Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom· Shulchan Aruch HaRav Hilchos Shabbos Simanim 366 to 408· A non-Jew who has a window opening to the alleywayשוע״ר עם ביאור דברי שלום· הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח)· שפט נכרי שיש לו חלון פתוח למבוי
אשפט נכרי שיש לו חלון פתוח למבוי
ובו סעיף אחד
א נכרי הדר
ובו סעיף אחד
א נכרי הדר
בבמבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף, אפילו אין בחלון אלא ד' טפחים
געל ד' טפחים, אינו אוסר על בני מבוי, אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי
דכל היום, מפני שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו, שיש לו אויר הרבה שם,
הונעשה פתחו למבוי כאילו אינו רגיל בו, שאינו אוסר. והוא
ושיש בבקעה או בקרפף יותר מבית סאתים, שאוירו רב, אבל בית סאתים, קטן הוא, ואינו
זנוח לו יותר מהמבוי.
חוישראל שיש לו פתח למבוי ופתח מאחריו לקרפף, ושכח ולא
טעירב, אם הקרפף יותר מבית סאתים, אוסר על בני מבוי, לפי שאין הקרפף ראוי לו להשתמש
יבו בשבת, שאין מטלטלין בו אלא בד' אמות,
יאואם הוקף לדירה, אפילו הוא יותר מבית סאתים אינו אוסר [ואם
יבהוא בית סאתים, אף שלא הוקף לדירה אינו אוסר], כיון
יגשהקרפף ראוי לו להשתמש בו בכלים ששבתו בתוכו.
ידאבל כלים ששבתו בבית, אסור להוציאם לתוכו, כמו שנתבאר בסי' שנ"ח
טוושע"ב:
טז[1085] רב יהודה אמר שמואל סז, א (נכרי שיש לו פתח
יזארבעה על ארבעה פתוח לבקעה, אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות כל היום כולו דרך
יחמבוי, אין אוסר על בני מבוי. מאי טעמא, בפיתחא דמיחד ליה בההוא ניחא ליה (משום
יטדאיכא אוירא טפי ממבוי, רש"י). איבעיא להו פתוח לקרפף מהו, אמר ר' נחמן בר
כאמי משמיה דאולפנא, אפילו פתוח לקרפף (ניחא ליה ביה טפי, דאיכא אוירא טפי ממבוי,
כאואינו אוסר על בני מבוי, רש"י)). טור ושו"ע (גוי הדר במבוי ויש לו חלון
כבאחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף, אפילו אין בו אלא ד' טפחים על ד' טפחים, אינו
כגאוסר על בני מבוי, אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות דרך המבוי כל היום, שחפץ יותר
כדבאותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר).
כהוכעין זה לעיל סי' שפה ס"ד (ישראל
כושהמיר ויש לו בית בשכונת היהודים ... אם יש לו פתח אחר לשכונת הנכרים, אפילו הוא
כזפתח קטן וצר (שאינו רגיל בו לעולם, ואפילו אינו פתח גמור אלא חלון ד' על ד'), אינו
כחאוסר עליהם (לפי שבאותו פתח או חלון הפתוחים לשכונת הנכרים הוא חפץ בהם יותר מבפתח
כטהגדול שלשכונת היהודים, כיון שהמיר לדתם, ונעשה פתח זה כאלו אינו רגיל לילך בו כלל
ללשכונת היהודים, ואינו אוסר עליהם, אף על פי שמכניס ומוציא דרך עליהם גמלים
לאוקרונות כל היום כולו כמו שיתבאר בסי' שפ"ט)).
לב[1086] טור ושו"ע שם (והוי פתחו למבוי כמו שאינו רגיל, שאינו
לגאוסר), וכדלעיל סי' שפו ס"ט (זה שרגילה בו אוסרת וזה שאינה רגילה בו אינה
לדאוסרת).
