Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אשצח דין היאך מודדין אלפיים אמה
ובו י"ד סעיפים
איך מרבעים את העיר
א הבא
ובו י"ד סעיפים
איך מרבעים את העיר
א הבא
בלמדוד אלפיים אמה של תחום העיר, אם יש לעיר ד' זויות, אפילו אינה מרובעת ממש, שאין
גרחבה כארכה אלא ארוכה וקצרה, או שהיתה מרובעת ולא לריבוע העולם ויש לה ד' זויות,
דמניחים אותה כמות שהיא, ומודדין לה אלפיים אמה מכל רוח מד' רוחותיה.
האבל אם היא עגולה שאין לה זויות, לא ימדוד לה מחומתה
וסביב, אלא רואים אותה כאלו היא בתוך מרובע
זשארכו כארכה ורחבו כרחבה,
חומודדים חוץ מצלעות אותו מרובע, שנמצא משתכר הזויות, כזה,
טשלמדו חכמים ממגרשי הערים שהיו מרובעים
יכמ"ש בסי' שמ"ט. וכן
יאאם העיר היא משולשת, או שיש לה צלעות רבות וזויות רבות, מרבעים אותה
יבריבוע שארכו כארכה ורחבו כרחבה היותר גדול, ואחר כך מוציאים החוט חוץ למרובע אלפיים
יגאמה לכל רוח.
ידוכשהוא מרבע מרבעה לריבוע העולם, כדי שתהא כל רוח
טוממנה משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדה, ולא תהא באלכסונו של עולם:
טזב וכן עיר
יזשאינה מוקפת חומה חלקה, אלא בתים סמוכים ומחוברים, ויש בית נכנס לתוך העיר יותר
יחמחבירו או יוצא ובולט מן העיר יותר מחבירו, וכן עיר המוקפת לה חומה ואין כל החומה
יטישרה אלא יש בה מקומות בולטין ממנה,
כרואים כאלו חוט מתוח על פני כולה כנגד מקום החיצון הבולט ממנה, ומודד מן החוט
כאולחוץ אלפיים, כדי שיהא התחום שוה ביושר כנגד כל העיר.
כבואפילו יש לה בליטה לצד מזרח ולצד מערב, רואין כאלו חוט מתוח עליהם בכל צד,
כגכזה:
כדעיר העשויה כג"ם או קשת
ג עיר העשויה
ג עיר העשויה
כהכמין ג"ם או כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מד' אלפים אמה, שתחום ראשה זה
כונבלע בתוך תחום ראשה השני, נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היֶתֶר, ורואין את כל
כזהרוחב שבין היֶתֶר והקשת כאלו הוא מלא בתים
כח(ואם היֶתֶר שמראש זה לראש זה בעיר העשויה כמין ג"ם יהיה מתוח לאלכסונו של
כטעולם, מוסיפין עליו ריבוע.
לוכן בעיר העשויה כקשת):
לאד ואפילו אם
לביש מאמצעית היֶתֶר ולקשת יותר מאלפיים, שהיוצא מביתו שבקשת צריך לילך תחום שלם עד
לגשיגיע ליֶתֶר, אעפ"כ מודדין לו מן היֶתֶר, לפי שאם היה רוצה היה יכול להלך
לדדרך הבתים סביב הקשת עד שיגיע לאחד מן הראשים, ומשם יכול להלך בכל אורך היֶתֶר
להאפילו לראש השני, שהרי תחומיהם נבלעים זה בזה, וכיון שבהיתר יכול להלך למקום היֶתֶר,
לושוב אין מקום החלק אוסר עליו, ורואים אותו כאלו הוא מלא בתים וחצרות.
לזואם אין מאמצעית היֶתֶר ולקשת יותר מאלפיים, אפילו יש בין ב' הראשים יותר מד'
לחאלפים אמה, מודדין לה מן היֶתֶר, שהרי יכול להלך בהיתר דרך היֶתֶר מראש זה לראש זה,
לטכיון שהיֶתֶר הוא מובלע בתחום הקשת, והרי זה כמהלך דרך בתי הקשת*:
מ[*משא"כ
מאבס"ח.
מבושפיר מקשה התם רבא מיותר מאלפיים דהכא לתוך אלפיים דהתם.
מגואביי אינו צריך לתרץ כתירוץ ראשון של התוס' שם, אלא כתירוץ ב'. ואפילו הכי חשש הטור לסברת תירוץ הא',
מדכמו שחשש לסברת תירוץ הג',
מהאע"ג דאין צריך כלל, אלא דסברא הוא, הכי
מונמי סברא הוא דליכא למימר מלי (ולפי זה אפילו בפחות מד' אלפים אסור לאמצעית,
מזכיון דליכא למימר מלי, ולא דרך בתים ליֶתֶר, עי' רש"י,
מחוכאילו אינה כלל,
מטדהבלעת תחומין כהאי גוונא לאו מלתא היא.
נורבה בר רב הונא סבירא
נאליה מלי בקשת,
נבואפילו הכי אסור בד' אלפים,
נגכמו שצריך לומר לתירוץ הב').
נדודו"ק, דמוכרח הוא בלאו הכי, דאם לא כן, אף שיש להאמצעי יותר מאלפיים, לישתרי
נהמשום מלי, אף דליכא למימר אתי דרך בתים. ואף לפי תירוץ הא' והג' עכ"פ
נולחיצונים לישתרי].
נזה אבל אם יש
נחמאמצעית היֶתֶר לקשת יותר מאלפיים אמה, ובין ב' הראשים יש ד' אלפים אמה, מודדין לה
נטמן המקום שנתקצר שם הקשת שאין בין ב' ראשים ד' אלפים,
סאו שאין מאמצעית היֶתֶר לקשת יותר מאלפיים אמה. ומכל מקום אפילו בני אותה הקשת ממש
סאהולכים כל ריבוע של קשת ועיגולו עד ראש השני ומשם ואילך אלפיים, אלא שאסורים לבא
סבדרך היֶתֶר שביניהם הארוך ד' אלפים ואינו מובלע בתחום הקשת:
סגע' אמה ושיריים
ו כל בית
ו כל בית
סדדירה שהוא יוצא מהעיר,
סהאף על פי שאין דרים בו עתה, אלא שהוא ראוי לדירה, שיש בו ד' אמות
סועל ד' אמות, אם אין בינו ובין העיר אלא ע' אמה
סזושירים, שהם ב' שלישי אמה ועוד משהו, שזהו
סחשיעור צלע אחד מצלעות בית סאתים המרובעות ממש,
סטהרי זה מצטרף לעיר ונחשב ממנה. וכשמודדין לה אלפיים אמה מותחים חוט על פני כל רחבה
עחוץ לבית דירה זה,
עאומשם מודדים לה אלפיים אמה.
עבויש אומרים
עגשמרחיקים משם עוד ע' אמה ושירים ומתחילים למדוד. ואין צריך לומר שאם אין בית דירה
עדסמוך לעיר ומודדין מהעיר עצמה, שמרחיקים מחומתה ע' אמה ושירים, שכל ע' אמה ושירים
עההסמוכים לעיר נקראים עיבורה של עיר ונחשבים כעיר.
עוויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים.
עזאבל בית אחד אפילו גדול הרבה, אין לו דין עיר לתת לו
עחע' אמה ושירים כעיר, אם אינו עומד בתוך ע' אמה ושירים לעיר:
עטז היה בית
פקרוב לעיר [ב]ע' אמה, ובית שני קרוב לראשון בע' אמה, ובית ג' קרוב לב' בע' אמה,
פאוכן עד מהלך כמה ימים, הרי הכל כעיר אחת, וכשמודדים מודדים מחוץ לע' אמה מבית
פבהאחרון.
פגואם היו בתים כאלו כנגד ב' ראשי העיר בלבד, ומכנגד
פדאמצעה הוא חלק, ויש מבית האחרון שכנגד ראש זה עד בית האחרון שכנגד ראש זה ד' אלפים
פהאמה, ומהם לעיר יותר מאלפיים אמה, אינן מצטרפין זה עם זה להיות עיר אחת ולמתוח חוט
פומזה לזה על פני כל העיר ולמדוד משם אלפיים מכל העיר,
פזכמ"ש בעיר העשויה כקשת.
פחואם אין בתים כאלו יוצאים אלא כנגד ראש אחד בלבד,
פטובית האחרון רחוק מן העיר יותר מאלפיים, אין מותחים חוט כנגדו על פני אורך כל העיר,
צאם יש בארכה יותר מאלפיים, שאז מה שהוא חוץ לאלפיים באורך העיר, כיון שמקום החלק
צאשכנגדו אינו מובלע בתוך תחום בתים היוצאים כנגד ראש העיר, הרי היא עולה לו מכלל אלפיים
צבשל תחום שבת, לפי שאינו נחשב מכלל העיר. אבל מקום החלק שבתוך אלפיים לבתים שכנגד
צגראש העיר, הוא נחשב מכלל העיר, והדרים כנגדו מודדים אלפיים חוץ ממנו, דהיינו כנגד
צדבית האחרון מבתים היוצאים כנגד ראש העיר:
צהאיזה בית מצטרף לעיר
ח כל בית
ח כל בית
צושאינו עשוי לדירה, אם דרים בו מצטרף לעיר אם
צזהוא בתוך שבעים אמה ושירים לעיר. כגון
צחבית הכנסת שיש בו דירה לחזן הכנסת, ובית עבודה זרה שיש בו דירה לכהניה, והאורוות
צטשל סוסים והאוצרות של תבואה שיש בהן דירה להשומר.
קוכן בית הקברות
קאשהשומר דר במחיצותיו, אף על פי שאין שם בנין מיוחד להשומר. שבנין המיוחד לכך בית
קבגמור הוא, ואפילו אין דרים בו עתה מצטרף לעיר, אם יש
קגבו ד' אמות על ד' אמות, כמו שנתבאר.
קדוכן גשר שיש בו דירה להמוכס, כגון שיש לו כתלים תחתיו,
קהאלא שהכיפה חלולה, ויש בכתלים פילוש שיעברו שם המים, והמוכס דר בכתלים אלו.
קו(וכן) ג' מחיצות, אף על פי שאין עליהם תקרה
קז(ודרים ביניהם, או שנשארו מבית גמור)
קחחשובות כבית גמור אם גבוהות י' טפחים,
קטוהוא שיהא בהן ד' אמות על ד' אמות.
קיוכן ב' מחיצות שיש עליהן תקרה
קיאומעזיבה
קיב(וג' מחיצות שיש עליהן תקרה ומעזיבה, אף על פי שאין דרים שם, בית גמור הוא).
קיגאבל ב' מחיצות שאין עליהם תקרה, אע"פ שדרים ביניהם, וכן
קידהשובך והבור ושיח ומערה,
קיהאע"פ שדרים בהן אין דירתן כלום ואינן מצטרפים לעיר.
קיוואם יש בנין על פני המערה, הרי כל המערה חשובה דירה
קיזעל ידי בנין שעל פיה, ואין מתחילין למדוד אלא מסוף המערה,
קיחאם הבנין הוא בתוך שבעים אמה לעיר.
קיטוהוא שיש בו ד' אמות על ד' אמות. ואם אין בו ד' אמות, המערה משלימתו לד' אמות אם
קכיש בו רוב הד' אמות:
קכאט בית הבנוי
קכבבים שעשוי לפנות בו את הכלים שבספינה, מצטרף לעיר אם הוא בתוך ע' אמה ושיריים.
קכגאבל הבית שבספינה העומדת סמוך לעיר אינו מצטרף לעיר, מפני שאינו קבוע שם, שפעמים
קכדהוא בתוך [ע' אמה] לעיר ופעמים שאינו.
קכהוכן הבורגנין שעושין שומרי הפירות בגנות ופרדסים או
קכושומרי העיר חוץ לעיר, אינן מצטרפין עמהם, מפני שהם עראי, מפני הגנבים ומפני הגשמים
קכזששוטפים אותם, אם הוא מקום שמצויים בו גנבים או גשמים ששוטפים הבורגנים.
קכחאבל במקום שאינן מצויין, הרי אלו מצטרפין לעיר.
קכטויכול להלך אפילו כמה פרסאות על ידי בורגנין המובלעין זה בתוך ע' אמה של זה.
קלוכן בכל אלו שמצטרפין לעיר:
קלאי בית שאין
קלבברחבו ד' אמות, אף על פי שארוך מאד, אינו נקרא בית:
קלגיא היו ב'
קלדעיירות זו סמוכה לזו קמ"א אמה ושליש (ועוד דבר מועט),
קלהכדי שיהיה ביניהן ע' אמה ושיריים לזו וע' אמה ושיריים לזו, חשובות שתיהן כעיר אחת,
קלוונמצאת כל עיר מהן מהלכת את כל העיר השניה וחוצה לה אלפיים אמה.
קלזוכן חומת העיר שנפרצה
קלחמב' רוחותיה זו כנגד זו,
קלטוחרבו הבתים שביניהן עד שנעשו כב' עיירות, אם אין ברוחב מקום החלק אלא קמ"א
קמאמה ושליש דינו כסתום.
קמאאבל בית אחד אפילו גדול הרבה מאד, אע"פ שאין
קמבבינו לעיר קמ"א אמות, אינו מצטרף עמה, עד שיהיה לה בתוך שבעים אמה ושיריים,
קמגלפי שאין נותנים שום עיבור לבית אלא לעיר בלבדה:
קמדג' כפרים כג' רגלי הקנקן
יב היו שלשה
יב היו שלשה
קמהכפרים משולשים כשלש רגלי הקנקן,
קמואם אין בין האמצעי לכל אחד מהחיצונים יותר מאלפיים, אנו רואין אותו כאלו הוא מובלע
קמזביניהם, ואם כשהיה מובלע ביניהם לא היה ממנו לכל אחד מהחיצונים יותר מקמ"א
קמחאמה ושליש והרי כולם כעיר אחת, הרי הם עכשיו גם כן כעיר אחת, ומודדים להם אלפיים
קמטלכל רוח מחוץ לשלשתן.
