Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אשנא דין המושיט ידו לצינור ברשות הרבים לשתות
ובו ב' סעיפים:
א לא יעמוד
ובו ב' סעיפים:
א לא יעמוד
באדם ברשות הרבים ויחבר ידו, או כלי, למזחילה, שהיא כעין צנור ארוך מונחת לאורך הגג
גבתוך שלשה טפחים סמוך לגג, ולקבל המים ממנה. לפי שהמחבר ידו או כלי אליה הוא כשואב
דממנה, והואיל והיא (מונחת כולה) בתוך ג' טפחים לגג, והרי היא חשובה כגג עצמו משום
התורת לבוד, נמצא שהוא
וכשואב ומוציא מהגג עצמו שהוא רשות היחיד, לרשות הרבים. ולפיכך אפילו אם המזחילה
זאינה גבוהה עשרה, ואינה רחבה ד', שאינה רשות היחיד מצד עצמה, אסור לחבר ידו או כלי
חאליה, הואיל והוא כשואב ומוציא מהגג.
טאבל מותר לקלוט מן האויר, אפילו ידיו תוך ג' למזחילה, אין אומרים בהם לבוד (לענין זה שיהא נחשב כשואב ממנה). ואפילו אם הוא
יגבוה עשרה ורחבה ד' שהיא רשות היחיד, מותר לקלוט ולקבל מן האויר המים הנוטפים ממנה, והוא
יאהדין לנוטפים מהגג עצמו, בין שקולטן למעלה מעשרה בין למטה מעשרה, מפני
יבשלמעלה מעשרה אויר מקום פטור הוא, ולמטה מעשרה רשות הרבים הוא:
יגב היתה
ידמזחילה בולטת ג' טפחים מן הגג, וכן סתם צנור שהוא ארוך ובולט ג' טפחים מן הגג, אינם חשובים כגג עצמו, ומותר לחבר ידו או כלי אליהם
טולקבל המים.
טזוהוא שאין בהם ד' על ד', והם למטה מעשרה, שאם יש בהם רוחב ד' אפילו הם למטה מעשרה, עכ"פ
יזהם ככרמלית, וכשמחבר ידו או כלי אליהם הרי הוא כשואב ומוציא מכרמלית לרשות הרבים. ואם הם למעלה מעשרה, אף שאין בהם ד' אסור,
יחמשום גזירה שמא יהא בהם ד', שאז הם רשות היחיד גמורה. ואע"פ שהגדיים בוקעים תחתיהם, מכל מקום הואיל
יטוהם בולטים ויוצאים מן הגג שהוא רשות היחיד, הרי הם נדונים כחורי רשות היחיד שהם
ככרשות היחיד, כמו שנתבאר בסימן שמ"ה:
כא[706] משנה וגמרא עירובין
כבצט, ב (קולט אדם מן המזחילה), ובגמרא שם (קולט אין, אבל
כגמצרף לא, מאי טעמא, אמר רב נחמן הכא במזחילה פחות מג' סמוך לגג עסקינן, דכל פחות
כדמג' סמוך לגג כגג דמי. תניא נמי הכי ... ומגביה ידו ... וקולט, ובלבד שלא יצרף),
כהופרש"י (לא יצרף פיו או כלי למזחילה ... בתוך ג' לגג דמיא לגג, והוי כמוציא
כומן הגג שהוא רשות
כזהיחיד לרשות הרבים). טור ושו"ע (לא יעמוד אדם ברשות הרבים ויחבר ידו למזחילה,
כחשהוא צנור ארוך מונח לאורך הגג, בתוך ג' טפחים סמוך לגג, ולקבל המים ממנה, שכיון
כטשהוא בתוך ג' סמוך לגג חשוב כגג ואסור). לבוש (והמחבר ידיו אליו, כאילו שואב מרשות
להיחיד).
לא[707] עי' מ"א סוס"י ס"ק ד
לב(הכא שאני דכיון שהגג רשות היחיד, הוי הצנור חור רשות היחיד).
