הטור
1054ושו"ע בסי' קפב לענין ברכת המזון, כדעת האוסרים, והם למדו זאת מדין הבדלה,
1055הרי שזאת היא ההכרעה אף לענין הבדלה.
1056ואף
1057שהמ"א חלק שם על הטור ושו"ע, ומסיק כדעת המתירים, ולפי דבריו אין הכרעה
1058בין שתי הדעות לענין הבדלה. מכל מקום גם ברא"ש ורשב"א נתפרש כדברי הטור
1059ושו"ע.
1060ואף
1061שהמ"א מוכיח שהבדלה על הכוס חמורה יותר מברכת המזון על הכוס, ואין להוכיח
1062מהבדלה לברכת המזון. מכל מקום גם הם אינם לומדים זאת מסברא, אלא מהמפורש בברייתא,
1063שאם יש לו רק כוס אחד, אוכל לפני הבדלה, כדי שיברך ברכת המזון על הכוס.
1064ואף
1065שהמ"א הוכיח שכוס קידוש קודם לכוס ברכת המזון, אף שיכול לקדש על הפת, ומכל
1066שכן שהוא קודם להבדלה. מכל מקום כוס ברכת המזון קודם לאיסור אכילה לפני כוס הבדלה.
1067ומבאר הטעמים לקדימות אלו.
1068ואף
1069שהמ"א הוכיח מדברי הרי"ף, שאיסור אכילה קודם הבדלה חמור יותר מכוס ברכת
1070המזון, ולכן אף שסעודת ליל יום טוב שחל במוצאי שבת, נדחית מפני איסור אכילה קודם
1071הבדלה, מכל מקום אינה נדחית מפני כוס ברכת המזון.
1072זוהי
1073אמנם שיטת ופירוש הרי"ף בברייתא, אמנם קיי"ל כפירוש הרא"ש בברייתא,
1074שחיוב כוס ברכת המזון עדיף וחמיר מאיסור אכילה קודם הבדלה, וכשם שחיוב כוס ברכת
1075המזון אינו דוחה את סעודת יום טוב, כך גם איסור אכילה קודם הבדלה אינו דוחה את
1076סעודת ליל יום טוב שחל במוצאי שבת.
1077וגם
1078בלאו הכי לא קיי"ל בזה כרי"ף, דהא קיי"ל שאומרים יקנה"ז על
1079הפת, ואין סיבה לדחות את סעודת ליל יום טוב שחל במוצאי שבת. ולכן לא הובאה בפנים
1080הלכה זו מהרי"ף ומ"א.
1081ומכל
1082זה מובן שהעיקר הוא כדעת האומרים, שהן איסור אכילה קודם הבדלה, והן חיוב כוס בברכת
1083המזון, דוחים את הסעודה למחר. אמנם כיון שמסקנת המ"א לענין כוס ברכת המזון
1084יכולה להיות רק לדברי המתירים בהבדלה, "הילכך במקום הצורך אפשר להקל
1085כהר"ר יונה", והיינו כמבואר בפנים סי"ב (אלא אם כן הוא אדם חלש
1086שקשה לו להתענות עד שיביאו לו כוס למחר, אזי יכול לסמוך על סברא הראשונה להקל
1087בדברי סופרים).
1088והנה
1089כל המחלוקת הזאת וההכרעה הם בענין אכילה קודם ההבדלה, כשמצפה למחר שיזדמן לו יין. ולא נתפרש מהו
1090"למחר", אם הכוונה לבוקר או לצהרים. אמנם לענין ברכת
1091המזון נתבאר בטור, דהיינו שאין צריך לעבור אלא סעודת אחת ולא שתים. ואם כן אפשר
1092שכן הוא גם לענין הבדלה, שבבוקר עובר זמן סעודת הלילה, ובחצות היום עובר זמן סעודה
1093שנית.
1094לכללות קונטרס אחרון זה ראה הערות
1095וביאורים (ירות"ו) ח"ז ע' צז ואילך. כנישתא דבי רב ע' תשלא ואילך.
1096[2183]
1097שלפי האומרים שברכת המזון טעונה כוס, נתבאר בשו"ע שם ס"א (ולא יאכל אם
1098אין לו כוס לברך עליו, אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו, אפילו אם צריך לעבור זמן אכילה
1099אחת).
1100וכן הוא לעיל שם ס"א (ולא יאכל אם
1101אין לו כוס לברך עליו ומצפה שיהיה לו אחר כך, ואפילו אם צריך לעבור זמן אכילה אחת).
1102[2184] בטור שם (ולא יאכל אלא אם
1103כן יהיה לו כוס לברך עליו ברכת המזון, אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו, אפילו אם צריך
1104לעבור זמן אכילה אחת, כדחזינן באמימר שלן בתענית במוצאי שבת מפני שלא היה לו כוס
1105להבדיל עליו, דכיון שברכת המזון טעונה כוס אין חילוק בינו להבדלה).
1106ובב"י שם (מבואר בדבריו שהוא לומד
1107אותו מדין ההבדלה שיתבאר בסימן רצ"ו).
1108למדנו מכך שלדעתם כן היא ההכרעה גם
1109בהבדלה, שלא יטעם עד שיבדיל למחר.
1110[2185]
1111ס"ק א (דבר זה לא נמצא בפוסקים רק בטור ... לכן נראה לי דהמיקל לא הפסיד,
1112דאפילו בהבדלה יש מקילין).
1113ולפי דבריו אין הכרעה בין שתי הדעות
1114לענין הבדלה.
1115ויתירה מזו נתבאר לקמן "ואין מקום
1116למ"ש המג"א אלא לפי דעת הר"ר יונה", המתיר בהבדלה. נראה מכך
1117דעת המ"א לפסוק כדעת המתירים גם בהבדלה.
1118[2186]
1119ברכות פ"ח ס"ב, ופסחים פ"י סי"ז (אם יש לו כוס, ואינו מצפה
1120שימצא למחר יין יותר, מוטב שיאכל קודם שיבדיל, ויברך ברכת המזון והבדלה על אותו
1121כוס, ממה שיבדיל על הכוס ויברך ברכת המזון בלא כוס).
