Chabad Library · The Alter Rebbe

Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Shabbos Laws Part 7 Simanim 345 to 365·Enclosures Designated for Habitationשוע״ר עם ביאור דברי שלום·הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה)·שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה

אשנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה
ובו כ"ב סעיפים:
מחיצות שלא הוקפו לדירה
א כל היקף מחיצות שלא הוקף לדירת אדם, לכניסה ויציאה תמיד, כגון רחבה

בשאחורי הבתים, והקרפף,

גוהוא היקף גדול להכניס בו עצים לאוצר, והגינה, והפרדס, המוקפים

דגדר גבוה י' טפחים, וכל כיוצא בהן מהמקומות שיתבאר בסי' שס"ב, אסרו חכמים לטלטל בתוכן יותר מד' אמות, כמו ברשות

ההרבים.

וואף על פי שהן רשות היחיד גמורה מן התורה והזורק

זלתוכן מרשות הרבים חייב, שהרי מחיצות גמורות הן, אלא שמחוסרין דיורין, הרי הן

חככרמלית מדברי סופרים. שכיון שאינן עשויין לדירה, מתחלפין הן ברשות הרבים,

טאם הן היקף גדול. אבל היקף קטן, אינו מתחלף ברשות הרבים, ומותר לטלטל

יבתוכו, אף על פי שלא הוקף לדירה:

יאב וכמה הוא

יבהיקף קטן, עד בית סאתים ועד בכלל, כחצר המשכן, שהיה מאה אורך ונ' רוחב, שהן ב' פעמים נ' על נ', ונ' על נ' הוא בית סאה, שהוא

יגב' אלפים ות"ק פעמים אמה על אמה, וסאתים הן ה' אלפים אמה על אמה.

ידוכל מקום שיש בו כשיעור זה, בין שהוא עגול בין שהוא

טומרובע ממש, כגון שארכו ע' אמה וב' שלישי אמה ועוד משהו, ולא חשו חכמים לדקדק בו, וכן רחבו, בין שהוא ארוך וקצר, כגון שארכו מאה

טזורחבו חמשים, מותר לטלטל בכולו.

יזובלבד שלא יהא ארכו יתר על פי שנים ברחבו אמה אחת,

יחכמו שחצר המשכן לא היה ארכו יתר על פי שנים ברחבו אפילו אמה אחת. אבל פחות מאמה אינו כלום ואינו אוסר:

יטג וסמכו

כחכמים שיעורים אלו לשיעורי חצר המשכן, לפי שכל מלאכת שבת והלכותיה אנו למדין ממשכן. וחצר המשכן גם כן לא היה מוקף לדירה, והיו מטלטלין בכולו, לפיכך לא רצו חכמים לאסור עד

כאשיעור זה ועד בכלל.

כבאבל יותר משיעור זה, אפילו משהו, אסור לטלטל בו אלא

כגבד' אמות, וכן להוציא מחצר לתוכו ומתוכו לחצר:

כדד ואפילו בפחות משיעור זה, אינו מותר לטלטל

כהמתוכו לחצר או מחצר לתוכו אלא כלים ששבתו בתוכו, או בחצר. אבל כלים ששבתו בבית

כווהוציאם לחצר, אסור לטלטל לתוכו. וכן כלים

כזששבתו בתוכו והכניסן לחצר, אסור לטלטלן לבית (ואפילו כלים ששבתו בחצר, והכניסם לבית, או לתוכו,

כחאסור לטלטלם מזה לזה, אלא אם כן יניחם בחצר בינתיים). לפי שמקום זה שלא הוקף לדירה הוא רשות בפני עצמה,

כטמוחלקת מהבית שהוא מקום דירה ממש.

לאבל עם החצר הוא רשות אחת, אף על פי שהחצר נקראת מוקף

לאלדירה.

לבואפילו החצר הוא של אדם אחד, והקרפף וכיוצא בו ממקומות שלא הוקפו לדירה הוא של אחר,

לגולא עירבו יחד, מותר לטלטל מזה לזה, כמו שיתבאר בסי' שע"ב.

לדאבל לטלטל מהבית לקרפף וכיוצא בו, או ממנו לבית, אין

להעירוב מועיל, ואפילו הם של אדם אחד

לואסור מדברי סופרים, מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות.

לזחוץ מן הרחבה שאחורי הבתים שהוא רשות אחת עם הבתים, כמו שיתבאר בסי' שנ"ט:

לחמחיצות שהוקפו לדירה
ה כל מקום

לטשהוקף לדירה, דהיינו לכניסה ויציאה תמיד, כגון דיר וסהר וחצר, אפילו יש

מבו כמה מילין,

מאמותר לטלטל בכולו, ומתוכו לבית ומבית לתוכו.

מבוכן גג הבית שהוא רשות היחיד, ע"ד שנתבאר בסי'

מגשמ"ה, מותר לטלטל בכולו אפילו יש בו יותר מבית סאתים, ומגג לבית שתחתיו או להפך.

מדומותר לטלטל מהגג לקרפף וכיוצא בו, כמו מהחצר וכיוצא

מהבה לקרפף:

מוו ואפילו

מזקרפף וכיוצא בו, אם הקיפו מחיצותיו לדירה, דינו כחצר לכל דבר, בין להתיר הטלטול בתוכו יותר מד' אמות אפילו הוא

מחיותר מבית סאתים, ובין מתוכו לבית ומבית לתוכו.

מטומהו הוקף לדירה זו, שעשה בו תחלה סוכת שומרים, שדר בה השומר ביום ובלילה. או שבנה

נבו תחלה בית דירה,

נאאף על פי שאינו דר בה בקביעות, ואחר כך הקיפו מחיצות. או אפילו פתח תחלה פתח בלבד מביתו (או שהיה הפתח פתוח מכבר), ואחר כך הקיף עוד ג'

נבמחיצות סמוך לכותל הבית שבו הפתח, הרי זה מוקף לדירה, שכיון שהוא פתוח לבית דירה,

נגחשוב כבית דירה, כמו חצר הבית, רק שצריך שבשעת עשיית מחיצותיו תהא עשייתן לדירה:

נדתיקון מחיצות שלא הוקפו לדירה
ז לפיכך אם

נההקיפו מחיצות ואחר כך בנה בו דירה, או שפתח לו אחר כך פתח מביתו, לא הועיל כלום. ואפילו אם בשעת עשיית המחיצות היה

נובדעתו שעושה לשם כך, לבנות בו ולפתוח לו אחר כך, אין זה מועיל כלום.

נזומכל מקום אין צריך שכל מחיצותיו תהא עשייתן לדירה,

נחאלא אפילו הקיפו ג' מחיצות שלימות, רק שברביעית היה פרוץ יותר מעשר אמות, שפרצה זו

נטמבטלת המחיצות כמו שיתבאר בסי' שס"ב, וקודם שגדר היתר מעשר עשה בו סוכה או בית דירה או

ספתח מבית דירה, הרי זה מוקף לדירה. ואם בנה דירה אצל פרצה זו וגודר היתר על עשר,

סאומניח העשר, שהן פתח מדירה זו, הרי זה גם כן מוקף לדירה.

סבוכן אם היה מוקף כבר כולו שלא לדירה, פורץ בו יותר

סגמעשר וגודרו לדירה, או יגדור היתר על עשר בלבד והעשר אמות הן פתח:

סדח ואם פורץ

סהאמה וגדרה לדירה, וחזר ופרץ אמה וגדרה, וחזר ועשה כן עד שהשלימו ליתר מעשר, מותר, כאילו פרץ בבת אחת, מפני שפנים חדשות באו

סולכאן, כמו בפורץ בבת אחת וגודר אחר כך.

סזואם פרץ יותר מעשר ועשה שם צורת הפתח לדירה, מועיל

סחכמו הגודר לדירה:

סטט ואם קשה

עעליו לפרוץ הכותל, יש אומרים שיש תקנה על ידי שיניח עפר אצל הכותל משני צדדיו,

עאבגובה פחות מי' טפחים, ורוחב העפר ד' טפחים או יותר, באורך יותר מעשר אמות באורך הכותל. ואם אין

עבהכותל גבוה כ' טפחים, שנמצא אין י' טפחים בגובה הכותל שמגובה העפר ולמעלה, הרי הוא

עגנחשב כפרוץ שם במקום העפר, שהרי יש שם דריסת הרגל מקרקע עולם על גבי העפר, הואיל

עדואין בגבהו י' טפחים, וכל פחות מי' טפחים הוא כפרוץ ופתוח לגמרי, ומן העפר יש

עהדריסת הרגל על גבי הכותל, ששם אינו גבוה עשרה והרי הוא כפרוץ שם לגמרי. ויהא העפר מונח כך לפחות שבת אחת. וקודם שיחזור ויפנהו משם יעשה בתוכו בית דירה, או

עויפתח לו פתח מבית דירה, ואחר כך כשמפנהו משם ונעשה הכותל גבוה עשרה, הרי זה כבונהו

עזמחדש לדירה. ואף על פי שזו היא מחיצה הנעשית מאליה על ידי פינוי העפר שחוצה לה,

עחאין בכך כלום, כמו

עטשיתבאר בסי' שס"ב.

פויש חולקין על זה ואומרים, שזה שביטל העפר להיות מונח שם שבת אחת, אין

פאזה מועיל כלום לבטל הכותל שיהא נחשב כפרוץ, הואיל ודעתו לחזור ולפנותו מכאן לאחר

פבזמן. ואין העפר יכול לבטל הכותל אלא אם כן ביטלו שם להיות מונח שם לעולם, ואם כן

פגבמה יגדרנו לדירה. לפיכך אין העפר מועיל אלא אם כן יש בגבהו י' טפחים, והרחיקו מן

פדהכותל ג' טפחים, שאז הוא נעשה מחיצה חדשה, ומבטל מחיצה הראשונה

פהשאצלו באורך יותר מי' אמות כמו שיתבאר. ואז אין צריך להיות ברחבו ד' טפחים. וגם אין צריך

פולהניחו מב' צדדי הכותל, אלא מצדו שבפנים בלבד, אבל בצד החוץ אין מועיל כלום.

פזולענין הלכה, בדברי סופרים הלך אחר המיקל:

פחי יש אומרים שסתם

פטקרפיפיות שלנו מוקפין לדירה הם, כי רגילין לפתוח פתח תחלה ואחר כך להקיף.

צויש אומרים עוד, שכל קרפף שהוא בתוך התחום נקרא מוקף

צאלדירה, כי דעתו עליו בשבת. ואין זה עיקר,

צבכמו שנתבאר למעלה ברחבה שאחורי הבתים, שכשהיא יתירה מבית סאתים כרמלית

צגהיא, וכמו שיתבאר בסי' שנ"ט:

צדיא תל גבוה י'

צהטפחים, דינו כקרפף שעד סאתים מותר לטלטל בכולו, משום שאומרים גוד אסיק מחיצתו

צולמעלה י' טפחים, והרי הוא מוקף. ויותר מבית סאתים אין מטלטלין בו אלא בד' אמות, שהרי

צזלא הוקף לדירה:

צחיב קרפף יותר

צטמבית סאתים שנטע בו אילנות למעט אוירו, אין זה מיעוט, שכן דרך הקרפיפות להיות בהם אילנות. לפיכך

קאפילו היו האילנות גבוהים עשרה ורחבים ד' שחולקין רשות לעצמן, אין ממעטין. וכן הבורות שבגינות, אפילו עמוקים עשרה ורחבים ד',

קאתשמיש הגינה הם להשקותה, ואין ממעטין.

קבאבל דבר אחר שאינו צורך הגינה (ואין דרכו להיות בתוכה) ממעטת:

קגיג בנה עמוד

קדבקרפף ונתמעט בכך, אם הוא רחב ג' טפחים הרי זה מיעוט, פחות מכן בטל במיעוטו:

קהיד בנה מחיצה באורך יותר מעשר לפני מחיצה הראשונה לבטלה, שתהיה כמו שאינה, ויהיה

קומוקף לדירה על ידי מחיצה זו, כגון שעשה בו בית דירה או פתח בו פתח מבית דירה קודם

קזשעשה מחיצה זו. אם הרחיקה מהראשונה ג' טפחים, מותר, ואם לאו, לא

קחעשה ולא כלום, שכל פחות מג' טפחים כלבוד דמי, ואינו אלא מוסיף על עובי הראשונה, ואין זה מועיל

קטאלא אם כן נתמעט אוירו מבית סאתים כמו שיתבאר לקמן:

קיטו טח טיט על

קיאמחיצות הראשונות למעט אוירו, ונתמעט מבית סאתים. אם הטיט עב שאם תינטל המחיצה ראוי

קיבהוא לעמוד בפני עצמו, ממעט, ואם לאו, אינו ממעט:

קיגטז בנה מחיצות

קידלדירה על גבי מחיצות הראשונות מלמעלה, אינו מועיל כלום, כיון שמחיצות הראשונות מלמטה קיימות, אלא שמגביהן.

קיהואם נבלעו התחתונות, ונשארו העליונות, ניתר על ידן, אף על פי שמחיצה העשויה מאליה היא.

קיואבל תל יותר מבית סאתים שעשה עליו מחיצות לדירה,

קיזהועיל, אפילו לא הרחיקן ג' טפחים משפתו, ושם אנו אומרים גוד אסיק ממחיצותיו למעלה על שפתו

קיחסביב, והרי מחיצות על גבי מחיצות. מכל מקום הואיל והוא דר

קיטבאויר מחיצות אלו שלמעלה, שעשאן עתה לדירה, הרי זה מוקף לדירה.

קכואפילו לא עשה אלא מחיצה אחת, ביותר מעשרה:

קכאהוקף לדירה שנטע או זרע בו, או נכנסו בו מים
יז קרפף יותר

קכבמבית סאתים שהוקף לדירה, ונטע רובו אילנות, אפילו

קכגאינם עשויות שורות שורות, אינם מבטלים הדירה, שדרך הוא להסתופף בצל האילנות

קכדתמיד. אבל אם נזרע רובו, הזרעים מבטלים הדירה, אפילו אין

קכהבהם בית סאתים, לפי שאין דרך לדור בזרעים, והמיעוט

קכושלא נזרע בטל לגבי רוב הנזרע ונאסר כולו, כאילו לא הוקף כלל לדירה.

קכזנזרע מיעוטו, אם אין בזרוע אלא בית סאתים, מותר לטלטל בכולו, שאף שבמקום הזרוע נתבטלה הדירה, הרי אין בו יותר

קכחמבית סאתים, והשאר שלא נזרע אינו מתבטל אצל הזרוע להצטרף עמו להשלים ליותר מבית

קכטסאתים, כיון שהזרוע הוא המועט. אבל אסור לטלטל מקרפף זה לבית ומבית לתוכו, שהרי

קלבמקום הזרוע שבו נתבטלה הדירה, ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה, שאין מטלטלין ממנו

קלאלבית כמו שנתבאר למעלה. ואם כן גם בהמותר שלא נזרע אסור, שהרי אין מחיצה

קלבמפסקת ביניהם, והם פרוצים זה לזה במילואם. ויש מתירין בהמותר שלא נזרע, שלא אמרו פרצה במילואה אוסרת אלא

קלגכשנפרצה למקום האסור מצד עצמו, כגון כרמלית גמורה, אבל כאן שמקום הזרוע האסור אין

קלדאיסורו אלא מחמת הבית, אינו אוסר על השאר שלא נזרע, אף על פי שהוא פרוץ לו במילואו.

קלהויש להחמיר כסברא הראשונה.

קלואבל אם מיעוט הנזרע הוא פחות מבית סאתים, מותר לטלטל

קלזאף מתוכו לבית ומבית לתוכו. ואף על פי שכל קרפף בית סאתים ופחות מבית סאתים שוים

קלחהם, שאם לא הוקפו לדירה אין מטלטלים מהם לבית. מכל מקום כאן שהרוב אינו זרוע ומוקף

קלטלדירה הוא, הרי המיעוט בטל אצלו, אלא אם כן יש בו סאתים כחצר המשכן, שאז הוא מקום חשוב ולא בטל. ויש אוסרים לטלטל לבית ממקום הזרוע, ומתירים ממקום שאינו זרוע.

קמולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל.

קמאואם המיעוט הזרוע הוא יותר מבית סאתים, אסור לטלטל

קמבבכל הקרפף, כי אם בד' אמות, שהרי הזרוע הוא כרמלית, כדין קרפף יותר מבית סאתים שלא

קמגהוקף לדירה, והשאר שלא נזרע הוא פרוץ לו במילואו.

קמדוכל זה

קמהבקרפף יותר מבית סאתים שנזרע, אבל אם אין בו אלא בית סאתים ונזרע, אפילו כולו, יש

קמולהסתפק אם הזרעים מבטלים הדירה. וכן יש להסתפק בחצר או רחבה שאחורי הבתים

קמזשנזרע רובה, אם הזרעים מבטלים דירתן, כי שמא אינם מבטלים אלא דירת קרפף יותר מבית

קמחסאתים שאינו חשוב דירה כל כך, אף על פי שהקיפו לדירה. ויש להחמיר בכל זה.

קמטלפיכך מי שיש לו גינה זרוע בחצירו, ואין ביניהן מחיצה כהלכתה, אם הזרוע הוא רוב החצר, אפילו אין בית סאתים בכל

קנהחצר עם הזרוע, לא יטלטל מהזרוע ומהחצר לבית ומבית להם, כי שמא הזרעים מבטלים דירת

קנאהחצר, והמיעוט בטל לגבי הרוב, והרי כל החצר כקרפף שלא הוקף לדירה, שאפילו הוא פחות

קנבמבית סאתים אין מטלטלין ממנו לבית.

קנגואם כל החצר עם הזרוע הוא יותר מבית סאתים, אין מטלטלין בכל החצר כי אם

קנדבד' אמות, כדין קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה. ואף שהחצר היא מוקפת לדירה,

קנהמצטרפת היא עם הזרוע שבה להשלימו ליותר מבית סאתים, הואיל והיא בטלה אצלו במיעוטה.

קנוואם הזרוע הוא מיעוט החצר, אם יש בו לבדו יותר מבית

קנזסאתים, אוסר כל החצר שלא לטלטל בה אלא בד' אמות, הואיל והיא נפרצה לו במילואה.

קנחואם יש בו בית סאתים בלבד, יש להחמיר שלא לטלטל מכל

קנטהחצר לבית.

קסואם אין בו בית סאתים, יש להקל אפילו לטלטל מהזרוע

קסאלבית או להפך:

קסביח אבל אם יש

קסגביניהם מחיצה כהלכתה, אין הזרוע אוסר על החצר כלל, אלא אם הזרוע הוא יותר מבית

קסדסאתים, אסור לטלטל מחצר לתוכו, אפילו בתוך ד' אמות,

קסהואם הוא בית סאתים או פחות מותר בכלים ששבתו בו או בחצר, אבל לא בכלים ששבתו בבית.