קנואפילו אם יש בין החיצונים יותר מד' אלפים אמה,
קנאמצטרפים זה עם זה, אם האמצעי הוא גדול כל כך עד שאם היה מובלע בין החיצונים לא היה
קנבממנו לכל אחד מהם יותר מקמ"א ושליש, שכיון שאנו רואים כאלו האמצעי מובלע בין
קנגהחיצונים מה לנו למרחק שבין החיצונים. ואינן דומים לעיר העשוי כקשת, שאם יש בין ב'
קנדהראשים ד' אלפים אינן מצטרפים זה עם זה.
קנהלפי שאי אפשר לראות כאלו הקשת מובלע במקום היֶתֶר בין הראשים,
קנושהרי הקשת הוא גדול מהיֶתֶר.
קנזלפיכך אם כפר האמצעי הוא גדול מהמרחק שבין החיצונים,
קנחאין רואין אותו כאילו הוא מובלע ביניהם, ומודדים לכל אחד לעצמו, ואף
קנטעל פי שאין ממנו לכל אחד מהם יותר מאלפיים, אינו מצטרף עמהם (אם יש בין החיצונים
קסד' אלפים).
קסאואינן דומים לעיר העשויה כקשת,
קסבשאם אין מקשת לאמצעית היֶתֶר יותר מאלפיים מצטרפים הראשים זה עם זה ונעשה הכל עיר
קסגאחת (אפילו יש ביניהם יותר מד' אלפים), לפי שהמהלך ביֶתֶר מראש זה לראש זה הוא
קסדמהלך בהיתר, כאילו מהלך בבתי הקשת, כיון שהיֶתֶר הוא מובלע בתחומן,
קסהמשא"כ כאן שהמהלך מחיצון לחיצון, אף אם תחשבהו כאלו מהלך דרך האמצעי הואיל
קסווהוא מובלע בתחומיו, אינו מהלך בהיתר
קסז(שאפילו אם אין מחיצון לחיצון יותר מאלפיים, מכל מקום כיון שגם אם היה מהלך דרך
קסחהאמצעי לא היה זה מועיל לו שלא יהיה זה עולה לו מן המדה שיהא יכול לילך עוד אלפיים
קסטחוץ לחיצון, לכן גם עכשיו שמהלך שלא בדרך האמצעי הרי זה עולה לו למדת תחומו.
קעמשא"כ בעיר העשויה כקשת, שאם היה מהלך דרך בתי הקשת לא היה זה עולה למדת
קעאתחומו, לכן גם כשמהלך ביֶתֶר אינו עולה לו במדתו הואיל והוא מובלע בתחום הקשת).
קעבומטעם זה אם יש מאמצעי לחיצונים יותר מאלפיים, שאין
קעגרואין אותו כאלו הוא מובלע ביניהם,
קעדאין החיצונים מצטרפים זה עם זה אפילו אין ביניהם ד' אלפים, כל שיש ביניהם יותר
קעהמקמ"א ושליש. ואינן דומים לעיר העשויה כקשת, שאם אין בין ב' הראשים ד' אלפים
קעומצטרפים זה עם זה אע"פ שיש בין יֶתֶר לקשת יותר מאלפיים, לפי שאם היה רוצה
קעזהיה יכול לילך דרך בתי הקשת כמו שנתבאר למעלה, משא"כ כאן שאין בתים לחברם.
קעחויש אומרים
קעטשאף שאין מהאמצעי לחיצונים אלפיים אין רואים אותו כאלו הוא מובלע ביניהם, אלא
קפלענין שהחיצונים מצטרפים זה עם זה ועם האמצעי, אבל האמצעי מודדים לו אלפיים מחומתו,
קפאלפי שאם נראה אותו כמובלע ועומד בין החיצונים יפסיד כל כך לרוח השנית שאינה לצד
קפבהחיצונים (ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל, ומודדים להאמצעי אלפיים מחוץ
קפגלחיצונים, ואף על פי כן לא הפסיד לרוח השנית):
קפדעיר שיושבת על שפת הנחל
יג עיר שיושבת
יג עיר שיושבת
קפהעל שפת הנחל
קפושרוב העתים הוא יבש, שאינו מלא אלא בשעת הגשם,
קפזאם יש לפניה מצבה רוחב ד' אמות על שפת הנחל כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל, נמצא
קפחהנחל בכלל העיר, ומודדים לה אלפיים אמה משפת הנחל הב', ונעשה הנחל כולו מכלל העיר
קפטמפני המצבה הבנויה בצדו.
קצואם אין במצבה רוחב ד' אמות, אין תשמישם עליה בנחל נוח, מפני שמתייראים שלא יפלו
קצאבנחל,
קצבואין מודדים להם אלא מפתח בתים החיצונים הסמוכים לנחל,
קצגונמצא הנחל נמדד מן האלפיים שלהם. ויש להסתפק אם בכל מקום שמשתמשים שם בני העיר
קצדבתשמיש נוח, נתחיל למדוד משם:
קצהאהלים, וחומה שסביב לעיר
יד יושבי
יד יושבי
קצוצריפים, דהיינו שיושבים באהלים שעושין מהוצין וערבה, ואינן קבועים במקום אחד,
קצזאלא יושבים כאן זמן מה עד שיכלה המרעה ואחר כך הולכים למקום אחר,
קצחמודדים לכל אחד ואחד מפתח אהלו, ואע"פ שכל אהלים סמוכים זה לזה אין מודדים
קצטמאהל החיצון,
רכמו בעיר שמודדים מבית החיצון אע"פ שאינה מוקפת חומה,
ראשכיון שאין האהלים קבועים אין להם דין עיר.
רבומכל מקום אם הם מוקפים כולם במחיצה גבוה י' טפחים,
רגאו בחריץ עמוק י' טפחים שהוא נחשב כמחיצה, הרי כל ההיקף נחשב כד' אמות אם
רדהוקף לדירה, כמו שנתבאר בסי' שצ"ו.
רהואם יש שם ג' חצרות של ב' ב' בתים קבועים של אבן או של נסרים, הרי אלו
רועושין את כל האהלים קבע, ויש להם דין עיר, ומרבעים אותה, ונותנים לה אלפיים לכל
רזרוח כשאר העיירות.
רחעיר שהוקפה ולבסוף ישבה, אם אינה מיושבת כולה עד
רטהחומה, כשבא למדוד תחומיה לא ימדוד מהחומה אלא מחוץ לע' אמה ושיריים מהבתים,
רישהחומה היא כאלו אינה, לפי שעל ידי החומה לא נעשה ההיקף שבתוכה כד' אמות הואיל ולא
ריאהקיפוה לדירה.
ריבומכל מקום אם יש בחומה בית דירה,
ריגוהיא בתוך ע' אמה ושיריים לישוב בתי העיר, מודדים מחוץ לע' אמה ושיריים מבית דירה
רידזה כמו שנתבאר למעלה.
ריהאבל אם ישבה ולבסוף הוקפה, הרי זה הוקף לדירה, ומודדים מחוץ לשבעים מחומתה בכל
ריוענין:
ריז[1351] עיקרי ההלכות שיתבארו בסימן זה:
ריח(א)
ריטאיך מרבעים את העיר (ס"א-ב).
רכ(ב)
רכאעיר העשויה כג"ם או קשת (ס"ג-ה).
רכב(ג)
רכגע' אמה ושיריים (ס"ו-ז).
רכד(ד)
רכהאיזה בית מצטרף לעיר (ס"ח-יא).
רכו(ה)
רכזג' כפרים כג' רגלי הקנקן (סי"ב).
רכח(ו)
רכטעיר שיושבת על שפת הנחל (סי"ג).
רל(ז)
רלאאהלים, וחומה שסביב לעיר (סי"ד).**
רלב**
רלג[1352] ברייתא נה, א (כיצד
רלדמעברין את הערים, ארוכה כמות שהיא ... מרובעת אין עושין לה זויות), וגמרא שם (ארוכה
רלהכמות שהיא, פשיטא (וכי תעלה על דעתך שיקצרנה, רש"י), לא צריכא דאריכא וקטינא
רלו(קצרה ברחבה, רש"י), מהו דתימא ליתן לה פותיא אאורכה (ירחיבנה למזרח ולמערב
רלזעד שתהא מרובעת יפה, רש"י), קא משמע לן (כמות שהיא מניחין אותה, שהרי יש לה
רלחפיאות, רש"י). מרובעת אין עושין לה זויות, פשיטא, לא צריכא דמרבעא ולא מרבעא
רלטבריבוע עולם (שיהא צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם אלא עומדת באלכסון,
רמרש"י), מהו דתימא לירבעא בריבוע עולם, קא משמע לן). טור ושו"ע ס"א
רמא(הבא למדוד אלפיים אמה של תחום העיר, אם היתה העיר אריכא וקטינא, או שהיתה מרובעת
רמבולא לרבוע העולם, הואיל ויש להם ארבע זויות שוות, מניחים אותה כמות שהיא, ומודדים
רמגלה אלפיים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה). מ"א ס"ק א (אריכא וקטינא, פירוש
רמדשאין רחבה כארכה).
רמה[1353] ברייתא שם (עגולה עושין
רמולה זויות), ופרש"י (כשבא למדוד תחומין לקצותיה, לא ימדוד לה מהחומה, אלא
רמזיוסיף לה ריבוע, כלומר ירחיק מן החומה כדי ריבוע, דהא מרבינן פיאות לכל מילי דשבת,
רמחואחר כך ימדוד תחומי הקרנות, שאם בא לצאת דרך קרן העיר ישתכר בהליכתו רביע, דמרובע
רמטיותר על העגול רביע). טור ושו"ע ס"ב (היתה עגולה, עושין לה זויות,
רנורואים אותה כאילו היא בתוך המרובע, ומודדין חוץ מצלעות אותו מרובע אלפיים אמה לכל
רנארוח, שנמצא משתכר הזויות).
רנב[1354] ראה רש"י במשנה נג,
רנגא ד"ה ועושין אותן (דתחומין מרובעין לאו דווקא שיהא ארכן כרחבן, שהרי רחבן
רנדלמידת העיר היא, אם קטנה אם גדולה).
רנה[1355] בדפוס ראשון: כזה (ונשאר
רנומקום חלק). וצ"ל: כזה .
רנז[1356] ברייתא נא, א (פיאות
רנחכתיבן (דכתיב פאת (נגב), ופאת משמע מרובע, רש"י) ... כזה יהו כל שובתי שבת (פיאות
רנטתן להן, רש"י)). לבוש ס"ג (מפני דאסמכו רבנן אלפיים דתחומין על אלפיים
רסדערי הלוים כדכתיבנא לעיל, ומצינו בערי הלוים דכתיב (מסעי לה, ה) ומדותם מחוץ לעיר
רסאאת פאת קדמה אלפיים באמה, ואת פאת נגב אלפיים באמה וגו', הרי שהקפידה דוקא על
רסברוחות העולם ועל זויות, לכך תקנו גם כן לעשות כן בתחומין לשבת במקום שאין רוחות
רסגוזויות).
רסד[1357] סעיף ב (שבמגרשי הערים
רסהשהן מרובעים, ויש להם זויות, שהרי נאמר בהם את פאת נגב וגו', ופאה היא זויות, נאמר
רסובהם זה יהיה להם וגו', ודרשו חכמים כזה יהיה כל שובתי שבת, כגון ... אלפיים של
רסזתחום שבת הן מרובעות ולא עגולות, כדי שישתכר הזויות).
רסח[1358] רמב"ם הל' שבת
רסטפכ"ח ה"ז. שו"ע שם (וכן אם היתה העיר משולשת, או שיש לה צלעות
רערבות, מרבעים אותה).
רעא[1359] ברייתא נו, רע"ב (המרבע
רעבאת העיר (עגולה, רש"י), עושה אותה כמין טבלא מרובעת, וחוזר ומרבע את התחומין,
רעגועושה אותן כמין טבלא מרובעת). שו"ע שם (ואחר כך מוציאין חוץ למרובע, אלפיים
רעדאמה לכל רוח).
רעה[1360] ברייתא נו, א (בא לרבעה
רעומרבעה בריבוע עולם, נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם), ופרש"י (ולא
רעזבאלכסונו של עולם). טור ושו"ע ס"ג (כשהוא מרבעה, מרבעה בריבוע העולם, כדי
רעחשתהא כל רוח ממנו משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדם).
רעט[1361] משנה נב, ב (כיצד מעברין
רפאת הערים, בית נכנס בית יוצא ... מוציאין את המדה כנגדן, ועושין אותה כמין טבלא
רפאמרובעת), ופרש"י (אם הוה מחיצתה שור איגר, שאינה חומה חלקה, אלא בתים סמוכין
רפבומחוברין, ויש בית נכנס לתוך העיר יותר מחבירו, ונראית כניסתו פגומה מבחוץ, ויש
רפגבית בולט ויוצא לחוץ יותר מחבירו, או פגום נכנס או פגום יוצא, שהיתה עיר מוקפת
רפדחומה). טור (הבא למדוד אלפים של תחום העיר, אם אין כל החומה ישרה אלא יש בה מקומות
רפהבולטין ממנה, רואין כאילו חוט מתוח על פני כולה כנגד מקום החיצון הבולט ממנה,
רפוומודד מן החוט ולחוץ).
