Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אשעג דיני שתי גזוזטראות בשתי עליות
ובו סעיף אחד
א שתי
ובו סעיף אחד
א שתי
בגזוזטראות הבולטות מב' עליות זו כנגד זו, ונתן ביניהן נסר כמין גשר מזו לזו, וקבעו שם במסמר שלא יוכל להינטל בשבת (או
גשביטלו בפירוש לכל השבת),
דאם הוא רחב ד', הרי הוא כפתח, ומערבין יחד, ואם רצו כל אחת מערבת לעצמה.
האבל אם היו זו שלא כנגד זו, אפילו אם זו ברוח זו וזו
וברוח שכנגדו, כגון שזו בצפון וזו בדרום, אלא שאחת משוכה למזרח ואחת למערב ואינן
זמכוונות זו כנגד זו, אינן יכולים לערב יחד, מפני שהנסר שיתנו מזו לזו יבא מקרן
חזוית של זו לשל זו, ואינו חשוב כפתח, שאין דרך לעשות פתח בקרן זוית.
טבמה דברים אמורים כשהן משוכות זו מכנגד זו ג' טפחים, אבל פחות מג' טפחים אינו כלום
יוכמכוונות הן. ואפילו אם הן מכוונות ממש, אם האחת גבוה מחברתה ג' טפחים, אינו חשוב
יאפתח.
יבוכל זה כשהן רחוקות זו מזו. אבל אם אין המרחק שביניהן
יגד', אף שאין שם נסר כלל מערבין יחד,
ידמפני שנוח לפסוע משפת זו לשפת זו,
טווכאלו הן סמוכות זו לזו ממש. ולכן אינן יכולים לערב כל אחת לעצמה ולטלטל זו בשלה
טזוזו בשלה, מפני שהן אוסרות זו על זו כיון שהן קרובות זו לזו בתוך ד'. אלא אם כן
יזקירוב זה שביניהן אינו במילואו אלא באמצע רחבן בלבד, שיש שם בליטה, אבל בקצותיהן
יחהן רחוקות זו מזו ד', וגם אין בקירוב זה יותר מעשרה אמות.
יטבמה דברים אמורים לטלטל בגזוזטראות עצמן. אבל העליות
כשאצלן יכולה כל אחת לערב לעצמה עם הבתים שבחצרה, אע"פ שגזוזטראותיהם סמוכות
כאזו לזו, רק שלא יטלטלו בגזוזטראות. ואם ירצו יכולים אפילו כל הבתים שבחצר עליה זו
כבלערב עם כל הבתים שבחצר עליה זו, לפי שהגזוזטראות הן פתח ביניהן. רק שיהיו סולמות כדינם מהבתים לעליות. והוא הדין אם הגזוזטראות רחוקות אלא שנתן נסר מזו
כגלזו:
כד[534] משנה עח, ב (נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים,
כהוכן ב' גזוזטראות זו כנגד זו), ופרש"י (נסרין בולטין משפת תקרת העלייה לרשות
כוהרבים, וקורין לו אלדויי"ר, ואם ישנן זו אצל זו בשתי עליות של שני דיורין,
כזונתן נסר רחב ד' כמין גשר מזו לזו, הוי נמי פתח). טור ושו"ע (שתי גזוזטראות
כחהבולטות משני עליות זו כנגד זו, ונתן ביניהם נסר רחב ארבעה, הרי הוא כפתח).
כט[535] פסקי ריא"ז פ"ז ה"ג אות ג. הובא בשלטי הגבורים
לכה, א אות א (לשון ריא"ז ... ונראה בעיני שצריך שיהי' הנסר קבוע, שלא יהי'
לאראוי ליטלו משם בשבת). מ"א ס"ק א (כתב השלטי גבורים דבעינן שיקבע הנסר
לבבמסמר, שלא יוכל ליטלו בשבת).
לג[536] כדלעיל סי' שעב סי"ט (וכן הדין אפילו בדבר הניטל בשבת,
לדאלא שביטלו בפירוש לשבת זו שלא יטלנו מכאן עד למוצאי שבת).
לה[537] משנה שם (מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד). טור ושו"ע (ומערבין
לויחד. ואם רצו, כל אחת מערבת לעצמה).
לז[538] משנה שם (ב' גזוזטראות זו כנגד זו). גמרא עט, א (זו
לחכנגד זו אין, זו שלא כנגד זו לא). טור (אבל היו זו שלא כנגד זו, שאחת משוכה
לטלמזרח והשנייה למערב, אין יכולין לערב, שכשיתנו הנסר מזו לזו, יבא מקרן זוית של זו
מלשל זו, ולא חשיב פתח, דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי). מ"א ס"ק ג (שכשיתנו
מאהנסר מזו לזו יבא מקרן זויות של זו לשל זו, ופתחא בקרן זויות לא עבדי אינשי).
מבוכדלעיל סי' שסא ס"ה (שאין דרך לעשות פתח בקרן זוית), ושם נסמן (הערה כד).