קסועל כן ראוי שלא לאכול או לשתות בגינה בשבת, כי אי אפשר ליזהר בזה, והיקף לדירה

קסזאינו מועיל בגינה, שהזרעים מבטלים הדירה, כמו שנתבאר:

קסחיט קרפף יותר

קסטמבית סאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים, אם ראוים לשתיה אין מבטלים הדירה, שאין לך דירה מעולה מזו. ואפילו אם המקום שנתפשטו שם הוא יותר מבית סאתים,

קעאפילו הם עמוקים הרבה.

קעאואם אינם ראויים לשתיה, דינם כזרעים. והוא שיש בעמקם

קעבי' טפחים. אבל אם אין בעמקם עשרה טפחים, הרי הם כטיט ורקק שאין חולקין רשות לעצמם.

קעגוכשיש בעמקם י' טפחים, אם מתלקט י' טפחים בתוך הילוך

קעדד' אמות, הם עצמם נחשב למחיצה בינם לשאר הקרפף, כמו שנתבאר בסי' שמ"[ה] וסי' שנ"ו, ואין שאר הקרפף נאסר מחמת שפרוץ לו במילואו:

קעהבית ג' סאין שקירה חלקו
כ קרפף בית

קעוג' סאין שלא הוקף לדירה, וקירה בית סאה, מותר לטלטל בכולו (שאנו רואין את פי התקרה כאילו היא מחיצה יורדת

קעזוסותמת, ומפסקת בין הב' בית סאין לשלישית).

קעחואפילו אם הקירוי הוא משופע (שאין אומרים בו פי תקרה יורד וסותם כמ"ש בסימן

קעטש[ס]"א, כאן הקילו)

קפמכל מקום רואין כאילו היתה מחיצה גמורה בסוף הקירוי:

קפאבית סאתים שנפרץ לחצר
כא קרפף בית

קפבסאתים מצומצמים שלא הוקף לדירה,

קפגשנפרץ במילואו לחצר, הקרפף אסור, מפני שמקום המחיצה שנפרצה מייתרו, ונעשה יותר על

קפדבית סאתים.

קפהוהחצר מותרת אם פרצה זו אינה לה במילואה,

קפוואינה יותר מי' אמות (וכגון שהקרפף הוא קצר כאן ולהלאה הוא מתרחב והולך,

קפזשאם לא כן, הרי יהא ארכו יתר על פי שנים ברחבו, ואין מטלטלין בו אלא בד' אמות,

קפחאפילו לא נפרצה כלל).

קפטאבל אם לא נפרץ במילואו,

קצאלא נשארו בו גיפופין מכאן ומכאן, אין מקום הפרצה מייתרו, לפי שחודן הפנימי של הגיפופין יורד וסותם, ומחודן

קצאהפנימית ולחוץ הוא רשות בפני עצמו. שמטעם זה אסור לטלטל מבית לאסקופה אם אין עליה

קצבמשקוף רוחב ד' כמו שנתבאר בסי' שמ"ו.

קצג(ואפילו נפרץ במילואו,

קצדאינו אסור אלא אם כן כתלי ארכו בולטים ונכנסים לתוך חלל החצר, והם מופלגים שם ג' טפחים מכתלי אורך החצר, שאם לא

קצהכן ניתר הוא בגיפופי החצר, כמו שיתבאר בסי' ש"ס):

קצולא הוקף לדירה שהכשיר במחיצה ונפלה
כב קרפף יותר

קצזמבית סאתים שלא הוקף לדירה, ואחר כך פתח בו פתח מבית דירה, שפתח זה אינו מועיל

קצחכלום, ואחר כך עשה מחיצה שניה יותר מעשר, והותר על ידי

קצטמחיצה זו שנעשית אחר פתיחת הפתח, שעל ידיה בטלה המחיצה הראשונה, שלא היתה עשייתה

רלדירה, ואחר כך נפלה מחיצה זו השניה, חזר לאיסורו. ואין אומרים בו הואיל והותר הותר, ותועיל לו עכשיו מחיצה הראשונה:

רא[1116] עיקרי ההלכות שנתבארו

רבבסימן זה:

רג(א)

רדמחיצות שלא הוקפו לדירה (ס"א-ד).

רה(ב)

רומחיצות שהוקפו לדירה (ס"ה-ו).

רז(ג)

רחתיקון מחיצות שלא הוקפו לדירה (ס"ז-טז).

רט(ד)

ריהוקף לדירה שנטע או זרע בו, או נכנסו בו מים (סי"ז-ט).

ריא(ה)

ריבבית ג' סאין שקירה חלקו (ס"כ).

ריג(ו)

רידבית סאתים שנפרץ לחצר (סכ"א).

ריה(ז)

ריולא הוקף לדירה שהכשיר במחיצה ונפלה (סכ"ב).

ריז*

ריחסיכום

ריטגדרי הוקף לדירה שנתבארו בסימן זה וריש סימן שסב:

רכ(א)

רכאסוגים שלא הוקף לדירה: (א) רחבה שאחורי הבתים. (ב) קרפף. (ג) גינה. (ד) פרדס (שנח,

רכבא).

רכג(ב)

רכדסוגים שהוקף לדירה: (א) דיר. (ב) סהר. (ג) חצר. (ד) גג (שנח, ה).

רכה(ג)

רכוסוגי הוקף לדירה שבה: (א) סוכת שומרים ביום ובלילה. (ב) בית דירה. (ג) פתח מביתו

רכז(שנח, ו).

רכח(ד)

רכטסוכת שומרים אינה מועלת אם היא: (א) להגן מהחמה ביום בלבד. (ב) לצניעות בעלמא

רל(שסב, א).

רלא[1117] משנה עירובין

רלביח, א (לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף), ופרש"י

רלג(שאין הקיפן לדירה). גמרא כה, רע"א (קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה).

רלדטור ושו"ע ס"א (כל היקף שלא הוקף לדירה).

רלה[1118] רש"י דף כב, א ד"ה

רלוכל אויר (אם תשמישו לדירת אדם, לכניסה וליציאה תמיד).

רלזוכן הוא לקמן ס"ה (כל מקום שהוקף

רלחלדירה דהיינו לכניסה ויציאה תמיד). סי' שסב ס"א (כל מחיצות שלא נעשו כדי לדור

רלטבתוכן, דהיינו לכניסה ויציאה תמיד).

רמומה שכתבו "תמיד", אין הכוונה

רמאשצריך שידור בה בקביעות, וכדלקמן ס"ו (אף על פי שאינו דר בה בקביעות). אלא

רמבשעכ"פ עשוי לכך מזמן לזמן, או לשבת זו בלבד, וכדלקמן סי' שסב ס"א (להתלונן

רמגבצלה אפילו יום ולילה אחד בקביעות ... מחיצה העשויה ליום ולילה אחד, דירה מעולה

רמדהיא), ושם נסמן (הערות 12-13).

רמהוהכוונה במה שכתבו "תמיד",

רמוהיינו דלא סגי מה שמשתמש בו ביום, אלא דוקא כשמשתמש בו גם בלילה, כדלקמן ס"ו

רמז(שעשה בו תחלה סוכת שומרים, שדר בה השומר ביום ובלילה), ושם נסמן (הערה 47),

רמחולקמן סי שסב ס"א (שאינו דר בה יומם ולילה, אלא מסתופף בצלה בלבד כשהחמה

רמטעומדת עליו ... סוכה שדר בה השומר יומם ולילה דירה מעולה היא), ושם נסמן (הערה 7).

רנומה שכתבו "לכניסה ויציאה",

רנאהיינו שאין צריך שדוקא ילון בו בלילה, אלא סגי במה שנכנסים ויוצאים בו גם בלילה.

רנבוזהו עיקר החילוק בין רחבה וקרפף וגינה ופרדס, שנכנסים בהם רק ביום, לבין דיר וסהר

רנגוחצר וגג, שנכנסים בהם גם בלילה. ויתפרש לקמן בכל אחד מהם.

רנדומטעם זה נחשבות מחיצות של הגשר כהוקף

רנהלדירה, אף שאין לנים בהם, כמבואר בשו"ת צמח צדק חאו"ח סי' לט אות ג (הגשר

רנועשוי לעבור עליו תמיד, כי הוא בתוך העיר, ויש הרבה בתים משני צדדיו, היינו שגם בצד

רנזהשני יש הרבה בתים, ועוברים עליו תמיד מצד זה לצד זה, חשוב דירת אדם כמ"ש

רנחאאזמו"ר ז"ל בשו"ע שלו רסי' שנ"ח וז"ל כל היקף מחיצות

רנטשלא הוקף לדירת אדם (רש"י דכ"ב ע"א) לכניסה ויציאה תמיד עכ"ל.

רסמובן דאם עשוי לכניסה ויציאה תמיד, אעפ"י שאין שם תשמיש אחר, חשוב מוקף

רסאלדירה. וכ"כ בשו"ת חתם סופר חלק או"ח סי' צ"ה בד"ה יקרתו

רסבהגיעני וז"ל, ואפילו הכי קי"ל מסתימת כל הפוסקים וסתם מתניתין דעושין

רסגפסין, דדיר וסהר מועיל להתיר טלטול, אפילו אין בהם שום דירה לאדם, כי אם לבהמה,

רסדובני אדם נכנסין ויוצאין תמיד. וכן מבואר מלשון רש"י (דכ"ב ע"א)

רסהדאמר רשב"א כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר כו'. ופרש"י אויר

רסואע"פ שאינו מקורה, אם תשמישו לדירת אדם לכניסה ויציאה. מבואר להדיא שאין

רסזתשמיש אדם בדיר אלא כניסה ויציאה כו' עכ"ל. והאריך. ואם כן גשר זה שעוברים

רסחעליו תמיד מצד עיר שבעבר הנהר לצד השני, חשוב עשוי לדירה).

רסט[1119] רב כהנא כד, א (רחבה

רעשאחורי הבתים, אין מטלטלין בו אלא בד' אמות), ופרש"י (אין פתח הבית פתוח לה,

רעאהויא מוקפת שלא לדירה, ואי יותר מבית סאתים היה, אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות).

רעבריטב"א כג, ב (רחבה שאחורי הבתים, שעשה כל אחד ביתו סביב, ונשארה רחבה בינתים).

רעגטור ושו"ע סי' שנט (רחבה שאחורי הבתים, יתירה על בית סאתים ולא הוקפה לדירה,

רעדאין מטלטלין בה אלא בד' אמות). והיינו כיון שאינה עשויה לכניסה ויציאה תמיד, אלא

רעהלפעמים במשך היום, להניח או להוציא משם איזה דברים.

רעועי' סי' שנט ס"א (רחבה

רעזשאחורי הבתים ... אם אין בה אלא בית סאתים, אין לה דין קרפף). היינו שיש חילוקים

רעחבין קרקף לבין רחבה; אלא שכאן נזכרת בכללות בין ארבעת סוגי "היקף מחיצות שלא

רעטהוקף לדירת אדם".

רפ[1120] משנה שם (ולקרפף), ופרש"י

רפא(קרפף, היקף גדול חוץ לעיר, להכניס שם עצים לאוצר).

רפבוהיינו כיון שאינה עשויה לכניסה ויציאה

רפגתמיד, אלא לפעמים במשך היום, להניח או לקחת משם העצים.

רפד[1121] משנה שם (לגינה). טור ושו"ע

רפהשם (כל היקף שלא הוקף לדירה, כגון גנות).

רפו[1122] גמרא כה, ב (ההוא בוסתנא

רפז(פרדס דהוי נטוע אילנות, רש"י) דהוה סמיך לגודא דאפדנא (והיא היתה לו היקף

רפחלדירה, אההוא גודא שהיה בו פתח פתוח לצד פרדס, סמכו היקף הפרדס, דהוי מוקף לדירה,

רפטויותר מבית סאתים הוה, רש"י)). הרי שפרדס שאינו פתוח לבית אינו מוקף לדירה. רמב"ם

רצהל' שבת פט"ז ה"א (מקום שלא הוקף לדירה, אלא שיהיה תשמישו לאויר, כגון

רצאגנות ופרדסים). טור ושו"ע שם (שלא הוקף לדירה, כגון גנות ופרדסים).

רצבוהיינו כיון שאינו עשוי לכניסה ויציאה

רצגתמיד, אלא לפעמים במשך היום, לעבד הגינה והפרדס, או לקצור משם הפירות.

רצד*

רצהומכל מקום יש הפרש בין גנות לפרדסים,

רצוכדלקמן סי"ז (קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה, ונטע רובו אילנות

רצז... אינם מבטלים הדירה, שדרך הוא להסתופף בצל

רצחהאילנות תמיד. אבל אם נזרע רובו, הזרעים מבטלים הדירה ... לפי שאין דרך לדור

רצטבזרעים).

שוהיינו שאף שמה שמסתופף לפעמים בצל

שאהאילנות במשך היום (ולא בלילה), אינו חשוב מוקף לדירה (ודינו כקרפף). מכל מקום מועיל

שבמה שמסתופף בצל האילנות, שאם הוקף הקרפף לדירה, לא יבטלו האילנות את ההיקף לדירה

שג(כמו בקרפף). ויתבאר לקמן שם (הערה 103).

שד[1123] סעיף א (כל מחיצות שלא

שהנעשו כדי לדור בתוכן ... אלא ... לישב בתוכן לשמור השדות, שאינו דר בה יומם ולילה

שואלא מסתופף בצלה בלבד כשהחמה עומדת עליו ... וכן מחיצות העשויין לצניעות בעלמא,

שזכגון הבנאים שבונים בחמה ועושין מחיצה להגן עליהם מפני החמה. וכן האכסדרה שבונים

שחבתוך הפרדס ... כשהחמה קודרת בלבד).

שטונתבאר לעיל (בסיכום שבהערה 1),

שיההפרש בין מה שנתבאר כאן בסעיף שלפנינו (גדרי המחיצות למקומות שלא הוקפו לדירה),

שיאלבין מה שנתבאר לקמן שם (גדרי הסוכה והאכסדרה לשומרים ולפועלים, שבתוך הקרפף שלא

שיבהוקף לדירה), שכיון שהסוכה והאכסדרה אינם נחשבים הוקף לדירה, לכן גם הקרפף אינו

שיגחשוב הוקף לדירה.

שיד[1124] משנה שם כג, א (הגינה

שיהוהקרפף ... רבי עקיבא אומר ... מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על

שיושבעים אמה ושיריים), וגמרא שם כג, ב (הלכה כרבי עקיבא). גמרא שם צ, א (אין מטלטלין

שיזבו אלא בד' אמות ... התם לא הוי יותר מבית סאתים הכא הוי יותר מבית סאתים). טור

שיחושו"ע שם (אסרו חכמים לטלטל בתוכה יותר מד' אמות, אם הוא יותר מסאתים).

שיטוכן הוא לקמן סי' שסב ס"א (מדברי

שכסופרים אין מטלטלין בתוכן אלא בד' אמות, אם יש בתוכן יותר מבית סאתים, מפני שהן

שכאאינן חשובות מוקפות לדירה).

שכב[1125] לבוש ס"א (ואסרו

שכגלטלטל בתוכם יותר מד' אמות, כמו ברשות הרבים).

שכד[1126] ר' יוחנן שם

שכהסז, ב (קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ואפילו כור

שכוואפילו כוריים, הזורק לתוכו חייב (דלענין איסור טלטול שויוה רבנן כרמלית, שאסרו

שכזלטלטל בתוכו אלא בד', רש"י), מאי

שכחטעמא, מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין). טור ולבוש שם (אף על פי שמן התורה הוא רשות

שכטהיחיד גמור והזורק מרשות הרבים לתוכן חייב).

שלוכן הוא לעיל סי' שמו ס"ו (קרפף

שלאיותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ע"ד שיתבאר בסי' שנ"ח, שמן התורה הוא

שלברשות היחיד גמורה אפילו ארוך ורחב כמה מילין, כיון שיש לו מחיצות, אלא שמחוסר

שלגדיורין, והזורק מתוכו לרשות הרבים חייב). לקמן סי' שסב ס"א (וכל מחיצות אלו,

שלדאף על פי שהן מחיצות גמורות מן התורה, והזורק לתוכן מרשות הרבים חייב, אפילו יש

שלהבתוכן כמה מילין, מכל מקום מדברי סופרים אין מטלטלין בתוכן אלא בד' אמות, אם יש

שלובתוכן יותר מבית סאתים, מפני שהן אינן חשובות מוקפות לדירה).

שלז[1127] רש"י שם ד"ה לעולם

שלחארישא (דשויוה רבנן ככרמלית לענין טלטול, משום דמחוסר

שלטדירה, ומיחלף ברשות הרבים), וד"ה הם אמרו (דשויוה כרמלית לענין טלטול, משום

שמדמיחלף ברשות הרבים). לבוש שם (כיון שלא הוקף לדירה, אם הם

שמאגדולות יותר מבית סאתים, הרי הם דומים לכרמלית או לרשות הרבים, ואסרו לטלטל בתוכם

שמביותר מד' אמות, כמו ברשות הרבים, גזירה משום רשות הרבים).

שמג[1128] רשב"א עירובין כו, א

שמד(דמחיצות הויין, אבל מחיצות לדירה לא הויין ... ולפיכך אינו מותר ליחידים אלא בית

שמהסאתים בלבד, דומיא דקרפף), ובעבודת הקדש שער ג ס"ג (שכל דירה שאינה עשויה אלא

שמולאויר או לצניעות או להניח שם כלים, אינה מחיצה גמורה, ואם אינה יתירה על בית

שמזסאתיים מטלטלין בכולה. יתירה על בית סאתיים אין מטלטלין אלא בארבע אמות). מ"מ

שמחהל' שבת פט"ז הט"ו (ודע שכשאמרו אינה מחיצה, רצו לומר מענין מוקפת לדירה,

שמטוביותר מבית סאתים, וכך פירש הרשב"א ז"ל, דודאי בפחות מבית סאתים מחיצה

שנהיא). טור ושו"ע שם (אבל אם היא סאתים, שהוא שיעור ע' אמה וד' טפחים על ע'

שנאאמה וד' טפחים, מותר לטלטל בכולו).

שנבוכן הוא לקמן סי' שסב ס"א (אבל עד

שנגבית סאתים ועד בכלל, מותר לטלטל בכל המוקף).

שנד[1129] תרומה כז, ט-יח (ועשית את

שנהחצר המשכן ... מאה באמה אורך ... מאה אורך ... ורוחב החצר ... חמשים אמה ... חמשים

שנואמה ... אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים). ברייתא עירובין כג,

שנזב (שיעור סאתים כחצר המשכן ... דאמר קרא ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים).

שנחטור (כמו חצר המשכן שהיה בו סאתים), ולבוש ס"א (שהמשכן והחצר, אשר תוך היקף

שנטהקלעים היה אורך מאה אמה ברוחב חמשים אמה). ט"ז ס"ק ב (כחצר המשכן שהיה

שסאורך מאה אמה ורוחב חמשים).

שסא[1130] רמב"ם הל' שבת פט"ז

שסבה"ג (כמה היא בית סאה, חמשים אמה על חמשים אמה, נמצא בית סאתים, מקום שיש

שסגבתשבורתו חמשת אלפים אמה).

