Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אשצט במה מודדין התחומין ומקום המדידה ומי הוא המודד
ובו ט"ו סעיפים
מדידה בחבל
א אין
ובו ט"ו סעיפים
מדידה בחבל
א אין
במודדים תחום העיר אלא בחבל של פשתן של
גחמשים אמה, לא פחות, מפני שהוא נמתח ביותר כשהוא קצר ומאריך המדה ללא צורך (וכן של
דשאר מינים נמתח ביותר), ולא ארוך יותר, מפני שאינו נמתח כראוי שכובדו מכפילו
הומתקצר באמצעיתו ומקצר מדת התחום:
וב אם יש
זלפניו לסוף ע"ה אמה מהעיר נהר
חשהוא רחב יותר מכ"ה אמה, שאינו יכול להבליעו בחבל של נ' אמה כשימדוד בו מסוף
טחמשים מהעיר מקום שנסתיים החבל פעם אחת,
יכיצד יעשה, לאחר שמדד נ' אמה מהעיר חוזר לאחוריו כ"ה אמה, כדי שיהא החבל של
יאנ' אמה נשלם עד הנהר:
יבג לא ימדוד
יגאלא כנגד לבו, שקבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל, שלא יתן זה כנגד צוארו
ידוזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומין מתמעטין:
טוד וצריך
טזלמתוח החבל בכל כחו,
יזמפני שהוא מכביד באמצעיתו:
יחמדידת הר או גיא
ה לא
ה לא
יטימדוד אלא כנגד העיר, אפילו אם יש הרים וגיאות כנגדה, לא ילך מכנגדה לצדה שהוא ישר
כוימדוד שם ויחזור אחר כך כנגד העיר לפי מדה שמדד שם, אלא ימדוד כנגד העיר, כדי
כאלהבליע ההרים וגיאות שכנגדה, או למודדה בדרך שיתבאר:
כבו הגיע להר,
כגאם הוא זקוף כל כך שאם יורידו חוט המשקולת מראשו לא יתרחק מכנגדו למטה בשיפולו ד'
כדאמות, אין צריך למדוד כלל הירידה והעליה, אלא אם יש מישור בראשו מודדו, ואם אין מישור
כהבראשו אינו מודדו כלל אלא מדלגו לגמרי, אף על פי שיכול להבליעו בחבל של נ'
כואמה.
כזואם חוט המשקולת מתרחק מכנגדו ד' אמות ומתלקט י'
כחטפחים מתוך יותר מד' אמות, דהיינו שבהילוך יותר מד' אמות של שיפוע עולה י' טפחים
כטבגובה,
לאז רואים אם אין משפתו אל שפתו אלא חמשים אמה ביושר,
לאאם היו נוקבים אותו בשיפולו אצל שפתו והיו מודדים דרך הנקב,
לבאזי צריך להבליעו בחבל של נ' אמה, שזוקף עץ גבוה בשפתו מזה ועץ אחר כנגדו בשפתו
לגמזה ומותח חבל מזה לזה.
לדואם אינו יכול להבליעו בחבל של נ' אמה, מודדו בחבל של ד' אמות,
להוכך יעשה אחד עומד ברגלי ההר למטה ואחד למעלה ממנו ברחוק ד' אמות, ונותן התחתון את
לוהחבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו, ועולה התחתון למקום שעומד העליון והעליון עולה
לזד' אמות ומודדים כבתחלה, וכן יעשה עד שימדדו כל ההר מב' צדדיו, ונמצא מתמעט מדרונו בכל ד' אמות יותר
לחמן חצי קומת אדם,
לטכמו שמלבו ועד רגליו:
מז ואם הוא
מאמשופע יותר, שמתלקט י' טפחים מתוך ד' אמות,
מבכיון שאינו נוח תשמיש הליכתו
מגוטורח הוא לעלות ולמתוח חבל מעץ שבשפתו מזה לעץ שכנגדו, אזי לא הטריחוהו חכמים בכך,
מדאלא ישער באומד כמה יהיה בחבל שימתחו עליו מעץ לעץ אם היו מעמידים אותם בשפתיו מזה
מהומזה, והולך לו למדוד להלן להשלים מדת תחומו.