מג[539] רבא עט, א (הא דאמרת זו כנגד זו אין, זו שלא
מדכנגד זו לא, וזו למעלה מזו נמי, לא אמרן אלא שיש בין זה לזה שלשה טפחים, אבל אין
מהבין זה לזה שלשה, גזוזטרא עקומה היא). טור ושו"ע (והני מילי כשמרוחקות זו מזו
מוג' טפחים, אבל אם הם תוך ג' זו לזו, בין בריחוק בין בגובה, חשיב שפיר כפתח).
מז[540] תוספתא פ"ח ה"ב (בין זו לזו ארבעה טפחים, מערבין ב'
מחואין מערבין אחד. פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים). רשב"א
מטבעבודת הקדש שער ד ס"א (וכן גזוזטראות שתים זו כנגד זו, אם ... היה בין
נגזוזטרא לגזוזטרא פחות מארבעה טפחים, אם הן זו כנגד זו, מערבין אחד ואין מערבין
נאשנים). מ"מ פ"ג הי"ד (וכתב הרשב"א ז"ל מכח התוספתא שאם
נבאין ביניהם מרחק ארבעה, אינו צריך נסר מזו לזו, אלא אף בלא נסר מערבין אחד ואין
נגמערבין שנים, כל שהן זו כנגד זו). רמ"א (ואם אין המרחק שביניהם ארבעה, אפילו
נדבלא נסר נמי דינא הכי).
נה[541] רש"י במשנה שם ד"ה ורחב ד', לענין חריץ שבין חצרות (דפחות
נומכאן נוח לפסעו משפתו אל שפתו). תוס' שם ד"ה וכן שתי (אבל בפחות מד' רגיל
נזלפסוע מזו לזו כמו גבי חריץ).
נח[542] ב"ח (דמיירי דהמרחק פחות מד' הוא כל אורך הגזוזטראות,
נטביותר מעשר אמות ... אבל אם מרחק זה בפחות מד' אינו אלא באורך עשר אמות בלבד ולא
סיותר, חשוב פתח, ואם רצו מערבין אחד, רצו מערבין שנים). מ"א
סאס"ק ב (ודוקא כשאין כל משך הגזוזטראות סמוך, רק במשך י' אמות הם סמוכים, דהוי
סבפתח ... אבל אם סמוכין זו לזו יותר מי' אמות, מערבין אחד ואין מערבין ב'. והוא
סגהדין כשכל משך אורך הגזוזטראות סמוך, אפילו פחות מי', דהוי כנפרץ במלואו). וכדלעיל
סדסי' שעב ס"כ (ואם יש בארכו יותר מעשר אמות, אינן יכולים לערב כל אחת בפני
סהעצמה, אלא צריכות לערב יחד)
סו[543] תוס' שם ד"ה וכן שתי
סזגזוזטראות (ומפרש ר"ת ... כי ליכא ד' מזו לזו מערבין שנים, ואם רצו מערבין
סחאחד). רמ"א (ואם אין המרחק שביניהם ארבעה, אפילו בלא נסר נמי דינא הכי. ואם
סטרצו, כל אחת מערבת לעצמה). כפירוש ט"ז ס"ק ב (בדברי
עתוס' ורמ"א כאן, שהגזוזטרא אינם רחבים, ואינו רוצה להשתמש שם, רק שעל ידיהם
עאיהיה פתח מחצר לחצר, ובזה מערבין כמו שרוצים. כל זה ברור ופשוט).
עב[544] עי' לעיל סי' שעב
עגס"ו, שבארובה שבין בית לעליה אין צריך סולם. משא"כ כאן בעירוב דרך
עדגזוזטרא שבתקרת העליה.
עהו**עי' במה שכתבתי בסי'
עושנג** קו"א ס"ק א (דנסר שבגזוזטראות שבתקרה מועיל גם לחצר,
עזאף על פי שגבוה עשרה מקרקע החצר. וכ"מ מפירש"י שם שפירש שהנסר הוא מתקרת
עחהעליה, ואפילו הכי מועיל לעליה. עכ"פ יתפ[ר]ש דמיירי שיש סולם לעלות בו
עטלגזוזטראות, ואורחא דמילתא הכי הוא בגזוזטראות, ולא הוצרכו לפרש, וסולם נידון כפתח).
פוהוא בפרש"י דלעיל הערה 534
פא(נסרין בולטין משפת תקרת העלייה).
פבוכן הוא בבתים שלנו הצמודים זה לזה,
פגשלכל בית יש סולם לעלות לגג, יכולים לערב הבתים והחצרות יחד על ידי הגג המשותף
פדלשניהם. ואחרי שמועיל העירוב דרך הסולם והגג, אפשר לטלטל מחצר זו לחצר זו אף אם יש
פהבינם מחיצה י' טפחים, כדלעיל סי' שעב ס"ה (ומותרים לטלטל אפילו דרך חורים
פווסדקים).
פזואם אינם מערבים יחד, אסור להוציא מהבית
פחלגג, שהוא פרוץ לגג של חברו.
פטוכל זה כשהיציאה מהסולם לגג אינה מפעילה
צאת אזעקת החירום, אבל אם היא מפעילה את אזעקת החירום, הרי אי אפשר לצאת לגג בשבת,
צאואי אפשר לערב יחד דרכו.
צב[545] שגם בזה יכולים הבתים
צגוהחצרות לערב יחד, על ידי הגזוזטראות והנסר שמזו לזו.