שסד[1131] משנה שם כג, א (שבעים אמה

שסהושיריים על שבעים אמה ושיריים). רמב"ם שם (וכל מקום שיש בו כמדה הזאת, בין

שסושהיה מרובע שהוא שבעים אמה ושירים על שבעים אמה ושירים, בין שהיה עגול, בין שאר

שסזהצורות, הרי זה נקרא בית סאתים). טור ושו"ע ס"א (בין שהוא מרובע בין

שסחשהוא עגול או אריך וקטין).

שסט[1132] ירושלמי עירובין פ"ב

שעה"ה (תנינן שבעים ושיריים. ותני שמואל אמה ושני שלישי אמה שנו). רש"י שם

שעאסוף ד"ה אלא אמרה תורה (וד' טפחים). טור ושו"ע שם (שהוא שיעור ע' אמה

שעבוד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים).

שעגאמנם אין הכוונה שאם הוא מעט יותר מזה

שעדאסור לטלטל בו, אלא שכל זמן שאינו יותר מבית סאתים מותר לטלטל בו. וכדלקמן בסמוך.

שעה[1133] **רמב"ם בפירוש

שעוהמשנה** עירובין פ"ב מ"ה (אם תעשה השירים שני

שעזשלישים, כמו שנראה מן הירושלמי, יהיה מדת אותו השטח ארבעת אלפים ותשע מאות ותשעים

שעחושלשה ושבע תשיעיות ... וזה הוא ההבדל שבין דברי רבי יהודה בן בבא שאמר שבעים

שעטושירים על שבעים ושירים, ובין דברי רבי עקיבא שאמר ובלבד שתהא שבעים ושירים על

שפשבעים ושירים ... שרבי יהודה בן בבא מדקדק מאד בחשבון עד שיהא מדת המרובע בית

שפאסאתים שלמים ... ורבי עקיבא היה עושה החשבון בקירוב יותר, ועושה השירים שני שלישים

שפבאו משהו קרוב לזה, עד שיהא מדת המרובע קרוב לבית סאתים ... והלכה כרבי עקיבא באמרו

שפגאפילו אין בה אחת מכל אלו, אבל לא באמרו שהן שבעים ושירים על שבעים ושירים). לבוש

שפדס"א (וכשתרבע מאה אמות ברוחב חמשים יהיה המרובע שבעים אמה וד' טפחים על שבעים

שפהאמה וד' טפחים, ועוד דבר מועט, והוא רוחב אצבע, ולא חשו לו חכמים להזכיר מפני שהוא

שפומועט, אבל לעולם צריכינן ליה בשיעורא). אליה זוטא ס"ק א (דהלכה כרבי

שפזיהודה בן בבא בזה, דמותר לטלטל באותו מיעוט ... וכן בתוס' ד"ה רבי עקיבא וכו'

שפחשם, דפירשו דכולי תנאי אית להו דבר מועט).

שפטוראה גם לקמן סי' שצח

שצס"ו (ע' אמה ושירים,

שצאשהם ב' שלישי אמה, ועוד משהו), וסי"א (היו ב' עיירות זו סמוכה לזו קמ"א

שצבאמה ושליש (ועוד דבר מועט)).

שצג[1134] תוס' שם ד"ה רבי

שצדעקיבא (איכא בינייהו דבר מועט, דלרבי עקיבא לית ליה, לר'

שצהיהודה אית ליה ... שלא חשו לצמצם, ולעולם אית ליה, דכולהו תנאי שהוזכרו לפני רבי

שצועקיבא נראה דאית להו דבר מועט).

שצז[1135] במשנה שם כג, א

שצחוכרבי יוסי (רבי יוסי אומר אפילו ארכה פי שנים ברחבה

שצטמטלטלין בתוכה), ובגמרא שם כג, ב (הלכה כרבי יוסי). טור ושו"ע שם (בין שהוא

תמרובע בין שהוא עגול או אריך וקטין). מ"א ס"ק ב (כגון שהוא ארוך ק' אמה

תאורחב נ' אמה).

תב[1136] ברייתא כג, ב (אם היתה

תגארכה יתר על פי שנים ברחבה, אפילו אמה אחת, אין מטלטלין בתוכה), ופרש"י (חצר

תדהמשכן הוא דשרי, ואע"ג דלא מרבעה, והיינו אורך כשנים ברוחב, אבל טפי משנים

תהברוחב לא מישתרי). רמב"ם שם ה"ד (אבל אם היה ארכו יתר על שנים כרחבו,

תואפילו אמה, אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, שלא עשו בית סאתים שתשמישו לאויר כשאר

תזהחצרות, אלא מחצר המשכן). טור ושו"ע שם (ובלבד שלא יהא ארכו יותר משנים ברחבו

תחאמה אחת). ט"ז ס"ק ב (כחצר המשכן שהיה אורך מאה אמה ורוחב חמשים).

תטואם הוא פחות מבית סאתיים וארכו יותר על

תיפי שנים ברחבו, ראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' לט אות ג ד"ה אך מה.

תיא[1137] רבינו ירוחם נתיב יב ח"ד

תיבעא, ד (אבל פחות מאמה מטלטלין, כי אין חשוב יותר מפי שנים אם לא היה לשם אמה יותר,

תיגכך פשוט בערובין). ב"י ד"ה ומ"ש ובלבד. מ"א ס"ק ג (אבל

תידפחות מאמה שרי).

תיה[1138] רי"ף עירובין ד, ב (שבעים

תיואמה ושירים על ע' אמה ושירים כחצר המשכן ... וכל מילי דשבת ממשכן ילפינן להו). תוס'

תיזעירובין כג, א ד"ה שהוא ע' אמה ושיריים (דכל מילי דשבת ממשכן גמרינן להו). רא"ש

תיחשם פ"א סכ"ג (ע' אמה ושיריים על ע' אמה ושיריים, כחצר המשכן ... וכל

תיטמילי דשבת ממשכן ילפינן להו). טור (כל מלאכות שבת והלכותיו אנו למדין

תכממלאכת המשכן, הלכך כל היקף שלא הוקף לדירה ... כמו חצר המשכן), ולבוש ס"א (כבר

תכאידעת פעמים, שכל מלאכת שבת והלכותיו אנו למדין ממלאכת המשכן, וגם הוא דבר ידוע

תכבשהמשכן והחצר אשר תוך היקף הקלעים היה אורך מאה אמה ברוחב חמשים אמה).

תכגוזה שכל מלאכת שבת למדין ממשכן, נתבאר

תכדלעיל סי' שא ס"א (ממה שסמכה תורה פרשת שבת למלאכת המשכן, ללמוד שאין מלאכת

תכההמשכן דוחה את השבת, מכאן אנו לומדים שכל מלאכה שהיתה חשובה במשכן נקראת מלאכה

תכולענין שבת).

תכז[1139] טור (כמו חצר המשכן, שהיה

תכחבו סאתים, ולא היה בו בית דירה, אלא היקף של קלעים), ולבוש ס"א (שהרי

תכטהמשכן לא הוקף לדירה).

תל[1140] כנסמן לעיל (הערה 9).

תלא[1141] רש"י שם כד, א ד"ה

תלבלקולא (יותר מבית סאתים נעשה כרמלית ... אין מטלטלין מחצר לקרפף יותר מבית סאתים

תלגשלא הוקף לדירה). רמב"ם הל' עירובין פ"ג הי"ח (כל החצרות ועם כל

תלדהקרפיפות שהוקפו שלא לשם דירה שאין בכל אחד מהן יתר על בית סאתים ... רשות אחת הן

תלהומטלטלין בכולן בלא עירוב). משא"כ אם יש בהם יתר על בית סאתים, אסור לטלטל

תלומחצר לקרפף. טור ושו"ע סי' שעב ס"א (חצרות וקרפיפות, כולן רשות אחת הם ...

תלזשמותר לטלטלם מזה לזה ... לקרפף שאינו יותר מסאתים). הרי שאסור לטלטל מחצר לקרפף

תלחיותר מבית סאתים.

תלטוהיינו אפילו בתוך ד' אמות, כדלקמן

תמסי"ח (אם הזרוע הוא יותר מבית סאתים, אסור לטלטל מחצר לתוכו, אפילו בתוך ד'

תמאאמות).

תמבוכל זה בחצר המתוקן, משא"כ בחצר

תמגהנפרץ במילואו לכרמלית, מותר לטלטל מהחצר לקרפף, ואפילו לכרמלית, כדלקמן סי' שסא

תמדס"ד (ואם נפרצה לכרמלית הרי הוא כרמלית מדברי סופרים (ואף על פי כן, אף שהוא

תמהרשות היחיד מן התורה, מותר לטלטל ממנו לכרמלית גמורה, מטעם שנתבאר בסי' שמ"ו)).

תמו[1142] סיכום הלכות טלטול בתוך

תמזהקרפף, בין קרפף לקרפף, לכרמלית, לחצר ולבית, שנתבארו בסעיפים שלפנינו, ובכמה

תמחמקומות:

תמט(א)

תנקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, אסור לטלטל בו יותר מד' אמות, ודינו ככרמלית

תנא(שנח, א-ג).

תנב(ב)

תנגאבל תוך ד' אמות מותר לטלטל, אף ממנו לקרפף אחר (שעב, ב), כמו מכרמלית לכרמלית תוך

תנדד' אמות (שמו, ה).

תנה(ג)

תנווכן מותר לטלטל מקרפף לכרמלית תוך ד' אמות (שמו, ו), או מחצר שנפרצה במילואה

תנזלכרמלית (שסא, ד).

תנח(ד)

תנטאבל אסור לטלטל מחצר מתוקן לקרפף, אפילו תוך ד' אמות (שנח, ג; יח).

תס(ה)

תסאקרפף בית סאתים או פחות, שלא הוקף לדירה, מותר לטלטל בו (שנח, א-ג).

תסב(ו)

תסגאבל אין העירוב מועיל בו, ודינו כמו חצר שלא עירבו בו. ולכן מותר לטלטל בינו לחצר,

תסדאבל לא כלים ששבתו בבית (שנח, ד. שעב, א).

תסה(ז)

תסוקרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה, ועירבו בינם לחצר, או שהם של חד גברא, או שאין

תסזבו דיורין, מותר לטלטל בינו לבין החצר והבית (שנח, ה-ו. והערה 39.

תסחשסה, ה).

תסט(ח)

תעקרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה, ולא עירבו בינו לחצר, והקרפף עם החצר הם של

תעאבעלים מחולקים, מותר לטלטל בין הקרפף לבין החצר אבל לא כלים ששבתו בבית, ודינו כמו

תעבחצר שלא עירבו בו (שעב, א).

תעג[1143] רבי שמעון במשנה עירובין

תעדפט, א (אחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן, ולא לכלים ששבתו

תעהבתוך הבית). ומיירי הן בקרפף פחות מבית סאתים שלא הוקף לדירה, שאין העירוב מועיל

תעובו (כמבואר כאן), והן בקרפף יותר מבית סאתיים שהוקף לדירה, שלא עירבו (ראה סוף

תעזהערה הקודמת).

תעחרש"י שם כג, סע"ב (דבית

תעטוקרפף שתי רשויות הן, ואפילו דחד גברא). תוס' שם דף ע[ו], ב ד"ה

תפובלבד (דאין עירוב מועיל לקרפף, ואפילו מקרפף שלו אסור). רא"ש פ"ב

תפאס"ב (צ"ע אם קרפף פחות מבית סאתים שלא הוקף לדירה, אם דינו כבית סאתים,

תפבויהא אסור לטלטל ממנו ... לבית ... כולן רשות אחת לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים

תפגששבתו בתוך הבית. ולכאורה משמע שדינם שוה), והיינו שבשניהם אסור לטלטל בינם לבין

תפדהבית (כמבואר בהערה הקודמת סעיף ו). ר[יט]ב"א שם כג, ב ד"ה

תפהולא לכלים (ויש אומרים דוקא שהבית והקרפף הם של שני בני אדם, אבל אם הם של אדם אחד

תפומותר, מידי דהוה אבית וחצר דחד גברא שהוא מותר לדברי הכל ... אבל יש אומרים ...

תפזדאסרי אפילו בחד גברא. הילכך רחבה שיש לחצרות אחורי הבתים ... אסור להוציא שם בשבת

תפחכלים ששבתו בתוך הבית, ואף על פי שהם כולם דחד גברא), הובא בב"י סוף

תפטהסימן ד"ה קרפף. מ"א סי' שעב ס"ק א (וכלים ששבתו בבית אסור

תצלטלטל מחצר לקרפף שלא הוקף לדירה, אפילו הם של אדם אחד (רש"י סוף דף כ"ג,

תצאותוס' סוף דף ע"ו)).

תצבוכן הוא לקמן סי' שעב ס"א (לקרפף

תצגשלא הוקף לדירה, אפילו הוא פחות מבית סאתים, אין עירוב מועיל, שאפילו הוא שלו אסור

תצדלהוציא לתוכו כלים ששבתו בבית, כמו שנתבאר בסי' שנ"ח).

תצהוראה שו"ת צמח צדק חאו"ח סי'

תצולט אות ג (האריך בזה בשב יעקב, והוא בשב"י סי' י"ח, ושם מסיק דכשיש עוד

תצזצד להקל אפשר להקל).

תצח[1144] עירובין צב, א (ובלבד שלא

תצטיורידו למטה, מאי למטה, למטה לבתים). תוס' שם צא, א ד"ה ושמואל (דכמו שאסור

500לטלטל כלים ששבתו בבית לחצר ולגג שלא עירבו ... כן אסור מגג וחצר לבית). רמב"ם

501הל' עירובין פ"ג הי"ט (ובלבד שלא יכנס בכלי זה לבית מן הבתים).

502וכן הוא לקמן שם ס"א (ובלבד שלא

503יטלטל מתוכם לבית בלי עירוב, אם הם של בעלים מחולקים, לפי שהבית חלוק מהם ואינו

504רשות אחת עמהם).

505והיינו שבחצרות מועיל העירוב עם הבתים,

506להתיר הטלטול מחצר לבית. משא"כ בקרפף פחות מסאתים שלא הוקף לדירה, אין העירוב

507מועיל להתיר הטלטול מקרפף לבית, ודינו כחצר שלא עירבו.

508ולכן כמו בחצירות שלא עירבו בהן, מותר

509לטלטל מחצר לחצר, אבל לא מתוכם לבית, כך גם בקרפף, מותר לטלטל בינו לבין החצרות,

510אבל לא מתוכם לבית.

511[1145] והיינו שאף שבחצר שבין

512הבית לקרפף, מותר לטלטל ממנה הן לבית (שעירבו בינם) והן לקרפף. מכל מקום, אחרי

513שטלטלו מהחצר לבית או לקרפף, אסור לטלטלו מזה לזה, אלא אם כן יניחם בחצר שבינתיים,

514המותרת לשניהם.

515וכן לענין חצרות שלא עירבו, נתבאר לקמן סי'

516שעב ס"א (ואפילו שבתו ברשות המעורבת עם הבית, והוציאם ממנה לרשות אחרת שאינה

517מעורבת עם הבית, אסור להכניסם מאותה רשות לבית, או להיפך, אם לא שיניחם תחלה ברשות

518המעורבת עמו, ומשם יכניסם לבית, וכן להיפך).

519[1146] רש"י עירובין כג, סע"ב

520(דבית וקרפף שתי רשויות הן ואפילו דחד גברא).

521[1147] והיינו אף שהחצר מוקפת

522לדירה, והקרפף אינו מוקף לדירה, מכל מקום נחשבים שניהם רשות אחת, שמותר לטלטל מזה

523לזה. וכמו שמותר לטלטל מחצר שעירבו בה לחצר שלא עירבו בה.

524[1148] סעיף א. וכנסמן לעיל

525(הערה 28).

526[1149] כנסמן לעיל שם.

527[1150] ריטב"א שם (יש למצוא

528היתר לרחבות שלנו ... שלא אמרו דרחבה חשיבא כקרפף לגבי בית, אלא כשהיא יותר מבית

529סאתים, אבל בית סאתים לא הוי כקרפף ... תשמישי בית נינהו). הובא בב"י סוף

530הסימן. מ"א סי' שנט ס"ק א (אבל [רחבה] בית סאתים, אין לה דין קרפף,

531ומותר לטלטל ממנה לבית (ב"י סי' שנ"ח. רי"ט)).

532[1151] סעיף א (רחבה שאחורי

533הבתים ... אם אין בה אלא בית סאתים, אין

534לה דין קרפף, ומותר לטלטל מתוכה לבית ומבית לתוכה, לפי שאינה רשות מחולקת מן הבית

535כמו קרפף, אף על פי שלא הוקפה לדירה), וכנסמן לעיל (הערה 4).

536ועוד נתבאר לקמן שם ס"ב (ומה שאין

537אנו נזהרים מלטלטל בחצרות שאחורי הבתים, משום שבזמן הזה סתמן מוקפת לדירה,

538כמ"ש בסימן שנ"ח גבי קרפף). והיינו שמטעם זה מקילין אף ביותר מבית

539סאתים, כדלקמן שם (הערות 6-8).

540[1152] משנה שם יח,

541א (אבל אם היה דיר (של בהמות, שעושין בשדות היום כאן והיום

542כאן כדי לזבלן בגללי הבהמות, רש"י), או סהר (לבהמות של עיר, רש"י), או

543מוקצה (רחבה שאחורי הבתים, רש"י), או חצר (שלפני הבתים, דכל הני הקיפן לדירה

544הוא, רש"י) ... מותר). ברייתא שם כב, א (אי אתה מודה בדיר וסהר מוקצה וחצר ...

545כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה (אף על פי שאינו מקורה, אם

546תשמישו לדירת אדם, לכניסה וליציאה תמיד, רש"י), כגון דיר וסהר מוקצה וחצר ...

547מותר). רמב"ם הל' שבת פי"ד ה"א (אם הוקף לדירה כגון ... חצר ודיר

548וסהר שהוקפו לדירה, כולן רשות היחיד גמורה הן).

549ואף שלא נתפרש ברש"י טעם החילוק

550בין קרפף לדיר וסהר. ובתוס' כג, ב סד"ה איכא (לרש"י צריך לחלק בין דיר

551וסהר ומוקצה וחצר לקרפף).

552כבר נתבאר לעיל ס"א (והערה 3),

553דהיינו אף שאין בדיר וסהר שום דירה לאדם, כי אם לבהמה, מכל מקום כיון שבני אדם

554נכנסין ויוצאין תמיד, ביום ובלילה (להאכיל הבהמות), נחשב מוקף לדירה. ומטעם זה, גם

555מחיצות הגשר נחשבות מוקפות לדירה, כיון שעוברים עליו תמיד מצד עיר שבעבר הנהר לצד

556השני (כדלעיל שם).

557אמנם נשמט (כאן, וברמב"ם שם) האמור

558במשנה וברייתא שם "או מוקצה", ופירש"י "רחבה שאחורי הבתים".

559ובמרדכי רמז תפה (פירש"י מוקצה היינו רחבה שאחורי הבתים, ועדיף יותר מקרפף...

560ברחבה שמא מותר, וצ"ע).