רפזוקיי"ל דהיינו אף כשאין חומה לעיר,
רפחואין הבתים מחוברים זה לזה, אלא שיש בכל עיר בתים הסמוכים זה לזה בתוך ע' אמה
רפטושיריים, כדלעיל סי' שצו ס"ד (כל העיר נחשבת כד' אמות אע"פ שאינה מוקפת
רצמחיצות כהלכתן, כגון שיש בה פרצות הרבה במילואן וביותר מעשר, דהואיל ובתי העיר
רצאמובלעים בתוך שבעים אמה ושירים של זה, הרי כולם כדירה אחת), ושם נסמן (הערה 1304).
רצב[1362] משנה שם (מוציאין את המדה
רצגכנגדן, ועושין אותה כמין טבלא מרובעת), ופרש"י (אם בליטות הללו אצל קרן
רצדמזרחית צפונית, רואין כאילו יש בליטה אחרת כנגדה בקרן מזרחית דרומית, וחוט מתוח
רצהמזו לזו, ומודד מן החוט ולחוץ כדי שיהא התחום שוה לשתי קרנות ולא יהא כאן קצר וכאן
רצוארוך), ודף נה, א ד"ה היה בית אחד בולט (כשבא למקום שאין הבית בולט שם, מרחיק
רצזמן החומה עד כנגד מקום שכלה בליטת הבית לקרן מזרחית צפונית, כאילו חוט מתוח מכוון
רצחוהולך כנגדו ממקום שכלה הבית עד כנגד קרן צפונית מערבית, ומודד מן החוט ולצפון אלפיים).
רצטוכאן לא נתפרש שירבע אותה לריבוע העולם,
ששהרי יש לה ד' זויות.
שא[1363] ברייתא וגמרא נה, א (היה
שבבית אחד יוצא כמין פגום, או שני בתים יוצאין כמין שני פגומין. השתא בית אחד אמרת,
שגשני בתים מיבעיא. לא צריכא משתי רוחות (אחד לצפון ואחד לדרום, רש"י), מהו
שדדתימא מרוח אחת אמרינן משתי רוחות לא אמרינן, קא משמע לן). טור (אפילו יש לה בליטה
שהלצד מזרח ולצד מערב כזה רואין כאילו חוט מתוח עליהם בכל צד).
שו[1364] בדפוס ראשון: כזה (ונשאר
שזמקום חלק). וצ"ל: כזה .
שח[1365] ברייתא נה, א (היתה עשויה
שטכמין קשת (שאין הבתים במקום חבל הקשת, רש"י), או כמין גאם (גימל יווני, עשוי
שיכמין כף כפופה שלנו, רש"י), רואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות, ומודד
שיאממנו ולהלן אלפיים אמה (כשבא למדוד תחומין מן הצפון, מודד מן היתר כאילו היתה
שיבמוקפת בתים, והדר בקשת לא יתחיל למדוד מביתו ולצפון אלפיים, אלא כל העיר עד היתר
שיגחשובה לו כד' אמות, וכן העשויה כמין גאם היוצא מן המזרח למערב, אע"פ שאין
שידבתים במערב, רואין כאילו מלא כל החלל בתים, וכן מן הדרום לצפון, והיוצא מביתו אין
שיהחלל החלק של עיר עולה לו מן המדה, רש"י)), וגמרא שם (אמר רב הונא, עיר העשויה
שיוכקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה (שתחום ראשה זה נבלע בתוך תחום
שיזראשה האחר, רש"י) מודדין לה מן היתר (נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היתר ורואין
שיחכאילו היא מליאה בתים, רש"י), ואם לאו (ואם יותר, רש"י), מודדין לה מן
שיטהקשת (אין מצרפין אותה להיות אחת, ומודדין לה מן הקשת לכל אחד מפתח ביתו, וחלל
שכהעיר החלק שאין בו בתים מן המידה הוא). טור ושו"ע ס"ד (היתה עשויה כמין
שכאגם או כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבע אלפים אמה, מודדין לה מן היתר, ורואין
שכבאת כל הרוחב שבין היתר והקשת כאלו הוא מלא בתים, ואם היה בין שני ראשיה ד' אלפים,
שכגאין מודדין לה אלא מן הקשת). והיינו שממה שאמר רב הונא לענין קשת, למדים שכן הוא
שכדגם לענין גאם, שממלאים אותה רק אם יש בין שני ראשיה פחות מארבע אלפים אמה.
שכהואף שגם בפחות מארבע אלפים אמה בין שני
שכוראשיה, אינה מועלת הבלעת תחומין של שתי עיירות לעשותם כעיר אחת, כדלקמן סי' תה
שכזס"א וסי' תז ס"ב. מכל מקום כאן "נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היֶתֶר",
שכחמהטעם שיתבאר לקמן ס"ד (לפי שאם היה רוצה היה יכול להלך דרך הבתים סביב הקשת
שכטעד שיגיע לאחד מן הראשים).
של[1366] עיין חכמת שלמה
שלא(עירובין שם), שצייר (כך ),
שלבדלא כמשמעות טור ושו"ע (שממלאים כך ).
שלגולפמ"ש אתי שפיר.
שלדוהיינו שכבר נתבאר לעיל ס"א (אם העיר היא משולשת
שלה... מרבעים אותה). אלא שיש שני אופנים
שלובריבוע זה: (א) לרבע מבפנים, כציור החכמת שלמה. (ב) לרבע מבחוץ, כמשמעות הטור
שלזושו"ע.
שלחוהן שתי הדעות שהובאו ברשב"א עירובין שם (ויש מי שאמר
שלטשעיר כמין גאם זו, מרבעין אותה גם כן מבחוץ, כך, שאף היא מרבעין כנגד רגלי זויותיה.
שמוהנכון כמו שאומרים אחרים, שאין מרבעין אותה מבחוץ, שהרי יש לה שתי זויות ישרים,
שמאאלא עושין לה כמין גאם אחר).
שמבועל זה מבאר כאן, שאם היתר הוא לריבועו של עולם, מרבעים מבחוץ
שמג(כשמשעות הטור ושו"ע). ואם היתר הוא לאלכסונו של עולם, מוסיפים עליו ריבוע
שמדמבפנים (כציור החכמת שלמה). וכן בעיר העשויה כקשת, שאם היתר הוא לריבועו של עולם,
שמהמרבעים מבחוץ, ואם היתר הוא לאלכסונו של עולם, מרבעים מבפנים.
שמוולפי זה אתי שפיר, שדעת החכמת שלמה ודעת הטור ושו"ע שוים.
שמזוראה דרך תמים ס"ק ב. תיקון עירובין
שמח(ווייס) ח"ב פ"ה הערה מט).
שמט[1367] גמרא נה, ב (וכמה הוי בין
שניֶתֶר לקשת (וכמה יהא אויר החלק מן היֶתֶר לקשת דאמרו מודדין לה מן היֶתֶר, כי
שנאליכא ארבעת אלפים בין ב' ראשיה, רש"י), רבה בר רב הונא אמר אלפיים אמה (אבל
שנביותר מאלפיים, כיון דמכי נפק מביתו הולך לו תחום שלם מקמי דלימטי ליֶתֶר, לא
שנגמשחינן ליה מן היֶתֶר, רש"י). רבא בריה דרבה בר רב הונא אמר אפילו יתר מאלפיים
שנדאמה. אמר אביי כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב הונא מסתברא, דאי בעי הדר אתי דרך בתים
שנה(למקום היֶתֶר דרך הבתים סביב הקשת יכול להלך עד שמגיע לאחד מן הראשין ומשם יכול
שנולהלך לראשו האחר, שהרי תחומיהן נבלעין זה בזה, וכיון דבהיתר יכול להלך למקום היֶתֶר,
שנזתו לא אסר ליה אורך החלק לשוויה כשתי עיירות, ורואין אותה כאילו היא מלאה בתים
שנחוחצירות, רש"י)). טור ורמ"א ס"ד (וכל זה שיש בין הקשת והיֶתֶר יותר
שנטמאלפיים). לבוש ס"ד (כשיש ביֶתֶר פחות מד' אלפים אמה, אף על פי שיש מן הקשת
שסעד היֶתֶר יותר מאלפיים אמה, מכל מקום כיון שיכול להלך דרך הבתים סביב הקשת עד שמגיע
שסאלאחד מן הראשים, ומשם יכול להלך לראשו האחר, שהרי תחומיהם נבלעים זה בתוך זה, תו
שסבלא אסר ליה אורך החלק לשווייה כשתי עיירות, ורואין אותה כאילו היא מלאה בתים
שסגוחצירות).
שסד[1368] תוס' נה, א ד"ה פחות
שסה(נראה דהוא הדין נמי לדידיה, אם אין בין יֶתֶר לקשת אלא אלפיים, דמודדין לו מן היֶתֶר,
שסואפילו יש יותר מד' אלפים בין שני ראשי הקשת, דהא מצי אתי דרך היֶתֶר מראש האחד
שסזלראש האחר, כיון דהיֶתֶר מובלע תוך הקשת). רא"ש פ"ה ס"ב (ואם אין
שסחבין יֶתֶר לקשת יתר מאלפיים אמה, אפילו יש בין שני ראשיה יותר מארבעת אלפים אמה,
שסטמודדין מן היֶתֶר). טור ורמ"א שם (אבל אם אין ביניהם אלפיים, מודדין בכל ענין
שעמן היֶתֶר).
שעאוהכלל בכל זה הוא, כל מקום שהוא בתוך
שעבתחום העיר (המקורית, לפני הריבוע), אפשר לכלול אותו בריבוע העיר, ולמנות את תחום
שעגהעיר משם ואילך. וכל מקום שאינו בתוך תחום העיר (המקורית), אי אפשר לכלול אותו בריבוע
שעדהעיר, אלא הוא נכלל בתחום העיר.
שעה[1369] בהגהה שלפנינו מבאר את
שעושיטת הטור בדין שלשה כפרים משולשים (דלקמן סי"ב), שיש בזה שלשה תירוצים
שעזבתוס'. ואף דסגי בתירוץ הב' שבתוס', ואם כן אין ללמוד מדברי אביי לאסור גם בדין
שעחשבתירוץ הא' והג' שבתוס', מכל מקום חשש הטור לאסור אף בדין שבתירוץ הא' והג'
שעטשבתוס', כיון שסברא היא לאסור בהם, כי לא שייך לומר בכפרים משולשים הטעם האמור כאן
שפ"כמהלך דרך בתי הקשת", שהרי יש הפסק בין הכפרים החיצונים לבין האמצעי.
שפאוכן
שפבנתבאר לקמן סי"ב (היו שלשה כפרים משולשים ... אינן דומים לעיר העשויה כקשת ...
שפגשהמהלך ביתר מראש זה לראש זה, הוא מהלך בהיתר כאלו מהלך בבתי הקשת ... שאם היה
שפדרוצה היה יכול לילך דרך בתי הקשת כמו שנתבאר למעלה, משא"כ כאן שאין בתים
שפהלחברם).
שפו[1370] בשו"ע ס"ח (היו
שפזשלשה כפרים משולשים).
שפח[1371] גמרא נז, ב (אמר ליה רבא
שפטלאביי כמה יהא בין חיצון לחיצון ... ואפילו ד' אלפים אמה, אמר ליה אין.
שצוהאמר רב הונא עיר העשויה כקשת אם יש בין ב' ראשיה פחות מארבעת
שצאאלפים אמה מודדין לה מן היתר ואם לאו מודדין לה מן הקשת. אמר ליה התם ליכא למימר
שצבמלי, הכא איכא למימר מלי).
שצגוהיינו שרבא הקשה מה בין שלשה כפרים
שצדמשולשים, שהתירו אף שיש ד' אלפים אמה בין חיצון לחיצון, לבין עיר העשויה כקשת,
שצהשהתירו רק בפחות מד' אלפים אמה בין ב' ראשיה.
שצוולכאורה אינה מובנת הקושיא, שהרי דין
שצזשניהם שוה, כי גם בשלשה כפרים לא התירו אלא כשיש פחות מאלפיים בין חיצון לאמצעי,
שצחוגם בעיר העשויה כקשת, התירו בפחות מאלפיים מאמצעית היֶתֶר ולקשת, אף ביותר מד'
שצטאלפים בין ב' ראשיה.
תאמנם לפי הנ"ל מובנת קושיתו, כי
תאיותר מאלפיים בעיר העשויה כקשת (שיכול להלך דרך בתי הקשת) שוה לתוך אלפיים בשלשה
תבכפרים משולשים (שאינו יכול להלך דרך בתי הכפר האמצעי).
תג[1372] על קושית רבא הנ"ל
תדהשיב לו אביי "התם ליכא למימר מלי, הכא איכא למימר מלי". ופירשו דבריו
תהבתוס' שם ד"ה התם, בתירוץ הב' (דהתם לא אמרינן מלי כיון דאיכא יותר מאלפיים ...
תוהכא איכא למימר מלי, דאוקימנא דליכא אלא אלפיים בין האמצעית לחיצונה).
תזוהיינו כאמור לעיל (בהערה הקודמת) שדין
תחשניהם שוה, שתלוי אם יש יותר מאלפיים בין חיצון לאמצעי ובין אמצעית היֶתֶר לקשת.
תטוכיון שתירוץ זה פשוט, שוב אין הוכחה
תילדין שלפי התירוץ הא' ושלפי התירוץ הג' שבתוס'.
תיא[1373] שכתב הטור "והאמצעית
תיבאין מודדין לה אלא מחומותיה", שהוא כתירוץ הא' בתוס' שם, שהיא דעת היש אומרים
תיגדלקמן סוף סי"ב (אבל האמצעי מודדים לו אלפיים מחומתו).