מוואם שיער בדעתו שיהיה בו יותר מנ' אמה, כיון שאם לא
מזהיה משופע כל כך היה צריך למדוד כל שיפועו בחבל של ד' אמות, גם כשהוא משופע כל כך
מחלא הקילו בזה לשער באומד דעתו כמה יהיה בחבל המתוח, אלא צריך למדוד כולו בחבל של
מטד' אמות:
נח וכל זה בהר,
נאוכן בכותל, בין שהוא זקוף בין שנפל ונעשה כהר,
נבאבל אם הגיע לגיא, אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה, צריך להבליעו,
נגולא לשער באומד דעתו, אפילו מתלקט עשרה מתוך ד' אמות, לפי שבקל יכול להבליעו שאחד
נדיעמוד מכאן ואחד מכאן, ואין צריך להעמיד עצים כלל.
נהומטעם זה אפילו אם אין חוט המשקולת מתרחק מכנגדו למטה ד' אמות צריך להבליעו.
נואבל אם אינו יכול להבליעו בחבל של נ' אמה, אם חוט
נזהמשקולת מתרחק מכנגדו ד' אמות מודדו כולו בחבל של ד' אמות כמו בהר.
נחוהוא שלא יהא עמוק יותר מאלפיים, אבל אם הוא עמוק
נטיותר מאלפיים,
סמודד הירידה והעליה של כל השיפוע מדידה יפה כמו קרקע חלקה
סאאפילו אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה.
סבואם אין החוט מתרחק מכנגדו ד' אמות, אינו מודד כלל
סגהשיפוע של ירידה ועליה, אלא המישור של מטה בלבד,
סדאם אינו יכול להבליעו,
סהואפילו אם עמוק יותר מאלפיים:
סוט הגיע להר
סזאו לגיא, וכל מה שממנו כנגד העיר הוא רחב מחמשים אמה, שאינו יכול להבליעו, ומן הצד
סחהוא מתקצר והולך, כגון שהוא במזרח העיר וכל אורך מזרח אינו יכול להבליעו, אם יכול
סטלהבליעו בתוך אלפיים של צד צפון או דרום, ילך לשם ויבליעו, כיון שהוא עדיין בתוך
עהתחום של צד העיר, ויחזור אחר כך כנגד העיר לפי מדה שמדד שם.
עאאבל אם אינו יכול להבליעו בתוך אלפיים של צד העיר, לא יתרחק יותר להבליעו,
עבגזרה שמא יאמרו הרואים שמדת תחומין באה לכאן:
עגמדידת המומחה
י אין סומכין
י אין סומכין
עדאלא על מדידת אדם מומחה שהוא יודע מדת הקרקע:
עהיא היו לנו
עותחומי שבת מוחזקין, ובא מומחה ומדד, ריבה בתחום מהם ומיעט בתחום מהם, שומעים לו אף
עזבתחום שריבה, אע"פ שהוא להקל,
עחלפי שתולין לומר שהראשונים לא מתחו החבל כל צרכו שצריך למתחו בכל כחו:
עטיב מדד ומצא
פמדתו במזרחית צפונית יתירה על שכנגדה במזרחית דרומית, מותח החוט של סימן התחום מזו
פאלזו
פבבאלכסון,
פגואין אומרים שטעה באחת מהן, אלא תולין שזו שנתקצרה הוא מחמת הרים וגיאות שיש שם
פדוהוצרך למודדן בענין שנתקצר התחום. ויש אומרים
פהשתולין בטעותו והולכין להקל לומר שטעה בזו שנתקצרה אצלו ומוציאין אותה להלאה עד
פוכנגד הארוכה (והעיקר כסברא הראשונה):
פזיג אם באו ב'
פחמומחים ומדדו את התחום, אחד ריבה ואחד מיעט, שומעין למרבה,
פטלהקל בדברי סופרים.
