Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אשמב בין השמשות מותר לעשות דברים שאסרו חז"ל משום גזרה
ובו סעיף אחד
א כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים, לא
ובו סעיף אחד
א כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים, לא
בגזרו עליהם אלא בעצמו של יום, אבל בין השמשות מותרים. והוא שיהא שם דבר מצוה, כגון לעלות באילן או לשוט על פני המים
גלהביא לולב או שופר, או שהוא טרוד ונחפז ונצרך לדבר זה, אפילו הוא צורך דבר הרשות, אלא שהוא צורך גדול או הפסד מרובה (או שהוא צורך גמור לשבת אע"פ
דשאינו צורך גדול, כגון לערב עירובי חצרות כדי שיוכל
הלטלטל מבית לחצר), כמו שנתבאר כל זה בסי' רס"א.
וויש מי שהיה מסתפק אם התירו כל זה גם במוצאי שבת בין
זהשמשות, כי שמא מספק לא פקעה קדושת עצם היום. ויש להקל (עיין מגן אברהם סוף סי' תר[כ]"ג וסי' תקפ"ח):
ח[1825] רמב"ם
טפכ"ד ה"י
י(כל הדברים שהן אסורין משום שבות, לא גזרו עליהן בין השמשות אלא בעצמו של יום הוא שהן
יאאסורין, אבל בין השמשות מותרין. והוא שיהיה שם דבר מצוה). טור ושו"ע
יב(כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם בין השמשות, והוא שיהא שם דבר
יגמצוה).
ידוכן הוא לעיל סי' רסא ס"א (בין
טוהשמשות ... ולדבר מצוה מותר לעשות בה כל דבר ש[האי]סור בשבת עצמה הוא
טזמדברי סופרים), ושם נסמן (הערה יב).
יז[1826] רמב"ם
יחושו"ע שם
יט(כיצד,
כמותר לו בין השמשות לעלות באילן, או לשוט על פני המים, להביא לולב או שופר).
כא[1827] רמב"ם
כבשם (וכן אם היה טרוד ונחפז ונצרך לדבר שהוא משום שבות בין השמשות, הרי
כגזה מותר). טור ושו"ע (או שהוא טרוד ונחפז לדבר שהוא משום
כדשבות, מותר בין השמשות).
כהוכן הוא לעיל שם (וכן אם הוא טרוד
כוונחפז ונצרך לדבר שהוא משום שבות בין השמשות, הרי זה מותר).
כז[1828] ט"ז
כחסק"א (ובסמ"ג כתוב והוא שיש בו צורך מצוה
כטאו דוחק, כגון שהיה טרוד ונחפז לדבר זה עכ"ל, משמע כל דבר שהיה נחפז עליו ואם
ללא יעשה כן יהיה צער, כה"ג התירו לו השבות בין השמשות).
לאוכן הוא לעיל שם ס"ב (וכל
לבשהוא צורך גדול בענין שאם לא יעשנו יהיה לו צער, לא גזרו עליו בבין השמשות,
לגאע"פ שאין בו צורך שבת כלל), ושם נסמן (הערה כו).
לד[1829] שו"ת
להרש"ל סי' מו (בין
לוהשמשות דלא גזרו שב[ו]תים, אם כן בהפסד מרובה ודאי לא גזרו כלל). ט"ז שם (וכתב
לזרש"ל בתשובות סי' מ"ו, שלצורך גדול והפסד מרובה שרינן אמירה לעכו"ם
לחבין השמשות). מ"א סי' רסא ס"ק ו (וכתב רש"ל בתשובה רס"י מ"ו
לט... לצורך גדול או בהפסד מרובה שרי שבות).
מוכן הוא לעיל שם (וכן
מאבמקום הפסד מרובה לא גזרו על שבות בבין השמשות).
מב[1830] כדלעיל שם בקונטרס אחרון
מגס"ק א (ואפשר דכל שהוא צורך גמור לשבת, ולא סגי בלאו הכי כי אם בדוחק קצת,
מדשרי אע"פ שאינו צורך גדול, דצורך גדול, אפילו שלא לצורך שבת שרי).
מהוכן הוא לעיל סי' שכה סט"ז (שצרכי
מושבת חשובים הם כדבר מצוה ... הדברים הצריכים בשבת צורך גמור שאי אפשר להיות בלעדם
מזאלא בדוחק קצת)
מח[1831] משנה וגמרא לד, א (ספק חשכה ספק אינו חשכה ... מערבין). ובגמרא
מטשם (כאן בעירובי חצרות). טור ושו"ע סי' רסא ס"א (ומערבין עירובי חצרות).
נוכן הוא לעיל סי' רסא ס"ב (לפיכך
נאמותר לערב עירובי חצרות בבין השמשות, אם לא עירב מבעוד יום).
נב[1832] מ"א
נג(צריך עיון אם במוצאי שבת בין השמשות נמי לא גזרו משום שבות, דשאני אפוקי יומא מעיולי
נדיומא, דמספיקא לא פקע קדושה, כמ"ש סוס"י שפ"ו. ועיין רס"י
נהתקס"ב).
נווהוא מ"ש במ"א סי' שפו סקי"ג
נז(דמספקא לא פקעה קדושה). וכן הוא לקמן שם סוף ס"ח (שמספק לא נפקעה קדושה).
נחובמ"א ברס"י תקסב (יש
נטלומר שאני עיולי יומא מאפוקי יומא, דליכנס בתענית שרי בין השמשות שלו, כגון ערב ט'
סבאב, אבל סוף התענית, מספקא לא נפקא קדושתה עד צאת הכוכבים, דאז הוי ודאי לילה).
סאועוד האריכו לדון בספק זה
סבבנו"כ השו"ע.
סגוראה לעיל סי' רסג קו"א סק"ח
סדד"ה דהא פשיטא (והוא הדין במוצאי שבת אינו חפץ מסתמא שתומשך עליו חומרא זו),
סהושם נסמן (הערה שפה).
סו[1833] ס"ק
סזד (אף על גב שעדיין לא הבדילו בתפלה ... לא אחמור בה רבנן כולי האי ... משמע
סחשעדיין לא יצאו הכוכבים, מכל מקום הוי בין השמשות).