תיד[1374] שכתב הטור "וגם לא
תיהתהא האמצעית גדולה מהאויר שביניהם", שהוא כתירוץ הג' בתוס' שם, שהיא דעה הא'
תיודלקמן שם (לפיכך אם כפר האמצעי הוא גדול מהמרחק שבין החיצונים, אין רואין אותו כאילו
תיזהוא מובלע ביניהם, ומודדים לכל אחד לעצמו).
תיח[1375] אע"ג שלפי תירוץ הב'
תיטשבתוס' אין צריך כלל לחדש שתי הלכות אלה. מכל מקום, כשם שכתב הטור ההלכה שבתירוץ
תכהג' כיון "דסברא הוא", הכי נמי כתב ההלכה שבתירוץ הא' כיון דסברא הוא.
תכאוראה כללי הפוסקים וההוראה כלל כח.
תכב[1376] ולפי זה יובן גם מה שסתם
תכגהטור (והאמצעית אין מודדין לה אלא מחומותיה), ולא חילק בין אם יש בין הכפרים
תכדהחיצונים ד' אלפים או לאו. אף שלענין קשת נתבאר לעיל ס"ג (אם יש בין שני
תכהראשיה פחות מד' אלפים אמה, שתחום ראשה זה נבלע בתוך תחום ראשה השני, נעשית עיר אחת
תכוומודדין לה מן היֶתֶר, ורואין את כל הרוחב שבין היֶתֶר והקשת כאלו הוא מלא בתים).
תכזוהקשה עליו המ"א ס"ק יב (ואם
תכחכן משמע דאם יש בין ב' החיצונים פחות מד' אלפים, אפילו האמצעית מודדין מהחיצונות,
תכטכמו בעיר כקשת. וצ"ע דסתם הטור). וכן הקשה בס"ק ד (וצ"ע למה סתם
תלהטור).
תלא[1377] ולפי האמור לעיל, שדוקא
תלבבקשת שייך לומר שיכול לילך דרך בתים ליֶתֶר, ולא בג' כפרים משולשים, אם כן מובנים
תלגדברי הטור, שבג' כפרים משולשים אפילו בפחות מד' אלפים אין מודדין להאמצעית אלא
תלדמחומותיה.
תלהוכן ביאר באבן העוזר שם (כתב מ"א
תלו... ושגגה היא בידו ... הטעם כיון דיכול לכנוס דרך הבתים, הוי כולו כעיר אחת, אבל
תלזלקמן דאמצעית עיר בפני עצמו היא, רק עיקר הטעם דאמרינן מלי, פירוש רואין כאילו בין
תלחשני חיצונים היא עומדת למלאות, והיינו לענין חיצונים אמרינן מלי, ולא לאמצעית, על
תלטכן אפילו פחות מד' א[לפים] בין החיצונים).
תמוכן ביאר בקרבן נתנאל פ"ה ס"ד
תמאאות פ, ומסיק (ועל פי זה מיושב מה שהניח מ"א בצ"ע סי' שצ"ח ס"ק
תמבד' עיי"ש, דגבי קשת אפילו הני דאמצע קשת נמי יכולים לבא לראש השני דרך היֶתֶר
תמגכמו שאמרנו, ובסעיף ח' איירי בשלשה כפרים המשולשים).
תמדוכן מסיק במחצית השקל שם (אתי שפיר שסתם
תמההטור ... וכבר תפסו האחרונים בזה על המ"א).
תמווכן סתם לקמן סי"ב לפי דעה זו (אבל
תמזהאמצעי מודדים לו אלפיים מחומתו), ולא חילק בין אם יש ד' אלפים בין החיצונים, או
תמחלאו.
תמט[1378] ד"ה איכא בתים (והרי
תנהדר בקשת יכול לבוא לראשיה דרך בתי הקשת), משא"כ בג' כפרים.
תנא[1379] לענין ההליכה מחיצון
תנבלחיצון הוי כאילו אמצעי אינו כאן כלל.
תנג[1380] שיתבאר לקמן סי' תה
תנדס"א, מתי הבלעת תחומין מלתא היא ומתי לאו מלתא היא. אבל בנידון דידן לא מלתא
תנההיא, ואף אם יש בין החיצונים פחות מד' אלפים, כך שתחום האחד מובלע בהשני,
תנו"הבלעת תחומין כהאי גוונא לאו מלתא היא".
תנז[1381] שם נה, ב (וכמה הוי בין יֶתֶר
תנחלקשת (וכמה יהא אויר החלק מן היֶתֶר לקשת, דאמרו מודדין לה מן היֶתֶר כי ליכא
תנטארבעת אלפים בין ב' ראשיה, רש"י), רבה בר רב הונא אמר אלפיים אמה. רבא בריה
תסדרבה בר רב הונא אמר אפילו יתר מאלפיים אמה. אמר אביי כוותיה דרבא בריה דרבה בר רב
תסאהונא מסתברא, דאי בעי הדר אתי דרך בתים). הרי שרבה בר רב הונא אינו סובר הטעם דאי
תסבבעי הדר אתי דרך בתים, אלא סובר שגם בקשת אומרים מלי.
תסג[1382] ולכן הצריך שיהי' פחות
תסדמאלפיים בין קשת ליֶתֶר, כמו בג' כפרים משולשים.
תסה[1383] כדאמר רב הונא נה, א (עיר
תסוהעשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה, מודדין לה מן היתר, ואם
תסזלאו מודדין לה מן הקשת). ועל כרחינו לומר שהוא מטעם הבלעת תחומין.
תסחואולי מכאן למד כן המ"א, וכן פירש
תסטדבריו במחצית השקל (ואף דבעיר העשוי כקשת יש לומר אי בעי אתיא דרך בתים,
תעמשא"כ הכא דליכא בתים, מכל מקום הא חזינן לרבה בר רב הונא דסבירא ליה אפילו
תעאאין בין שני ראשי הקשת יותר מארבעת אלפים, אפילו הכי בעינן שלא יהיה בין הקשת ליֶתֶר
תעבאלפיים, על כרחך סבירא ליה דלא אמרינן אי בעי אתי דרך בתים, דבעינן שיהי מובלע
תעגמשני צדדים, ואפילו הכי אי ליכא בין קשת ליֶתֶר אלפיים, ובין שני ראשי הקשת ליכא
תעדארבעת אלפים, מודדים מן היתר).
תעה[1384] שהובא לעיל (הערה 1372),
תעושאין הפרש בין עיר העשויה כקשת לבין שלשה כפרים משולשים, שלדעת רבה בר רב הונא,
תעזבשניהם צריך שיהי' פחות מד' אלפים בין הקצוות ובין החיצונות.
תעח[1385] תוס' נה, ב ד"ה ואם
תעטלאו (לא מן הקשת ממש, אלא ממקום שמתקצר בפנים ואין שם ד' אלפים). טור (שנתקצרה עד
תפשלא נשאר ביניהם ד' אלפים), ורמ"א ס"ד (ויש אומרים מן המקום שנתקצר שם
תפאהקשת שאין בו ארבע אלפים אמה).
תפב[1386] טור (ממקום שלא נשאר הקשת
תפגעד שם יותר מאלפיים), ומ"א ס"ק ג (או שלא נשאר מן הקשת עד שם ב' אלפים
תפד(טור)).
תפהומפרש כאן הכוונה "שאין מאמצעית היֶתֶר
תפולקשת יותר מאלפיים אמה", והיינו שבשני קצוות הקשת, שבינם עד היֶתֶר הם פחות
תפזמאלפיים, שם ימדוד האלפיים של תחום שבת מהיֶתֶר, ואילו באמצעית הקשת, שיש בינו עד היֶתֶר
תפחיותר מאלפיים אמה, ימדוד האלפיים של תחום שבת מהקשת עצמו (דלא כמשמעות פשטות לשון
תפטהטור והמ"א, שאלפיים הסמוכים לקשת נכללים בריבוע העיר, ומשם מונים האלפיים של
תצתחום שבת). ולכן מסיים בסמוך: "שאסורים לבא דרך היֶתֶר שביניהם", כיון שהיֶתֶר
תצאהוא יותר מאלפיים מאמצע הקשת.
תצבוראה לקמן ס"ז (והערה 1403).
תצג[1387] מאירי נה, ב בסוף הסוגיה
תצדד"ה זהו ענין (ולדברי הכל מכל מקום אם בא לסבב את הקשת ולהלך דרך בתים לראש
תצהזה ולראש זה, רשאי, ומשם ילך אל עבר פניו אלפיים אמה, ככל שאר התחומין דעלמא).
תצושו"ת רדב"ז ח"ד סי' קז (ומותר לבוא אל ביתו דרך הקשת, אעפ"י
תצזשהיא בראש הקשת השני ונמצא מהלך ממקומו עד הקשת אלפיים וכל עיגול הקשת שהוא רחוק,
תצחהרי זה מותר, ומתוך פשיטותו לא ראו הפוסקים לכותבו. אבל בקשתי ומצאתי המאירי שכתב
תצטכן בהדיא וז"ל ואין ספק שאפילו היה הקשת רחב וארוך כל כך עד שבין שני ראשין
500יותר מארבעה אלפים אמה אורך ובין קשת ליתר יש הרבה יותר מאלפיים אמה, דודאי אותם
501האנשים ששבתו בקשת יכולים לילך כל עגולו של קשת וריבועו ויכולין לבוא עד ראשי הקשת
502ומשם ואילך אלפיים אמה). הובא בכנסת הגדולה הגב"י. מ"א ס"ק ב (וכתב
503הרב המאירי, אותם ששבתו בקשת הולכין כל ריבועו של קשת ועגולו עד ראשי הקשת, ומשם
504ואילך אלפיים אמה, עד כאן. אבל דרך היֶתֶר אסורים לבוא (רדב"ז ח"א
505ק"ז). והכי איתא בגמרא, דאי בעי הדר ואתי דרך בתים).
506[1388] משנה נב, ב (כיצד מעברין
507את הערים, בית נכנס בית יוצא). טור ושו"ע ס"ה (כל בית דירה שהוא יוצא
508מהעיר).
509[1389] מ"א ס"ק ה (אע"פ
510שאין דרין שם), וכדלעיל סי' שצו ס"א (אע"פ שאין בו עתה דיורין), ושם
511נסמן (הערה 1277).
512לקמן ס"ח (ואפילו אין דרים בו עתה), ושם נסמן (הערה 1408).
513[1390] ברייתא סוכה ג, ב (בית
514שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות ... ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות),
515ופרש"י (ואם יש בית פחות מד' אמות, אינו חשוב לצרפן). עירובין נה, ב (אלו
516שמתעברין עמה, נפש (בנין על הקבר, רש"י) שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות),
517ופירשו התוס' שם (דפחות מד' אמות לא הוי דירה). טור ושו"ע ס"ו (והוא
518שיהיה בית דירה זה ד' אמות על ד"א או יותר).
519וכן הוא לקמן ס"י (בית שאין ברחבו
520ד' אמות ... אינו נקרא בית). לעיל סי' שסו ס"ה (ולא בבית שאין בו ד' אמות על
521ד' אמות, שאין דירתו חשובה דירה). לקמן הל' שמירת גוף ונפש ס"א (וכל בית שאין
522בו ד' אמות על ד' אמות [פטור] מפני שאינו ראוי לדירה ואין שם בית עליו).
523[1391] גמרא כא, א (סמכיתו
524אבורגנין ... נפק ואחוי ליה הנהו מתוותא (עיירות
525חריבות ונשארו שם מחיצות מן הבתים, רש"י) דמבלען בשבעים אמה ושיריים).
526רש"י במשנה נב, ב (שהיו שם לאחת הקרנות של עיר גדודיות, שברי חומה של חרבות
527בתים, וישנן בתוך שבעים אמה ושירים לעיר). רמב"ם הל' שבת פכ"ח ה"א.
528טור ושו"ע ס"ה (כל בית דירה שהוא יוצא מהעיר, אם היה בינו ובין העיר ע'
529אמה ושני שלישים ... הרי זה מצטרף לעיר ונחשב ממנה, וכשמודדין לה אלפיים אמה לכל
530רוח, מודדין חוץ מבית דירה זה).
531וכן הוא לקמן ס"ח (אם הוא בתוך
532שבעים אמה ושירים לעיר), וס"ט (מצטרף לעיר אם הוא בתוך ע' אמה ושיריים),
533וסי"ד (בתוך ע' אמה ושיריים לישוב בתי העיר).
534כאן מיירי בבית אחד הסמוך לעיר, וכן הוא
535בסדרת בתים, כדלקמן ס"ז (בית קרוב לעיר [ב]ע' אמה, ובית שני קרוב לראשון בע'
536אמה, ובית ג' קרוב לב' בע' אמה), ושם נסמן (הערה 1399).
537[1392] טור ושו"ע שם (שהוא
538צלע בית סאתים המרובעות או פחות מזה).
539ונתבאר לעיל סי' שנח ס"ב (כחצר
540המשכן שהיה מאה אורך ונ' רוחב, שהן ב' פעמים נ' על נ', ונ' על נ' הוא בית סאה,
541שהוא ב' אלפים ות"ק פעמים אמה על אמה, וסאתים הן ה' אלפים אמה על אמה ...
542שהוא מרובע ממש, כגון שארכו ע' אמה וב' שלישי אמה ועוד משהו, ולא חשו חכמים לדקדק
543בו), ושם נסמן (הערות יז-ח).