1122[2187]
1123ברכות נב, א ד"ה הנכנס (וראיתי לראב"ד ז"ל דאמימר יודע היה שלמחר
1124יהיה לו יין למזון ולהבדלה, אבל זה בשאינו בטוח שיהיה לו יין למחר, ויצטרך למחר לברך
1125בלא יין, וכיון שעכשיו יכול לברך שתיהן על הכוס, דוחין איסור האכילה קודם הבדלה
1126מפני הכוס לברכת המזון).
1127[2188]
1128סעיף ג (ואם אין לו אלא כוס אחד, ואינו מצפה שיהיה לו למחר, מוטב שיאכל קודם
1129שיבדיל, ויברך עליו ברכת המזון ואחר כך יבדיל עליו, ממה שיברך ברכת המזון בלא כוס).
1130וכן הוא לקמן סי"ג לפי דעה זו (במה
1131דברים אמורים כשאינו מצפה שיהיה לו למחר עוד כוס שיוכל לברך עליו ברכת המזון).
1132[2189] היינו אף שהמ"א ביאר
1133שהבדלה על הכוס חמורה יותר מברכת המזון על הכוס, ואין להוכיח מהבדלה לברכת המזון.
1134מכל מקום גם הם אינם לומדים זאת מסברא, אלא מהמפורש בברייתא, שאם יש לו רק כוס אחד
1135אוכל לפני הבדלה, כדי שיברך ברכת המזון על הכוס.
1136שהיא ההלכה שבפנים סי"ג (ואם אין
1137לו אלא כוס אחד והוא רוצה לסעוד ... הרי זה סועד קודם הבדלה ... שמוטב שידחה איסור
1138האכילה קודם הבדלה משיברך ברכת המזון בלא כוס אחר הבדלה).
1139וכן השיב לדברי המ"א, באליה רבה סי'
1140קפב ס"ק ב (הטור למד זה מהבדלה, והקשה מג"א דשאני הבדלה דאסור לטעום
1141משום אסכרה. ולי נראה דהא בפסחים דף ק"ה אמרינן דמותר לאכול קודם הבדלה כדי
1142שיברך על הכוס). ונתבאר במחצית השקל על המ"א שם.
1143[2190] תוכן הקטע שלפנינו:
1144המ"א
1145מוכיח שאם אין לו כוס לברכת המזון אינו צריך לדחות סעודתו, שהרי אף שיכול לקדש על
1146הפת, מכל מקום נדחה כוס ברכת המזון מפני כוס קידוש (כדמוכח מהברייתא).
1147ועל
1148זה מבאר כאן את סדר העדיפויות, לפי המבואר בפוסקים:
1149(א)
1150כוס הבדלה דוחה כוס קידוש (כדעת הטור ושו"ע). כי אם אין לו יין נדחית ההבדלה
1151לגמרי, משא"כ הקידוש שיכול לקדש על הפת.
1152(ב)
1153כוס קידוש דוחה כוס ברכת המזון (כדמוכח מהברייתא). כי מצוה מן המובחר לקדושי
1154אחמרא, והיא עיקר תקנת חכמים, משא"כ כשמחסר הכוס לברכת המזון לא נדחית מצות
1155ברכת המזון.
1156(ג)
1157כוס ברכת המזון דוחה איסור טעימה קודם הבדלה (כמבואר בברייתא). כי אם יאכל ויברך
1158בלא כוס חיסר מצות הכוס לגמרי. משא"כ באכילה קודם הבדלה לא חיסר כלום ממצות
1159הבדלה.
1160(ד)
1161ממה שאיסור אכילה קודם הבדלה דוחה את הסעודה למחר, מוכיחים הטור וב"י, שגם
1162כוס ברכת המזון דוחה את הסעודה.
1163[2191]
1164שהמ"א ממשיך להוכיח שם (ועוד קשה, דאמרינן בפסחים דף ק"ה, אם אין לו אלא
1165כוס אחד אומר עליו קידוש היום, משמע דאוכל בלא כוס ... קשה דלקדש אריפתא ויברך על
1166הכוס).
1167שהיא הברייתא שם קה, סע"א (ואם אין
1168לו אלא כוס אחד אומר עליו קידוש היום).
1169וכן נפסק לעיל סי' רעא ס"ח (מי
1170שאין ידו משגת לקנות יין לקידוש שבלילה, ולהכין צרכי סעודה לכבוד הלילה ולכבוד
1171היום, ויין לקידוש שביום, הרי קידוש הלילה קודם לכל, לפי שהוא מן התורה).
1172ושואל המ"א, מדוע לא נאמר שיקדש על
1173הפת וישאר היין לכוס ברכת המזון. ומכאן מוכיח המ"א, שכוס ברכת המזון אינו
1174דוחה סעודתו.
1175[2192]
1176י, א ד"ה אמר רבא (דהא אפשר לקדושי אריפתא, אלא דאי לא משום שלום ביתו
1177ופרסומי ניסא, מצוה מן המובחר [עדיף] טפי בחמרא, כדאמרינן זכרהו על היין בכניסתו).
1178וכן נפסק לעיל סי' ערב סוף סי"א
1179(ומכל מקום מצוה מן המובחר לקדש לעולם על היין), ושם נסמן (הערות 565. 575).
1180וסי' רסג ס"ד (ואם אין ידו משגת
1181לקנות יין לקידוש ונר לשבת, נר שבת קודם. ואף על פי שקידוש היום הוא מן התורה, מכל
1182מקום על היין אינו אלא מדברי סופרים, וגם אפשר לקדש על הפת, ולפיכך נר שבת קודם
1183משום שלום ביתו).
1184[2193]
1185על מה שנפסק בשו"ע שם סי"א (אם אין לו אלא כוס אחד ... מוטב שיניחנו
1186להבדלה), כתב המ"א שם (שיניחנה להבדלה. התוספות פרק ערבי פסחים והאגודה
1187חולקין על זה וסוברים דקידוש עדיף). והיינו שקידוש על היין קודם אפילו להבדלה על
1188היין, אף שאפשר לקדש על הפת, ואי אפשר להבדיל על הפת.
1189[2194]
1190פסחים קיג, א ד"ה דמשייר (דוקא קידוש לילה קודם לכיבוד יום, אבל הבדלה אינה
1191קודמת).
