Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom· Shulchan Aruch HaRav Hilchos Shabbos Simanim 366 to 408· Laws of courtyards with houses between themשוע״ר עם ביאור דברי שלום· הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח)· שעט דין חצירות ובתים ביניהם
אשעט דין חצירות ובתים ביניהם
ובו ב' סעיפים
א ב' חצרות
ובו ב' סעיפים
א ב' חצרות
בוג' בתים ביניהן פתוחים זו לזו, ורוצין כולן לערב יחד, הרי בן חצר זו בא דרך בית
גהפתוח לחצרו ונותן עירובו בבית האמצעי, ועושה את בית הפתוח לחצרו כבית שער לחצרו
דלעבור דרך עליו להאמצעי, וכן בן חצר האחרת בא דרך בית הפתוח לה ונותן עירוב
הבהאמצעי, ועושה את בית הפתוח לחצירו כבית שער לחצרו, ואין אחד מג' בתים אלו צריך
וליתן פת לעירוב, כי שנים הסמוכים לחצרות הם כבית שער, ובית שער אינו אוסר,
זוהאמצעי הוא בית שמניחים בו את העירוב ואינו צריך ליתן את הפת.
חויש אומרים
טשאפילו נתנו עירוב באחד מבתים הסמוכים לחצרות, או אפילו באחד מבתי החצרות עצמן,
יאין ג' בתים אלו צריכים ליתן פת, לפי שנעשו כולם כבית שער לאותה חצר המולכת עירובה
יאדרך עליהם לחצר האחרת:
יבב ב' חצרות
יגוב' בתים ביניהם, ולא עירבו יחד אלא כל אחת לעצמה, וכל חצר לא נתנה עירובה בבית
ידהפתוח לה, אלא עשאתו בית שער, ובא דרך בית שאצלו ונתן עירובה בבית הסמוך לחצר
טוהאחרת, וכן עשה בן חצר השניה, שגם הוא הניח עירובו בבית הסמוך לחצר האחרת, לא קנו
טזעירוב, שכל אחד הניח עירובו בבית שער של חצר אחרת, ואינו עירוב,
יזכמו שנתבאר בסימן שס"ו:
יח[674] כדלעיל סי' שע ס"א (הדר בבית שער, אף על פי שיש לו ד'
יטמחיצות, כיון שרבים עוברים דרך שם לבתיהם, אין עליו תורת בית אלא תורת חצר, ואין
כצריך לערב עם שאר הבתים).
כא[675] רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב שם עה,
כבסע"ב (ב' חצירות וג' בתים ביניהן (בית זה פתוח לחצר זו, וזה לזו, ובית אמצעי
כגפתוח לב' הבתים, רש"י), זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה, וזה בא דרך זה ונותן
כדעירובו בזה (בן חצר זו בא דרך בית הפתוח לו ונתן עירובו באמצעי, ועשה בית הפתוח לו
כהכבית שער לעבור דרך עליו לאמצעי, וכן בן חצר האחרת עשה בית הפתוח לו כבית שער
כוועירב באמצעי חצר האחרת, אין אחד מדיורי הבתים האלה צריך ליתן פת, אלו משום בית
כזשער ואמצעי משום בית שמניחין בו עירוב, רש"י), זה נעשה בית שער לזה וזה נעשה
כחבית שער לזה (כל בית נעשה בית שער לחצר שהוא פתוח לו, רש"י), אמצעי הוה ליה
כטבית שמניחין בו עירוב, ואין צריך ליתן את הפת). טור ושו"ע ס"א (ב' חצרות
לוג' בתים ביניהם פתוחים זה לזה ורוצים לערב יחד, חצר זה בא דרך בית שאצלו ונותן
לאעירובו בבית שבאמצע, וכן עושה השנייה, ומותרים בשלשתן, שכל בית שאצל החצר חשוב לו
לבכבית שער, ואין צריך ליתן פת, והאמצעי הוא בית שמניחין בו עירוב, ואין צריך ליתן
לגפת).
לד[676] תוס' עו, רע"א ד"ה אמצעי (נראה
להדאפילו יתנו העירוב באחד הבתים הסמוכים לחצירות, או אפילו באחד מבתי החצירות, אלו
לוג' בתים אין צריכין ליתן עירוב, דנעשו כולם בית שער לאותה חצר המוליכה עירוב דרך
לזעליהן לחצר אחרת). מ"א ס"ק א (והתוס' כתבו דאפילו נתנו העירוב באחד
לחמבתים הסמוכים לחצירות, או באחד מבתי החצר, אלו הג' בתים אינם צריכים ליתן עירוב,
לטדנעשו כלם בית שער לאותה חצר המולכת עירוב דרך עליהם לחצר אחרת).
מ[677] גמרא שם עו, א (בדיק להו רחבה לרבנן, ב' חצרות
מאוב' בתים ביניהם (ואין בני שתי החצירות רוצין לערב זו עם זו אלא כל אחת לעצמה, רש"י),
מבזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונתן עירובו בזה (וכל חצר לא הניחה
מגעירובה בבית הפתוח לה, אלא עשאתו בית שער והניח עירובה בבית הפתוח לחברתה,
מדרש"י), קנו עירוב או לא, מי משוי' להו לגבי דהאי בית ולגבי דהאי בית שער
מה[ולגבי דהאי בית שער ולגבי דהאי בית]. אמרו ליה, שניהן לא קנו עירוב). טור
מוושו"ע ס"ב (שתי חצרות ושני בתים ביניהם, ולא עירבו יחד אלא כל אחת
מזלעצמה, ובא מן חצר זה דרך בית שאצלו והניח עירובו בבית שאצל השני, וכן עשה השני
מחשגם הוא הניח עירובו בבית הסמוך לחצר האחרת, לא קנו עירוב, שכל אחד הניח עירוב
מטבבית שער של חצר אחרת).
נומיירי שב' החצרות לא עירבו יחד, אבל
נאהבתים שביניהם רצו לערב עם שתי החצרות, או שכל בית עירב עם החצר השנית שאינה סמוכה
נבלה.
נג[678] סעיף ה (הואיל והעירוב הוא משום דירה, אין מניחין אותו אלא
נדבבית הראוי לדירה, אבל לא באכסדרה ומרפסת ולא בבית שער, שאע"פ שהוא בית גמור,
נהאינו ראוי לדירה מפני העוברים דרך עליו).