Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אשצד ספק עירוב מה דינו
ובו ג' סעיפים
א ספק עירוב,
ובו ג' סעיפים
א ספק עירוב,
בכגון ספק אם היה קיים בין השמשות אם לאו, מותר, שספק דברי סופרים להקל.
גוהוא שהניחו שם ואירע בו ספק, אבל ספק אם הונח שם אם לאו, אסור:
דב צריך שיהא
ההעירוב בין השמשות במקום שראוי ליטלו ולאוכלו, לפיכך אם נפל עליו גל,
וואינו יכול ליטלו עד שיחפור במרא וקרדום,
זאינו עירוב, מפני שחפירה זו היא מלאכה גמורה של תורה
חואסורה אפילו בבין השמשות. אבל דבר שהוא משום שבות, לא גזרו עליו בין השמשות לצורך
טמצוה, כמו שנתבאר בסי' רס"א,
יוהעירוב גם כן הוא צורך מצוה כדי שלא יטלטלו באיסור,
יאכמו שנתבאר בסי' שס"ו:
יבג נתנו במגדל
יגונעל בפניו ואבד המפתח קודם שחשכה, אם אי אפשר להוציא משם העירוב אלא אם כן יעשה
ידמלאכה גמורה, הרי זה כמי שאבד ואינו עירוב, שהרי אי אפשר לאכלו.
טוואם נמצא המפתח בשבת, אם היה במקום שיכול להביאו בלא
טזמלאכה של תורה, הרי זה עירוב. ואע"פ שלא היה המפתח בידו בין השמשות, כיון
יזשמצוי הוא שימצאנו, אנו חושבים אותו כשמצאו כאלו היה בידו למפרע:
יח[1237] משנה
יטלה, א (אם ספק (אם מבעוד יום אם משחשיכה,
כרש"י) ... רבי יוסי ורבי שמעון אומרים ספק עירוב כשר. אמר ר' יוסי, אבטולמוס
כאהעיד משום חמשה זקנים על ספק עירוב שכשר). טור ושו"ע ס"א (ספק עירוב,
כבכגון ספק אם היה קיים בין השמשות אם לאו, מותר).
כג[1238] טור ושו"ע
כדשם (והוא שהיה לו חזקת כשרות, כגון שהניחו שם ואירע בו ספק, אבל אם לא היה לו חזקת
כהכשרות, כגון ספק אם הונח שם אם לאו, לא).**
כו**
כזעי' מ"א ס"ק א (וצ"ע
כח... בעירובי חצרות כו"ע מודו דמערבין בין השמשות, כמ"ש סי' רס"א,
כטואם כן מוכח דאפילו לא היה לו חזקת כשרות כשר. ואפשר דספק הונח גרע טפי).
לשיטות הפוסקים בספק דרבנן בחזקת איסור,
לאהובאו בשו"ת אדמו"ר הזקן סי' יא ד"ה ואפילו (יש מקום להקל כאן משום
לבספק דרבנן לקולא. אלא דהרשב"א שהחליט כאן לאיסור, לשיטתיה אזיל, דסבירא ליה
לגהלכה כר' יוסי להחמיר בספק דרבנן שיש לו חזקת איסור או טומאה, כמ"ש בתשובה
לדסי' ת"א, והמגיד משנה בשמו בפ"ו מהלכות עירובין, מסוגיא דעירובין דף
להל"ו ע"א ... הרא"ש נמי סבירא ליה כהרשב"א גבי ספק עירוב בסוף
לופ"ב דשבת. אבל לפי דעת רש"י והרמב"ם שם ... דלא מוקמינן אחזקה
לזדביתו בתחומין דרבנן, יש להקל בנידון דידן).
לח[1239] משנה שם
לט(נפל עליו גל ... מבעוד יום, אינו עירוב). טור ושו"ע שם (צריך שיהא העירוב
מבין השמשות במקום שראוי ליטלו, הלכך אם נפל עליו גל ... אסור).
מא[1240] גמרא
מבשם (לא צריכא דבעי מרא וחצינא). טור ושו"ע שם (ואינו יכול ליטלו בלא מרא
מגוחצינא).
מד[1241] רש"י במשנה שם
מהד"ה נפל (מפרש בגמרא דבעי מרא וחצינא לפנויי, דהויא מלאכה, ולא שבות).
מווכדלעיל סי' שלז ס"א (ואינו חייב אלא כשחופר במרא וכיוצא בו מהכלים שדרך
מזלחפור בהם).
מח[1242] ס"א (ולדבר מצוה
מטמותר לעשות בה כל דבר שהאיסור בשבת עצמה הוא מדברי סופרים), וס"ב (לפיכך מותר
נלערב עירובי חצרות בבין השמשות אם לא עירב מבעוד יום).