1192[2195]
1193פסחים סי' צו (דמשייר מקידושא לאבדלתא, ב[מונ]ע שתייתו משום הבדלה). אבל קידוש
1194קודם להבדלה.
1195[2196]
1196טושו"ע סי' רצו ס"ד (מי שאין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולהבדלה, יקנה
1197להבדלה, משום דקידוש אפשר בפת). שו"ע סי' רעא סי"א (אם אין לו אלא כוס
1198אחד, מקדש בו בלילה ... והיינו דוקא כשיש לו כוס אחר להבדלה, שאם לא כן, מוטב
1199שיניחנה להבדלה, שאי אפשר בפת, משיקדש עליו ולא יהא לו יין להבדלה).
1200וכן נפסק לעיל שם סכ"א (וכל זה
1201כשיש לו כוס אחר להבדלה, שאם לא כן מוטב שיניחנו להבדלה ויקדש על הפת, ממה שיקדש
1202עליו ולא יהיה לו על מה להבדיל).
1203ולפי זה תוקשה קושית המ"א, מה טעם
1204אמרינן קידוש עדיף, ואין משאירים הכוס לברכת המזון.
1205[2197] אם אין לו לא יין ולא חמר
1206מדינה.
1207[2198] שיכול לקדש על הפת.
1208[2199] כדלעיל סי' רעא ס"ב
1209(ותקנו חכמים שתהא זכירה זו על כוס של יין ... מן התורה אין צריך אלא זכירה בדברים
1210בלבד בלא יין, והרי זכרו בתפלה).
1211ואם כן יש לומר, שאף שברכת המזון על
1212הכוס חמור שדוחה סעודתו, מכל מקום נדחית ברכת המזון על הכוס מפני תקנת הקידוש על
1213היין.
1214וכן הוא לעיל סי' קפב, שאף לפי מ"ש
1215שם ס"א (ולא יאכל, אם אין לו כוס לברך עליו ומצפה שיהיה לו אחר כך, ואפילו אם
1216צריך לעבור זמן אכילה אחת), מכל מקום נתבאר לעיל שם סוף ס"ב (שקידוש קודם
1217לברכת המזון, מפני שהוא טעון כוס לדברי הכל, ואף שאפשר לקדש על הפת, מכל מקום עיקר
1218הקידוש נתקן על היין, כמו שיתבאר בסי' רע"א).
1219והיינו כדלעיל סי' רעא סכ"א (אע"פ
1220שיכול לקדש על הפת, וגם על היין אינו אלא מדברי סופרים, מכל מקום כיון שעיקר קידוש
1221זה הוא מן התורה גם היין שלו קודם לכל).
1222יוצא אם כן, שכוס הבדלה קודם לכוס
1223קידוש, וכוס קידוש קודם לכוס ברכת המזון; אלא שמכל מקום מוכח, שאם אין לו כוס לברך
1224עליו, ומצפה שיהיה לו אחר כך, צריך לעבור זמן אכילה אחת, כפסק הטור ושו"ע,
1225דלא כמ"א.
1226[2200]
1227שיין הבדלה קודם ליין קידוש, ויין קידוש קודם לכוס ברכת המזון.
1228[2201] כפי שנתבאר לעיל (הערה 2189).
1229[2202] היינו שכיון שמוכח
1230בברייתא "דכוס ברכת המזון עדיף מאיסור טעימה קודם הבדלה", לכן הוכיחו
1231הטור וב"י סי' קפב (כדלעיל הערה 2184),
1232שכשם שאיסור אכילה קודם הבדלה דוחה הסעודה, כך גם כוס ברכת המזון דוחה סעודה.
1233[2203] תוכן הקטע שלפנינו:
1234מכל
1235האמור לעיל מובן שהעיקר הוא כדעת האומרים, שהן איסור אכילה קודם הבדלה, והן חיוב
1236כוס בברכת המזון, דוחים את הסעודה למחר.
1237אמנם
1238כיון שמסקנת המ"א לענין כוס ברכת המזון יכולה להתקיים רק לדברי המתירים
1239בהבדלה, "הילכך במקום הצורך אפשר להקל כהר"ר יונה", אף לענין
1240הבדלה.
1241ולכן
1242נתבאר בפנים סי"ב (אלא אם כן הוא אדם חלש שקשה לו להתענות עד שיביאו לו כוס
1243למחר, אזי יכול לסמוך על סברא הראשונה להקל בדברי סופרים).
1244[2204]
1245אחר שנתבארה ההוכחה
1246מהברייתא, שכיון שחיוב כוס ברכת המזון חמור ועדיף מאיסור האכילה קודם הבדלה. שוב
1247אין לפרש את מסקנת המ"א (שאין לדחות את הסעודה משום חיוב ברכת המזון על
1248הכוס), אלא אם כן נאמר כדעת רבינו יונה (שאין לדחות את הסעודה גם משום חיוב הבדלה
1249על הכוס), שהיא דעה הראשונה בפנים סי"ב (והערה 2123).
1250וראה מה שדנו בזה בהערות וביאורים
1251ירות"ו ח"ז ע' קה ואילך.
1252[2205] היינו שאף שהמ"א לא
1253דן בב' הדעות שהובאו כאן בפנים לענין הבדלה, מכל מקום, כיון שמה שכתב בסי' קפב
1254לענין ברכת המזון, אין מקום לדבריו אלא לפי דעת המתירים כאן בהבדלה. לכן יש להקל
1255בהבדלה במקום הצורך.
1256[2206] תוכן הקטע שלפנינו:
1257המ"א
1258הוכיח מדברי הרי"ף, שאיסור אכילה קודם הבדלה חמור יותר מכוס ברכת המזון, ולכן
1259אף שסעודת ליל יום טוב שחל במוצאי שבת, נדחית מפני איסור אכילה קודם הבדלה, מכל
1260מקום אינה נדחית מפני כוס ברכת המזון.
1261ועל
1262זה מבאר כאן, שזוהי אמנם שיטת הרי"ף, דאיסור טעימה קודם הבדלה חמיר מכוס ברכת
1263המזון, וחיוב ברכת המזון על הכוס אינו דוחה את איסור אכילה קודם הבדלה, ומה שהובא
1264לעיל מהברייתא, שאוכל תחלה ומבדיל אחר כך, כדי שיוכל לברך ברכת המזון על הכוס,
1265מפרש הרי"ף דמיירי ביושב ואוכל מבעוד יום, שאז יכול להמשיך סעודתו קודם
1266הבדלה.