561והיינו כיון שאם הפירוש הוא כאמור

562ברש"י (רחבה שאחורי הבתים); הרי לא קיי"ל כן, כדלקמן סי' שנט ס"א

563(והערה 2).

564ואם פירושו אחר, לא נתברר לנו תוכנו.

565[1153] משנה וברייתא שם (אפילו

566בית חמשת כורין אפילו בית עשרה כורין מותר), רמב"ם שם (אפילו יש בו כמה מילין).

567תוס' כב, ב ד"ה דילמא (קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אפילו כור ואפילו

568כוריים ... והוא הדין אפילו לאלף כורים, דמה שיעור יהיה).

569וכן הוא לעיל סי' שמו ס"ו (קרפף

570יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ... רשות

571היחיד גמורה אפילו ארוך ורחב כמה מילין, כיון שיש לו מחיצות). לקמן סי' שצו ס"א

572(אפילו יש בו כמה מילין. והוא שיהא מוקף לדירתו).

573[1154] כי דוקא לענין פחות מבית

574סאתים, שלא הוקף לדירה, נתבאר לעיל ס"ד (לטלטל מהבית לקרפף וכיוצא בו, או

575ממנו לבית, אין עירוב מועיל, ואפילו הם של אדם אחד אסור מדברי סופרים), והובא לעיל

576(הערה 28)

577מדברי רא"ש ותוס', וכמה פוסקים, שאין העירוב מועיל אלא בחצר,

578ולא במקום שלא הוקף לדירה, אפילו פחות מבית סאתים (ראה מראי מקומות וציונים).

579משא"כ הקרפף שהוקף לדירה, מועיל בו

580העירוב להתיר הטלטול ממנו לבית, כמבואר ברמב"ם הל' עירובין פ"ג ה"כ

581(וכן אם שבת הכלי בבית והוציאו לחצר, לא יעבירנו לחצר אחרת, או לגג אחר, או לראש

582הכותל, או לקרפף, אלא אם כן עירבו אנשי כל המקומות שמעבירין בהן כלי זה עירוב אחד).

583וכן נתבאר בסעיף הבא (קרפף וכיוצא בו,

584אם הקיפו מחיצותיו לדירה, דינו כחצר לכל דבר, בין להתיר הטלטול בתוכו יותר מד'

585אמות אפילו הוא יותר מבית סאתים, ובין מתוכו לבית ומבית לתוכו). וכן הוא בגג,

586כדלקמן בסמוך (ומגג לבית שתחתיו או להפך).

587והיינו כשעירבו בינם, או שאין בו

588דיורין, ופתחוהו למבוי שהשתתפו בו, כדלקמן סי' שסה ס"ה (ומותר לטלטל גם כן

589מתוכה למבוי וממבוי לתוכה, שאין הרחבה אוסרת על המבוי בלי עירוב, לפי שאין בה

590דיורין).

591משא"כ כשהם בעלים מחולקים ולא

592עירבו בינם, כדלקמן סי' שעב ס"א (כלים ששבתו בבית ... אסור לטלטלם לחצר אחרת,

593או לגג של אחר, או לקרפף המוקף לדירה של אחר).

594[1155] סעיף כג (גג הבולט על

595מחיצות הבית ... חלון פתוח לו מן הבית, נעשה כולו כחורי רשות היחיד, ורשות היחיד

596הוא).

597[1156] רב דף צ, א (גגין

598... רב אמר מותר לטלטל בכולו, ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא

599בד' ... הכא מינכרא מחיצתא, ושמואל אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות ... הוי יותר

600מבית סאתים ... איתמר, ספינה, רב אמר מותר לטלטל בכולה ... הילכתא כרב ... אם כפאה

601על פיה ... לדור תחתיה). הרי שהן גג הבית, והן גג ספינה שכפאה על פיה לדור תחתיה,

602מותר לטלטל על גגה אף אם היא יותר מבית סאתים. טור ושו"ע סי' שסב ס"ד (ספינה,

603מותר לטלטל בכולה, אפילו היא יותר מבית סאתים, דחשיבא מוקפת לדירה. כפאה לדור

604תחתיה, הוי רשות היחיד אף עליה). וכן הוא לקמן שם ס"ט (ספינה מותר לטלטל

605בכולה, אפילו היא יותר מבית סאתים, מפני שחשובה למוקפת דירה ... ואין צריך לומר אם

606כפאה לדור תחתיה, שכפייתה זו היא עשיית מחיצתה לדירת מטה, ונעשה על ידי כן מוקפת

607לדירה גם על גבה, מלמעלה משום גוד אסיק).

608(ומ"ש התוס' דף פט,

609א סוף ד"ה רב. על הא דאמרינן בגמרא שם (איתמר רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד'

610אמות ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו. במחיצות הניכרות דכולי עלמא לא פליגי, כי פליגי

611במחיצות שאינן ניכרות, רב אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות, לא אמר גוד אסיק

612מחיצתא, ושמואל אמר מותר לטלטל בכולו, דאמר גוד אסיק מחיצתא), כתבו התוס' (נפקא

613מינה כשהגגין יחד יתירים מבית סאתים, דאי לא אמר גוד אסיק [שבין הגגין] אסור). הרי

614שאסור לטלטל בגג שהוא יותר מבית סאתים.**

615**

616**היינו כשאין מחיצות החיצונות ניכרות.

617וכדלעיל סי' שמה סכ"ג (**גג הבולט על מחיצות הבית, בענין שאין

618מחיצות הבית ניכרים ונראים לעומדים על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם, כגון גגין שלנו,

619אין אומרים במחיצות אלו גוד אסיק, ולכן על גבי הגג אינו רשות היחיד, אפילו הוא

620גבוה ורחב הרבה, אלא כרמלית הוא).**

621**

622ואף שאם כן הי' אסור לטלטל בו אפילו

623כשהגג הוא פחות מבית סאתים. יש לומר שכתב כן לפי דעת הירושלמי [עירובין

624פ"ז ה"ב] שבתוס' שם סוף ד"ה במחיצות (מיהו בירושלמי משמע

625דלא חשיב כרמלית, והכי איתא [התם] אמר ר' יוחנן זיזין וכתלים שהיו גבוהים י'

626ורחבין ד' מותרין כאן וכאן, ובלבד שלא יחליף, משמע דחשיב להו מקום פטור). ולכן כל

627האיסור הוא דוקא כשהוא יותר מבית סאתים. ודו"ק).

628וראה מראי מקומות וציונים, שכעין זה הוא

629בעבודת הקודש שער ג סוס"י א (גג יתר מבית סאתיים שאין מחיצותיו ניכרות, נידון

630משום קרפף. היה פחות מבית סאתיים, אף על פי שאין מחיצותיו ניכרות, או יתר מבית

631סאתיים ומחיצותיו ניכרות, אינו נידון משום קרפף, והרי הוא כרשות היחיד גמורה).

632[1157] כדלעיל בשאר מקומות

633שהוקפו לדירה (מותר לטלטל בכולו, ומתוכו לבית ומבית לתוכו), ושם נסמן (הערה 39).

634וכן הוא לקמן ריש סעיף הבא (ובין מתוכו לבית ומבית לתוכו), ושם נסמן (הערה 45).

635[1158] כדלעיל סעיף הקודם (ואפילו

636בפחות משיעור זה, אינו מותר לטלטל מתוכו לחצר או מחצר לתוכו, אלא כלים ששבתו בתוכו,

637או בחצר).

638אלא ששם מיירי בקרפף פחות מסאתים שלא

639הוקף לדירה, שאין העירוב מועיל בו. ולכן לא הותר לטלטל מחצר לתוכו, אלא כלים ששבתו

640בחצר.

641משא"כ כאן מיירי בקרפף יותר

642מסאתים, שהוקף לדירה, שהעירוב מועיל בו. ולכן הותר לטלטל מחצר לתוכו, אפילו כלים

643ששבתו בבית.

644ואם הגג או הקרפף שייך לאחר, ולא עירבו

645ביחד, עי' סי' שעב ס"א (כלים ששבתו בבית ... אסור לטלטלם לחצר אחרת,

646או לגג של אחר, או לקרפף המוקף לדירה של אחר).

647ראה סיכום הדברים לעיל (הערה 27).

648[1159] גמרא כג, ב (קרפף

649שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ... הרי הוא כחצר, ומותר).

650והיינו דוקא בקרפף (או פרדס),

651משא"כ בגינה, גם אם הוקפה לדירה אינו מועיל, כדלקמן סי"ז (והערה 103).

652[1160] שהרי הוא כחצר. וכדלעיל ס"ה,

653בשאר מקומות שהוקפו לדירה (מותר לטלטל בכולו, ומתוכו לבית ומבית לתוכו ... ומגג

654לבית שתחתיו או להפך).

655[1161] רבי יהודה בן בבא במשנה

656כג, א (ובלבד שיהא בה שומירה). אלא שהוא סובר שמועיל רק בפחות מבית סאתים. ולדידן

657מועיל אף ביותר מבית סאתים, כמבואר בהגהות [אשרי] עירובין פ"ב ס"ב

658(גינה וקרפף שהקיפום בגדר גבוה עשרה טפחים ויש שם שומירה, דהיינו סוכת שומרים ... כהוקף

659לדירה דמי, אפילו גדולים הרבה שרי. מאור זרוע). מ"א ס"ק ד (אם יש

660סוכת שומרים).

661[1162] משמעות התוס' שם כג, א ד"ה

662שהוא (העזרות חשיבי מוקפין לדירה שהיו שומרים בה כל הלילה). רבינו יהונתן במשנה שם

663ו, ב ד"ה ובלבד שיש שם שומירה (כעין סוכה של שומרי הצאן או השדות או הכרמים,

664בקביעות יומם ולילה). ב"ח בריש הסימן (אפילו בורגנין שבשדות, שהשומר יושב

665בתוכו ביום, ואוכל שם את פתו, גם כן אינו הוקף לדירה, שהרי בלילה הוא לן בביתו ...

666שהעזרה חשיבא מוקפת לדירה, שהיו שומרים בה כל הלילה). מ"א שם (שדר שם ביום

667ובלילה). תוספת שבת ס"ק א (אם הוא שומר ביום ובלילה מקרי דירה, והוא ע"פ

668התוס' דף כ"ג ע"א). ונתבאר לעיל (והערה 3).

669[1163] רבי יהודה בן בבא במשנה

670כג, א (או בית דירה). הגהות [אשרי] שם פ"ב ס"ב (או בית דירה). מ"א

671ס"ק ד (או בית דירה).

672[1164] רבינו יהונתן במשנה שם ד"ה

673או בית דירה (לבעל הבית, אף על פי שאינה תדירה, אלא לפרקים). מ"א שם (אף על

674פי שאין דר שם בקביעות). והיינו שאין צריך להיות בקביעות, אבל צריך להיות עשוי גם

675בשביל הלילה.

676וכן הוא לקמן סי' שסב ס"א (שאינו

677דר בה יומם ולילה אלא מסתופף בצלה בלבד כשהחמה עומדת עליו (אבל סוכה שדר בה השומר

678יומם ולילה, דירה מעולה היא, כמו שנתבאר בסי' שנ"ח)), ושם נסמן (הערה 7).

679[1165] משא"כ "אם

680הקיפו מחיצות ואחר כך בנה בו דירה", יתבאר דינו לקמן סעיף הבא.

681[1166] רב נחמן שם כד, א (אם פתח

682לו פתח (מן הבית, רש"י), מותר לטלטל בכולו, פתח מתירו). טור ושו"ע ס"ב

683(או שפתח לו פתח מביתו).

684וכן הוא לקמן סי' שנט ס"ב (ואם פתח

685בה פתח מביתו ואחר כך הקיפה ... הרי הוא מוקפת לדירה, ומותר לטלטל בכולה אפילו היא

686יותר מבית סאתים).

687והחילוק בין שני אופנים אלו הוא, שאופן

688הראשון הוא "שבנה בו תחלה בית דירה", ומסביב לה בנה קרפף (היינו ד'

689מחיצות של הקרפף הוקפו לדירה שבאמצעה). ואופן השני הוא ש"פתח תחלה פתח בלבד

690בביתו" לצד הקרפף, "ואחר כך הקיף עוד ג' מחיצות סמוך לכותל הבית שבו

691הפתח".

692והחידוש באופן השני הוא, כדלקמן סי' שנט

693ס"ב (אפילו אם יש שם גורן בינה לבית, אין אומרים שבשביל הגורן הוא שנפתח פתח

694זה ואין כאן פתח לרחבה, אלא סתמא נפתח לרחבה, והרי הוא מוקפת לדירה), ושם נסמן

695(הערה 4).

696[1167] **רש"יגבי

697בוסתנא** שם כה, ב ד"ה דהוי סמוך (אההוא גודא שהיה בו פתח

698פתוח לצד פרדס, סמכו היקף הפרדס, דהוי מוקף לדירה, ויותר מבית סאתים הוה),** עיי"ש

699ברש"ל** (והיא היתה לו אחת ממחיצותיו, ועל שם ההוא גודא כו' פרדס, הוקף

700הפרדס כו', כצ"ל).

701[1168] רמב"ם פט"ז ה"ה

702(וגדר בה לשם דירה). מ"מ שם (נראה מדבריו שהכל תלוי בכונת הגדרים, אם נעשו על

703דעת דירה). דרכי משה ריש ס"ק ב (משמע עוד שם דבעינן שיגדור לשם דירה).

704וראה קובץ דברי תורה חוב' ג עמ' נ

705ואילך.

706[1169] מ"א ס"ק ד (דהגהות

707אשרי [פ"ב ס"ב: ויש שם שומירה] מיירי שהיה

708הבית בנוי בו מקודם, דהא כתב הוא עצמו ספ"ב [ס"ו]] פרדס שלא הוקף לדירה

709סמוך לבית, ובנה בו בית, יעשה שביל וכו', משמע דלא מהני שבנאו אחר כך. ולכן כתב יש

710שם שומירה וכו'), וס"ק ה (שבנה בו בית, קודם שהוקף, כמ"ש ס"א

711[ס"ק ד]).

712[1170] גמרא כד, א (ולא

713אמרן אלא שפתח ולבסוף הוקף, אבל הוקף ולבסוף פתח, לא). טור ושו"ע

714ס"ב (שפתח לו פתח מביתו, ואחר כך הקיפו). מ"א ס"ק ה (ודוקא שפתח

715ולבסוף הוקף).

716[1171] מ"מ פט"ז

717ה"ה (ונראה שאי אפשר שתועיל כוונתו, אלא אם כן היה בדעתו לעשות ממנו בית ראוי

718לדור, אבל אם היה דעתו לקרפף ואינו סמוך לבית דירה, היאך יאמר רבינו שגדרתו לשם

719דירה יועיל, והוא מכוין לדבר שאי אפשר). הובא בב"י ד"ה ומ"ש

720ואם היה מוקף. ונתבאר בפסקי דינים צמח צדק שמה, ד (מ"ש הרמב"ם וגדר בה

721לשם דירה, לא מהני אלא אם כן בנה בו תחלה בית דירה, או שפתח לו פתח מביתו ואחר כך

722גדר בה לשם דירה). והיינו שמה שביאר המ"מ בדעת הרמב"ם "שהכל תלוי

723בכוונת הגדרים, אם נעשו על דעת דירה", היינו לומר (כדלעיל סוף סעיף הקודם),

724שאף כשפתח תחלה ואחר כך הקיף, צריך שתהא עשייתו לשם דירה. משא"כ אם עדיין לא

725פתח הפתח מביתו, לא הועילה דעתו שמקיף על מנת לפתוח בו אחר כך. מ"א שם

726(ודוקא שפתח ולבסוף הוקף).

727[1172] סעיף יח (ובלבד שלא יהיה

728במקום אחד פרוץ יותר מעשר אמות).

729[1173] פרי מגדים א"א

730ס"ק ה (עיקר הרבותא, אע"פ שמחיצת הבתים נעשים לתוכן, לא לקרפף, אפילו

731הכי מחיצה עכ"פ הוה ... ונראה, אם הוקף ג' מחיצות פרדס, ומחיצה ד' בנה לבית,

732והניח שם פתח, נמי שרי, כיון דהיה יותר מי' פרוץ קודם בנין הפתח, ודאי הוה פתח

733ולסוף הוקף).

734ואף שגדר את הפירצה על ידי בית

735שמחיצותיו עשויות לפנים, ולא לצורך הקרפף, ונתבאר לקמן סי' שסג סמ"ג (וכתלי

736החצרות שנעשו אחר בנין הבתים, אינם מועילים, אלא לעשות מה שבתוכם מוקף לדירה,

737דהיינו החצרות עצמן, אבל המבואות שבהן אינם נקראים מוקפים לדירה על ידי כתלי

738החצרות, שהם כתלי המבוי ... כתלי החצרות לא נעשו בשביל שיהיו המבואות מוקפים לדירה,

739ויתבטל מהם היקף הראשון של התל שלא היה לדירה)).

740על זה נתבאר כאן דהכא שאני, שהרי "בנה

741דירה אצל פרצה זו וגודר היתר על עשר ... הרי זה גם כן מוקף לדירה". והיינו

742שכאן בבניית הדירה היתה כוונתו לגדור את פרצת הקרפף ולהקיפו לדירה.

743וראה קובץ דברי תורה ג' ע' נ.

744[1174] שמואל שם (קרפף יותר

745מבית סאתים שלא הוקף לדירה, כיצד הוא עושה, פורץ בו פירצה

746יותר מעשר (דהוי כמי שאין בו מחיצות, רש"י), וגודרו (וסותם אותה פירצה,

747רש"י), ומעמידו על עשר (והוי כפתח, רש"י) ומותר). רבינו יהונתן שם ז, א

748ד"ה קרפף (וסותם אותה פרצה לשם דירה, אם ירצה כולה, או אם ירצה אמה אחת היתרה

749על עשר, והוי כפתוח ולבסוף הוקף, ואותן י' אמות הנשארות פתח הן). טור ושו"ע

750שם (ואם היה מוקף שלא לשם דירה ורוצה להקיפו לדירה, אין צריך לפרוץ כולו, אלא יפרוץ

751בו פרצה ביותר מעשרה, ונמצא בית פתוח בו בלא היקף, ויחזור ויגדור הפרצה כולה, או

752אמה היתירה על עשר אמות, והעשר אמות פתח הן, והרי הוא פתוח ולבסוף הוקף).

753[1175] גמרא שם (איבעיא להו

754פרץ אמה וגדר אמה [ופרץ אמה וגדרה] עד שהשלימו ליותר מעשר

755מהו ... פנים חדשות באו לכאן). טור ושו"ע שם (ואם פרץ אמה, וגדרה, וחזר ופרץ

756אמה אצל מה שגדר, וחזר ועשה כן עד שהשלימו לעשרה, מותר). מ"א ס"ק ו

757(דפנים חדשות באו לכאן).

758[1176] גמרא שם (עד שהשלימו

759ליותר מעשר). רמב"ם פט"ז ה"ה (עד שהשלימה

760ליתר מעשר). רא"ש שם פ"ב ס"ג (עד שהעמידה על יותר מעשר).