לגוכן הוא לקמן ס"ב (הואיל והם בולטים ויוצאים מן הגג שהוא רשות היחיד, הרי הם
לדנדונים כחורי רשות היחיד שהם כרשות היחיד).
להוהיינו שאין הכוונה שפי המזחילה היא
לובתוך ג' טפחים לגג, כמבואר בלבוש (אם אינה בולטת הרבה, רק פיה היא בתוך שלשה טפחים
לזסמוך לגג). אלא שכל המזחילה היא בתוך ג' טפחים לגג, כמבואר בפרישה (שאינו נמוך
לחממנו שלשה טפחים, אמרינן לבוד, והוי כגג), ובט"ז (פירוש המזחילה מונחת סמוך
לטלגג תוך ג' טפחים), ובמשב"ז (שלל בזה פירוש הלבוש, דמשמע דמפרש תוך ג', היינו
מפיו של מזחילה אין בולט לרשות הרבים יותר מג', אלא כפירוש הפרישה מונח למטה מגג
מאסמוך לגג, באורך הגג, בתוך ג' טפחים).
מבוהטעם לזה כי אם המזחילה אינה בתוך ג'
מגטפחים לגג, איננה כרשות היחיד מטעם לבוד, ולא כחורי רשות היחיד (ראה הערה הבאה).
מד[708] לבוש (אמרינן לבוד, והרי
מההיא חשובה רשות היחיד כגג עצמו). ט"ז ס"ק א (אמרינן לבוד ושם גג על זה).
מוולא נתפרש כאן מה מועיל כאן הלבוד כדי
מזשגם המעזיבה תיחשב כרשות היחיד.
מחאבל ראה הערה הקודמת, שעל ידי לבוד
מטנחשבת המעזיבה כחורי רשות היחיד, וכדלקמן סי' שנה סי"א (ואם עשה דף ... בפחות
נמג' לנקב, שכלבוד הם, והרי הם כחורי רשות היחיד, שנידונים כרשות היחיד), ושם נסמן
נא(הערה 74).
נבוכן הוא לאחד מהנוסחאות לקמן סי' שנג ס"ב
נג(והוא שהחלון פתוח עליו בסמוך לו, תוך [גובה י' טפחים] [שלשה] ... כחורי רשות
נדהיחיד), ושם נסמן (הערה 14).
נהוכדאמרינן עירובין פז, ב (אפילו תימא יש
נוחורין לכרמלית, הני מילי בסמוכה, הכא במופלגת).
נזוכל זה כשהמזחילה אינה גבוהה עשרה ואינה
נחרחבה ד', אבל אם היא גבוהה עשרה ורחבה ד', יתבאר לקמן סעיף הבא (והערה 18),
נטשאפילו אם המזחילה בולטת ג' טפחים מן הגג, אמרין שהיא חורי רשות היחיד.
ס*
סאומיירי שמחיצות הבית ניכרים לעומד על
סבהגג, כי אם המעזיבה מסתרת לגמרי על המחיצות, נתבאר לעיל סי' שמה סכ"ג (גג
סגהבולט על מחיצות הבית, בענין שאין מחיצות הבית ניכרים ונראים לעומדים על הגג
סדכשמסתכלין תחת רגליהם, כגון גגין שלנו, אין אומרים במחיצות אלו גוד אסיק, ולכן על
סהגבי הגג אינו רשות היחיד). ויש שם שתי דעות מה דין הגג הזה, ומה דין הבליטות.
סו[709] רש"י שם (ואף על פי
סזשהוא למטה מי'). טור ושו"ע (בין אם הוא למעלה מעשרה או למטה מעשרה).
סח[710] לבוש (וגם אין חילוק כאן
סטבין אם רחב ארבעה או אינו רחב ארבעה, דלעולם חשוב רשות היחיד, כיון שהוא בתוך שלשה
עלגג).