1267אמנם
1268קיי"ל כפירוש הרא"ש בברייתא, שחיוב כוס ברכת המזון עדיף וחמיר מאיסור
1269אכילה קודם הבדלה, וכשם שחיוב כוס ברכת המזון אינו דוחה את סעודת יום טוב, כך גם איסור
1270אכילה קודם הבדלה אינו דוחה את סעודת ליל יום טוב שחל במוצאי שבת.
1271וגם
1272בלאו הכי לא קיי"ל בדין הנ"ל כרי"ף, דהא קיי"ל שאומרים
1273יקנה"ז על הפת, ואין סיבה לדחות את סעודת ליל יום טוב שחל במוצאי שבת.
1274[2207]
1275במ"א שם (ואין לומר משום כבוד שבת ויום טוב שרי לאכול בלא כוס. דהא להבדלה
1276מדמינן ליה, ובהבדלה אפילו במוצאי שבת ליום טוב אסור לאכול, כמ"ש הרי"ף
1277פרק אלו דברים).
1278[2208]
1279ברכות לט, א (והא דאמימר דבת טות, לא שנא מוצאי שבת לחול ולא שנא מוצאי שבת ליום
1280טוב).
1281והיינו שהרי"ף סובר שאם
1282אין לו יין לאמירת
1283יקנה"ז, ביום טוב שחל במוצאי שבת, הצריכוהו לדחות סעודתו כדי לא לאכול קודם
1284הבדלה, ואין מתירין האכילה קודם הבדלה משום כבוד שבת.
1285ומכאן מוכיח המ"א שאיסור אכילה
1286קודם הבדלה חמור יותר מכוס ברכת המזון, שהרי אף שסעודת ליל יום טוב שחל במוצאי שבת
1287נדחית מפני איסור אכילה קודם הבדלה, מכל מקום אין הסעודה נדחית מפני כוס ברכת
1288המזון.
1289[2209]
1290הרי"ף סובר באמת "דאיסור טעימה קודם הבדלה חמיר מכוס ברכת המזון, ולהכי
1291דחינן סעודת יום טוב בשביל איסור זה, ולא בשביל כוס ברכת המזון".
1292ומה שהובא לעיל מהברייתא, שאוכל תחלה
1293ומבדיל אחר כך, כדי שיוכל לברך ברכת המזון על הכוס, הנה בתחלת דבריו שם הביא את
1294פירוש הירושלמי ברכות פ"ח ה"א (ובגמרא דבני מערבא מפרש … היה יושב ואוכל
1295והחשיך במוצאי שבת, ואין שם אלא אותו הכוס).
1296והיינו דמיירי ביושב ואוכל מבעוד יום,
1297שאז יכול להמשיך סעודתו קודם הבדלה, כדלקמן סי' רצט ס"ב (אם היה יושב ואוכל
1298מבעוד יום אינו צריך להפסיק ... ורשאי להמשיך בסעודתו כמה שירצה תוך הלילה כיון
1299שהתחיל בהיתר).
1300[2210]
1301ברכות פ"ה ס"ב, ופסחים פ"י סי"ז (אם יש לו כוס, ואינו מצפה
1302שימצא למחר יין יותר, מוטב שיאכל קודם שיבדיל, ויברך ברכת המזון והבדלה על אותו
1303כוס, ממה שיבדיל על הכוס ויברך ברכת המזון בלא כוס).
1304[2211] הם הרשב"א וטור
1305ושו"ע, כמובא לעיל בתחלת הקונטרס אחרון.
1306[2212]
1307דלא כמ"א כאן ס"ק ח (לא יאכל, ואפילו במוצאי שבת ליום טוב (הרי"ף)).
1308והוא הרי"ף (שהובא לעיל) בברכות לט, א (והא דאמימר דבת טות, לא שנא מוצאי שבת
1309לחול ולא שנא מוצאי שבת ליום טוב).
1310[2213]
1311שכל ההלכה הזאת שברי"ף, שייכת רק לדעת הפוסקים שאין אומרים יקנה"ז על
1312הפת, ולכן אם אין לו יין ליקנה"ז ידחה את הסעודה.
1313משא"כ לפי מה שנפסק בפנים
1314סי"א שאם אין לו יין (ולא חמר מדינה) יכול לומר יקנה"ז על הפת, ליכא
1315להלכה זו של הרי"ף.
1316[2214]
1317פ"י סי' יז (ויקנה"ז
1318יעשה על השכר, וזה טוב יותר ממה שיעשה הבדלה שלא כהלכתא מכח טפלה). הובא בטור
1319(ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שיותר טוב לעשות ההבדלה והקידוש שניהם על
1320השכר). דעה הב' בשו"ע שם (ויש אומרים שיותר טוב לומר הקידוש והבדלה שניהם על
1321השכר).
1322והיא הדעה הב' שבפנים סי"א (ויש
1323אומרים שיותר טוב לומר הקידוש וההבדלה על כוס של שכר).
1324[2215]
1325בברכות לח, ב (לאוקמא להא מתניתא במוצאי שבת ליום טוב ... ליתא, דלא אשכחן הבדלה
1326על הפת כל עיקר), ולכן אם אין לו יין ליקנה"ז ידחה את הסעודה.
1327וכן נתבאר באליה רבה ס"ק י (דהרי"ף
1328לטעמיה דאין מבדילין על הפת אפילו במוצאי שבת ליום טוב, אבל למאי דקי"ל
1329דמבדילין כדלעיל, ודאי אוכל).
1330[2216]
1331"לא יאכל, ואפילו במוצאי שבת ליום טוב (הרי"ף)".
1332[2217] ותירצו בפרי מגדים
1333ובלבושי שרד ובהגהות רע"ק איגר, שהמ"א מיירי שאין לו פת, ולכן לא יאכל
1334כלום בלא קידוש והבדלה.