761תוספת שבת ס"ק י (עד שהשלימו לעשרה, כן הוא בטור, והוא מגומגם, דהא עשרה לא

762מקרה פירצה, אלא דוקא ביותר מעשרה, וכן הוא בש"ס וברמב"ם).

763[1177] תוס' שם כד, ב ד"ה

764לעביד (נראה דהיה שם רוחב יותר מעשר, ולכך על ידי המחיצה נחשב מוקף לדירה, דאי

765בעשר, בלאו הכי הוי סתום ועומד ... לא היה מהני אפילו צורת הפתח). מ"א סוף ס"ק

766ה (ומשמע בתוס' דף כ"ד, דצורת הפתח מהני כמו מחיצה).

767וכן הוא לקמן סי' שסב סי"ט (מועיל

768בהם כשהיקף דירתם הוא על ידי צורת פתח). סי' שסג סמ"ג (צריך לבטלו על ידי

769צורת פתח, שהיא מועלת לעשות על ידה מוקף לדירה, כמו על ידי מחיצה גמורה כמ"ש

770שם, וכמו שיתבאר בסי' ת"א). סי' תא ס"ב (מבואות שלנו המתוקנים בצורת פתח,

771נקראים מוקפים לדירה, שהרי בונים בתים תחלה ואחר כך עושים צורת פתח).

772ולפעמים סגי בלחי, ואפילו אינו פרוץ

773יותר מעשר, כלדקמן סי' שסה ס"ה (יעשו לחי ... ועל ידי לחי זה נעשית הרחבה

774מוקפת לדירה, שהלחי נידון משום מחיצה, וכאלו עשה מחיצה להרחבה להקיפה לדירה ... ואף

775על פי שלחי אינו מועיל להקיף לדירה ... מכל מקום כאן, מתוך שהלחי הזה מועיל להמבוי

776להכשירו, מועיל גם כן להרחבה להקיפה לדירה ולהתיר לטלטל בה).

777[1178] תרומת הדשן סי' עה

778(יראה דיש למצא תקנה קלה לדבר ... אם החומה אינה גבוה רק י'

779טפחים, יש כאן תקנה שיעשה בית דירה בפרדס, ואחר כך ישפוך עפר לצד החומה מבחוץ

780ומבפנים, יותר מי' אמות לאורך החומה, ברוחב ד' טפחים לפחות, ובגובה פחות מי' טפחים

781מעט, ונמצא החומה שלמעלה מן העפר גם כן פחות מי' טפחים, ואז החומה נחשבת כפרצה

782כנגד כל אותה העפר לאורך. שהרי יש דריסת הרגל מקרקע העולם על עפר הנשפך, שהוא פחות

783מגובה עשרה. ומהחומה נמי יש דריסת הרגל, שגם הוא פחות מי', וכל פחות מגובה עשרה לא

784מחיצה איקרי, וכפתוח וכפרוץ דמי, והכי איתא ומוכח בכמה דוכתין במס' עירובין. ויניח

785כך העפר בצד החומה שבת אחת לפחות, ואחר כך יפנה כל העפר שם, ונמצאת המחיצה חזרה

786למקומה. והרי מחיצה זו נעשית לאחר שנעשה בו בית דירה, וחשיב שפיר מוקף לדירה בכהאי

787גוונא). רמ"א ס"ב (יש אומרים דיכול להניח עפר אצל הכותל משני צדדיה, עד

788שיתמעט הכותל מגובה עשר, ורוחב העפר רחב מארבע, באורך עשר אמות באורך הכותל. ואם

789אין בגובה העפר עשר, אם כן הוי כאילו פרץ שם הכותל, שלא נשאר שם גבוה עשר למעלה מן

790העפר דהוי כקרקעית הקרפף. ואף אם חוזר ולוקח משם אחר כך העפר, הואיל ובטלו שם שבת

791אחת).

792[1179] הטעם שצריך ד' טפחים

793רוחב, נתבאר לקמן סי' שעב סי"ג (בנה אצטבא למטה אצל הכותל למעטו מגובה עשרה ...

794אם יש בה ד' על ד' מועלת ... שהרי נוח לעלות דרך עליה על ראש הכותל ... ואם אין בה

795ד' על ד' אינה מועלת ... לפי שאין נוח לעמוד עליה ולהשתמש כשאין בה ד' על ד').

796[1180] כדלקמן סי' שעב ס"י (וכל מקום מהכותל שאינו גבוה י' טפחים

797כפרוץ הוא).

798ומכאן מוכח לכאורה, שמדרגות אינן

799מצטרפות למחיצה גבוהה י' טפחים, "והרי הוא כפרוץ שם לגמרי". וראה גם

800לעיל סי' שמה סכ"ב (ושם הערה 183).

801ונתבאר בדובר שלום ע' קכו-ח.

802[1181] תרומת הדשן שם (ורש"י

803פירש שם [סוכה ד, א ד"ה תבן ובטלו] דלא בעינן אלא שיבטל בפיו לכל ז' ימי החג.

804ומסיק אשירי כרש"י ... ביטול לאותו שבת), לפי דעת הרא"ש סוכה פ"א

805ס"ב (כל ביטול דשמעתין פרש"י לז' הימים. ור"ח ורבינו אבי העזרי

806פירשו עד עולם. ונראה כפירוש רש"י ... לא בעי ביטול אלא באותה שבת), **ור"ן

807פ"ק דסוכה** א, ב ד"ה תבן ובטלו (איכא מאן דאמר דבטול לעולם בעינן,

808ולדידי מסתברא דבבטול לשבעת סגי).

809*

810והיינו מדברי סופרים, אבל מן התורה סגי

811אפילו דעתו לפנותם בשבת, כדלעיל סי' שמה סט"ו (שהפירות מבטלים המחיצות מן

812התורה, אפילו דעתו לפנותם היום, הואיל ועכשיו אין המחיצות ניכרות), ושם נסמן (הערה

813116). וכן הוא לקמן סי' שסג סל"ה (ואם נקרש הנהר ונגלד

814בימות החורף בטלה מחיצתו, ואסור לטלטל במבוי כל ימי קרישתו), ובהג"ה (שבהערה 231) שם (כיון דמדאורייתא אף פירי מבטלי).

815[1182] תרומת הדשן שם (ואף על גב

816דמחיצה זו נעשית מאליה על ידי שפרץ משם, מה בכך, הא מסקינן התם בפ"ב [ערובין

817כה, א], גבי נ[בלע]ו מחיצות התחתונות, דמחיצה הנעשית מאליה, אף על גב דלגבי נכסי

818הגר לא מהני, לגבי שבת בכהאי גוונא מהני). מ"א ס"ק ח (אף על גב דנעשית

819מחיצה מאיליה, שרי).

820[1183] סעיף ד (מחיצה העומדת

821מאליה, דהיינו שלא נעשית לשם מחיצה כשרה לכל דבר).

822ואף שמחיצה העומדת מאליה אינה מקפת

823לדירה, כדלקמן סי"א (תל גבוה י' טפחים ... יותר מבית סאתים אין מטלטלין בו

824אלא בד' אמות, שהרי לא הוקף לדירה), ושם נסמן (הערה 79).

825מכל מקום כאן מיירי ש"נעשית מאליה,

826על ידי פינוי העפר שחוצה לה" – בכוונה להקיפה לדירה, ובכעין זה נתבאר לקמן

827סט"ז (בנה מחיצות לדירה על גבי מחיצות הראשונות מלמעלה, אינו מועיל כלום,

828כיון שמחיצות הראשונות מלמטה קיימות אלא שמגביהן. ואם נבלעו התחתונות ונשארו

829העליונות, ניתר על ידן, אף על פי שמחיצה העשויה מאליה היא), ושם נסמן (הערה 97).

830[1184] תרומת הדשן שם (דראבי"ה

831ור"ח סברי, בעינן שיבטל בפיו לעולם), לפי דעת ר"ח סוכה שם (עפר

832וביטלו, כגון שהסכים שלא ליטלו משם לעולם), וראבי"ה הל' סוכה סי' תקצט

833(וכל הני ביטולים נראה לי שמבטל בפיו עד עולם. וכן פירש רבינו חננאל), הובאו ברא"ש

834שם (ור"ח ורבינו אבי העזרי פירשו עד עולם). רמ"א שם (ויש חולקים

835דעפר לא הוי בטול, אלא אם כן אין עתיד לפנותו לעולם).

836[1185] מ"א ס"ק ז (דאם יש

837בגובהו י' שרי בלאו הכי, כמ"ש ס"ו, אם

838הרחיקה ג' טפחים).

839[1186] לקמן סי"ד (בנה

840מחיצה באורך יותר מעשר לפני מחיצה הראשונה לבטלה, שתהיה כמו שאינה, ויהיה מוקף

841לדירה על ידי מחיצה זו ... אם הרחיקה מהראשונה ג' טפחים מותר, ואם לאו לא עשה ולא

842כלום, שכל פחות מג' טפחים כלבוד דמי).

843[1187] אליה רבה ס"ק יג (ולדינא

844נראה מתרומת הדשן להקל כסברא ראשונה).

845והיינו שיש להקל בזה, הן כאן – כשהקולא

846היא כדעת האומרים דסגי בביטול לשבת אחת, והן במקום שהקולא היא כדעת האומרים שצריך

847דוקא ביטול לעולם, כדלקמן סי' שעב סי"ט (אם עתיד לפנותם ממנו לאחר זמן, אף על

848פי שביטלם לאיזה זמן, אינם מבטלים מחיצות החריץ, ויכולים לערב כל אחת בפני עצמה

849(ואף שיש אומרים שאפילו ביטול לשבת אחת מועיל לבטל מחיצה, כמו שנתבאר בסי'

850שנ"ח, מכל מקום בדברי סופרים הלך אחר המיקל, ויש לסמוך על דברי האומרים שאין

851מחיצה מתבטלת אלא בדבר שמבטלו שם לעולם, כמו שנתבאר שם)).

852וראה שו"ת צמח צדק חיו"ד סי'

853קנח ס"ז (ועיין מדין זה דתרומת הדשן בשו"ע או"ח סי' שנ"ח

854ס"ב בהג"ה, ובדברי אאזמו"ר שם סעיף ט', ובשו"ע סי' שע"ב ...

855ובדברי אאזמ"ו שם סעיף י"ט, שפסק שבדברי סופרים הלך אחר המיקל).

856[1188] מרדכי רמז תפה

857(ועכשיו כל הקרפיפות שלנו הוויין מוקפין לדירה, ורגילות הוא

858לעשות פתח קודם להיקף, ואם כן ... מותר לטלטל גם ממנו לבית). רמ"א ס"א (ויש

859אומרים דסתם קרפיפות שלנו מקרי מוקפות לדירה, דרגילים לפתוח פתח תחלה ואחר כך

860להקיף).

861וכן הובאה דעה זו לקמן סי' שנט ס"ב

862(שאין אנו נזהרים מלטלטל בחצרות שאחורי הבתים, משום שבזמן הזה סתמן מוקפת לדירה,

863כמ"ש בסימן שנ"ח גבי קרפף), ושם נסמן (הערה 8).

864[1189] רבי יהודה בן בבא במשנה

865כג, א (עוד אמר רבי יהודה בן בבא, הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על ע' אמה

866ושיריים המוקפות גדר גבוה עשרה טפחים, מטלטלין בתוכה, ובלבד ... שתהא סמוכה לעיר),

867ופרש"י (דהואיל וקרובה לביתו דעתו להשתמש בה תמיד, וכהוקף לדירה דמי), ורבינו

868יהונתן ו, ב (בתוך אלפים אמה, כגון דיכול בעל הבית ללכת ולטייל בה). הגהות אשרי

869עירובין פ"ב ס"ב (אבל גינה וקרפף שהקיפום בגדר גבוה עשרה טפחים ...

870סמוכה לעיר, דהואיל וקרובה לביתו דעתו עליה להשתמש בה תדיר, וכהוקף לדירה דמי, אפילו

871גדולים הרבה שרי. מאור זרוע). והיינו שאף שרבי יהודה בן בבא התיר בזה רק בבית

872סאתים, למד מכך האור זרוע לדידן, אף ביותר מבית סאתים. רמ"א שם (ויש אומרים

873עוד, דכל קרפף שהוא סמוך לביתו מקרי הוקף לדירה, כי דעתיה עלויה). מ"א

874ס"ק ד (היינו בתוך אלפים אמה, שיוכל לטייל בה (הר"ר יונתן)).

875[1190] ב"י ד"ה כתוב

876בהגהות אשיר"י (אבל אין כן דעת התוספות). רמ"א שם (ויש חולקין בזה).

877[1191] סעיף א (כל היקף מחיצות

878שלא הוקף לדירת אדם, לכניסה ויציאה תמיד, כגון רחבה שאחורי הבתים

879... אסרו חכמים לטלטל בתוכן יותר מד' אמות).

880וכן הוא לקמן רס"י שנט (רחבה

881שאחורי הבתים יתירה על בית סאתים ולא הוקפה לדירה, אין מטלטלין בה אלא בד' אמות,

882כדין קרפף שלא הוקף לדירה).

883והיינו אף שרחבה שאחורי הבתים היא בודאי

884תוך התחום, מכל מקום אין מטלטלין בה אלא בד' אמות. ומזה מוכח דלא קיי"ל כדעה

885זו.

886[1192] עי' מ"א סי' שנט

887(אבל [רחבה] בית סאתים, אין לה דין קרפף, ומותר לטלטל ממנה לבית).

888וכן הוא לקמן שם ס"א (אבל אם אין

889בה אלא בית סאתים, אין לה דין קרפף, ומותר לטלטל מתוכה לבית ומבית לתוכה, לפי

890שאינה רשות מחולקת מן הבית כמו קרפף, אף על פי שלא הוקפה לדירה).

891משא"כ ביותר מבית סאתים אסור.

892*

893אלא שמכל מקום נתבאר לקמן שם ס"ב (ומה

894שאין אנו נזהרים מלטלטל בחצרות שאחורי הבתים, משום שבזמן הזה סתמן מוקפת לדירה, כמ"ש

895בסימן שנ"ח גבי קרפף).

896והיינו דלא קיי"ל כ"יש

897אומרים" השני שבסעיף שלפנינו (ויש אומרים עוד), כי אם כ"יש אומרים"

898הראשון (יש אומרים שסתם קרפיפיות שלנו מוקפין לדירה הם, כי רגילין לפתוח פתח תחלה

899ואחר כך להקיף). וראה לקמן שם (הערה 73).

900[1193] שבת ק, א (תל המתלקט עשרה

901מתוך ארבע וזרק ונח על גביו חייב). טור ושו"ע ס"ב (וכן תל גבוה עשרה

902ורחב ארבעה על ארבעה). סוכה ד, ב (גוד אסיק מחיצתא), ופרש"י (של עמוד שמבחוץ

903סביב, הגביהם עשרה סביבות ראשו, והרי יש בהן גובה י' ... ודופני העמוד דופנותיה על

904ידי גוד אסיק). רש"י שבת ו, ב ד"ה קמ"ל גמורה (גוד אסיק פני המחיצה

905על ראשו, ונמצא ראשו מוקף מד' צדדין, וחללו ד').

906לבוש ס"ב (דבתל גבוה י' אמרינן מכל ארבע צדדיו גוד אסיק פני המחיצה על ראשו,

907ונמצא ראשו מוקף מד' צדדין וחללו ד', וזה הוא דבר שהוא הלכה למשה מסיני).

908*

909דין גוד אסיק בתל גבוה עשרה ורחב ד' על

910ד', נתבאר לעיל סי' שמה ס"א (תל שהוא גבוה עשרה ורחב ד' על ד', הרי הוא כמוקף

911מחיצות גבוהות עשרה, שהלכה למשה מסיני היא שאנו אומרים גוד אסיק, דהיינו שאנו

912רואים את ד' צדדי העמוד הגבוהים י' טפחים, כאלו נמשכו והועלו למעלה על ראשו

913ועומדים כמחיצות סביב לו, ונמצא ראשו מוקף מד' צדדים וחללו ד' על ד'), ושם נסמן

914(הערות 11-14).

915ודין גוד אסיק בתל גבוה חמשה וגידוד

916חמשה, יתבאר לקמן סי' שסב ס"ד (תל שגבוה ה' טפחים, ועשה עליו מחיצה ה' טפחים,

917הרי זה על גביו רשות היחיד גמורה לכל דבר, שהרי יש כאן מחיצה י' טפחים, היינו ה'

918טפחים מן גובה עצמו, שאומרים בו גוד אסיק מחיצה למעלה, כמ"ש בסי' שמ"ה,

919וה' טפחים מן המחיצה, שהמחיצה וגוד מצטרפין), ושם נסמן (הערות 26-27).

920וכאן נתבאר שמכל מקום נחשב לא הוקף

921לדירה, כיון שנעשה בידי שמים.

922ולקמן סט"ז יתבאר, שאם "עשה

923עליו מחיצות לדירה הועיל ... הואיל והוא דר באויר מחיצות אלו שלמעלה שעשאן עתה

924לדירה).

925[1194] עירובין כה, א (הרחיק מן

926התל ד' ועשה מחיצה הועיל). והיינו שהתל עצמו אסור לטלטל בו כיון שלא הוקף לדירה. שם

927טו, א (שבת בתל שהוא גבוה עשרה, והוא מארבע אמות ועד בית סאתים), ופרש"י (אבל

928אי הוה טפי מבית סאתים אין מחיצותיו מועילות לו, שהיקף שאינו עשוי לדירה אינו

929מועיל אלא לבית סאתים). טור ושו"ע ס"ג (תל גבוה עשרה דינו כקרפף).

930וכן הוא לקמן סי' שסג סמ"ג (אין תל

931זה עולה למחיצה למבואות העיר, לפי שהיקף התל לא הוקף לדירה). סי' שצו ס"ד

932(שבת בתל גבוה י' טפחים, אם אין בו אלא בית סאתים הרי כולו נחשב לו כד' אמות).

933משא"כ אם יש בו יותר מסאתים, אינו נחשב כד' אמות).

934*

935באמת יש עוד חסרון במחיצות תל, והוא מה

936שלא נעשו בידי אדם, כמבואר בתוס' עירובין כב, ב ד"ה דילמא (מחיצה שאינה עשויה

937בידי אדם, לא חשיבא מחיצה כולי האי, ואפילו רבנן מודו דאתו רבים ומבטלי מחיצה).

938ונתפרש לעיל סי' שמה בקונטרס אחרון ס"ק ב (וכוונתם שאף שבמקומה היא מחיצה

939גמורה, והזורק עליה חייב ... אף אם היו רבים בוקעים עליה ממש, כמבואר בגמרא, מכל

940מקום לא חשיבה כולי האי לבטל בקיעת הרבים במקום שלהלאה ממנו, שלא יהיה שם רשות

941הרבים מחמת שהים מקיפתו, אלא אדרבה בקיעת הרבים שם מבטלתה שם). וכן הוא לקמן סי'

942שסג סמ"ד (שהואיל ואינן עשויות בידי אדם אינן חשובות מחיצה כל כך שלא תבטל

943אותן בקיעת הרבים שבמבוי. שאף שבמקומן הן מחיצה גמורה, ואין עליהם דין רשות הרבים

944... מכל מקום אינן חשובות כל כך לבטל המבוי שרבים בוקעים בו מדין רשות הרבים).