לה[1087] רבה ורב יוסף שם רע"ב (נכרי, בית סאתים אוסר, יותר
לומבית סאתים אינו אוסר (אם היה לו פתח לקרפף בית סאתים ופתח למבוי, עדיין אוסר על
לזבני מבוי, דאוירא דקרפף לא נפיש, אבל אם יותר מבית סאתים, נפיש אוירא, ובההיא ניחא
לחליה ואינו אוסר, רש"י)). טור ושו"ע (והוא שיש בבקעה או בקרפף יותר
לטמסאתים, אבל אם אין בו אלא סאתים, קטן הוא ולא ניחא ליה ביה).
מ[1088] רבה ורב יוסף שם (וישראל
מא(שיש לו פתח לקרפף ופתח למבוי ושכח ולא עירב במבוי, רש"י), בית סאתים אינו
מבאוסר, יותר מבית סאתים אוסר (אם קרפף בית סאתים הוא שראוי להשתמש בו, אינו אוסר על
מגבני מבוי, ואע"ג דלגבי נכרי חשיב זוטרא, לגבי ישראל נפיש, דהא בשבת ליכא
מדהוצאת משואות יתירין וסגי בהכי, ונפיש אוירא ממבוי, אבל יותר מבית סאתים, דכרמלית
מההוא, כגון שלא הוקף לדירה, כיון דאסיר ליה לאישתמושי לא ניחא ליה ביה, ואוסר על
מובני מבוי, רש"י)). טור ושו"ע (וישראל שיש לו פתח למבוי ופתח מאחוריו
מזלקרפף, ושכח ולא עירב, אם הקרפף יותר מסאתים, אוסר, לפי שאינו ראוי לו ואינו מסתלק
מחמן המבוי).
מט[1089] רש"י שם ד"ה ישראל (כגון שלא הוקף
נלדירה). משמעות רמב"ם פ"ה ה"י (יתר מבית סאתים,
נאהואיל ואסור לטלטל מחצר לאותו הקרפף, אינו סומך אלא על פתח של מבוי). מ"מ שם
נב(פירוש, כל זה בשלא הוקף לדירה, שאם הוקף לדירה, אפילו יותר מבית סאתים אינו אוסר,
נגוביאור זה מובן מדברי רבינו). דעה הא' בטור ושו"ע שם (ואם הוקף לדירה, אפילו
נדיותר מסאתים אינו אוסר כיון שראוי לו). ב"י (והרב המגיד
נהבפ"ה מהלכות עירובין כתב כדברי רש"י, ושכן משמע מדברי הרמב"ם, והכי
נונקטינן).
נז[1090] כן הוא בגמרא וברמב"ם ובטור שם. וכן הגיה בקונטרס השלחן
נח[ובדפוס ראשון נחסרה כאן שורה שלימה. כולל גם הציון למ"א דלהלן]. וראה מראי
נטמקומות וציונים.
ס[1091] מ"א ס"ק א (צ"ע, דאפילו בית
סאסאתים אסור, דאינו ראוי לו, דאסור להוציא מבית לקרפף כמ"ש סימן שע"ב.
סבואפשר כיון דשרי לטלטל בתוכו ניחא ליה ביה, משא"כ ביותר מסאתים).
סג[1092] ס"ד (אפילו בפחות משיעור זה אינו מותר לטלטל מתוכו לחצר
סדאו מחצר לתוכו אלא כלים ששבתו בתוכו או בחצר, אבל כלים ששבתו בבית והוציאם לחצר,
סהאסור לטלטל לתוכו, וכן כלים ששבתו בתוכו והכניסן לחצר אסור לטלטלן לבית ... לפי
סושמקום זה שלא הוקף לדירה הוא רשות בפני עצמה מוחלקת מהבית שהוא מקום דירה ממש).
סז[1093] ס"א (קרפף שלא הוקף לדירה, אפילו הוא פחות מבית סאתים אין
סחעירוב מועיל, שאפילו הוא שלו אסור להוציא לתוכו כלים ששבתו, כמו שנתבאר בסי'
סטשנ"ח).