1335[2218] תוכן הקטע שלפנינו:
1336בפנים
1337סי"ב הובאה מחלוקת הפוסקים, אם מותר לטעום קודם הבדלה, כשאין לו יין ומצפה למחר שיזדמן לו
1338יין. ולא נתפרש מהו "למחר", אם הכוונה לבוקר או לצהרים.
1339אמנם
1340לענין אין לו יין לברכת המזון נתבאר בטור ושו"ע, שאין צריך לעבור אלא סעודת
1341אחת ולא שתים. ואם כן אפשר שכן הוא גם לענין הבדלה, שבבוקר עובר זמן סעודת הלילה,
1342ובחצות היום עובר זמן סעודה ב'.
1343[2219]
1344שבת י, א (שעה ... ששית מאכל תלמידי חכמים. מכאן ואילך כזורק אבן לחמת). טור ושו"ע
1345או"ח סי' קנז ס"א (ואם הוא תלמיד חכם ועוסק בלימודו, ימתין עד שעה ו',
1346ולא יאחר יותר, דהוי כזורק אבן לחמת, אם לא טעם מידי בצפרא).
1347[2220]
1348לעיל שם ס"א (צריך למהר לאכול סוף שעה ששית, שאסור להתענות בשבת עד חצות).
1349[2221]
1350ס"ק ד (ומכל מקום נראה לי דאם מצפה שיביאו לו, ימתין עכ"פ עד חצות לילה).
1351ולעיל שם ס"ג (ויש לו להמתין על כל פנים עד חצות לילה).
1352[2222] לפום ריהטא נראה תוכן
1353הדברים (ראה מה שדנו בזה בהערות וביאורים ירות"ו ח"ז ע' קיד ואילך):
1354הטור כותב שצריך לעבור סעודה אחת, כמו
1355אמימר.
1356ויש להסתפק אם הכוונה היא שצריך לעבור
1357סעודה אחת ולא שתים (ואסור לאכול עד סוף זמן סעודה שנית), או שצריך לעבור סעודה
1358אחת ולא יותר (ויכול לאכול אחר סיום סעודה ראשונה).
1359והיינו שאם אין לו כוס לברכת המזון
1360בסעודת היום, אזי סעודה ראשונה היא במשך היום, וסעודה שנית היא עד חצות לילה. ואם
1361אין לו כוס להבדלה, אזי סעודה ראשונה היא במשך הלילה, וסעודה שנית היא עד חצות
1362היום.
1363[2223]
1364תוכן המשך הדברים בקונטרס אחרון זה:
1365מה
1366שנתבאר כאן בפנים סי"ג, שהיתר האכילה קודם הבדלה, הוא רק למי שנוהג לעולם
1367כהאומרים שברכת המזון טעונה כוס, כבר הובא לעיל (הערה 2137),
1368האמור בגמרא, שאין להקדים האכילה לפני הבדלה אלא למאן דאמר ברכת המזון טעונה כוס.
1369ועל זה מוסיף ומבאר, שלמעשה היינו דוקא למי שנוהג לעולם כהאומרים שטעונה כוס.
1370פרט
1371זה לא נתפרש כאן בפוסקים. ולמד זאת רבינו מדין שתיית כוס ברכת המזון לפני ההבדלה,
1372דלקמן סי' רצט ס"ו (למי שנזהר לעולם לברך ברכת המזון על הכוס. אבל מי שמברך
1373לפעמים בלא כוס, לפי שסומך על האומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס, אסור לו לשתות
1374עתה מכוס ברכת המזון קודם הבדלה), ושם נסמן (הערה 2454).
1375ומוכיח
1376כן מדברי הרמב"ם, לענין שתיית כוס ברכת המזון לפני הבדלה. ואף ששיטת
1377הרמב"ם היא לברך ולהבדיל על אותו כוס, ולא קיי"ל כן. מכל מקום יש ללמוד
1378מדבריו, שאין לשתות הכוס לפני הבדלה, למרות המבואר בדבריו שהמנהג הוא לברך ברכת
1379המזון על הכוס. וכן יש לפרש דעת הרשב"א, דקיי"ל כוותיה, אף שלא נתפרש כן
1380בדבריו.
1381ומכל
1382זה יש ללמוד אף לנידון דידן, שאין להקדים האכילה לפני הבדלה, אלא למי שנוהג לעולם
1383כהאומרים שטעונה כוס.
1384לכללות קונטרס אחרון זה ראה הערות
1385וביאורים (ירות"ו) ח"ז ע' קכ ואילך. כנישתא דבי רב ע' תשמ ואילך.
1386[2224]
1387"ונראה
1388לי דמי שאינו נזהר בכל השנה לברך על כוס, דסבירא ליה כמאן דאמר דאין טעון כוס, גם
1389עתה אסור לשתות ממנו". וכן נפסק לקמן שם ס"ו.
1390[2225]
1391שרק אז אסור.
1392[2226]
1393לענין טבילת ערב שבת בשבת שלפני תשעה באב (ומי שטובל בכל ערב שבת לשם מצוה, מותר
1394לטבול גם בשבת זו (של"ה). מיהו מי שמבטלה לפעמים, מפני שטרוד בעסקיו או מפני
1395הצינה, גם עכשיו אסור לטבול).
1396[2227] היינו שכיון שבמשך השנה
1397סומך לפעמים על האומרים שאינה טעונה כוס, לכן אם אין לו אלא כוס אחד במוצאי שבת,
1398אינו יכול לסמוך על האומרים שטעונה כוס, ולאכול קודם הבדלה.
1399כלל זה הובא גם לקמן סי' שא בקונטרס
1400אחרון ס"ק ה (והאיך נקטינן קולי דסתרי אהדדי). סי' תצג ס"ז (אינו יכול
1401לתפוס קולי המנהגים ... כיון שב' קולות אלו סותרות זו את זו). סי' תקצ סוף
1402ס"ז (ואינו יכול לתפוס קולות של שתי הסברות, כיון שהן סותרות זו את זו).
1403ומקורו בעירובין ז, א (כל היכא דמשכחת
1404תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי, כעין מחלוקת ב"ש וב"ה, לא ליעבד כי
1405קוליה דמר וכי קוליה דמר, ולא כחומריה דמר וכי חומריה דמר, אלא או כי קוליה דמר
1406וכחומריה עביד, או כקוליה דמר וכחומריה עביד).