נאוכן הוא לעיל סי' שמב (כל הדברים שהם
נבאסורים מדברי סופרים, לא גזרו עליהם אלא בעצמו של יום, אבל בין השמשות מותרים,
נגוהוא שיהא שם דבר מצוה ... או שהוא צורך גמור לשבת אף על פי שאינו צורך גדול, כגון
נדלערב עירובי חצרות כדי שיוכל לטלטל מבית לחצר), וסי' שעב סי"ח (ובבין השמשות
נהשהוא שעת קניית העירוב לא גזרו על שבות של דבריהם לצורך מצוה, כמו שנתבאר בסי'
נורס"א, ועירובי חצירות הוא גם כן דבר מצוה, כמו שנתבאר בסי' שס"ו).
נז[1243] מ"מ פ"א הכ"ב (ומסקנא
נחהעלו המפרשים כדברי רבינו, שאם צריך למלאכה גמורה אינו עירוב, ואם אין בו אלא משום
נטשבות הרי זה עירוב, שכל שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות כל שיש צורך מצוה).
סב"י בסוף הסימן (ומדברי הרמב"ם בפרק
סאא' (הכ"ב) נראה דכי היכי דאמרינן גבי עירובי תחומין כל דבר שהוא משום שבות לא
סבגזרו עליו בין השמשות, הוא הדין לעירובי חצרות ושיתופי מבואות, שאם היה בין השמשות
סגבמקום שאי אפשר ליטלו אלא אם כן יעבור על שבות דרבנן, חשיב ראוי ליטלו. וכתב הרב
סדהמגיד שכן דעת המפרשים ... גבי עירובי חצרות מאי מצוה איכא, ואפשר דכיון שאם לא
סהעירב אפשר לבוא לטלטל באיסור, וכשמערב פורש מאיסור זה, מצוה חשיבא). מ"א
סוס"ק ב (אבל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו, לפי שצורך מצוה היא (מ"מ
סזספ"א)). ט"ז ס"ק ב (וכתב ב"י דטעמא מכח
סחזה דכל מצוה לא גזרו עליו בין השמשות, לא בתחומין ולא בחצירות ... שהרי גם כן מצוה
סטהיא, כמ"ש סי' שצ"ה בפירוש מצוה לחזור בין אחר עירובי חצירות כו').
ע[1244] סעיף יח (מצוה לחזר אחר
עאעירובי חצירות כדי שלא יבואו לטלטל באיסור), ולקמן סי' שצה ס"א (מצוה לחזר
עבאחר שיתופי מבואות, כמו אחר עירובי חצרות).
עג[1245] משנה
עדלד, ב (נתנו במגדל ואבד המפתח הרי זה
עהעירוב. רבי אליעזר אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו, אינו עירוב). גמרא שם (אמר
עושמואל באוירא דליבני (סדורות זו על גבי זו בלא טיט ביניהן, דלאו סתירה היא,
עזרש"י) ... רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הכא במגדל של עץ עסקינן, דמר סבר כלי
עחהוא ואין בנין בכלים ואין סתירה בכלים (ואי בעי סתר ליה, רש"י) ... אביי ורבא
עטדאמרי תרוייהו במנעול וקטיר במתנא עסקינן (קשור המנעול בחבל, רש"י), ובעי
פסכינא למיפסקיה (אסור לחתוך, גזירה דרבנן היא, דמיחזי כסותר, ולא סותר בנין ממש
פאהוא, דהא פתיחת דלת בעלמא הוא. כיון דשבות הוא לא גזרו עליו בין השמשות,
פברש"י)).**
פג**
פדרמב"ם פ"א הכ"ב
פה(נתן העירוב או השיתוף במגדל ונעל עליו ואבד המפתח קודם שחשיכה, אם אי אפשר לו
פולהוציא העירוב אלא אם כן עשה מלאכה בין השמשות, הרי זה כמי שאבד ואינו עירוב, שהרי
פזאי אפשר לאכלו). טור ושו"ע ס"ג (נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח קודם
פחשחשכה, אם אי אפשר להוציא העירוב אלא אם כן עשה מלאכה גמורה בין השמשות, הרי זה
פטכמי שאבד ואינו עירוב, שהרי אי אפשר לאכלו).
צדיני חתיכת החבל לפתוח המנעול, נתבארו
צאלעיל סי' שיד סי"ז.
צב[1246] ברייתא שם
צגלה, א (נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח ... נמצא המפתח (בשבת, רש"י), בין
צדבעיר בין בשדה אין עירובו עירוב, רבי אליעזר אומר, בעיר עירובו עירוב, בשדה אין
צהעירובו עירוב). תוס' שם ד"ה בעיר (בנמצא בשבת, אף על
צופי שהיה אבוד בין השמשות). טור (ואם מצא מפתח ...
צזאף על פי שלא היה בידו בין השמשות, כיון שמצוי הוא שימצאנו, חשבינן ליה כאילו הוא
צחבידו). מ"א סוף ס"ק ב (ואם נמצא המפתח בשבת במקום שיכול להביאו בלא
צטמלאכה דאורייתא, הוי עירוב, אף על פי שלא היה בידו בין השמשות, כיון שמצוי הוא
קשימצאנו חשבינן ליה כאלו הוא בידו (טור ותוס')).