544[1393] משנה נג, רע"א (מוציאין
545את המדה כנגדן), ופרש"י (אם בליטות הללו אצל קרן מזרחית צפונית רואין כאילו
546יש בליטה אחרת כנגדה בקרן מזרחית דרומית וחוט מתוח מזו לזו, ומודד מן החוט ולחוץ
547כדי שיהא התחום שוה לשתי קרנות ולא יהא כאן קצר וכאן ארוך). טור ושו"ע
548ס"ו (הרי זה מצטרף לעיר ונחשב ממנה, וכשמודדין לה אלפיים אמה לכל רוח, מודדין
549חוץ מבית דירה זה).
550[1394] משנה נז, א (נותנין קרפף
551לעיר דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים, לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות אם יש לזו
552שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים עושה קרפף את שתיהן להיות אחד), כחכמים
553(שאין מוסיפים שבעים אמה ושיריים לעיר). רמב"ם פכ"ח ה"א (וכשמודדין
554לה אלפיים אמה לכל רוח, מודדין חוץ מבית דירה זה). שו"ע ס"ו (וכשמודדין,
555מודדין מחוץ לבית האחרון).
556[1395] כרבי מאיר במשנה שם (נותנין
557קרפף לעיר). מהר"ם מרוטנבורג בפסקי עירובין סי' קכ (הלכה כרבי מאיר דנותנין
558קרפף לעיר, אפילו בלא בית, ומודד אלפיים אמה לאחר ע' אמה וד' טפחים). רא"ש
559פ"ה סי' ג (כתב ר"מ ז"ל הלכה כרבי מאיר, מדאמר רבי יהושע בן לוי
560(מו, א) הלכה כדברי המיקל, אפילו יחיד כנגד רבים). טור ורמ"א ס"ה (ויש
561אומרים שאין מתחילין למדוד מיד מן הבית, אלא מותחין חוט על פני רוחב העיר נגד הבית,
562ומרחיקין משם שבעים אמה ושיריים, ומתחילין, וכן בכל מקום שמודדין).
563וראה גם לקמן סי' תה סוף ס"ז
564(בהגהה שבהערה 1672).
565[1396] משנה נדרים נו, ב (הנודר
566מן העיר ... אסור ליכנס לעיבורה), וגמרא שם (בעיבורה), ופירש הרא"ש שם (שבעים
567אמה ושיריים שנותנים אותם עיבור לעיר, ומהם והלאה מודדין תחום שבת).
568[1397] רמ"א שם (וכן נראה
569לי להקל). לבוש ס"ה (גבי עירובין שהוא דרבנן, יש להקל).
570[1398] תוס' נז, א ד"ה רב
571הונא (דב' עיירות דוקא, אבל עיר ובית אין נותנין להם שני קרפיפות, אלא דוקא אם הוא
572תוך שבעים אמה ושיריים לעיר מתעברת לעיר). רא"ש שם (ליתן שני קרפיפות לרב
573הונא בבית הסמוך לעיר, כמו לשתי עיירות, לא מסתבר, דלרבי מאיר עיר דוקא). טור
574ורמ"א ס"ז (אבל בית אחד, אפילו גדול הרבה, אין לו דין עיר לתת לו שבעים
575אמה ושיריים). מ"א ס"ק יא (אלא אם כן עומד בתוך ע' לעיר).
576וכן הוא לקמן סי"א (בית אחד אפילו
577גדול הרבה מאד, אע"פ שאין בינו לעיר קמ"א אמות, אינו מצטרף עמה, עד
578שיהיה לה בתוך שבעים אמה ושיריים, לפי שאין נותנים שום עיבור לבית אלא לעיר בלבדה).
579[1399] גמרא כא, א (סמכיתו
580אבורגנין ... נפק ואחוי ליה הנהו מתוותא (עיירות
581חריבות ונשארו שם מחיצות מן הבתים, רש"י) דמבלען בשבעים אמה ושיריים). ר'
582יהודה אמר שמואל שבת קנ, ב (שאם יש בורגנין הולך). רמב"ם הל' שבת
583פכ"ח ה"ב. טור ושו"ע ס"ו (היה בית קרוב לעיר בשבעים אמה, ובית
584שני קרוב לבית הראשון בשבעים אמה, ובית שלישי קרוב לשני בשבעים אמה, וכן עד מהלך
585כמה ימים, הרי הכל כעיר אחת, וכשמודדין מודדין מחוץ לבית האחרון).
586וכן הוא לקמן ס"ט (ויכול להלך
587אפילו כמה פרסאות על ידי בורגנין המובלעין זה בתוך ע' אמה של זה). לעיל סי' שו
588ס"ג (אם היו שם בורגנין, דהיינו סוכות שומרים שכל אחת מהן מובלעת בתוך שבעים
589אמה וד' טפחים של חבירתה, שעל ידי זה יכול להלך אפילו כמה פרסאות בשבת, מפני שכולן
590נחשבות כעיר אחת ארוכה, כמו שיתבאר בסי' שצ"ח). סי' שז סט"ו (היתר בשבת
591אילו היה שם בורגנין).
592[1400] לבוש ס"ו (וכשמודדין
593מודדין חוץ לבית האחרון אלפיים, וליש מקילין שהזכרתי בסמוך, מודדין חוץ לבית
594האחרון עוד שבעים אמה ושיריים, ואחר כך אלפיים).
595וכיון דמסיק לעיל ס"ו (ויש לסמוך
596על דבריהם להקל בדברי סופרים), לכן גם כאן נפסק בסתם שמודדים מחוץ לע' אמה מבית
597האחרון.
598[1401] תוס' נה, א ד"ה עיר
599(דסתם פגום הוי תוך שבעים אמה ושיריים מעיקר העיר ... נראה לר"י דאין לחלק
600בין שני פגומין לעיר העשויה כקשת, וכן פר"ח). רא"ש פ"ה ס"ב (אם
601יש בראש האחד הרבה פגומין זה אצל זה, כל אחד בתוך ע' אמה ושיריים של חברו, וכן
602בראש האחר, דהשתא החיצונים הם חוץ לעיבורה של עיקר העיר, בזה צריך לדקדק אם רואים
603כאילו חוט מתוח עליהם מזה לזה, אפילו יש ביניהם ד' אלפים). דרכי משה ס"ק א (אבל
604אם היו הרבה בתים כל אחד לחבירו תוך ע' אמה ושירים, דאז החיצונים חוץ לעיבורה של
605עיר, לא מודדין מן החוט שמותחין על פני החיצונים אם יש ביניהם יותר מד' אלפים. וכן
606כתב הרא"ש (סי' ב) בהדיא. אבל נראה דהרא"ש לא קאמר אלא דאי איכא
607בכה"ג יותר מאלפיים מהעיר אל הבתים החיצונים, אבל בפחות מאלפיים, לא גרע מעיר
608העשויה כקשת, דנתבאר לעיל דמודדין מן היתר, אף על גב דאיכא יותר מד' אלפים בין
609ראשי הקשת). רמ"א ס"ו (ואם היו שני בתים כאלו נגד העיר, דינם כעיר
610העשויה כקשת), לגירסת ופירוש המ"א ס"ק ט (נראה לי דהסופר החליף התיבות,
611וכן צ"ל, אם היו בתים כאלו נגד שני ראשי העיר וכו', וכונתו למ"ש
612הרא"ש שאם הרבה בתים יוצאין זה אחר זה עד רחוק מאלפיים מן העיר, וכן בצד הב',
613דינה כעיר העשויה כקשת. וכ"מ בד"מ).
614[1402] לעיל ס"ד-ה.
615[1403] מ"א שם (ונראה לי
616דכל שכן אם בצד אחד יוצאים בתים עד חוץ לאלפיים, אם העיר ארוכה יותר מאלפיים, אין
617מותחין המידה נגד הבית בצד הב').
618מלשון האמור כאן נראה, שמקום החלק שבתוך
619אלפיים לבתים שכנגד ראש הא' של העיר, וגם מקום החלק שבתוך אלפיים לראש השני של
620העיר, נחשבים מכלל העיר. ומה שחוץ ממנו אינו נחשב מכלל העיר, ועולה לו מכלל אלפיים
621של תחום שבת.
622וראה לעיל ס"ה (והערה 1386).
623[1404] והם כל הדוגמאות שיובאו
624לקמן שאינם עשויים לדירה, אבל כיון שדרים בהם מצטרפים לעיר, וכמבואר ברש"י
625נה, ב ד"ה ובית הכנסת (סתם בית הכנסת לאו לדירה עביד, הלכך אי לית בה דירה
626לחזן הכנסת לאו דירה היא), ותוס' נג, א ד"ה וגשרים (דגשר וקבר ובית הכנסת וכל
627הנהו דקתני בגמרא בברייתא שיש להם בית דירה, לאו לבית דירה עביד, ואי לית ביה בית
628דירה לאו דירה הוא).
629[1405] כדלעיל סעיף ו (אם אין
630בינו ובין העיר אלא ע' אמה ושירים), ושם נסמן (הערה 1391).
631[1406] ברייתא
632נה, ב (אלו שמתעברין עמה ... ובית הכנסת שיש בה בית דירה לחזן (סתם בית הכנסת לאו
633לדירה עביד, הלכך אי לית בה דירה לחזן הכנסת, לאו דירה היא, רש"י), ובית
634עבודת כוכבים (נמי לאו לדירה עביד, רש"י) שיש בה בית דירה לכומרים, והאורוות
635(סוסים, רש"י) והאוצרות (לתבואה ולשמן וליין, לאו לדירה נינהו, רש"י)
636שבשדות, ויש בהן בית דירה). טור ושו"ע ס"ו (וכן בית הכנסת שיש בו בית
637דירה לחזנים, ובית עבודת אלילים שיש בו בית דירה לכהניהם, והאוצרות שיש בהם בית
638דירה). לבוש ס"ו (והאוצרות שיש בהן בית דירה לשוטרים).
639ולכאורה הכוונה כאן, שהחזן דר בבית
640הכנסת והשומר באורווה, ואין שם חדר מיוחד עבורם, וכמו בבית הקברות דלקמן (שהשומר
641דר במחיצותיו, אע"פ שאין שם בנין מיוחד להשומר, שבנין המיוחד לכך בית גמור
642הוא, ואפילו אין דרים בו). ולכן שינה כאן וכתב "שיש בו דירה" (במקום
643האמור בברייתא ובשו"ע "שיש בה בית דירה").
644[1407] ברייתא שם (והקבר (בית
645הקברות, רש"י) שיש בהן בית דירה).
646[1408] ברייתא שם (אלו שמתעברין
647עמה, נפש שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות), ופרש"י (וסתמא לדירת שומר הקבר
648עביד, הלכך אע"ג דלא דייר ביה, בית דירה הוא), ותוס' שם (גבי נפש הזכיר ד'
649אמות ולא דירה, משום דסתמיה עשוי לדירה) ודף נג, א ד"ה וגשרים (סתמא לדירת
650שומר קבר עביד, הלכך אע"ג דלא דייר בה, דירה היא). מ"א ס"ק ה (שיש
651בהם בית דירה, אע"פ שאין דרין שם).
652[1409] לעיל סעיף ו (כל בית דירה
653שהוא יוצא מהעיר, אע"פ שאין דרים בו עתה, אלא שהוא ראוי לדירה, שיש בו ד'
654אמות על ד' אמות).
655וכן הוא לעיל סי' שצו ס"א
656(אע"פ שאין בו עתה דיורין), ושם נסמן (הערה 1277).
657[1410] משנה נג, א (וגשרים ... שיש
658בהן בית דירה). רבינו יהונתן שם (שהם מכוסין מלמעלה, ויש לו כותלים מד' רוחותיו,
659אלא שהכיפה חלולה ויש בכותלים פילוש שיעברו המים תחתיו, או בני אדם, ויש תחתיו
660דירה למוכס). תוס' יום טוב פ"ה מ"א. טור ושו"ע שם (והגשר ... שיש
661בהם בית דירה).
662והיינו שגם כאן אינה נחשבת דירה מצד
663עצמה, ואין לצרפה אלא אם כן "המוכס דר בכתלים אלו".
664[1411] משנה שם (היו שם גדודיות),
665ופרש"י (שברי חומה של חרבות בתים, וישנן בתוך שבעים אמה ושירים לעיר). גמרא
666נה, ב (מאי גדודיות, אמר רב יהודה שלש מחיצות שאין עליהן תקרה). גמרא כא,
667א (נפק ואחוי ליה הנהו מתוותא (עיירות
668חריבות ונשארו שם מחיצות מן הבתים, רש"י) דמבלען בשבעים אמה ושיריים). טור
669ושו"ע שם (ושלש מחיצות שאין עליהם תקרה). לבוש שם (וכל אלו אפילו נהרסין ואין
670עליהם תקרה, ואפילו אין דרין עכשיו שם אלא שיש בהן שלש מחיצות, חשובים לבית דירה
671כשיש בהן ד' אמות על ד' אמות).
672[1412] ברש"י ולבוש שם
673מיירו בשברי חומה, וכיון שהי' פעם בית, סגי אף שאין דרים שם, כדלעיל (הערה 1389).
674אבל ברמב"ם ושו"ע מיירו בג' מחיצות שמעולם לא הי' בית גמור, ואם כן צריך
675שידורו בהם עתה, כדלעיל (הערה 1408).
676[1413] משנה שם (גבוהות עשרה
677טפחים).
678[1414] רמב"ם הל' שבת
679פכ"ח ה"ג. שו"ע שם (ושלש מחיצות שאין עליה תקרה, ויש בהן ארבע אמות
680על ארבע אמות).
681[1415] גמרא שם (איבעיא להו שתי
682מחיצות ויש עליהן תקרה מהו), ולא איפשיטא. רמב"ם שם (ושתי מחיצות שיש עליהן
683תקרה). מ"מ שם (בעיא שם ולא איפשיטא, ופסק רבינו להקל, משום דספיקא דרבנן
684לקולא). שו"ע שם (ושתי מחיצות שיש עליהם תקרה).