1407ויתירה מזו נתבאר לקמן סי' תמה בקונטרס
1408אחרון ס"ק ב (כיון דלמר איכא קולא וחומרא ולמר איכא קולא וחומרא ... וכהאי
1409גוונא אף בדרבנן נקטינן כחומרי דמר וחומרי דמר, כמה שכתבו התוס' סוף פ"ק
1410דביצה, וכן הוא בר"ן שם לדעת הרז"ה).
1411והיינו כמבואר בתוס' ביצה יד, א ד"ה
1412איכא (אע"ג דבשל סופרים הלך אחר המיקל, הואיל ולכל אחד ואחד יש קולא וחומרא מכל
1413צד עבדינן לחומרא). ובר"ן שם ו, ב (וכתבו בתוספות, וכן הר"ז הלוי
1414ז"ל, דכיון דבכל חד מהני לישנא איכא קולא וחומרא, נקטינן חומרי דכל חד, דליכא
1415למימר הלך אחר המיקל, כיון דכל חד מינייהו מיקל ומחמיר).
1416וראה חידושי צמח צדק עד, א. כללי הפוסקים
1417וההוראה כלל מא, וכלל נו*.
1418[2228]
1419פכ"ט הי"ב (היה אוכל בשבת ויצא השבת, והוא בתוך סעודתו, גומר סעודתו
1420ונוטל ידיו ומברך ברכת המזון על הכוס, ואחר כך מבדיל עליו).
1421שהיא ההלכה דלקמן סי' רצט ס"ז (אם
1422אין לו עוד יין לכוס הבדלה, צריך להבדיל עליו מיד קודם שישתה ממנו אחר ברכת המזון,
1423ולא יאחר ההבדלה עם השתיה לאחר זמן, לפי שצריך לשתות מכוס ברכת המזון מיד אחר ברכת
1424המזון).
1425אלא שהרמב"ם לא חילק בין יש לו עוד
1426יין לבין אין לו עוד יין, ופסק שבכל אופן "אחר כך מבדיל עליו", היינו על
1427כוס ברכת המזון.
1428והראב"ד חלק על הרמב"ם (והוא
1429שאין לו אלא אותו הכוס). וכדאמרינן בפסחים קב, ב בברייתא (ואם אין לו אלא כוס אחד
1430מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו), ובגמרא שם (אין לו שאני).
1431[2229]
1432"הכריחם לזה מה שאמרו פרק ערבי פסחים (דף ק"ב:) ... דקדושא ואבדלתא חדא
1433מלתא היא ויכול לאמרן על כוס אחד ... ורבינו ז"ל סבור דברכת המזון והבדלה הכל
1434הוא על מה שעבר".
1435והיינו שהרמב"ם סובר, שאחרי התירוץ
1436השני בגמרא שם (אלא הבדלה וקידוש חדא מילתא היא, ברכת המזון וקידוש תרי מילי נינהו),
1437שוב נדחה התירוץ הראשון שבגמרא שם (אין לו שאני), כי בין יש לו ובין אין לו, בכל
1438אופן מבדיל על כוס ברכת המזון.
1439וכמבואר במגדל עז שם (ואני אומר כבר
1440נדחה אותו תירוץ בשמעתין דיקנה"ז, והדר מיניה תלמודא לתרץ אלא קדושא ואבדלתא
1441חדא מילתא היא, כלומר ואין בכך משום חבילות, וממילא נמי כך ברכת המזון והבדלה).
1442*
1443ואף דלא קיי"ל בזה כהרמב"ם,
1444אלא כהראב"ד, וכדלקמן סי' רצט ס"ז (אינו יכול גם להבדיל עליו מיד קודם
1445שישתה ממנו, אלא יבדיל על כוס יין אחר אם יש לו, לפי שברכת המזון היא קדושה בפני
1446עצמה והבדלה היא קדושה בפני עצמה, ואין אומרים ב' קדושות על כוס יין אחד כשאפשר
1447לאמרן על ב' כוסות, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. אבל אם אין לו עוד יין
1448לכוס הבדלה, צריך להבדיל עליו מיד קודם שישתה ממנו אחר ברכת המזון).
1449מכל מקום בא להוכיח כאן מדברי הרמב"ם,
1450שלהאומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס, אין לשתות הכוס לפני הבדלה, למרות המנהג
1451לברך ברכת המזון על הכוס.
1452[2230] את כוס ברכת המזון לפני
1453הבדלה, כדלקמן סי' רצט ס"ו (מי שמברך לפעמים בלא כוס, לפי שסומך על האומרים
1454שברכת המזון אינה טעונה כוס, אסור לו לשתות עתה מכוס ברכת המזון קודם הבדלה).
1455[2231]
1456הלכות יד-טו (אם היה שם יין מביאין כוס מחזיק רביעית ... אע"פ שאין ברכת
1457המזון צריכה יין, אם בירך על היין כמנהג שאמרנו, צריך שידיח כוס של ברכה מבפנים
1458ולשטוף אותו מבחוץ, וימלאנו יין חי, וכיון שהגיע לברכת הארץ נותן לתוכו מעט מים
1459כדי שיהא ערב לשתיה).
1460[2232] אף ששתיית כוס ברכת המזון
1461אינה נזכרת בין עשרה דברים שנאמרו בכוס של ברכה (לעיל רס"י קפג), מכל מקום
1462מובן ששתיית הכוס היא עיקר עשרת הדברים האלה. וכיון שכתב הרמב"ם שאם בירך על
1463היין צריך לנהוג בו העשרה דברים, מכל שכן שצריך לשתות את הכוס.
1464[2233] אם כן למדנו מדברי
1465הרמב"ם כאן, שאף שנוהגים לברך ברכת המזון על הכוס, מכל מקום כיון שלדעתו
1466קיי"ל שברכת המזון אינה טעונה כוס, לכן אסור לשתות כוס ברכת המזון לפני
1467הבדלה.
1468[2234] כל האמור כאן הוא לענין
1469כוס ברכת המזון לפני הבדלה, משא"כ לענין כוס ברכת המזון קודם קידוש, כתב
1470הרמב"ם בהל' שבת פכ"ט הי"ג (היה אוכל וגמר אכילתו עם הכנסת שבת,
1471מברך ברכת המזון תחלה, ואחר כך מקדש על כוס שני).