צובלבד שלא ירבה יותר ממדת אלכסונה של
צאקרן העיר.
צבכיצד, בעת שירבה זה נאמר, שמא הא' מקרן אלכסון של עיר מדד האלפיים גם כן באלכסון
צגוכן מקרן שכנגדה, ונמצא כשמותחים חוט מסוף תחום שמקרן זו לסוף תחום שמקרן זו יהיה
צדבין חוט זה לעיר פחות מאלפיים, והאחרון מדד כהלכה מצלע העיר, ואין מחזיקין על
צההראשון שטעה ביותר משיעור זה, ולפיכך אם ריבה האחרון יותר משיעור זה אין שומעים לו.
צוושיעור זה הוא שיעור עודף שיש בצלע ארוך אלפיים על
צזצלע מרובע שאלכסונו הוא אלפיים, שהרי מן העיר עד החוט המתוח מסוף האלפיים שבאלכסון
צחהוא צלע מרובע שאלכסונו אלפיים, ושיעור צלע זו הוא אלף ותכ"ח אמה בקירוב,
צטלפי החשבון של חכמי התלמוד שהוא בקירוב ולא בצמצום, בכל אלכסון שהוא עודף על צלעות
קריבועו ב' חומשין מאורך הצלע, ונמצא
קאשמאלף ותכ"ח עודף אלכסונו אלפיים ותתנ"ו חומשין,
קבשהם תקע"ב אמה פחות ד' חומשים, תנם על אלף ותכ"ח יהיו אלפיים אמה פחות
קגד' חומשים. אבל לפי חשבון חכמי המדות שדקדקו וצמצמו החשבון בכל אלכסון יהיה עודף
קדזה תקפ"ה אמה בקירוב:
קהיד עושין
קוהתחומין סביב העיר כטבלא מרובעת, דהיינו שמודד על פני כל אורך העיר למזרח אלפיים
קזאמה לחוץ, וכן לצפון, ואחר כך רואים כאלו היתה טבלא מרובעת אלפיים על אלפיים בקרן
קחלמלאותה, ונמצא התחום בקרן אלפיים, ואלכסון שהם אלפיים ות"ת, וכן יעשה בשאר
קטהקרנות. אבל לא ימדוד מאמצע הקרן אלפיים באלכסון וכן בקרן שכנגדה ויתן החוט מזו
קילזו, שאם כן מפסיד הת"ת שבקרן, וגם לא יהיה התחום כנגד העיר אלא אלף
קיאותכ"ח,
קיבולפי חשבון חכמי המדות אלף ותט"ו:
קיגטו אפילו עבד
קידושפחה כנענים, שקבלו עליהם מצות
קיהשהאשה חייבת בהן,
קיונאמנים לומר עד כאן תחום שבת, שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל.
קיזאבל קטן אינו נאמן בעודו קטן,
קיחאבל נאמן הגדול לומר זכור אני שעד כאן היינו באים בשבת כשהייתי קטן, וסומכים על
קיטעדותו:
קכ[1468] עיקרי ההלכות שיתבארו בסימן זה:
קכא(א)
קכבמדידה בחבל (ס"א-ד).
קכג(ב)
קכדמדידת הר או גיא (ס"ה-ט).
קכה(ג)
קכומדידת המומחה (ס"י-טו).**
קכז**
קכח[1469] משנה נז, ב (אין מודדין
קכטאלא בחבל). ברייתא נח, א (שלשה חבלים הם ... של פשתן למדידה).
קלטור ושו"ע שם (אין מודדין תחום העיר אלא בחבל של פשתן).
