Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אש שיסדר שלחנו במוצאי שבת
ובו ד' סעיפים
א לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, בכל מיני סידור
ובו ד' סעיפים
א לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, בכל מיני סידור
בהנהוגים אצלו בעריכת השלחן לסעודה גמורה, אע"פ שעכשיו לא יאכל אלא כזית, הן
גמחמת שאין לו יותר, הן מחמת שאינו תאב ליותר, מכל מקום יש לו לעשות הכנה בסידור
דהשלחן, כגון פריסת מפה וכיוצא בזה, כמו לסעודה גמורה, כדי ללוות
האת השבת ביציאתו דרך כבוד, כמו
ובכניסתו,
זכמו שנתבאר בסי' ר[ס]"ב:
חב ולכן יש נוהגים להרבות נרות במוצאי שבת יותר משאר
טלילות החול. ונוהגים גם כן לומר פיוטים וזמירות, אחר הבדלה,
יללות את השבת אחר שיצא, כדרך שמלוין את המלך אחר שיצא מן העיר:
יאג וטוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו. ובזמננו
יבשמאחרין כל כך סעודה ג',
יגשאין יכולים לאכול במוצאי שבת, יכולים לקיים סעודה זו בפירות (ואין צריך
ידלהקדים סעודה ג' בשביל שיאכלו סעודה זו כראוי, שסעודה זו אינה חובה כל כך, אלא מצוה
טומן המובחר בלבד):
טזד יש מהמדקדקים שהיה לו טלית (מיוחד) של מצוה מיוחדת
יזלשבת,
יחובכל מוצאי שבת היה קופלה, כדי להתעסק במצוה מיד:
יט[2587] שבת קיט, ב (אמר ר' חנינא לעולם יסדר
כאדם שלחנו במוצאי שבת, אע"פ שאינו צריך אלא לכזית). טור ושו"ע (לעולם
כאיסדר אדם שלחנו במוצאי שבת ... אפילו אינו צריך אלא לכזית). ט"ז (פירוש יסדר
כבשלחנו בפריסת מפה על השלחן, ושאר מינים הנהוגים אצלו לעריכת השלחן, ועל זה אמר
כגאפילו מי שאין רגיל כי אם בכזית, הן מצד עניותו הן מחמת שביעתו, מכל מקום באותו
כדכזית יעשה לו הכנה ויפרוס המפה משום כבוד שבת).
כהוראה לקוטי שיחות חל"ו ע' 72.
כו[2588] רש"י שם (במוצאי שבת נמי כבוד שבת
כזללוות ביציאתו דרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר). טור ושו"ע (כדי
כחללוות את השבת).
כט[2589] שבלי הלקט ריש סי' קל (משל שמלוין את המלך ביציאתו, כשם שמלוין
לאותו בכניסתו).
לא[2590] סעיף א (צריך אדם לסדר שלחנו בערב שבת
לבללילי שבת, ויציע המטות שיושבים עליהם, ויתקן כל עניני הבית שימצאנו ערוך ומסודר בבואו
לגמבית הכנסת, שזהו כבוד השבת).
לדוראה גם לעיל סי' רצו סט"ו (נוהגים במדינות אלו להבדיל
להמעומד, לכבוד המלך שאנו מלוין אותו, ודרך לויה מעומד).
לו[2591] מטה משה סי' תקיב (וראיתי
לזמדקדקים
לחשמדליקין
לטנרות
מבמקום אוכל
מאבמוצאי שבת,
מבומנהג
מגנכון
מדהוא,
מהשכשם
מושמדליקין נרות
מזבכניסתו
מחכך
מטיש
נלעשות
נאביציאתו). הובא בעולת
נבשבת.
נג[2592] שבלי הלקט סו"ס קכט (נהגו לומר
נדפיוטין והבדלות וזמירות ללוות את השבת, כדרך שמלוין את המלך בכניסתו לעיר וביציאתו).
נהובסידור לא הובאו פיוטים למוצאי שבת. וראה קיצור הלכות משו"ע
נואדמו"ר הזקן מילואים ע' קכד.
נז[2593] ט"ז (ונראה לי דאף על פי שנוהגין
נחלומר זמירות קודם הבדלה, נכון לומר אותם אחר ההבדלה, דבזה שייך ליווי, דהיינו אחר
נטשיצא המלך).
ס[2594] שבת קיט, ב (חמין במוצאי שבת מלוגמא
סא(רפואה, רש"י). פת חמה במוצאי שבת מלוגמא. ר' אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא
סבעיגלא תילתא, הוה אכיל מיניה כולייתא). מ"א (בגמרא משמע דנכון לבשל בשר במוצאי
סגשבת, או דבר אחר).**
סד**
סה[2595] זמן אכילת סעודה שלישית
סונתבאר לעיל סי' רצא ס"ב.
סז[2596] מ"א (ובזמנינו שמאחרין כל כך
סחסעודה שלישית, שאין יכולין לאכול במוצאי שבת, יכולין לקיימה בפירות).
סט[2597] ראה רא"ש פרק ערבי פסחים סי' יז (והבדלה,
עדין הוא שלא יבדיל על הפת, דאי בעי לא אכיל במוצאי שבת). וראה אליה זוטא סק"א
עא(ושמעתי שאם ממשיך השלש הסעודות עד אחר חשיכה, אין צריך לאכול עוד סעודה רביעית
עבבמוצאי שבת).
עג[2598] ראה לקוטי שיחות חל"ו ע' 70 ואילך.
עד[2599] ראה גם לעיל סי' רסב ס"ג
עה(חייב כל אדם להשתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת כפי יכולתו, שצריך לכבד השבת בכסות
עונקיה ... ומי שאפשר לו טוב שיהיה לו גם טלית אחר).
עז[2600] מהרי"ל הל' שבת ע' רכג
עח(מהר"י סג"ל היה לו טלית מיוחד לשבת, והיה כופלו בכל מוצאי שבת, כי אמר
עטיש להתעסק במצוה בהתחלת ימי החול). מ"א (מהרי"ל היה לו טלית של שבת,
פוהיה קופלו בכל מוצאי שבת, כדי להתעסק במצוה מיד).
פאוראה הערות וביאורים תשעז ע' 86.