1472והיינו שאין לשתות את כוס ברכת המזון
1473לפני הקידוש, וגם אין לקדש על כוס ברכת המזון, אלא יקדש תחלה על כוס שני. והוא
1474כדעה השנית דלעיל סי' רעא סי"ב (ויש אומרים שלא יטעום כלום מכוס של ברכת
1475המזון, שהרי לא קידש עדיין, ולפיכך לא יברך עליו בורא פרי הגפן, אלא יניחנו עד
1476לאחר שיטעום מכוס של קידוש ואז יטעום גם כן ממנו).
1477[2235]
1478"ולמאן
1479דאמר שלא יטעום, אינו מברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת המזון, ואינו שותה ממנו עד
1480לאחר קידוש".
1481[2236] כדאמרינן בפסחים קב, ב (אין
1482אומרים שתי קדושות על כוס אחד ... ברכת המזון וקידוש תרי מילי נינהו)
1483[2237]
1484יומא לג, א (דאמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות). ולכן מקדש תחלה על כוס שני.
1485[2238] ולכן פסק כאן
1486הרמב"ם, שלא יבדיל תחלה על כוס אחר, אלא יבדיל על כוס ברכת המזון.
1487[2239]
1488להרמב"ם, כדעת הרי"ף שהיא דעה הראשונה דלעיל סי' רעא סי"ב (שיש
1489אומרים שיברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת המזון ויטעמנו, ולא יברך שוב בורא פרי
1490הגפן על כוס של קידוש, שכבר נפטר בברכה זו).
1491[2240]
1492שכיון שאי אפשר לברך ברכת המזון וקידוש על כוס אחד, לכן התירו לשתות כוס ברכת
1493המזון לפני קידוש.
1494[2241]
1495על כוס אחד, דהבדלה וברכת המזון חדא מילתא היא.
1496ולפי זה היינו למדים מדברי הרמב"ם
1497שמותר לשתות כוס ברכת המזון לפני הבדלה.
1498[2242] סי' רעא ס"ק טז,
1499שהובא לעיל (ולמאן
1500דאמר שלא יטעום, אינו מברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת המזון, ואינו שותה ממנו עד
1501לאחר קידוש).
1502[2243]
1503אלא ודאי מוכח מכל זה לדעת הרמב"ם, שלהאומרים שברכת המזון אינה טעונה כוס,
1504אסור לטעום ממנה קודם הבדלה, אף שנוהגים לברך על הכוס. משא"כ להאומרים שטעונה
1505כוס, ישתה כוס ברכת המזון לפני הבדלה.
1506[2244]
1507יוצא אם כן, לענין כוס ברכת המזון, להנוהגים כמאן דאמר טעונה כוס, ישתה הכוס לפני
1508הבדלה, ולמי שאינו מקפיד על זה תמיד, ישתה הכוס אחרי הבדלה.
1509ואף שלא נתפרש כן ברשב"א ברכות נב,
1510א ד"ה תרי תנאי (למ"ד ברכה אינה טעונה כוס, אלא שאם בא לשלשלן כלן על
1511אותו כוס הרשות בידו, כיון שאין לו אלא אותו כוס). משא"כ אם יש לו עוד יין
1512יבדיל על כוס שני. ולא פירש הרשב"א איזה כוס ישתה קודם. ולא חילק בזה בין
1513למאן דאמר ברכה טעונה כוס או לאו.
1514[2245]
1515מכל מקום יש לומר שגם הרשב"א כוונתו כדברי המ"א בסי' רצט ס"ק ז
1516(ונראה לי דמי שאינו נזהר בכל השנה לברך על כוס, דסבירא ליה כמאן דאמר דאין טעון
1517כוס, גם עתה אסור לשתות ממנו). וכיון דאסור לשתות ממנו, אם כן יעשה כמו שביאר
1518המ"א (סי' רעא ס"ק טז) לענין קידוש (אינו מברך בורא פרי הגפן על כוס ברכת
1519המזון, ואינו שותה ממנו עד לאחר קידוש).
1520וכן נפסק לקמן סי' רצט ס"ז, לענין
1521הבדלה (ולא יברך בורא פרי הגפן על כוס הראשון של ברכת המזון, אלא על כוס שני של
1522הבדלה, ומיד אחר שתיית כוס הבדלה ישתה גם כן כוס ברכת המזון).
1523[2246] נתבארה כאן שיטת
1524הרשב"א, שאם יש לו שתי כוסות מבדיל על כוס שני, כמפורש בגמרא (פסחים קב, ב).
1525ונתבארה כאן שיטת הרמב"ם, שלפי מסקנת הגמרא שם אפשר לפרש, שאפילו יש לו שתי
1526כוסות, מבדיל על כוס ברכת המזון.
1527ובא לבאר את הוכחת הרמב"ם לשיטתו;
1528אף דלא קיי"ל כוותיה בזה.
1529[2247]
1530ברכות נא, ב (בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה), ופרש"י (מי שאין לו
1531אלא כוס אחד במוצאי שבת, מניחו עד לאחר המזון, וסודר עליו נר ומזון ובשמים והבדלה).
1532והיינו שרש"י מבאר שמה שאמרו במשנה
1533שמסדר ברכת המזון והבדלה על אותו כוס, מיירי שאין לו אלא כוס אחד.
1534וכן פירש משנה זו ברשב"א שם (כיון
1535שאין לו אלא אותו כוס), כמבואר לקמן סי' רצט בקונטרס אחרון ס"ק ד. וכן פירש
1536במגיד משנה שם (מדברי
1537הגאונים ז"ל נראה, שאם יש לו שני כוסות, שעל אחד מברך ברכת המזון ועל האחר
1538מבדיל). וכן נפסק בשו"ע סי' רצט ס"ד (ואם יש לו שני כוסות מברך ברכת
1539המזון על אחד ומבדיל על אחד).
1540אמנם הרמב"ם מפרש המשנה כפשוטה,
1541שלא נזכר בה שאין לו אלא כוס אחד.
1542[2248]
1543שם נב, א (ואם אין לו אלא כוס אחד מניחן לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו).