קלא[1470] משנה נז,
קלבב (בחבל של נ' אמה, לא פחות ולא יותר). ברייתא שם (לא פחות, מפני שמרבה (כשהחבל
קלגקצר יכול למותחו ומאריך המדה, רש"י), ולא יותר, מפני שממעט (שכובדו מכפילו
קלדומתקצר באמצעיתו, רש"י)). טור ושו"ע שם (של חמשים אמה, לא פחות, שהוא
קלהנמתח ביותר, ולא ארוך יותר, מפני שאינו נמתח כראוי). לבוש ס"א (לא פחות, מפני
קלושהוא נמתח ביותר ומאריך המדה, ולא ארוך יותר, מפני שמחמת ארכו הוא מכביד באמצע
קלזואינו יכול לימתח כראוי, ונמצא שמתמעטת המדה של אלפיים הרבה. ודבר זה אסמכוה אקרא דכתיב
קלח(תרומה כז, יח) אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים, ב' יתירה, לומר לך בחבל של
קלטחמשים אמה מדוד).
קמ[1471] ירושלמי
קמאפ"ה ה"ג (היה ממנו לנחל שבעים וחמש אמה, תרין אמורין, חד אמר מודד בחבל
קמבשל חמשים אמה וחוזר לאחוריו עשרים וחמש אמה, וחורנה אמר מודד בחבל של חמשים אמה
קמגוהשאר מודד בחבל של ארבע אמות). הובא ברא"ש פ"ה ס"ו. **טור
קמד(ומסתברא כמאן דאמר שחוזר לאחוריו) ושו"ע**
קמהס"ב (אם יש נהר לפניו לסוף ע"ה אמה, לאחר שמדד חמשים אמה חוזר לאחוריו
קמוכ"ה אמה, כדי שיהא החבל של נ' אמה שלם עד הנהר).
קמז[1472] ב"י ד"ה
קמחומ"ש ואם יש נהר (ומשמע לי דהכא במאי עסקינן בנחל שרחב יותר מכ"ה אמה,
קמטשאינו יכול להבלע בתוך חבל זה שאנו מודדים ביבשה). מ"א ס"ק א (שהוא רחב
קניותר מכ"ה אמה (ב"י)).
קנא[1473] במשנה שם
קנב(ולא ימדוד אלא כנגד לבו), ופרש"י (קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל,
קנגשלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו, והחבל מתקצר והתחומין מתמעטין). טור
קנדושו"ע ס"ג (ישים החבל כנגד לבו). ט"ז ס"ק ב (קבעו חכמים מקום
קנהלשום כנגדו ראש החבל, שלא יתן זה כנגד צואריו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומים
קנומתמעטין). מ"א ס"ק ב (דאם יהא אחד נותן נגד צווארו ואחד נגד רגליו,
קנזיתקצר החבל, לפיכך קבעו לו מקום).
קנח[1474] תוספתא
קנטפ"ד הי"ג (והמודד מותח בכל כחו). רש"י
קסבמשנה נח, ב ד"ה שומעין (וצריך למותחו בכל כחו, והכי תניא נמי בתוספתא). טור
קסאושו"ע ס"ג (וימתחנו בכל כחו).
קסבוכן הוא לקמן סי"א (שצריך למתחו
קסגבכל כחו).
קסד[1475] ט"ז
קסהס"ק ג (לפי שהחבל הוא מכביד באמצע ואינו נמתח כראוי).
קסו[1476] סיכום כללי מדידת הר
קסזוגיא, שיתבארו בסעיפים ה-ט שלפנינו.
קסח(א)
קסטגובה ההר או עומק הגיא שמדרונם או שיפועם פחות מארבע אמות, אין למדוד את העליה
קעוהירידה (ס"ו וס"ח).
קעא(ב)
קעבגיא שמדרונו או שיפועו פחות מד' אמות, והגיא פחות מחמשים ביושר, יבליעו בחבל חמשים
קעגאמה (ס"ח).
קעד(ג)
קעההר שהוא פחות מנ' ביושר, ושיפועו מתלקט י' ביותר מד' אמות, ימדוד מעץ לעץ בשני
קעושפות ההר (ס"ו).
קעז(ד)
קעחהר שהוא פחות מנ' ביושר, ושיפועו מתלקט י' בד' אמות או פחות, ישער באומד
קעט(ס"ז).
קפ(ה)
קפאגיא שהוא פחות מנ' ביושר, בכל אופן יבליעו בחבל חמשים אמה (ס"ח).