685[1416] כן הוא בכמה כת"י
686ודפוסים ברמב"ם שם. סמ"ג ל"ת סו (ושתי מחיצות שיש עליהם תקרה
687ומעזיבה). עבודת הקדש שער ה ס"ו (שתי מחיצות ויש עליהן תקרה ומעזיבה).
688שו"ע שם (שיש עליהם תקרה ומעזיבה).
689[1417] רש"י שם ד"ה
690שאין עליהם (וכל שכן אם מקורות הן מזו לזו בגג, דהוו להו דירה מעלייתא). ואם כן
691מועיל אע"פ שאין דרים שם.
692[1418] רמב"ם שם ה"ד (ואלו
693שאין מצטרפין עמה, שתי מחיצות שאין עליהן תקרה, אף על פי שדרין ביניהן). שו"ע
694שם (אבל שתי מחיצות שאין עליהם תקרה, אף על פי שדרים ביניהם).
695[1419] ברייתא שם (ובור ושיח
696ומערה ... ושובך שבתוכה (שבשדה, רש"י) ... אין אלו מתעברין עמה). טור
697ושו"ע שם (והבור והשיח והמערה והשובך ... כל אלו וכיוצא בהם אין מצטרפין עמה).
698ואף שהמערה עצמה נחשבת כד' אמות לענין
699תחומין, כדלקמן סי' תה ס"ו (הוציאוהו נכרים חוץ לתחום ונתנוהו הם ... במערה
700(שהיא לדירה, או שאין בה יותר מבית סאתים) ... מהלך את כולו, שכולו נחשב לו כד'
701אמות).
702היינו כיון שמותר לטלטל בה, וכמו בתל
703דלעיל סי' שצו ס"ה (שבת בתל גבוה י' טפחים, אם אין בו אלא בית סאתים, הרי
704כולו נחשב לו כד' אמות, מפני שהוא כמוקף מחיצות מלמעלה, כמו שנתבאר בסי' שמ"ה,
705אלא שאינן מוקפות לדירה), ושם נסמן.
706אבל מכל מקום אינה נחשבת בית דירה לענין
707להצטרף לעיר. וכמו התל הנ"ל שנחשב כד' אמות, ומכל מקום אינו נחשב בית דירה
708להצטרף לעיר.
709[1420] גמרא שם (אמר רב פפא ... מערה
710אין מתעברת עמה. והתני רבי חייא מערה מתעברת עמה. אמר אביי כשיש בנין על פיה.
711ותיפוק ליה משום בנין גופיה. לא צריכא, להשלים), לפירוש התוס' שם (דיש בבנין ד'
712אמות, וקאמר שמשלימה למערה לצרפה לבנין, ואין מתחילין למדוד אלא מסוף המערה).
713מ"א ס"ק ח (קא משמע לן שמתחילין למדוד מסוף המערה, ואיירי שיש בבנין לבד
714ד' אמות (תוס')).
715[1421] היינו שאף ש"אין מתחילין
716למדוד אלא מסוף המערה", מכל מקום לא סגי במה שהמערה היא בתוך שבעים אמה לעיר,
717שהרי המערה עצמה אינה בית; אלא אם כן "הבנין הוא בתוך שבעים אמה לעיר".
718ומצאנו כעין זה בכמה הלכות:
719(א) לעיל ס"א (אם [העיר] היא עגולה
720שאין לה זויות, לא ימדוד לה מחומתה סביב, אלא רואים אותה כאלו היא בתוך מרובע
721שארכו כארכה ורחבו כרחבה, ומודדים חוץ מצלעות אותו מרובע, שנמצא משתכר הזויות, כזה
722, שלמדו חכמים ממגרשי הערים שהיו מרובעים).
723והיינו שאם יהי' בית הסמוך לזוית זו, לא יצטרף הבית לעיר, שהרי הוא רחוק מהבתים
724שבעיר. מכל מקום מודדים את האלפים אמה מסוף זוית זו.
725(ב) לקמן סי"ג (עיר שיושבת על שפת
726הנחל ... אם יש לפניה מצבה רוחב ד' אמות
727על שפת הנחל כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל, נמצא הנחל בכלל העיר, ומודדים לה
728אלפיים אמה משפת הנחל הב', ונעשה הנחל כולו מכלל העיר מפני המצבה הבנויה בצדו).
729והיינו שאף שאם יהי' בית הסמוך לנחל זה, לא יצטרף הבית לעיר, שהרי הוא רחוק מהבתים
730שבעיר, מכל מקום מודדים את האלפים אמה משפת הנחל.
731ולכאורה יש ללמוד מכאן, שכן הדין גם
732בבית שבחצר גדולה העומדת בסוף העיר, שאם יהי' בית סמוך לסוף חצר זו, לא יצטרף הבית
733לעיר, שהרי הוא רחוק מהבתים שבעיר. ומכל מקום מודדים את האלפים אמה מסוף החצר
734הזאת, אם הבית שבתוך החצר סמוך לבתי העיר.
735*
736ונפקא למעשה מכל זה לענין תחום שבת שבין
737ברוקלין למנהטן, שיש נהר המבדיל בינם, ורוחב הנהר הוא הרבה יותר ממאה וארבעים ואחת
738אמות, וכדאמרינן נז, ב (אמר ליה רב ספרא לרבא, הרי בני אקיסטפון דמשחינן להו תחומא
739מהאי גיסא דארדשיר, ובני (תחומא) דארדשיר משחינן להו תחומא מהאי גיסא דאקיסטפון,
740הא איכא דגלת [חידקל] דמפסקא יתר ממאה וארבעים ואחת ושליש. נפק אחוי ליה הנך
741אטמהתא דשורא [יסודות החומה] דמבלעי בדגלת בע' אמה ושיריים).
742והיינו שמשני צדדי החידקל היו בתים
743שנבלעו בנהר, וכל אחד מהם הוא פחות מע' אמה לעיר, ובין שני הבתים יש פחות ממאה
744וארבעים ואחת אמות. כך ששני בתים אלו מצרפים את שתי העיירות (אקיסטפון וארדשיר)
745להיות אחת. משא"כ בנידון דידן, שיש ביניהם נהר שרחבו הרבה יותר ממאה וארבעים
746ואחת אמות, אין שתי העיירות (ברוקלין ומנהטן) מצטרפים להיות אחת, ואם כן אין ללכת
747אלא עד אלפים אמה מהבתים שבצד ברוקלין, ולא יותר.
748ומכל מקום נהגו ללכת בשבת מכאן לכאן,
749והוא על פי הוראת האדמו"ר מסטמר, מאז ומקדם. ואת טעם התירו ביאר בשו"ת
750מנחת יצחק ח"ז סכ"ד (בסוף העיר ״וויליאמסבורג״ יש גשר גדול הנקרא (בל״א)
751״וויליאמסבורג ברידזש", ואורך הגשר נמשך עד תחילת עיר אחרת הנקראת
752״מאנהעטען" ... בתחילת הגשר נמצא חדר קטן, וזה החדר נבנה על מנת לקבל מכס
753מהעוברים
754על הגשר, ולפי ידיעתי נבנה חדר זו בזמן אחד כשנבנה
755כל הגשר, וגם שם באמצע הגשר נמצא גם כן חדר קטן שנבנה על מנת לשמור הגשר ואת העוברים
756עלי׳. וכפי ששמעתי מאנשים שזה כבר זמן רב שהי׳ שם שומר הן בלילה והן ביום, שבאותו
757זמן הי׳
758הולכים על הגשר הרבה אנשים, אכל עכשיו כבר אין שם שום איש שישב באותו הדר, וכמו כן
759החדר שלפני
760הגשר אינם משתמשים עוד ואינם מקבלים מכס ... חומרא שמעינן מדברי השו״ע הרב הנ״ל, דסבירא
761ליה ... צריך
762דוקא שהבנין יהי׳ בתוך הע׳ אמה ושיריים כנ״ל. ואם כן לפי זה
763כפי הנראה מדבריו, אם הבנין שעל הגשר הוא חוץ לע׳ אמה ושיריים, לא מהני לפי פסק שו״ע
764הרב הנ״ל
765... כבר יצא הוראה מכ״ק רבינו מרן הגה״ק מסאטמאר שליט״א להיתירא).
766וכיון שנפסק כאן בפשיטות, שהמערה אינה
767נחשבת בית להצטרף לעיר, אלא שאם יש בנין על פני המערה, והבנין הוא בתוך שבעים אמה
768לעיר, אזי מודדים את האלפים אמה מסוף המערה. אם כן אין מקום לסמוך על הבנין שעל
769הגשר, שהרי יש הרבה יותר משבעים אמה מהבית שעל הגשר עד לבתים שבברוקלין ועד לבתים
770שבמנהטן. ואף אילו היה הבית שאצל הגשר פחות משבעים אמה מהבתים שבעיר, מכל מקום אין
771זה מועיל אלא כדי ללכת עד אלפים אמה מסוף הגשר, ולא יותר.
772וכדי למצוא לימוד זכות על רבים ההולכים
773מכאן לכאן בשבת, גם לפי המבואר כאן בפנים, אולי יש מקום להתיר על ידי הרכבת
774התחתית, שהיא מערה (מנהרה) העוברת מברוקלין למנהטן, ובכל תחנה יש חדר שיושב בה איש
775כל היום וכל הלילה למכירת הכרטיסים, ובית זה הוא תמיד תוך ע' אמה ושיריים לבתי
776העיר, ואם כן אין מתחילין למדוד אלפים אמה אלא מסוף מנהרת הרכבת התחתית שבברוקלין
777ומנהטן.
778ואף שאין מנהרה זו מצרפת את שתי העיירות
779להחשב עיר אחת, שהרי בין החדר (של מכירת הכרטיסים) האחרון שבברוקלין, לבין החדר
780הראשון שבמנהטן, יש הרבה יותר משתי פעמים שבעים אמה.
781מכל מקום מודדים אלפיים אמה ממנהרה זו,
782כנפסק כאן בפנים "ואין מתחילין למדוד אלא מסוף המערה".
783ובאמת אין מודדים אלפיים אמה מכל אורך
784מנהרת הרכבת, כי אם אלפיים אמה מתחנות הרכבת בלבד, כדאמרינן בגמרא מד, סע"ב (אילו
785שבת במערה שבתוכה ארבעת אלפים ועל גגה פחות מארבעת אלפים אמה ... מהלך את כולה
786וחוצה לה אלפיים אמה), ופרש"י (אלפיים שיש לו על גגה כשיצא מפתח מזרחי נבלעות
787בתוך אלפיים שיש לו על גגה כשיוצא מפתח המערב ... שיכול להלך כל גגה וחוצה לה אלפיים
788אמה לכל צד).
789וגם האמור כאן "ואין מתחילין למדוד
790אלא מסוף המערה", הכוונה למדוד מה"פתח" שבסוף המערה.
791וכי האיך אפשר להגיע בשבת לתחנת הרכבת
792שבמנהטן?
793אלא שאפשר לעבור את גשר וויליאמסבורג עד
794סוף אלפים אמה מבתי ברוקלין, שהוא תוך אלפיים אמה מתחנת הרכבת הראשונה. ושוב אפשר ללכת
795מתחנת הרכבת הזאת עוד אלפיים אמה לכל רוח, עד שמגיעים לתוך אלפים אמה מתחנת רכבת
796הבאה, וכן הלאה.
797[1422] אביי שם לפירוש רש"י
798שם (אם אין הבנין ראוי לדירה, כגון שאין בו ד' על ד', מהניא ליה מערה לאשלומי).
799מ"א שם (להשלים, פירוש, הבנין והמערה מצטרפין לד' אמות).
800[1423] ר"י בתוס' שם (ונראה
801לר"י דצריך שיהא בנין רוב ד' אמות). מ"א שם (ובלבד שיהא רוב הד' אמות מן
802הבנין).
803[1424] ברייתא נה, ב (הבית שבים,
804הרי אלו מתעברין עמה), ופרש"י (באיי הים, בתוך ע' אמה ושיריים לעיר). גמרא שם
805(למאי חזי, אמר רב פפא בית שעשוי לפנות בו כלים שבספינה). טור ושו"ע ס"ו
806(והבית הבנוי בים). מ"א ס"ק ז (שעשויה לפנות בו כלים שבספינה).
807[1425] ברייתא שם (והבית שבספינה,
808אין אלו מתעברין עמה), ופרש"י (לא קביע ליה דוכתא, פעמים שהוא בתוך שבעים
809לעיר ופעמים שאינו). טור ושו"ע שם (ובית שבספינה, כל אלו וכיוצא בהם אין
810מצטרפין עמה). מ"א ס"ק י (דלא קביעא, ופעמים שהולכות חוץ לע' אמה).
811[1426] רב ירמיה בר אבא אמר רב
812כא, א (בורגנין בבבל לא, דשכיחי בידקי (דבבבל איכא בידקי דמיא ושטפי להו, הלכך לא
813חשיבי מידי), בחוצה לארץ (בשאר ארצות לבד מבבל, רש"י) נמי לא, דשכיחי
814גנבי). עבודת הקדש שער ה ס"ו (הבורגנין שעושין שומרי גינות ופרדסים ושומרי
815העיר חוץ לעיר, אין נמדדין עם העיר, מפני שהן עראי, מפני הגנבים ומפני מי הגשמים
816ששוטפין אותן). מ"א ס"ק ח (הבורגנין שעושין שומרי גנות ושומרי העיר אין
817נמדדין עמה, מפני שהם עראי).
818וכן הדין באהלים שאינם קבועים במקום
819אחד, כדלקמן סי"ד (שכיון שאין האהלים קבועים אין להם דין עיר). ומכל מקום יש
820הפרש ביניהם, כדלקמן שם (הערה 1459).