עא[711] שם במשנה (קולט אדם
עבמן המזחילה). טור ושו"ע (אבל מותר לקלוט מן האויר).
עג[712] ברייתא שם (עומד אדם ...
עדלפחות משלשה סמוך לגג, וקולט). שו"ע. טור (אפילו אם ידו תוך ג'
עהלמזחילה). ט"ז (אפילו ידו תוך שלש למזחילה, ולא שייך בזה לבוד).
עו[713] רש"י שם סד"ה ומן
עזהצנור (צינור שבפיו ארבעה ... קליטה אפילו למעלה מי'
עחנמי משתרי, דאוירא הוא מקום פטור). לבוש (לקלוט מן האויר לעולם מותר, דאם הוא
עטלמעלה מי' הא הוי האויר מקום פטור, ומותר לקבלם שם להביאם לרשות הרבים).
פ[714] רמב"ם הל' שבת פט"ו
פאה"ג (עומד אדם ברשות הרבים וקולט מן האויר, מן המים המקלחין מן הצנור או מן
פבהכותל ושותה).
פג[715] רש"י שם (דאוירא הוא
פדמקום פטור). לבוש (הא הוי האויר מקום פטור, ומותר לקבלם שם להביאם לרשות הרבים,
פהואם הוא למטה מי' הרי האויר הוא רשות הרבים, והוי המים ברשות הרבים, והוא גם כן
פועומד ברשות הרבים, ומותר לשאוב משם להביאם אליו).
פז[716] גמרא שם (קולט אין, אבל
פחמצרף לא ... במזחילה פחות מג' סמוך לגג). טור ושו"ע (היתה מזחילה בולטת ג' מן
פטהגג ... יכול לחבר ידו אליהם ולקבל המים).
צ[717] משנה שם (ומן הצינור מכל
צאמקום שותה). רש"י ד"ה ומן הצנור (כלומר בין קולט בין מצרף, משום דצינור
צבלעולם ארוך ויוצא לרשות הרבים, וליכא למימר לבוד). טור ושו"ע (וכן סתם צנור ג'
צגשבולט ג').
צד[718] ברייתא שם (תנא אם
צהיש בצינור ד' על ד' אסור, מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות). טור
צוושו"ע (וכגון שאין בהן ד' על ד', והן למטה מעשרה).
צז[719] רש"י שם ד"ה אסור
צח(אע"ג דלמטה מי' הואי, ולבוד נמי ליכא, אפילו הכי
צטכרמלית מיהא הוי, ומפיק מכרמלית לרשות הרבים). טור ושו"ע (אבל אם יש בהן ד'
קעל ד' ... אסור). מ"א ס"ק ד (יש בהן ד' הוי כרמלית).
קא[720] טור ושו"ע (אפילו
קבאין בהם ד' על ד', והן למעלה מעשרה, אסור).
קג[721] רש"י שם ד"ה
קדומן הצנור (ואי למעלה מי' לא משתרי צירוף הצינור, גזירה אטו צינור שבפיו ארבעה,
קהדקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים). מ"א ס"ק ה (גזרינן שמא יהא רחב ד'
קווהוי רשות היחיד ואסור).
קז[722] מ"א שם (עמ"ש סי'
קחשמ"ה ס"א דאם גדיים בוקעים תחתיו לא הוי רשות
קטהיחיד. הכא שאני, דכיון שהגג רשות היחיד, הוי הצנור [חור רשות היחיד]).
קי[723] סעיף ח (חורים שבכתלי
קיארשות היחיד שכלפי רשות היחיד הם רשות היחיד).
קיבאלא שאם הם תוך ג' סמוך לגג, הרי הם
קיגחורי רשות היחיד אפילו הם פחות מד' ולמטה מעשרה, כדלעיל ס"א (והערה 3).
קידוראה מה שדנו בזה בתוספת שבת, פרי מגדים
קיהומחצית השקל.