קפב(ו)
קפגמדידות אלו הם דוקא כנגד העיר ולא מהצד (ס"ה).
קפד(ז)
קפההר או גיא יותר מנ' ביושר, ימדוד בחבל של ארבע אמות (ס"ו וס"ז).
קפו(ח)
קפזהר או גיא יותר מנ', ואפשר להבליעם מהצד, תוך התחום, יבליע מהצד ויחזור
קפח(ס"ט).
קפט(ט)
קצגיא עמוק יותר מאלפיים אמה, ושיפועו מתרחק יותר מד' אמות, מודד כל השיפוע (ס"ח).
קצא[1477] משנה נח,
קצבב (אין מודדין אלא מן המומחה). לפירוש ר"ח
קצגשם (פירוש מקום ישרה, מלשון ומחה על כתף ים כנרת (מסעי לד, יא)). הובא בתוס' שם (פירש
קצדר"ח דרך ישרה ומכוונת כנגד העיר, ומומחה מלשון ומחה על כתף ים כנרת, שלא ילך
קצהלצדי העיר למדוד שם אלפיים, לפי שפעמים יש שם קרקע חלקה ונוח למדוד, ואחרי כן יהיה
קצוצופה ובא לו כנגד העיר וצופה כנגד מידתו, אין לו לעשות כן, משום דפעמים יש כנגד
קצזהעיר הרים וגאיות שיש לו להבליע או לקדר). והרי"ף
קצחיז, ב (פירוש מומחה מלשון ומחה, כלומר מקום שוה ומישור). טור ושו"ע ס"ד
קצט(לא ימדוד אלא כנגד העיר, אפילו אם יש הרים וגאיות כנגדה, לא ילך מכנגדה בצדה שהוא
רישר וימדוד שם ויחזור כנגד העיר לפי מדה שמדד שם, אלא ימדוד כנגד העיר). מ"א
ראס"ק ג (כדי להבליע ההרים וגאיות שכנגדה).
רבוכל זה בהר או גיא פחות מנ' ביושר, אבל
רגאם הם יותר מנ' ביושר, יתבאר לקמן ס"ט.
רדפירוש נוסף ב"אין מודדין אלא מן
רההמומחה" – לקמן ס"י.
רו[1478] רב יהודה אמר **שמואל
רזשם** נח, סע"א (לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו, אבל חוט
רחהמשקולת יורד כנגדו, מודדו מדידה יפה ... עד כמה (יתרחק המשקולת מכנגדו, דקרי ליה
רטאין יורד, ונחמיר ביה, רש"י), אמר אבימי ד', וכן תני רמי בר יחזקאל ד'), ופרש"י (שפתו זקופה מאד שאין מתרחקת שפת תחתיתו מכנגד שפת
ריגובהו ד' אמות, אין מידת מדרונו ממעט מידת התחום על ידי קידור, אלא נכנס לתוכו
ריאומודד קרקעיתו מדידה יפה כקרקע חלקה, ויוצא לשפתו ומשלים מדתו והולך). טור
ריבושו"ע ס"ד (וכשיגיע להר, אם הוא כל כך זקוף שאם יורידו חוט המשקולת
ריגמראשו לא יתרחק מכנגדו למטה בשיפולו ד' אמות, אז אין צריך למדוד (כל כך) הירידה
רידוהעליה, אלא אם יש מישור בראשו, ואם אין מישור בראשו אינו מודד כלל).
ריה[1479] רא"ש
ריופ"ה ס"ו (היינו דוקא לענין קדור, דהקילו חכמים כיון שהשיפוע הוא פחות
ריזמארבע אמות, וגם יש טורח גדול בקדרו, כיון שאין משופע. אבל בהבלעה, שהוא יכול
ריחלהבליעו בקל בחבל של חמשים אמה משפתו אל שפתו, לא הקילו חכמים), הרי שבהר התירו אף
ריטבפחות מנ' אמה, משא"כ בגיא, כדלקמן ס"ח (הגיע לגיא ... אפילו אם אין חוט
רכהמשקולת מתרחק מכנגדו למטה ד' אמות צריך להבליעו).