821[1427] ברייתא נה, ב (והבורגנין ...
822הרי אלו מתעברין עמה). לפירוש ב"י שם (וההיא ברייתא דבורגנין איכא לאוקמה
823באתרא דלא שכיחי גנבי). מ"א שם (ודוקא במקום דשכיח גנבי או גשמים ששוטפין
824אותו (ב"י רשב"א)).
825[1428] גמרא כא, א (אמר ליה רב
826חסדא למרי בריה דרב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא, אמרי אתיתו מברנש לבי כנישתא
827דדניאל, דהוה תלתא פרסי בשבתא (שמעתי שאומרים עליכם שאתם באין מברניש לבי כנישתא
828דדניאל בשבת, רש"י) אמאי סמכיתו אבורגנין (שיש בורגנין משבעים אמה לשבעים אמה,
829רש"י)). ר' יהודה אמר שמואל שבת קנ, ב (שאם יש בורגנין הולך).
830וכן הוא לעיל סי' שו ס"ג (אם היו
831שם בורגנין, דהיינו סוכות שומרים שכל אחת מהן מובלעת בתוך שבעים אמה וד' טפחים של
832חבירתה, שעל ידי זה יכול להלך אפילו כמה פרסאות בשבת, מפני שכולן נחשבות כעיר אחת
833ארוכה, כמו שיתבאר בסי' שצ"ח).
834[1429] מ"א ס"ק ו (ואם
835אין בה רוחב ד' אמות, אף על פי שארוכה כמה, לא מקרי בית).
836וכן הוא לעיל סי' שסו ס"ה (ואפילו
837הוא ארוך הרבה, אם אין ברחבו ד' אמות אינו חשוב דירה), ושם נסמן (הערה 30).
838[1430] כדלעיל ס"ו (שהם ב'
839שלישי אמה, ועוד משהו). סי' שנח ס"ב (ועוד משהו, ולא חשו חכמים לדקדק בו).
840[1431] משנה נז, א (וחכמים
841אומרים לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות, אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים
842אמה ושיריים, עושה קרפף את שתיהן להיות אחד), ופרש"י (והיוצא ללכת דרך חברתה
843חוצה לה, מודד מחומת חברתה ואילך). רב הונא שם (נותנין קרפף לזו וקרפף לזו). טור
844ושו"ע ס"ז (היו שתי עיירות זו סמוכה לזו קמ"א אמות ושליש, כדי
845שיהיה ע' אמה ושיריים לזו ושבעים אמה ושיריים לזו, חשובים שתיהם כעיר אחת, ונמצאת
846כל עיר מהן מהלכת את כל העיר השניה וחוצה לה אלפיים אמה).
847[1432] רב הונא נה, א (חומת העיר
848שנפרצה במאה וארבעים ואחת ושליש), ופרש"י (אם רוחב פירצה קמ"א אמות
849ושליש, דהיינו שיעור ב' קרפיפות של שבעים אמה ושיריים, ונעשו כב' עיירות להיות אחת,
850והיוצא מזו לזו ללכת דרך זו חוצה לה, אין עולה לו מדת העיר מן המנין).
851וקיי"ל דהיינו אף כשאין חומה לעיר,
852אלא שיש בכל עיר בתים הסמוכים זה לזה בתוך ע' אמה ושיריים, כדלעיל סי' שצו
853ס"ד (כל העיר נחשבת כד' אמות, אע"פ שאינה מוקפת מחיצות כהלכתן, כגון שיש
854בה פרצות הרבה במילואן וביותר מעשר, דהואיל ובתי העיר מובלעים בתוך שבעים אמה
855ושירים של זה, הרי כולם כדירה אחת), ושם נסמן (הערה 1304).
856[1433] גמרא שם (אמר רב הונא עיר
857העשויה כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר, ואם
858לאו מודדין לה מן הקשת. ומי אמר רב הונא הכי, והאמר רב הונא חומת העיר שנפרצה – במאה
859וארבעים ואחת ושליש. אמר רבה בר עולא לא קשיא, כאן ברוח אחת (עיר העשויה כקשת אינה
860מובדלת אלא מרוח אחת, הלכך עד דהוי ד' אלפים, רש"י) כאן משתי רוחות (דחומת
861העיר שנפרצה בשתי רוחותיה זו כנגד זו קאמר, הלכך כשתי עיירות נינהו). טור
862ורמ"א שם (וכן חומת העיר שנפרצה מב' רוחותיה, זו כנגד זו, וחרבו הבתים
863שביניהם, עד קמ"א אמה ושליש דינו כסתום).
864[1434] אבל אם יש יותר
865מקמ"א אמה ושליש, חשובות כשתי עיירות, ואינו יכול להלך בעיר השנית אלא עד סוף
866אלפיים של העיר הראשונה, וכמו במי שקנה שביתה מחוץ לעיר, שיתבאר לקמן סי' ת (ואם
867כלים אלפיים ממקום שביתתו בחצי העיר, אינו מהלך בעיר יותר מחציה), ושם נסמן (הערה 1531).
868[1435] תוס' נז, א ד"ה רב
869הונא (דב' עיירות דוקא, אבל עיר ובית אין נותנין להם שני קרפיפות, אלא דוקא אם הוא
870תוך שבעים אמה ושיריים לעיר מתעברת לעיר). רא"ש שם (ליתן שני קרפיפות לרב
871הונא בבית הסמוך לעיר, כמו לשתי עיירות, לא מסתבר, דלרבי מאיר עיר דוקא). טור
872ורמ"א ס"ז (אבל בית אחד, אפילו גדול הרבה, אין לו דין עיר לתת לו שבעים
873אמה ושיריים). מ"א ס"ק יא (אלא אם כן עומד בתוך ע' לעיר).
874וכן לענין ע' אמה ושיריים נתבאר לעיל
875ס"ו (בית אחד אפילו גדול הרבה, אין לו דין עיר לתת לו ע' אמה ושירים כעיר),
876ושם נסמן (הערה 1398).
877[1436] משנה נז, א (ג' כפרים
878המשולשין), וגמרא ע"ב (אמר רבה אמר רב אידי א"ר חנינא, לא משולשין ממש,
879אלא רואין כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ויהיו משולשין), ופרש"י (לא משולשין
880ממש בשורה אחת, אלא שלישי עומד מרחוק כנגד בין שני החיצונים). טור ושו"ע
881ס"ח (היו שלשה כפרים משולשים). לבוש ס"ח (כגון ששתים עומדות זו כנגד זו
882ושלישית כנגד אויר שבין שתיהן).
883והאמור כאן "כשלש רגלי
884הקנקן", הוא כעין האמור לעיל סי' שעו ס"ג (שהאמצעית היא כנגד השתים, כג'
885רגלי הקנקן). והוא עפ"י האמור בגמרא פה, ב (דקיימי כחצובה), ופרש"י (כשלשה
886רגלי הקנקן).
887[1437] משנה שם (אם יש בין שנים
888חיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש, עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד), וגמרא שם
889ע"ב (רואין כל שאילו מטיל אמצעי ביניהן ויהיו משולשין, ואין בין זה לזה אלא
890ק"מ אמה ואחת ושליש, עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד (אם יש אויר בין ב'
891החיצונים כדי להתמלאות אמצעי, ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי ולחיצונים מכאן ומכאן על
892קמ"א לכאן ומאה וארבעים ואחת לכאן, דהיינו ב' קרפיפות לשניהן, רואין כאילו
893הוא נתון ביניהן והרי כולן אחת, והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה מודד מחומת
894חברתה, רש"י). אמר ליה רבא לאביי כמה יהא בין חיצון לאמצעי. אמר ליה אלפיים
895אמה). טור ושו"ע ורמ"א שם (אם יש בין האמצעי ובין כל אחד מהחיצונים
896אלפיים אמה או פחות מכאן, ובין שנים החיצונים רפ"ג אמות פחות שליש
897(הג"ה, מלבד רוחב העיר האמצעי), כדי שיהיה בין כל אחד מהם ובין האמצעי כשתראה
898אותו כאלו הוא ביניהם קמ"א ושליש, הרי שלשתן כמדינה אחת, ומודדים להם אלפיים
899אמה לכל רוח מחוץ לשלשתן).
900[1438] כדלעיל סעיף ג (עיר
901העשויה כמין ג"ם או כקשת, אם יש בין שני ראשיה פחות מד' אלפים אמה, שתחום
902ראשה זה נבלע בתוך תחום ראשה השני, נעשית עיר אחת ומודדין לה מן היֶתֶר),
903משא"כ אם יש בין ב' הראשים ד' אלפים.
904[1439] גמרא שם (אמר ליה רבא
905לאביי, כמה יהא בין חיצון לחיצון. כמה יהא, מאי נפקא לך מינה, כל שאילו מכניס
906אמצעי ביניהן ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחת ושליש. ואפילו ד' אלפים אמה, אמר
907ליה אין. והאמר רב הונא עיר העשויה כקשת אם יש בין ב' ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה
908מודדין לה מן היתר ואם לאו מודדין לה מן הקשת. אמר ליה התם ליכא למימר מלי (מלא
909האויר שביניהן, דאין לך במה למלאותו, רש"י), הכא איכא למימר מלי). טור ולבוש
910ס"ח (ואפילו הוא גדול הרבה יותר מד' אלפים אמה, ועל ידי ראיית מילוי העיר
911האויר שם לא ישאר אלא רפ"ג [פחות שליש], הרי חשובין שלשתן כעיר אחת, ומודדין
912להן האלפיים של כל רוח מחוץ לשלשתן ... ואף על גב דגבי עיר העשויה כקשת אמרינן שאם
913יש בין שתי הראשים יותר מד' אלפים אמה מודדין לבתי הקשת מפתח ביתם, ואין אומרים
914כאילו ביתם נתונה במקום היֶתֶר ... שאני התם דליכא למימר מלי).
915[1440] תוס'
916שם ד"ה התם בתירוץ הג' (דהתם ליכא למימר מלי, כיון דהאויר שביֶתֶר אין יכול
917להחזיק בני הקשת). רא"ש פ"ה ס"ד בתירוץ הב' (התם
918ליכא למימר מלי, לפי שאין האויר של היֶתֶר מחזיק כל הבתים שבקשת). לבוש שם (רוצה
919לומר שלא נוכל לומר רואין הבתים שבקשת כאילו הם עומדים ביֶתֶר, שאין האויר של היֶתֶר
920מחזיק כל הבתים שבקשת ... אבל הכא הא יש אויר בין שתי העיירות החיצונות שיכיל כל
921רוחב העיר האמצעית ויותר, לכך אומרים רואין).
922וראה תיקון עירובין (ווייס) ח"ב
923פ"ה הערה כט.
924[1441] תוס' שם (והוא הדין הכא,
925אם היה אמצעית גדולה יותר מן האויר שבין ב' החיצונות, דליכא למימר מלי). רא"ש
926שם (והוא הדין בשלשה כפרים, אם היה האמצעי גדול ויתר על האויר שבין שני החיצונים,
927לא אמר מלי). טור (לא תהא האמצעית גדולה מהאויר שביניהם,
928בענין שכשנאמר רואין אותו כאילו היא ביניהן שיכיל אותה האויר שביניהן) לבוש
929שם (והוא הדין נמי אם היתה העיר האמצעית גדולה ויתר על האויר שבין ב' החיצונים, לא
930אמרינן מלי).**
931**
932ורש"י ורמב"ם (שלא
933ביארו הטעם שאין לומר בקשת "מלי")** לא פליגי בהדיא,
934ואפשר דמודו** לסברת התוס' וסיעתם. וכן הוא לעיל ס"ד בהג"ה (שחשש
935לסברת תירוץ הג' ... סברא הוא, דליכא למימר מלי).
936[1442] עי' מ"א
937ס"ק יב (ואם כן משמע דאם יש בין ב' החיצונים פחות מד' אלפים, אפילו האמצעית
938מודדין מהחיצונות, כמו בעיר כקשת. וצ"ע דסתם הטור), (ובמה שנתבאר לעיל
939בהג"ה שבס"ד (ולפי זה אפילו בפחות מד' אלפים אסור לאמצעית, כיון דליכא
940למימר מלי).
941והתם מיירי לפי דעה הב' דלקמן בסמוך
942"אבל האמצעי מודדים לו אלפיים מחומתו", דהיינו "אפילו בפחות מד'
943אלפים". ומזה למדים שכן הוא גם לדעה הראשונה דידן, לענין "כפר האמצעי
944הוא גדול מהמרחק שבין החיצונים, אין רואין אותו כאילו הוא מובלע ביניהם, ומודדים
945לכל אחד לעצמו", דהיינו אף אם יש מחיצון לחיצון פחות מד' אלפים).
946ויתירה מזו מוסיף לקמן בסמוך במוסגר,
947דהיינו "אפילו אם אין מחיצון לחיצון יותר מאלפיים".
948ואפשר שכתב כן בתחלה במוסגר על פי
949המ"א, ואחר כך מסיק דלא כמ"א.
950[1443] אף שדומים לעיר העשויה
951כקשת לענין שאין רואין אותו כאילו הוא מובלע ביניהם, מכל מקום יש הפרש בינם, לענין
952יש פחות מאלפיים מאמצעית לחיצונות, שבעיר העשויה כקשת מועיל, ובשלשה כפרים אינו
953מועיל.
954[1444] כדלעיל ס"ד (שהרי יכול להלך בהיתר דרך היֶתֶר מראש
955זה לראש זה, כיון שהיֶתֶר הוא מובלע בתחום הקשת).