945והיינו שמחיצות התל אינן חשובות מחיצה לרשות הסמוכה לו שרבים בוקעים בו.

946וכאן נתבאר שאם התל הוא יותר מבית

947סאתים, אסור לטלטל גם בעצמו של תל, שהרי היא מחיצה שלא הוקפה לדירה.

948[1195] גמרא כה, א (קרפף

949יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ובא למעטו מיעטו באילנות, לא

950הוי מיעוט). טור ושו"ע ס"ד (קרפף יותר מסאתים שנטע בו אילנות למעט

951אוירו, לא הוי מיעוט).

952[1196] רש"י שם ד"ה

953באילנות (דדרך קרפף להיות בו אילנות ולא בטיל ליה היקף קמא). ט"ז ס"ק ג

954(שכן דרך הקרפף להיות בו אילנות). מ"א ס"ק ט (לפי שדרך ליטע בו אילנות).

955*

956משא"כ אם לא הי' דרך הקרפף להיות

957בו אילנות, הי' ממעט, כדלקמן בסמוך.

958ואף שגם האילנות אינן מוקפות לדירה,

959כדלעיל ס"א (כל היקף מחיצות שלא הוקף לדירת אדם, לכניסה ויציאה תמיד, כגון ...

960והפרדס), ושם נסמן (הערה 7).

961מכל מקום היינו מחשיבים אותם לשני

962מקומות נפרדים, שאין בכל אחד מהם בית סאתים, כעין האמור לקמן ס"ה (קרפף בית

963ג' סאין שלא הוקף לדירה, וקירה בית סאה, מותר לטלטל בכולו (שאנו רואין את פי התקרה

964כאילו היא מחיצה יורדת וסותמת ומפסקת בין הב' בית סאין לשלישית)).

965[1197] רשב"א בעבודת הקדש

966שער ג ס"ג (ואפילו היו באילנות גבוהין עשרה, ואפילו

967רחבין ארבעה, וחולקין רשות לעצמן, ונעשו רשות היחיד, אין ממעטין את הקרפף). הובא במ"מ

968הל' שבת פט"ז ה"ח. רמ"א ס"ד (אפילו יש בהן גבוה עשרה ורחב

969ארבעה).

970[1198] עבודת הקדש שם (ולפיכך

971יראה לי שהבורות שבגינה, אפילו עמוקין עשרה ורחבין ארבעה, תשמישי הגינה הן, ואין

972ממעטין). מ"מ שם. שו"ע שם (והוא הדין לחופר בו בור). מ"א שם (הוא

973הדין בור, דתשמיש הגינה הוא להשקותו).

974[1199] מ"א שם (משמע דבר

975אחר שאינו צורך הגינה ממעטו).

976[1200] עבודת הקודש שם (אם מיעטו

977בדברים שדרכן לעשות כן בקרפיפות, אין זה מיעוט, מיעטו בדברים שאין דרך הקרפיפות

978בכך, הרי זה מיעוט), וכדלעיל (והערה 81),

979שתלוי אם דרכו להיות שם.

980[1201] רבה שם כה, א (בנה

981בו עמוד (ואפילו באמצע, ובכך נתמעט מבית סאתים, רש"י), גבוה

982עשרה ורחב ד', הוי מיעוט, פחות מג' (אפילו נתמעט מבית סאתים, כמאן דליתיה דמי,

983רש"י) לא הוי מיעוט. מג' ... רבה אמר הוי מיעוט ... דהא נפיק ליה מתורת לבוד

984(כלומר, דהא חשיב ליה ג' בעלמא למיפק מתורת לבוד, הלכך הכא נמי חשיבי ולא בטיל).

985טור ושו"ע ס"ה (בנה בו עמוד ונתמעט בכך, אם הוא רחב ג' טפחים הוי מיעוט).

986[1202] עירובין כה, א (הרחיק מן

987הכותל ... ועשה מחיצה (למיהוי פתח, ולבסוף הוקף מיירי, רש"י) הועיל). טור ושו"ע

988ס"ו (בנה מחיצה ... לפני מחיצה הראשונה לבטלה, שתהיה כמו שאינה, ויהיה מוקף

989לדירה על ידי השנייה ... מותר).

990[1203] רא"ש עירובין פ"ב

991ס"ד (נראה לי דאין צריך לעשות מחיצה אלא ביותר

992מעשר). וכן הוא בטור ושו"ע סי"ד (ועשה מחיצה לפניו יותר

993מעשרה). ואם כן מובן, שגם מה שכתבו בטור ושו"ע כאן ס"ו "באורך

994עשר", כוונתם "יותר מעשר".

995[1204] ב"ח ד"ה בנה

996מחיצה (נראה דדוקא כשפתח תחלה פתח מביתו לשם דירה, ואחר כך בנה מחיצה חדשה לבטל

997הראשונה, ויהא מוקף לדירה על ידי השנייה). מ"א ס"ק י (כלומר שפתח לו בית

998קודם שעשה השניה).

999[1205] רבה שם (פחות מג' לא

1000הועיל, מג' ועד ד' ... רבה אמר הועיל, דהא נפיק ליה מתורת

1001לבוד). טור ושו"ע שם (אם הרחיקה מהראשונה שלשה טפחים מותר).

1002[1206] רש"י שם ד"ה פחות

1003מג' (לא בנתמעט מבית סאתים מיירי ... דאי נתמעט ודאי הוי

1004מיעוט, שאפילו הוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט, שפיר דמי כדלקמן).

1005[1207] סט"ו (טח טיט על

1006מחיצות הראשונות למעט אוירו, ונתמעט מבית סאתים ... ממעט).

1007[1208] רבא שם (טח בו טיט,

1008ויכול לעמוד בפני עצמו, הוי מיעוט). מהר"מ מרוטנבורג

1009בפסקי עירובין סמ"ה (והלכתא כרבא). רא"ש פ"ב ס"ד (ר"מ

1010והראב"ד והר"ז הלוי ז"ל פסקו כרבא). טור ושו"ע ס"ז (טח טיט

1011על מחיצות הראשונות למעט אוירו, ונתמעט, אם הטיט עבה שאם תנטל מחיצה הראשונה ראויה

1012לעמוד בפני עצמה, הוי מיעוט, ואם לאו, לא הוי מיעוט).

1013[1209] רב [ששת] שם כה, א

1014(אתמר העושה מחיצה על גבי מחיצה, אמר רב חסדא בשבת הועיל ... ורב

1015ששת אמר אף בשבת נמי לא הועיל). רא"ש פ"ב ס"ד (והלכתא כרב ששת,

1016דאתמר עשה מחיצה על גבי מחיצה ... רב ששת אמר בשבת נמי אין מועיל). טור ושו"ע

1017ס"ח (בנה מחיצות על הראשונה להקיפו על ידם לדירה, אינו מועיל).

1018[1210] רש"י שם כד, ב ד"ה

1019אין עושין (כיון דגודא גבוהה עשרה, כל מה שמוסיפין עליה, הגבהת אותה מחיצה עצמה

1020הויא).

1021[1211] גמרא שם כה, א (בעי

1022רבה בר בר חנה נבלעו מחיצות התחתונות והעליונות קיימות מהו ...

1023לענין שבת הוי מחיצה). טור ושו"ע שם (ואם נבלעו התחתונות ונשארו העליונות

1024מאליהם, ניתר על ידם).

1025[1212] כדלקמן סי' שסב ס"ד

1026(מחיצה העומדת מאליה, דהיינו שלא נעשית לשם מחיצה כשרה לכל דבר).

1027ואף שמחיצה העומדת מאליה אינה מקפת

1028לדירה, כדלעיל סי"א (תל גבוה י' טפחים ... יותר מבית סאתים, אין מטלטלין בו

1029אלא בד' אמות, שהרי לא הוקף לדירה), ושם נסמן (הערה 79).

1030מכל מקום כאן מיירי ש"בנה מחיצות

1031לדירה על גבי מחיצות הראשונות מלמעלה" – בכוונה להקיפה לדירה, ובכעין זה

1032נתבאר לעיל ס"ט (ואף על פי שזו היא מחיצה הנעשית מאליה על ידי פינוי העפר

1033שחוצה לה, אין בכך כלום), ושם נסמן (הערות 67-68).

1034[1213] רב חסדא שם (ומודה

1035לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל שהועיל). טור ושו"ע שם (אבל

1036תל יותר מסאתים ועשה מחיצות ... לדירה, מועיל).

1037[1214] תוס' שם ד"ה שאם

1038(צריך לפרש דמיירי על שפת התל, שאם הרחיקו ד' מן השפה,

1039אין שם חידוש, דהכי נמי למטה אם הרחיק הועיל). טור ושו"ע שם (אפילו על שפתו).

1040[1215] כדלעיל סי' שמה ס"א

1041(תל שהוא גבוה עשרה ורחב ד' על ד', הרי הוא כמוקף מחיצות גבוהות עשרה, שהלכה למשה

1042מסיני היא שאנו אומרים גוד אסיק). וראה מראי מקומות וציונים.

1043[1216] רב חסדא שם (מאי טעמא,

1044הואיל ובאויר מחיצות העליונות הוא דר). טור ושו"ע שם (שהרי דר באויר מחיצות

1045שעשה עתה).

1046וכן מועיל מטעם זה בנהר המקיף את העיר,

1047כדלקמן סי' שסג סוף סל"ה (הנהר מקיף כל העיר ... מסביב אינו מועיל לה כלום,

1048אלא אם כן ישבה ולבסוף הוקפה ממנו), ושם (הערה 238).

1049[1217] רא"ש שם פ"ב ס"ד

1050(נראה לי דאין צריך לעשות מחיצה אלא ביותר מעשר).

1051[1218] (מימרא דרב) ברייתא

1052עירובין כג, ב (קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה, נזרע רובו

1053הרי הוא כגינה ואסור, נטע רובו הרי הוא כחצר ומותר). טור ושו"ע ס"ט (קרפף

1054יותר מסאתים שהוקף לדירה ונטע רובו אילנות ... אינם מבטלים הדירה. אבל אם נזרע

1055רובו, הזרעים מבטלים הדירה).

1056והיינו שכשם שהקרפף עצמו, אף שהוא עצמו

1057אינו חשוב הוקף לדירה, כדלעיל ס"א (שלא הוקף לדירת אדם ... כגון ... והקרפף),

1058מכל מקום מועיל מה שמקיפים אותו לדירה, כדלעיל ס"ו (קרפף וכיוצא בו, אם הקיפו

1059מחיצותיו לדירה דינו כחצר).

1060כך גם אילנות, שאף שהפרדס עצמו אינו

1061חשוב הוקף לדירה, כדלעיל ס"א (היקף מחיצות שלא הוקף לדירת אדם, לכניסה ויציאה

1062תמיד, כגון ... והפרדס). מכל מקום כיון "שדרך הוא להסתופף בצל האילנות תמיד",

1063לכן מועיל היקף לדירה באילנות (פרדס). ולכן גם "אינם מבטלים הדירה" של

1064הקרפף שהוקף לדירה. ולכן גם מועיל מה שדר תחת האילן, כדלקמן סי' שסב ס"ב-ג (אילן

1065שענפיו יורדין למטה כל סביבו ... יותר מבית סאתים ... אם הוא עשוי לדור בו ...

1066עשוי לדירה, ומטלטלין שם אפילו ביותר מסאתים).

1067ולכאורה נראה דהיינו לא רק כשלנים תחת

1068העץ בלילה, אלא אף אם נכנסים ויוצאים בין האילנות ביום ובלילה להסתופף בהם וליהנות

1069מהם, כמו גנים עירוניים (המוקפים מחיצות גבוהות י' טפחים והם יותר מבית סאתיים),

1070ומגרשי משחקים, שנכנסים בהם תמיד לבילוי ומשחק ביום ובלילה (וכמו שנתבאר לעיל

1071(הערה 3),

1072לענין דיר וסהר, ולענין מחיצות גשרים שבעיר). משא"כ בגנים עירוניים ומגרשי

1073משחקים שהם סגורים בלילות, אינם נחשבים הוקף לדירה.

1074וכל זה באילנות (פרדס), משא"כ

1075בזרעים "שאין דרך לדור בזרעים", אינו מועיל בו מה שמקיפים אותו לדירה,

1076כדלקמן סי"ח (והיקף לדירה אינו מועיל בגינה, שהזרעים מבטלים הדירה). ולכן גם

1077"הזרעים מבטלים הדירה" של הקרפף שהוקף לדירה.

1078ומלשון הברייתא (נזרע רובו הרי הוא

1079כגינה) נראה, שכל ההלכות שיתבארו כאן בזרעים, כן הוא גם בכל גינה. וכדלקמן בהמשך

1080הסעיף (מי שיש לו גינה זרוע), וסי"ח (והיקף לדירה אינו מועיל בגינה).

1081וכל זה בקרפף, משא"כ בחצר יתבאר

1082לקמן (בהמשך הסעיף) שיש להסתפק אם דינו כמו קרפף, ומסיק שיש להחמיר, ואשר

1083"לפיכך כל מי שיש לו גינה זרוע בחצירו", יהיו אצלו כל ההלכות שנתבארו

1084בזרוע בקרפף.

1085[1219] רב נחמן שם

1086כד, א (אמר רב יהודה אמר אבימי והוא שעשויין אצטבלאות (נטועין

1087שורות שורות ונאה לשבת שם, רש"י). ורב נחמן אמר אע"פ שאין עשויין

1088אצטבלאות ... אמר ליה אנא כרב נחמן סבירא לי). טור ושו"ע שם (אפילו אינם

1089נטועים שורות שורות).

1090[1220] רש"י שם כג, ב ד"ה

1091נזרע רובו (בנוטע אילנות לא ביטל דירתו, דאורחא להסתופף בצל אילנות תמיד).

1092[1221] בגמרא שם (בית סאתים ... כיון

1093דנזרע רובו, הוי ההוא מעוטא בטיל ליה לגבי רובה, והוה ליה קרפף יותר מבית סאתים

1094ואסור). ועל פי זה נפסק בשו"ע שם (אם נזרע רובו, הזרעים מבטלים הדירה, אפילו

1095אין בהם אלא סאתים).

1096אמנם בתוס' שם ד"ה לא אמרן (ובנזרע

1097רובו, אפילו לא הוי בית סאתים אסור, דבטיל לגבי רובו, והוה כנזרע כולו). ב"ח

1098(דמשמע דוקא בדיש בהם סאתיים, אבל אין בהם סאתיים אין מבטלין דירתן, הוא טעות סופר).

1099מ"א ס"ק יא (סאתים, והוא הדין פחות, דהמיעוט בטל לגבי הרוב, והוה ליה

1100נזרע כולו ואסור). ט"ז ס"ק ד (ומבואר בדברי הטור דסאתים ופחות מסאתים

1101שוין הן, על כן מ"ש כאן בשו"ע אפילו אין בהם אלא סאתים, הכוונה, הוא

1102הדין פחות מסאתים). אליה רבה ס"ק כא (והוא הדין פחות, דמיעוט בטל גבי רוב

1103(ב"ח ס"ד, ואחרונים, מג"א ס"ק יא). וכן מצאתי בתוס' דף

1104כ"ד).

1105[1222] רש"י שם ד"ה

1106נזרע רובו (זרעונים ביטל דירתו, דבזרעונים לא דיירי אינשי, והוה ליה גינה, ואסור

1107לטלטל אף בשאינו נזרע, דבטיל ליה לגבי רובא), וד"ה והוה לי קרפף (אע"ג

1108דהוקף לדירה, חשוב כלא הוקף לדירה, דהא הוי כולו גינה, ובגינה לא מהני הוקף לדירה).

1109[1223] גמרא שם (כיון דנזרע רובו,

1110הוי ההוא מעוטא בטיל ליה לגבי רובה, והוה ליה קרפף יותר מבית סאתים ואסור).

1111ופרש"י (והוי כאילו נזרע כולו).

1112[1224] רב הונא בריה דרב

1113יהושע שם כד, א – כלישנא בתרא (רב ירמיה מדיפתי מתני

1114לקולא, הא מיעוטא שרי, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא בית סאתים, אבל

1115יותר מבית סאתים אסור), ופרש"י (דאפילו המיעוט בית סאתים דמיקרי קרפף, כיון

1116דבאנפי נפשיה שרי, השתא נמי שרי, ולא אסרי אהדדי).

1117[1225] רמב"ם הל' שבת פט"ז

1118ה"ו (נזרע מיעוטו, אם נזרע ממנו בית סאתים, מותר לטלטל בכולו). עבודת הקדש

1119שער ג ס"ג (נזרע מיעוטו, הכל מותר). אליה רבה ס"ק כב (אבל הט"ז כתב

1120דעכ"פ מקום הזרוע אסור. ודבריו תמוהין ... שכ"כ הרמב"ם פט"ז,

1121ובעבודת הקודש דף י"ד, דכולו מותר). והיינו מ"ש בט"ז ס"ק ד (ומשמע

1122דבנזרע מיעוטו עכ"פ מקום הזרוע אסור, דאין שם דירה עליו).

1123[1226] סעיף ד (ואפילו בפחות

1124משיעור זה, אינו מותר לטלטל מתוכו לחצר או מחצר לתוכו, אלא כלים ששבתו בתוכו, או

1125בחצר. אבל כלים ששבתו בבית והוציאם לחצר, אסור לטלטל לתוכו. וכן כלים ששבתו בתוכו

1126והכניסן לחצר, אסור לטלטלן לבית).

1127[1227] מרדכי רמז תפה (אם

1128יש באותו מיעוט בית סאתים, דהשתא אותו מקום שנזרע הוי קרפף

1129... דמותר לטלטל בכולן ... מכל מקום גם מאותו מקום שלא נזרע אסור לטלטל ממנו לבית,

1130משום דלגבי הבית הוי אותו מקום שלא נזרע נפרץ במילואו למקום האסור לו, דאותו מקום

1131שנזרע הוי אסור לו לגבי כלי הבית, דאמרינן דאסור לטלטלן מן הבית לקרפף). מ"א

1132ס"ק יד (וכ"כ המרדכי דאע"ג דמותר לטלטל מחצר לקרפף, כמ"ש רסי'

1133שע"ב, מכל מקום לענין כלי הבית, הוה ליה החצר נפרץ במילואו למקום האסור לו,

1134ואסור להכניס מחצר לבית).

1135[1228] טור ושו"ע ס"י

1136(ואם יש בה סאתים, או פחות, אסור להוציא ממנו לבית). דרכי משה ס"ק ד (ומדברי

1137הטור נתבאר שחולק עליו ... שאינו אסור לטלטל אלא ממנו לבית, משמע אבל מן החצר שרי,

1138וזה שלא כדברי המרדכי). ט"ז ס"ק ו (אף על גב דהגינה אסור בו

1139בעצמו ממנו לבית, מכל מקום אינו אוסר את החצר לאוסרו על הבית, ולא אמרינן דנפרץ

1140במילואו למקום האסור, אלא באסור מצד עצמו).