1544והיינו שבברייתא, שהיא ההלכה שנתבארה
1545כאן בפנים סי"ג, לא התירו לאכול קודם הבדלה אלא כשאין לו אלא כוס אחד.
1546משא"כ במשנה, דמיירי בהמשיך סעודתו
1547עד הלילה, מפרש הרמב"ם כפשוטו, שיבדיל על כוס ברכת המזון גם כשיש לו ב'
1548כוסות.
1549אלא שאנן לא קיי"ל כן, אלא כדלקמן
1550סי' רצט ס"ז, שגם בהמשיך סעודתו עד הלילה, לא יבדיל על כוס ברכת המזון, אלא
1551כשאין לו אלא כוס אחד.
1552[2249]
1553תוכן המשך הדברים בקונטרס אחרון זה:
1554בפנים
1555סי"ט נתבאר, שאף לדעת האומרים שהנשים פטורות מהבדלה, מכל מקום "הנשים
1556עצמן יכולות להבדיל לעצמן, אף אם הם פטורות, כמו שהן יכולות לברך על כל מצות עשה
1557שהזמן גרמא".
1558ואף
1559שכתב הרמ"א "על כן לא יבדילו לעצמן, רק ישמעו הבדלה מן האנשים".
1560מכל
1561מקום חלק עליו הב"ח וכתב "למה לא יבדילו להוציא את עצמן מה שהן חייבות
1562מדבר תורה, או מדברי סופרים, ואפילו אינם חייבות כלל, מכניסות עצמם בחיוב כמו
1563בשופר ולולב".
1564ואף
1565שהט"ז רוצה ליישב את דברי הרמ"א, דכל מקום שהיא מצוה דרבנן, שהזמן גרמא,
1566הוי תרתי לפטור, ואין האשה יכולה לברך בעצמה.
1567מכל
1568מקום מביא כאן כמה הוכחות, שגם במצות מדרבנן שהזמן גרמא יכולות הנשים לברך.
1569ולכן
1570לא הובאה כאן בפנים דעת הרמ"א והט"ז.
1571לכללות קונטרס אחרון זה ראה הערות
1572וביאורים (ירות"ו) ח"ז ע' קכט ואילך. כנישתא דבי רב ע' תשמה.
1573[2250] ס"ק ז (ולא דמי
1574ללולב ושופר דמברכות, כמ"ש רמ"א סי' תקפ"ט שהמנהג שהנשים מברכות על
1575מצות עשה שהזמן גרמא כו'. שאני התם דהחיוב אצל אנשים הוא דאורייתא, משא"כ כאן
1576יש תרתי לפטור, שהוא מדרבנן אפילו באנשים, והוא מצות עשה שהזמן גרמא. ובחנם חלק
1577מו"ח ז"ל על רמ"א כאן).
1578[2251] זה שהלל היא מצוה מדברי
1579סופרים שהזמן גרמא והנשים פטורות בו, צויין לעיל (הערה 2171).
1580וזה שלולב בשאר ימי החג הוא מדברי
1581סופרים, תנן בסוכה מא, א (משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל
1582במדינה שבעה זכר למקדש . טור ושו"ע סי' תרנח ס"א (מן
1583התורה אין מצות לולב חוץ למקדש אלא יום ראשון, וחכמים תקנו שיהא ניטל בכל מקום כל
1584שבעה). לקמן סי' תרמט ס"ב (ומיום שני ... ואילך שחיוב נטילת לולב אינו אלא מדברי
1585סופרים).
1586ומכל מקום תנן סוכה לח, א (מי שהיה עבד
1587או אשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהן אומרין), ופרש"י (הואיל ואין
1588מחויב בדבר אין מוציא את המחויב מידי חובתו, הלכך עונה אחריו כל מה שהוא אומר).
1589והיינו שגם נשים יכולות לקרוא את ההלל, אלא שאינן יכולות להוציא בהן את האנשים.
1590ונראה דמיירי בברכה, כמשמעות התוס'
1591ערכין י, א ד"ה י"ח (דאין חובה לאומרו כלל בראש חדש ובפסח ... ומכל מקום
1592אומר ר"ת דצריך לברך עליו ... דודאי אין מחוייב לאמרו, מכל מקום מאחר שמזקיק
1593עצמו לכך אין זה ברכה לבטלה, כמו שהנשים מברכות על נטילת לולב, שאינו לבטלה,
1594אע"פ דפטורות). ונראה דמיירי אף בשאר ימי החג. וכן נהוג.
1595וכן הוא לעיל סי' יז ס"ג (כמו שופר
1596ולולב שהנשים נוהגות להחמיר על עצמן).**
1597**
1598וראה הערות בשו"ע אדמוה"ז ע'
1599202.**
1600**
1601[2252] ר"ה לג, א ד"ה
1602הא (ומותרות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אע"ג דפטורות ... אמרינן פרק ערבי
1603פסחים (פסחים דף קטז:) סומא פטור מלומר ההגדה, ופריך מרב יוסף ורב ששת דהוי אמרי
1604אגדתא כל חד וחד בביתיה, ומדמוציא אחרים ידי חובתן שמע מינה דמחייבין. ומשני משום
1605דקסברי מצה בזמן הזה דרבנן. אבל ממה שהיו מברכין לא מדקדק מידי, שמע מינה היכי
1606דפטירי שרי לברוכי).
1607[2253] קידושין פ"א סי' מט
1608(רבינו תם היה אומר דנשים יכולות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא ... הביא ראיה
1609מדאמר רב אחא בערבי פסחים סומא פטור מלומר ההגדה, ופריך ליה והא אמר רבינא
1610שאילתינהו לרבנן דבי רב ששת מאן אמר אגדתא בי רב ששת רב ששת, בי רב יוסף רב יוסף, ומוכח
1611התם דלא פריך אלא ממה שמוציאין אחרים, אבל מה שברכו הם עצמם לא קשיא ליה, אף על גב
1612דאיכא ברכה דאשר גאלנו).
1613ונתבאר בהערות וביאורים שם.
1614[2254] היינו שההוכחה היא מהתוס'
1615והרא"ש בביאור הגמרא, אבל למעשה קיי"ל לקמן סי' תעג סנ"ב (סומא
1616חייב בקריאת ההגדה או בשמיעתה מן התורה).