956[1445] קרבן נתנאל פ"ה
957ס"ה אות פ (דהתם היינו טעמא דמצי אתיא דרך היֶתֶר מראש האחד מן הקשת לראש אחר
958על ידי בתים, כיון דהיֶתֶר מובלע תוך הקשת ... משא"כ הכא שאין בתים,
959אע"ג דהוי תוך אלפיים ויכול לבוא לאמצעית, מכל מקום רחוקה החיצונית מן
960האמצעית שוב אלפיים, שאין יכול עוד לבא שם לצאת חוץ לתחום).
961[1446] כדלעיל בתחלת הסעיף (אם
962אין בין האמצעית לכל אחד מהחיצונים יותר מאלפיים, אנו רואין אותו כאלו הוא מובלע
963ביניהם), ושם נסמן (הערה 1437).
964[1447] מ"א ס"ק יב (ומיהו
965אם יש בין חיצון לאמצעי יותר מאלפיים, בכל ענין אסור. דלא דמי לעיר כקשת, כיון
966דליכא בתים בין חיצונית לאמצעית, משא"כ בעיר כקשת).
967[1448] תירוץ הא' בתוס' שם (התם ליכא
968למימר מלי, פירוש, התם לבני אמצעי הקשת, אין מודדין להם מן היתר, וליכא למימר מלי
969בענין זה כאילו בתיהם שבקשת נתונים ביתר, דאם כן מפסידין לצד אחר, דאם הוי היתר
970למזרח מפסידין למערב, והכא נמי לא אמרינן מלי להיות רואין בני אמצעית כאילו עומדין
971בין החיצונות למדוד להם משם אלפיים, ודוקא לחיצונה דאמר מלי, כשבאין בני חיצונה זו
972לילך דרך חיצונה האחרת, שמודדין לכל אחת מפתח חברתה, והכי נמי בני ראש קשת האחד
973שבאו לילך לצד ראש הקשת האחר דאמר מלי, ומודדין להם אלפיים מראש הקשת האחר, אפילו
974יש בין שני ראשי הקשת יותר מארבע אלפים, ובלבד שלא יהא בין יתר לקשת יותר מאלפיים,
975כמו בין אמצעית לחיצונות דהכא, דלא שרי אלא עד אלפיים). תירוץ הא' ברא"ש שם (פירוש,
976התם ליכא למימר מלי, משום דלעומדין באמצע הקשת איירי שמודדין להם מפתח ביתם, דאין
977אומרים כאילו ביתם נתונה במקום היתר, דאם כן מפסדת לה אידך גיסא, דאין רואין כאילו
978הוא בשני מקומות, ואפילו יש בתים הרבה בקשת, שאם שבקת ליה לביתיה לצד מערב אתה
979יכול להשלימו מן הבתים האחרים, מכל מקום לכל העומדים בקשת לא אמרינן מלי, דהי
980מינייהו מפקת, והכי נמי לא אמר מלי לאותן העומדים באמצעי להיות רואין אותם כאילו
981הן בין שני החיצונים למדוד להם משם אלפיים אמה, אלא דווקא לעומדין בשנים החיצונים
982הוא דאמר מלי, כשבאין בני החיצונה זו לילך לצד חיצונה אחרת שמודדין לכל אחת תחומה
983מפתח חברתה. והוא הדין נמי אם בני ראש קשת זה באין לילך לצד ראש קשת האחר, נותנין
984להן כל אויר שבין שני ראשי הקשת ומודדין להם אלפיים שלהן משם ולהלן, דאמר מלי
985אפילו איכא טובא בין שני ראשי הקשת, ובלבד שלא יהא בין יתר לקשת יותר מאלפיים אמה,
986כדאמרינן הכא בין אמצעי לחיצונה). טור ורמ"א ס"ח (ויש אומרים דאין
987מודדין מן האמצעי רק מחומותיה). מ"א שם (התם נמי דוקא לעומדים באמצע הקשת אין
988מודדים להם אלא מפתח ביתם, שאין אומרים כאלו ביתם נתונות במקום היתר, דאם כן מפסדי
989להו אידך גיסא וכו', והכי נמי האמצעית אין מודדים לה אלא מחומותיה. אלא דוקא לשנים
990החיצונים הוא דאמר מלי ... (תוס' ורא"ש)).
991וסתם כאן כדברי הטור, ולא חילק בין אם
992יש בין החיצונים ד' אלפים או פחות. ודלא כמ"א שם (משמע דאם יש בין ב'
993החיצונים פחות מד' אלפים, אפילו האמצעית מודדין מהחיצונות, כמו בעיר כקשת,
994וצ"ע דסתם הטור).
995ונתבאר לעיל בהגהה שבס"ד (והערה 1377).
996[1449] רב יוסף אמר רמי בר אבא
997אמר רב הונא סא, א (עיר שיושבת על שפת הנחל, אם יש
998לפניה דקה ארבעה, מודדים לה משפת הנחל, ואם לאו, אין מודדין לה אלא מפתח ביתו. אמר
999ליה אביי דקה ארבע אמות אמרת לן עלה).
1000[1450] רי"ף
1001יח, ב (פירוש כי רוב העתים הנחל מתייבש ומשתמשין בו, שאינו מתמלא אלא בשעת הגשם,
1002וכיון שאינו [מתמלא] ומשתמשים בו, נעשה בכלל העיר). שו"ע ס"ט (עיר
1003שיושבת על שפת הנחל שרוב העתים הוא יבש ומשתמשים בו, שאינו מלא אלא בשעת הגשם).
1004[1451] רמב"ם
1005הל' שבת פכ"ח ה"ט. שו"ע שם (אם יש לפניה מצבה רוחב ד' אמות על שפת
1006הנחל, כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל, נמצא הנחל בכלל העיר, ומודדין לה אלפיים אמה
1007משפת הנחל השני, ויעשה הנחל כולו בכלל העיר מפני המצבה הבנויה בצדה. ואם לא היה שם
1008מצבה, אין מודדים להם אלא מפתח בתיהם, ונמצא הנחל נמדד מן האלפיים שלהם).
1009[1452] גמרא שם (מאי שנא מכל דקי
1010דעלמא דארבעה. אמר ליה התם לא בעיתא תשמישתא, הכא בעיתא תשמישתא).
1011ולא נתפרש כאן איזה תשמיש משתמשים בנחל
1012כשהוא יבש, כשעומדים על המצבה שרחבה ד' אמות.
1013ואפשר הכוונה שאינו מתייבש לגמרי, אלא
1014"שאינו מלא [עד שפתו] אלא בעת הגשם", ועומדים על המצבה ומשתמשים בו
1015כרגיל לרחיצת הכביסה וכיו"ב, וכיון שאינו מלא לגמרי והמים נמוכים מהמצבה,
1016מתייראים שבעת רחיצת הכביסה יפלו מהמצבה לנחל, ולכן צריך שהמצבה תהי' ברוחב ד'
1017אמות, שאז אין חשש שיפלו בנחל.
1018[1453] מ"מ שם (ודע שלדעת רבינו והגאונים
1019ז"ל, כשאין שם דקה, אין מודדין לכל אחד מפתח ביתו, אלא מקיר העיר). מ"א
1020ס"ק יד (פירוש מבית החיצון (מ"מ)).
1021[1454] מ"א
1022ס"ק יג (צריך עיון אם בכל מקום שמשתמשים בני העיר נתחיל למדוד משם).
1023[1455] רב הונא נה,
1024ב (יושבי צריפין (דירה של הוצין וערבה, ואינו קבע, רש"י),
1025אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן). טור ושו"ע ס"י (יושבי צריפים, דהיינו
1026שיושבים באהלים שעושין מהוצין וערבה, אין להם דין עיר, ולפיכך אין מודדין להם
1027אלפיים אמה אלא מפתח בתיהם).
1028[1456] רש"י שם ד"ה
1029ויושבי צריפין (וחונין בו חדש או חדשים עד שכלה המרעה לבהמות, ונוסעין משם ונקבעין
1030במקום אחר). שבלי הלקט סי' צז (פירש רבינו שלמה זצ"ל, שאינן קבועין במקום אחד,
1031אלא יושבין כאן עד שכלה המרעה לבהמותיהן ואחר כך הולכים למקום אחר). מ"א
1032ס"ק טו (שאין קבועים במקום אחד, אלא יושבים כאן זמן מה ואחר כך הולכים למקום
1033אחר (שבלי הלקט. רש"י)).
1034[1457] רש"י שם ד"ה
1035צריפין (אפילו יש הרבה במקום אחד כשיעור מהלך מאה אמה, אין חשובין עיר להיות כארבע
1036אמות, וכל אחד מודד מפתח ביתו אלפיים לכל רוח, אם בא לצאת).
1037[1458] כדלעיל סי' שצו ס"ד
1038(העיר נחשבת כד' אמות, אע"פ שאינה מוקפת מחיצות כהלכתן(, ושם נסמן (הערה 1304).
1039[1459] וכן הדין בבורגנים,
1040כדלעיל ס"ט (הבורגנין שעושין שומרי הפירות בגנות ופרדסים או שומרי העיר חוץ
1041לעיר, אינן מצטרפין עמהם, מפני שהם עראי, מפני הגנבים ומפני הגשמים ששוטפים אותם).
1042ומכל מקום יש חילוק ביניהם, שכאן באהלים
1043סגי במה שהם סמוכים לעיר, כדלקמן בסמוך (ואם יש שם ג' חצרות של ב' ב' בתים קבועים
1044של אבן או של נסרים, הרי אלו עושין את כל האהלים קבע, ויש להם דין עיר), ואילו
1045בבורגנין אינם מצטרפים לעיר הסמוכה להם.
1046[1460] שבלי הלקט שם (ודוקא שאין
1047היקף מחיצות סביב למחנה, אבל אם הוקף המחנה במחיצות גבוהות עשרה או בחריץ עמוק
1048עשרה ורחב ארבעה, כל המחנה חשיב כארבע אמות, ויש להם אלפיים אמה חוץ למחיצות).
1049רמ"א ס"י (אם אין להם כמין היקף מחיצה י', או חריץ י', סביב בתיהם).
1050[1461] סעיף א (אם שבת ... במקום
1051המוקף מחיצות ... הרי כולו נחשב לו כד' אמות, ונותנים לו אלפיים סביב להיקף ... והוא
1052שיהא מוקף לדירתו מתחילתו), ושם נסמן (הערה 1279).
1053[1462] רב חיננא בר רב כהנא אמר **רב
1054אשי שם** (אם יש שם שלש חצירות של שני בתים הוקבעו), ופרש"י (בתים,
1055קבועין של אבן או של עץ, בהכי חשיבי עיר וקובעת את כולן, וכדתנן לקמן (נט, א) ר'
1056שמעון אומר שלש חצירות של ב' ב' בתים). טור ושו"ע שם (ואם יש שם שלש חצרות של
1057שני בתים קבועים של אבן או של נסרים, אלו עושים את כולם קבע ויש להם דין עיר).
1058[1463] רמב"ם הל' שבת
1059פכ"ח ה"י. שו"ע שם (ומרבעים אותה, ונותנין לה אלפיים אמה לכל רוח
1060כשאר העיירות).
1061[1464] כדלעיל ס"ו (ויש
1062אומרים שמרחיקים משם עוד ע' אמה ושירים ומתחילים למדוד ... שכל ע' אמה ושירים
1063הסמוכים לעיר נקראים עיבורה של עיר ונחשבים כעיר. ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי
1064סופרים).
1065[1465] ברייתא כו,
1066א (עיר חדשה מודדין לה מישיבתה, וישנה מחומתה. איזו היא חדשה ואיזו היא ישנה, חדשה
1067שהוקפה ולבסוף ישבה, ישנה – ישבה ולבסוף הוקפה), ופרש"י
1068(אם מוקפת חומה ואינה מיושבת כולה, כשבא למדוד תחומיה, לא ימדוד לה מן החומה אלא
1069מן הבתים, דחומתה לאו חומה היא לשוויה כולה כד' אמות, הואיל וישיבתה חדשה שקדמה
1070חומתה לישיבתה, אבל ישנה, שישובה ישנה וקדם לחומתה, מודדין לה מחומתה). רמב"ם
1071שם ה"ה (עיר שהוקפה ולבסוף ישבה, מודדין לה מישיבתה. ישבה ולבסוף הוקפה,
1072מודדין לה מחומותיה). שו"ע סי"א (עיר שהוקפה ואחר כך ישבה, מודדין לה
1073ממקום ישיבתה. ישבה ואחר כך הוקפה, מודדין לה מחומתה). לבוש סי"א (דהואיל
1074וקדמה חומתה לישיבתה, אין חומתה חומה לשווייה כולה כד' אמות).
1075וראה לעיל סי' שצו ס"א (או אפילו
1076אינו מוקף לדירה אלא שאין בו יותר מבית סאתים. אבל אם יש בו יותר מבית סאתים, כשם
1077שאין מחיצותיה מועילות שיהא מותר לטלטל בכולו, כך אינן מועילות שיהא כולו נחשב כד'
1078אמות לענין תחומין), ושם נסמן (הערה 1279).
1079[1466] מ"מ שם (כיון שאין בחומה
1080בית דירה, אין מודדין אלא מישוב הבתים). מ"א ס"ק טז (ולא מן החומה, אם
1081אין בחומה בית דירה).
1082ונראה דמיירי שבית דירה זה שבחומה נבנה
1083אחרי בניית החומה, ולכן לא הוקפה החומה לדירה, ואין מודדין מהחומה, אלא מבית דירה
1084זה שהוא "בתוך ע' אמה ושיריים לישוב בתי העיר".
1085[1467] סעיף ו (שמרחיקים משם עוד
1086ע' אמה ושירים ומתחילים למדוד).