1141ואף שנתבאר לקמן סי' שעד ס"ג (חצר

1142קטנה שנפרצה מבעוד יום במילואה לגדולה ... הקטנה אסורה להוציא כלים ששבתו בבית

1143לחצרה, הואיל ונפרצה במילואה להגדולה, אלא אם כן עירבה עם הגדולה).

1144נתבאר בדברי נחמי'

1145נט, ד (התם הטעם משום עירוב דיורין בלבד, דמאחר שנפרצה אי אפשר לחלק דיורין, והוי

1146כחצר אחד של רבים כו').

1147[1229] עי' תוס' דף מב, ב

1148ד"ה לא (דלענין זה נפרצה במלואה למקום האסור לה) ודף פט,

1149א ד"ה רב (חשיב שפיר נפרץ במילואו למקום האסור, לכלים ששבתו בתוך הבית). **ורמ"א

1150סי' תג** (על מ"ש בשו"ע שם: שבת בבקעה והקיפוה נכרים בשבת מחיצות

1151לדירה, אינו הולך בה אלא אלפים אמה), כתב ברמ"א (לטלטל ממש חוץ לארבע אמות,

1152אסור אפילו תוך אלפים). ובמ"א שם (דכיון דאי אפשר לו לטלטל חוץ לאלפים, בתוך

1153אלפים נמי אסור, דנפרצה במילואה למקום האסור).

1154הרי שגם כשלא נפרצה למקום האסור מצד

1155עצמו אסרינן. ולכן גם בנידון דידן יש להחמיר כדעת המרדכי והמ"א, ואין אומרים,

1156כדלקמן בסמוך (ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל).

1157*

1158והנה הט"ז שחלק כאן (ולא אמרינן

1159דנפרץ במילואו למקום האסור, אלא באסור מצד עצמו), חולק גם לקמן שם ס"ק ב (דלא

1160מקרי למקום האסור לה, אלא אם אסור שם מצד עצמו של זה הדבר). הובא לקמן שם (ודעת

1161הט"ז שאין זה דומה לנפרצה למקום האסור, כיון שאין איסור בטלטול חוץ לאלפים

1162אלא מחמת שאינו יכול לילך לשם ולטלטל, אבל הטלטול בעצמו אין בו איסור, שהרי רשות

1163היחיד גמורה היא, ולכן אינו אוסר את מקום הפרוץ לו שיכול לילך בו, ולכן מותר גם

1164לטלטל, כיון שאם היה יכול לילך חוץ לאלפים היה גם כן מותר לטלטל משם), ומסיק לקמן

1165שם (ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים).

1166אך מכל מקום מחמיר כאן (ויש להחמיר

1167כסברא הראשונה). וטעם החילוק נתבאר בדברי נחמיה נט, ד (דבאמת לא דמו כל כך, דהתם

1168אין האיסור מצד הטלטול כלל, כי אם מצד הילוך האדם כו', משא"כ כאן). וראה עוד

1169מה שביאר בדברי נחמיה שם.

1170[1230] כדלעיל ס"ב (וכמה הוא היקף קטן, עד בית סאתים ועד בכלל,

1171כחצר המשכן).

1172[1231] מרדכי שם (אם אותו

1173מיעוט לא הוי בית סאתים, אז הוא מותר לטלטל מבית לתוכו וממנו

1174לבית, דאינו חשוב, ומתבטל לגבי השאר והוי חצר). מ"א שם (ומיהו אם

1175הגינה פחות מבית סאתים, שרי לטלטל מגינה לבית, דבטיל לגבי חצר, דאינו חשוב להיות

1176לה שם בפני עצמה. מרדכי, ותוס', וכן משמע בגמרא עיי"ש).

1177והיינו הא דאמרינן בגמרא שם, לדעת רבנן

1178(הא מיעוטא שרי, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא דלא הוי בית סאתים, אבל

1179בית סאתים אסור, כמאן כרבנן). והיינו שאף שרבנן שאוסרים לטלטל מחצר לקרפף, מכל

1180מקום התירו בנזרע מיעוטו שהוא פחות מבית סאתים. ונתבאר הטעם בתוס' שם ד"ה לא

1181אמרן (הכא לא אסר מיעוט הנזרע, לרוב שאינו נזרע, במה שפרוץ לו במלואו, דכיון שהוא

1182פחות מבית סאתים לא חשיב, ובטל לגבי רוב שאינו נזרע. אבל בית סאתים חשיב טפי ולא

1183בטיל).

1184ומזה למדים שכן הוא גם לדידן, דזה שמותר

1185לטלטל מחצר לקרפף, אבל אסור לטלטל מתוכו לבית ומבית לתוכו, היינו דוקא כשהזרוע הוא

1186בית סאתים, והוא חשוב להיות שם בפני עצמו. משא"כ פחות מבית סאתים, הזרוע אינו

1187חשוב ובטל אצלו, ומותר לטלטל מתוכו לבית ומבית לתוכו.

1188[1232] טור ושו"ע ס"י (ואם

1189יש בה סאתים, או פחות, אסור להוציא ממנו לבית). דרכי משה ס"ק

1190ד (ומדברי הטור נתבאר שחולק עליו בתרתי, שהרי אף בפחות מסאתיים אוסר להוציא ממנו

1191לבית, ולא אמרינן דבטל לגבי חצר, ואם הוא בית סאתיים כתב גם כן שאינו אסור לטלטל

1192אלא ממנו לבית, משמע אבל מן החצר שרי, וזה שלא כדברי המרדכי).

1193ולפי דעה זו, לא אמרו בגמרא חילוק זה

1194בין זרוע בית סאתים לפחות מבית סאתים, אלא לרבנן, משא"כ לדידן אין חילוק

1195בינם, שבכל אופן אסור לטלטל מהזרוע לבית, ומותר לטלטל מהקרפף לבית.

1196[1233] והיינו שיש לנהוג כדעת

1197המרדכי והמ"א בשניהם – בבית סאתים "ויש להחמיר כסברא הראשונה",

1198ובפחות מבית סאתים "הלך אחר המיקל".

1199[1234] רב הונא בריה דרב

1200יהושע שם – כלישנא בתרא (רב ירמיה מדיפתי מתני לקולא, הא

1201מיעוטא שרי, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא בית סאתים, אבל יותר מבית

1202סאתים אסור), ופרש"י (יותר מבית סאתים נעשה כרמלית ... והכא דנפרצו זה לזה,

1203הרי כל אחד נפרץ למקום האסור לו). טור ושו"ע ס"ט (נזרע מיעוטו, אם ...

1204יותר מסאתים, אסור). מ"א סוף ס"ק יא (יותר מסאתים אסור, דהוה ליה כרמלית

1205... ומה שלא נזרע הוי קרפף, ואסור לטלטלן, דנפרץ במלואה למקום האיסור)

1206[1235] בקטע זה נתבארו שני

1207ספקות:

1208(א)

1209בקרפף בית סאתים או פחות, אם הזרוע (ברובו או בכולו) אוסר להכניס מהקרפף לבית.

1210(ב)

1211בחצר ורחבה שאחורי הבתים, יותר מבית סאתים, שהוקפו לדירה, אם הזרוע אוסר לטלטל בהם

1212יותר מד' אמות.

1213ומסיק

1214"ויש להחמיר בכל זה", והיינו שיש להחמיר בשניהם – אפילו אם הזרוע הוא:

1215(א) בחצר. (ב) שאין בה סאתים.

1216ועל

1217זה ממשיך: "לפיכך מי שיש לו גינה זרוע בחצירו, ואין ביניהן מחיצה כהלכתה, אם

1218הזרוע הוא רוב החצר, אפילו אין בית סאתים בכל החצר עם הזרוע", והולך ומבאר את

1219כל ההלכות שנתבארו לעיל בזרוע בקרפף, שכן הוא גם בגינה שבחצר.

1220[1236] רא"ש פ"ב ס"ב (מתוך

1221פירש"י יש להביא ראיה דלא מבטלי זרעים

1222לדירה אלא לקרפף יותר מבית סאתים. דרש"י פירש במתניתין דשומירה ובית דירה

1223חשיב היקף לדירה, משמע דאיירי בפתח ולבסוף הוקף כדין הוקף לדירה. וסתם גינה זרועה

1224היא. ומאי אהני היקף לדירה הא אתו זרעים ומבטלי לה. אלא שמעת מינה דלא מבטלי דירת

1225בית סאתים ואפילו לר' יהודה בן בבא דמחמיר טפי. כל שכן דמאן דמיקל דסבר דלא מבטלי

1226זרעים בית סאתים), לפי דעת רש"י שם במשנה ד"ה שומירה (סוכת

1227שומרין, ואע"ג דהוקף לדירה, בית סאתים הוא דשרי, טפי לא). והיינו דמיירי

1228בביאור דברי רבי יהודה בן בבא במשנה (הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על ע'

1229אמה ושיריים, המוקפות גדר גבוה עשרה טפחים, מטלטלין בתוכה, ובלבד שיהא בה שומירה

1230או בית דירה). הרי שגם בגינה זרועה סגי בשומירה בבית סאתיים. וכל שכן לדידן, שבבית

1231סאתים סגי בשומירה אפילו בגינה.

1232וכן הוא בתוס' ישנים

1233שם כג, ב ד"ה נזרע (נראה לר"ח דדוקא קרקע יותר מבית סאתים, אבל בבית

1234סאתים, אפילו נזרע כולו לא בטלי דירתו), ומרדכי רמז תפה (אם היקפו אינו אלא

1235בית סאתים ... אם נזרע רובו או כולו, ודאי מותר לטלטל בכולו, כיון דאינו אלא בית

1236סאתים, אבל אסור לטלטל ממנו לבית, דהוי כולו קרפף, ואסור לטלטל מקרפף לבית), להקל.

1237טור ולבוש ס"י (נסתפק לפוסקים ... אם

1238אינו אלא סאתים או פחות, והוא רובו הזרוע, מיהא שם קרפף עליו, דלא ניחא תשמישתיה

1239כמו חצר... שאסור להוציא ממנו לבית ... וטוב להחמיר).

1240[1237] אשר אע"פ שאין לה

1241דין חצר מצד עצמה, כדלעיל ס"א (כל היקף מחיצות שלא הוקף לדירת אדם, לכניסה

1242ויציאה תמיד, כגון רחבה שאחורי הבתים).

1243מכל מקום מיירי כאן כשהוקפה לדירה,

1244כדלקמן סי' שנט ס"ב ([רחבה שאחורה הבתים] אם פתח בה פתח מביתו ואחר כך הקיפה ... הרי הוא מוקפת לדירה, ומותר לטלטל בכולה

1245אפילו היא יותר מבית סאתים)

1246[1238] פסקי עירובין למהר"ם

1247סמ"ב (ואפילו תימצי לומר דדירת חצר חשיבא ולא מבטלי לה זרעים, מכל מקום ברחבה

1248נראה דזרעים מבטלי היקף דירה שלה. ובחצר נמי הזרוע מיהא יפסיד דירה שלו, ונפקא

1249מינה שיהא אסור לבית. וגם אם הוא יתר מבית סאתים יאסר גם החצר דנפרץ במלואו למקום

1250האסור לו. מכל מקום מסברא אין ללמוד ביטול היקף דירה ברחבה וחצר, מקרפף, כיון דלא

1251אשכחן ליה אלא בקרפף, וצ"ע).

1252תוספות ישנים שם (מיבעיא ליה ביתר

1253מבית סאתים, אם ביטל דירתו אף בדיר וסהר ומוקצה, דשמא לפי שתשמישו רב אינו מתבטל

1254משום זריעה. כי גם לרש"י צריך לחלק בין דיר וסהר ומוקצה וחצר לקרפף), ופסקי

1255התוס' סל"ט (וצ"ע בדיר וסהר וחצר יתר מבית סאתים אם בטל דירתו).**

1256**

1257רא"ש שם (רחבה שאחורי

1258הבתים שלנו שנזרע רובה, אפילו אין בכל הרחבה סאתים אסור להכניס ולהוציא ממנה לבית

1259לרבי שמעון. ואפילו בחצר שלפני הבית נראה לומר דזריעת רוב מבטל ממנה הדירה. כמו

1260בקרפף. ואף אם תמצא לומר דדירת חצר חשיבא ולא מבטלי לה זרעים, מכל מקום ברחבה נראה

1261דזרעים מבטלי היקף דירה. ובחצר נמי הזרוע מיהת יפסיד דירה שלו. ונפקא מינה שאסור

1262להכניס ממנו לבית. וגם אם הזרוע יותר מבית סאתים יאסר כל החצר ... מסתבר כיון דלא

1263אשכחן ליה אלא בקרפף דאין ללמוד ביטול היקף דירה דרחבה וחצר מקרפף, וצ"ע).**

1264**

1265טור (בחצר ורחבה שאחרי

1266הבתים מספקא ליה לר"מ, אם זרעים מבטלין דירתן לענין זה ... או שמא אין זרעים

1267מבטלין אלא דירת קרפף, ולא דירת חצר ורחבה. וטוב להחמיר).**

1268**

1269לבוש ס"י (אבל חצר

1270ורחבה שאחורי הבתים, שדירתן חשוב יותר דירה מדירת קרפף, נסתפק לפוסקים אם הזרעים

1271מבטלים דירתן לעניין זה שאם רובן זרועים שיבטלו כל הדירה אם לא ... או שמא אין

1272הזרעים מבטלין אלא דירת קרפף, ולא דירת חצר ורחבה, שדירתן חשובה יותר, וטוב להחמיר).

1273[1239] טור ולבוש שם.

1274ואף שבשו"ע לא הובאו ב' הספקות

1275הנ"ל, ואשר יש להחמיר בהם. מכל מקום נתבארו בשו"ע ס"י כל ההלכות

1276האלו בגינה שבחצרו, אשר דינם כמו בזרוע שבקרפף.

1277[1240] טור (הלכך מי שיש לו

1278גינה בחצרו...), ושו"ע ס"י (מי שיש לו

1279גינה בחצירו, אם הוא רוב החצר, אפילו אין בה אלא בית סאתים, לא יטלטל ממנו ומן

1280החצר לבית). מ"א ס"ק יב (דשמא זרעים מבטלין דירת חצר, והוה ליה כולו קרפף

1281... אסור לטלטל לבית).

1282והיינו שיש להחמיר בשני הספיקות: (א)

1283גינה בחצר. (ב) אין בה אלא בית סאתים.

1284[1241] ט"ז ס"ק ה (פירוש

1285ואין גדר בין החצר ובין הגינה).

1286ואם יש ביניהם מחיצה, יתבאר לקמן סעיף

1287הבא.

1288[1242] כדלעיל ס"ד (ואפילו

1289בפחות משיעור זה, אינו מותר לטלטל מתוכו לחצר או מחצר לתוכו, אלא כלים ששבתו בתוכו

1290או בחצר, אבל כלים ששבתו בבית, והוציאם לחצר, אסור לטלטל לתוכו, וכן כלים ששבתו

1291בתוכו והכניסן לחצר, אסור לטלטלן לבית).

1292[1243] טור ושו"ע שם (ואם

1293הוא יותר מסאתים, לא יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות). ובלבוש ס"י (ואם הוא יותר

1294מסאתים, לא יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות, דהזריעה מיהא אין שם דירה עליו ואוסר כל

1295החצר).

1296עי' אליה זוטא

1297ס"ק יג (כן כתבו טור

1298ושו"ע. וכתב מלבושי יום טוב זה לשונו, על כרחינו הוא טעות סופר דהא כל שנזרע

1299רובו אוסר כולו, אלא לא גרסינן ואם הוא יותר מסאתיים וגרס לא יטלטל וכו' עכ"ל).**

1300דלא כמלבושי יום טוב, ודו"ק**.

1301והיינו שמלבושי יום טוב ואליה זוטא

1302פירשו בטור ושו"ע ולבוש, שהכוונה היא "אם [הזרוע] הוא יותר מסאתים, לא

1303יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות".

1304ועל זה הקשו, שאפילו אם הזרוע בית סאתים

1305או פחות, והוא רובו של החצר, אסור לטלטל בחצר אלא בד' אמות. ועל כן אין גורסים כאן

1306"ואם הוא יותר מסאתים".

1307אמנם באמת הפירוש הוא "אם [כל החצר

1308עם הזרוע] הוא יותר מסאתים", והיינו אף שהזרוע עצמו הוא פחות מבית סאתים, מכל

1309מקום נאסר כולו.

1310וכן פירשו בתוספת שבת ס"ק לא

1311(היינו נמי בין הכל, דמקרי קרפף יותר מב' סאתים שלא הוקף לדירה, ואין מטלטלין בה

1312אלא ב' אמות). בגדי ישע ס"ק י"ג (ואין למחוק הספרים, אלא בדקדוק כתב

1313בשו"ע, דהשו"ע מיירי דתרווייהו, המקום הזרוע והמקום שנשאר הכל ... יותר

1314מבית סאתים, אין לטלטל בה, מאחר שהזרעים מבטלים הדירה, והוי כולה יותר מבית סאתים

1315... אין מטלטלין אפילו בתוכה אלא בד' אמות).

1316[1244] מרדכי שם (כשהיקפו

1317הוי יותר מבית סאתיים, אם נזרע רובו, אפילו אם אותו רוב לא

1318הוי בית סאתיים, מכל מקום אסור לטלטל גם בו אלא בארבע אמות, משום דכיון דנזרע רובו,

1319אם כן מיעוטא בטל לגבי רובא, והוה ליה קרפף יותר מבית סאתיים). מ"א שם

1320ס"ק יב (והגנה והחצר מצטרפין).

1321וכמו בזרוע בקרפף, שנתבאר לעיל בתחלת

1322הסעיף (אבל אם נזרע רובו, הזרעים מבטלים הדירה, אפילו אין בהם בית סאתים ... והמיעוט

1323שלא נזרע בטל לגבי רוב הנזרע ונאסר כולו, כאילו לא הוקף כלל לדירה).

1324[1245] טור ושו"ע שם (ואם

1325היא מיעוט החצר, מה שיש בה יותר מסאתים אוסר כל החצר). מ"א ס"ק יג (דהוה

1326ליה כרמלית, וחצר נפרץ במילואה).

1327וכמו בזרוע בקרפף, שנתבאר לעיל (ואם

1328המיעוט הזרוע הוא יותר מבית סאתים, אסור לטלטל בכל הקרפף, כי אם בד' אמות, שהרי

1329הזרוע הוא כרמלית, כדין קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, והשאר שלא נזרע הוא

1330פרוץ לו במילואו).

1331[1246] כפי ההכרעה דלעיל בזרוע בקרפף

1332(נזרע מיעוטו, אם אין בזרוע אלא בית סאתים ... אסור לטלטל מקרפף זה לבית ומבית

1333לתוכו, שהרי במקום הזרוע שבו נתבטלה הדירה, ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה, שאין

1334מטלטלין ממנו לבית כמו שנתבאר למעלה. ואם כן גם בהמותר שלא נזרע אסור, שהרי אין

1335מחיצה מפסקת ביניהם, והם פרוצים זה לזה במילואם. ויש מתירין בהמותר שלא נזרע ...

1336ויש להחמיר כסברא הראשונה. אבל אם מיעוט הנזרע הוא פחות מבית סאתים, מותר לטלטל אף

1337מתוכו לבית ומבית לתוכו ... ויש אוסרים לטלטל לבית ממקום הזרוע, ומתירים ממקום

1338שאינו זרוע. ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל).

1339[1247] כדלעיל ס"ג (אבל

1340יותר משיעור זה [בית סאתים], אפילו משהו, אסור ... להוציא מחצר לתוכו ומתוכו לחצר),

1341ושם נסמן (הערה 26).

1342כי אף שמותר לטלטל מקרפף לקרפף בתוך ד'

1343אמות, כדלקמן סי' שעב ס"ב (קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, כרמלית הוא,

1344ואסור לטלטל ממנו לקרפף אחר כמוהו להכניס ולהוציא מזה לזה, כי אם ב' אמות בזה וב'

1345אמות בזה). וכן מותר לטלטל ממנו לכרמלית ממש, כדלעיל סי' שמו ס"ו (קרפף יותר

1346מבית סאתים שלא הוקף לדירה ... מותר

1347לטלטל ממנו לכרמלית גמורה, תוך ד' אמות).

1348מכל מקום אסור לטלטל מחצר לקרפף יותר

1349מבית סאתים "אפילו בתוך ד' אמות".

1350[1248] ט"ז ס"ק ה (ואם יש גדר ביניהם, החילוק

1351הוא בזה בגינה עצמה, דאם הגינה יותר מסאתים, אסור לטלטל מחצר לתוכו בכל גווני, ואם

1352הוא סאתים או פחות, מותר לטלטל בתוכה אפילו כולה, ומן החצר לתוכה, בכלים ששבתו

1353בחצר, אבל לא לכלים ששבתו בבית. על כן ראוי שלא לאכול או לשתות בגינה בשבת, דאי

1354אפשר ליזהר בזה. וכבר זכר רמ"א זה בסימן של"ו מטעם אחר. ואפילו לטלטל

1355סכינים או מפתח בחגורו מחצר לגינה אסור, דהוה כלים ששבתו בבית. וכאן לא שייך הוקף

1356לדירה, דזרעים מבטלים הדירה. והרבה נכשלים בזה).

1357והיינו מה שהובא לקמן סי' שלו ס"ט

1358(וטוב שלא לאכול כלל בגינה, אם ישתמש שם עם מים, מפני שבקושי יוכל ליזהר שלא יפול

1359שם מעט מים).

1360אבל מטעם האמור כאן, ראוי שלא לאכול כלל

1361בגינה בשבת, אפילו אינו משתמש עם מים, שהרי רגילים להוציא את הסכינים מהבית לחצר,

1362ואם כן אסור להכניסם לגינה.

1363[1249] בתחלת הסעיף הקודם (הזרעים

1364מבטלים הדירה, אפילו אין בהם בית סאתים, לפי שאין דרך לדור בזרעים).

1365[1250] רבא שם כד, סע"א (קרפף יותר מבית סאתים

1366שהוקף לדירה ונתמלא מים, סבור רבנן למימר כזרעים דמו ואסיר, אמר להו רב אבא (אבוה)

1367דרב בריה דרב משרשיא הכי אמרינן משמיה דרבא, מים כנטעים דמו ושרי). טור ושו"ע

1368סי"א (קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים, אם ראוים לשתייה אין

1369מבטלין הדירה).

1370[1251] אמימר שם כד, רע"ב (והוא דחזיין לתשמישתא,

1371אבל לא חזיין לתשמישתא לא).

1372[1252] רש"י שם ד"ה דחזו לתשמישתא (לשתיה,

1373דאין לך דירה מעולה מזו). טור ושו"ע שם (אם ראוים לשתייה).

1374[1253] גמרא שם (אמר רב אשי ודחזיין לתשמישתא, נמי לא אמרן, אלא שאין

1375בעומקו יותר מבית סאתים, אבל אם יש בעומקו יותר מבית סאתים אסור. ולאו מילתא היא).

1376טור ושו"ע שם (אפילו אם המקום שנתפשטו שם יותר מסאתים, ואפילו הם עמוקים הרבה).

1377[1254] רש"י שם ד"ה שאין בעמקו (ועומקו של סתם מים לבטל

1378מקומו מדין קרקע. י' טפחים). עבודת הקדש שער ג ס"ג (במה דברים אמורים בשיש

1379בעמקן עשרה טפחים, פחות מכאן אינו אלא כטיט שבחצר, רקק הוא זה, ורקק אינו חולק

1380רשות לעצמו בשום מקום). הובא במ"מ הל' שבת פט"ז ה"ו. שו"ע שם

1381(ואם אינם ראוים לשתיה דינם כזרעים, והוא שיהא בעמקם עשרה טפחים). מ"א ס"ק

1382טו (דפחות מי' טפחים הוה ליה כטיט ורפש שאין חולקין רשות לעצמן (מ"מ)).

1383וכדלעיל סי' שמה סט"ז (רקק מים

1384שברשות הרבים, שאינו עמוק עשרה, בטל הוא לגבי רשות הרבים).

1385[1255] סעיף ב (אם מתלקט גובה עשרה מתוך הילוך ה' אמות הרי ההילוך בו

1386נוח וקל).

1387[1256] סעיף ב (אם מתלקט כן מתוך יותר מד' אמות אינה נידון כמחיצה

1388כמ"ש בסימן שמ"ה).

1389[1257] מ"א שם (ודע דבעמקן י' לא אסר החצר משום

1390נפרץ במלואו, דהם עצמן נעשו מחיצה בינם לחצר כמ"ש רסי' שנ"ו). ובתוס'

1391שם ד"ה לא אמרן (גבי בור אפילו רבי יהודה לא אסר ביתר מבית סאתים במחיצות

1392גמורות ... היינו דווקא בבור המתוקן כהלכתו, אבל שוחה לא),** מיירי שאינו מתלקט,

1393וצ"ע**.

1394[1258] רבא שם כה, א (קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה,

1395רבא אמר אויר קירויו (מייתרו) [מתירו] ... אמרינן פי תקרה יורד וסותם), **לגירסת

1396הרמב"ם** הל' שבת פט"ז ה"ז (מקום שהוקף שלא לשם דירה שיש בו בית

1397שלש סאין וקירו בו בית סאה קירויו מתירו, שפי תקרה יורד וסותם), כמבואר בב"י

1398ד"ה קרפף בית ג' (וצריך לומר שהוא גורס אויר קירויו מתירו, כלומר שהוא ניתר

1399על ידי הקירוי, וכן גורס הרמב"ם בפי"ו מהלכות שבת). טור ושו"ע סי"ב

1400(קרפף בית שלשה סאין, וקירה ממנו בית סאה, מותר).

1401[1259] טור ולבוש סי"ב (דחשבינן כאילו הוי

1402מחיצה בסוף הקירוי, ולא נשאר אלא קרפף בית סאתים). רמב"ם שם (קירויו

1403מתירו שפי תקרה יורד וסותם).

1404[1260] גמרא שם רע"ב (הכא במאי עסקינן דעבדה כי אורזילא),

1405ופרש"י (יציע גג משופע דליכא פה). טור ושו"ע שם (אפילו אם הקירוי משופע).

1406[1261] סעיף ו (ויש אומרים שצריך

1407גם כן שלא יהא פי התקרה משופע, כגגין שלנו, שאז אין בהם פה, ולא אמרינן אלא פי

1408תקרה יורד וסותם).

1409[1262] פרישה ס"ק ה (כיון

1410שהקרפף הוא רשות היחיד מן התורה, ורבנן דהחמירו לטלטל בה משום גזירת רשות הרבים,

1411לכך בכהאי גוונא הקילו).

1412[1263] שמותר לטלטל בו, כדלעיל

1413ס"ב (וכמה הוא היקף קטן, עד בית סאתים, ועד בכלל).

1414[1264] רב זירא שם כה, רע"ב (ומודינא בקרפף שנפרץ במלואו לחצר,

1415שאסור). טור ושו"ע סי"ג (קרפף בית סאתים מצומצם וחצר, שנפרצו במילואם זה

1416לזה, הקרפף אסור).

1417[1265] אביי שם (איכא אויר מקום מחיצות ... אויר

1418מחיצות מייתרו), ופרש"י (מיתסר קרפף משום מקום מחיצות שניטלו, וניתוסף על

1419האויר, ועושהו יותר מבית סאתים, שבתחילה היתה בית סאתים מצומצם). טור ושו"ע

1420שם (מפני שמקום המחיצה מייתרו, ונעשה יותר על סאתים).

1421[1266] רב חסדא שם (קרפף שנפרץ במלואו לחצר, חצר מותרת, וקרפף אסור).

1422[1267] והיינו שאינה במילואה של

1423חצר, אבל היא במילואו של קרפף.

1424[1268] תוס' שם ד"ה קרפף (ושלא נפרץ ביתר מעשר, דביתר מעשר חצר

1425נמי אסורה). הגהות אשרי שם פ"ב ס"ד (ולחצר איכא גיפופי, ואין הפרצה יותר

1426מעשרה). מ"א ס"ק טז (ומיירי כשיש להחצר גיפופים, ונפרץ פחות מי', דאם לא

1427כן אף החצר אסור, דנפרץ במלואו).

1428והיינו שנפרץ במילואו

1429למקום האסור, שהרי הקרפף אסור לטלטל בו יותר מד' אמות, כיון שהוא עתה יותר מבית

1430סאתים.

1431[1269] תוס' שם (וקשה למהר"י, דעל כרחך בקרפף בית סאתים איירי,

1432מדקאמרינן הואיל ואויר מחיצה מייתרו, אם כן הוה ליה ארכה יותר הרבה על פי שנים

1433ברחבה, וזה לא מצינו שום תנא דמתיר. ויש לומר דבמקום שנפרצה לא הוי יותר מעשר, אבל

1434מכאן ואילך מתרחבת והולכת). כזה:

1435וכדלעיל ס"ב (ובלבד שלא יהא ארכו

1436יתר על פי שנים ברחבו אמה אחת, כמו שחצר המשכן לא היה ארכו יתר על פי שנים ברחבו

1437אפילו אמה אחת).

1438[1270] היינו שאינו במילואו של

1439קרפף, כיון שנשארו גיפופין מכאן ומכאן.

1440וראה נתיבות שבת פי"ב הערה סד,

1441דהיינו דוקא שנפרץ פחות מעשר, משא"כ אם נפרץ יותר מעשר אין שייך לומר שחודן

1442הפנימי יורד וסותם.

1443[1271] רב חסדא שם (קרפף שנפרץ במלואו לחצר חצר מותרת, וקרפף אסור,

1444חצר מאי טעמא דאית ליה גיפופי ... זמנין דמשכחת לה איפכא), ופרש"י (כגון

1445שקרפף גדול מן החצר דהוי לחצר מילואה ובקרפף איכא גיפופי). ב"ח ד"ה קרפף

1446בית סאתיים מצומצם (ואי הוה איפכא, דחצר נפרץ במילואו וקרפף אית ליה גיפופי, שניהם

1447מותרים, קרפף מותר דכיון דאינו נפרץ במילואו הוה ליה פתח, ואין אויר המחיצה מייתרו,

1448וחצר נמי מותר דלא נפרץ למקום האסור לו).

1449[1272] סעיף י (ולכן יש ליזהר

1450בבית שפתחו פתוח לכרמלית, שלא לטלטל מן הבית ולחוץ, רק עד מקום שקיפת הדלת, ולא

1451יותר, אפילו משהו, כי שמא לא יהיה במשקוף רוחב ד', ומשקיפת הדלת ואילך הוא כרמלית).

1452והיינו שאם יש עליה משקוף רוחב ד',

1453אמרינן פי תקרה יורד וסותם, וגם האסקופה היא רשות היחיד. משא"כ אם אין עליה

1454משקוף רוחב ד', אין אומרים בו פי תקרה יורד וסותם, ואזי אמרינן שחודן הפנימי

1455(שקיפת הדלת) סותם, ומחודן הפנימי ואילך הוא כרמלית.

1456וכן הוא לקמן סי' שסה ס"ו (שחודו

1457הפנימי הוא שסותם כמחיצה), ושם נסמן (הערה 55).

1458*

1459אלא דלעיל שם מיירי שפתח זה יש לו דלת,

1460ולכן האסקופה היא כלחוץ, וכמבואר שם ס"ט (ואף אסקופה זו בטלה אצלה [אצל

1461הכרמלית שבחוץ], ולא אצל רשות היחיד שבפנים, הואיל ויש דלת מפסקת ביניהן).

1462משא"כ אם אין לה דלת, נתבאר

1463בקונטרס אחרון שם (שאם היתה כפרצה ממש, היה מותר לטלטל על אסקופת כל הבתים משום

1464חורי רשות היחיד. ועוד שפי תקרה העליונה הוא פי המשקוף ... שהיא

1465כתקרה עבה שמגעת עד כאן ... אלא ודאי משום שהדלת סותמת).

1466משא"כ כאן, אין להתיר משום תקרת

1467הבית, שהרי מיירי בקרפף שאינו מקורה. ואין להתיר משום חורי רשות היחיד, דהא מיירי

1468שהוא פתוח לגמרי (כדלעיל שם הערה 115).

1469ואם כן הוא מכל מקום כלחוץ.

1470[1273] היינו שנפרץ במילואו של

1471קרפף, ולא במילואה של חצר, כגון שהחצר גדולה מהקרפף.

1472[1274] רשב"א בעבודת הקדש שער ג ס"ג (במה דברים

1473אמורים בשנפרץ הקרפף במלואו, וכותליו נכנסין בתוך חלל החצר ... ואם לאו אין זה

1474נפרץ במלואו, דכל שנראה מבחוץ אף על פי ששוה מבפנים נדון משום לחי). הובא במ"מ

1475שם פט"ז ה"ז, ובב"י סד"ה קרפף בית סאתים וחצר.**

1476**

1477(ואפשר דבכהאי גוונא חודו החיצון כו').

1478והיינו שלכאורה דברי הרשב"א אינם מובנים, שהרי אף אם הכתלים אינם נכנסים בתוך

1479חלל החצר, ואינו נחשב נפרץ במילואו, ונדון משום לחי; הרי כל זה ב"חודו

1480החיצון" של הכותל, שלצד החצר. ואם כן עדיין "מקום המחיצה שנפרצה מייתרו,

1481ונעשה יותר על בית סאתים". ואולי מטעם זה לא הובא תנאי זה בשו"ע

1482ונו"כ.

1483ומה שצריך לעיין בזה הוא, מדוע כתב זאת

1484רק בתור "ואפשר"? ומדוע נשארה הלכה זו בפנים? ויש לעיין איך לבאר את

1485דברי הרשב"א.

1486[1275] סעיף ז (וכל זה כששני

1487כותלי אורך הקרפף הקצר הפרוץ במילואו הם בולטים ונכנסים לתוך חלל הרחב, שאם לא כן

1488אין זו פירצה במילואה ... הואיל ונשתיירו גיפופים קטנים מהכותל הנפרץ, ואף

1489שגיפופים אלו אינן נראין למי שעומד בפנים בתוך הקרפף או החצר או הבית הנפרץ

1490במילואו, כיון שהם נראים למי שעומד בחוץ ... והוא שראשי כתלים אלו הבולטים שמה הם

1491מופלגים שם ג' טפחים ברוחב ... אבל אם אינם מופלגים מהם ג' טפחים ... האויר

1492שביניהם הוא כסתום), ושם נסמן (הערה 40).

1493[1276] כדלעיל ס"ז (אם הקיפו מחיצות ואחר כך בנה בו דירה, או

1494שפתח לו אחר כך פתח מביתו, לא הועיל כלום).

1495[1277] כדלעיל סי"ד (בנה מחיצה באורך יותר מעשר לפני מחיצה

1496הראשונה, לבטלה שתהיה כמו שאינה, ויהיה מוקף לדירה על ידי מחיצה זו, כגון שעשה בו

1497בית דירה או פתח בו פתח מבית דירה קודם שעשה מחיצה זו, אם הרחיקה מהראשונה ג'

1498טפחים מותר).

1499[1278] רב פפ[י] שם כה, ב (ההוא בוסתנא דהוה סמיך לגודא

1500דאפדנא, נפל אשיתא ברייתא דאפדנא, סבר רב ביבי למימר ליסמוך אגודא גוויאתא, אמר

1501ליה רב פפי ... הנך מחיצות לגואי עבידן, לבראי לא עבידן), לפירוש ר"ח, שברא"ש

1502שם פ"ב ס"ה (פירש ר"ח ז"ל הבוסתנא היתה יתירה מבית סאתים,

1503שהוקף ולבסוף פתח האפדנא, ועשו גודא להקיפה לדירה ברחוק ד' טפחים מגודא דאפדנא,

1504וגם היה באותה גודא פתח ללכת מאפדנא לבוסתנא, ונפל ההיא גודא. וסבר רב ביבי למיסמך

1505אגודא גווייתא דאפדנא, הואיל והותרה על ידי מחיצה שעשו להקיפה לדירה, ואף על גב

1506דנפלה ההיא מחיצה, רצה לסמוך אגודא גווייתא, דהואיל והותרה הותרה, ותועיל ההיא

1507גודא דאפדנא, אף על גב שנעשית קודם שפתח האפדנא לבוסתנא. ומסיק דכיון דלדירה גוואי

1508נעשית המחיצה, ולא לדירת בראי, דבשעה שנעשית לא היה פתח בין אפדנא לבוסתנא, ולא

1509הוקף בוסתנא לדירה באותה אשיתא, לא תועיל כאילו עכשיו הקיפה לדירה). תוס' שם ד"ה

1510ההוא בוסתנא (והוקף ולבסוף פתח, והרחיקו ד' ועשו אשיתא, והיה בה נמי פתח לבוסתנא,

1511נפל אשיתא, וסבר רב ביבי דכיון דפעם אחת היתה מוקפת לדירה, אע"פ שנפלה, שרי,

1512הואיל ופתוחה נמי לאפדנא, ואע"ג דפתח דאפדנא הוי לאחר שהוקף, דלא יצא מהיתרו.

1513ומסיק דגודא דאפדנא אינו מועיל). טור ושו"ע סי"ד (קרפף יותר מבית סאתים

1514שלא הוקף לדירה, ופתח בו פתח, ועשה מחיצה לפניו יותר מעשרה, והותר על ידי מחיצה זו

1515שעל ידה בטלה מחיצה ראשונה שלא היתה לשם דירה, ואחר כך נפלה מחיצה אחרונה, חוזר

1516לאיסורו).

1517[1279] יש לעיין אם הכוונה, שאף

1518אם נפלה המחיצה השניה באמצע השבת, אין אומרים בו הואיל והותר הותר.

1519וראה לקמן סי' שס ס"ד (היו שלשה

1520והקיפו כל צרכם יותר מבית סאתים, ומת אחד מהן בשבת, מותרים כל השבת כולה, כיון

1521שנכנסה שבת בהיתר, והואיל והותרה הותרה).