רכא[1480] משנה נז, ב (הגיע להר
רכבמבליעו).רבא שם, ללישנא בתרא
רכג(לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש). טור ושו"ע שם (ואם חוט מתרחק מכנגדו
רכדארבע אמות, ומתלקט י' מתוך ה', דהיינו שבהילוך ה' אמות של שיפוע עולה עשרה טפחים,
רכהאז רואים אם אין משפתו אל שפתו אלא נ' אמה, מבליעו בחבל של נ' אמה).
רכושיעור זה של מתלקט גובה עשרה מתוך יותר
רכזמד' אמות, נתבאר לעיל סי' שמה ס"ב (אבל אם מתלקט גובה עשרה מתוך הילוך ה'
רכחאמות, הרי ההילוך בו נוח וקל), ושם נסמן (הערה טו).
רכט[1481] ברייתא שם
רלנח, א (היה מודד והגיע המידה לגיא, אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה, מבליעו).
רלאושם מיירי בגיא, ומזה למדים שכן הפירוש גם בהאמור במשנה שם (הגיעו להר מבליעו).
רלבטור ושו"ע שם (בהר ... אם אין משפתו אל שפתו אלא נ' אמה, מבליעו).
רלג[1482] רש"י שם ד"ה
רלדמקדרין (רואין כאלו נוקבין אותן ומודדין דרך הנקב), ובדף לה, ב ד"ה ובזו אמר
רלה(ולשון מקדרין כמו נוקבין, דמשוה מדת ההר כאילו הוא נקוב). תוספות יום טוב במשנה
רלושם ד"ה הגיע להר מבליעו.
רלז[1483] תוס'
רלחשם ד"ה אין אומרים (פירוש שיעמיד כלונסות ארוכין מכאן ומכאן וימתח החבל מזה
רלטלזה להבליעו). רא"ש שם (לזקוף כלונסות מכאן ומכאן ולמתוח
רמחבל מזה לזה ולהבליעו). טור ושו"ע שם (שזוקף עץ גבוה בשפתו מזה ועץ אחר כנגדו
רמאבשפתו מזה ומותח חבל מזה לזה).
רמבוהיינו כשההר גבוה יותר מכנגד לבו, אבל
רמגבפחות מזה, ימדוד כנגד לבו, כדלעיל ס"ג (לא ימדוד אלא כנגד לבו).
רמד[1484] רבי דוסתאי ב**משנה
רמהשם** (אם אינו יכול להבליעו, בזו אמר רבי דוסתאי בר ינאי משום ר'
רמומאיר שמעתי שמקדרין בהרים).
רמז[1485] אביי שם
רמחנח, ב (נקיטינן אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות).
רמט[1486] ברייתא שם (כיצד מקדרין
רנתחתון כנגד לבו עליון כנגד מרגלותיו). טור ושו"ע שם (ואם אינו יכול להבליעו
רנאבחבל של נ' אמה, מודדו בחבל של ד' אמות. וכן יעשה, אחד עומד ברגלי ההר למטה ואחד
רנבלמעלה ממנו בריחוק ד' אמות, ונותן התחתון החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו, ועולה
רנגהתחתון למקום שעומד העליון והעליון עולה ד' אמות ומודדין כבתחלה, וכן יעשה עד
רנדשימדוד כולו).
רנה[1487] רש"י
רנובמשנה שם ד"ה מקדרין (והתחתון מניח את החבל כנגד לבו, והעליון כנגד מרגלותיו,
רנזומתמעט מדרונו של כל ד' אמות חצי קומת אדם). לבוש ס"ד (שמרויחין בזה שיתמעט
רנחמדרונו של כל ד' אמות חצי קומת אדם).
רנט[1488] רבא נח, ב ללישנא בתרא (לא
רסשנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש, אבל בהר המתלקט עשרה מתוך ד', אומדו והולך לו).
רסא[1489] גמרא
רסבשם נח, א (התם ניחא תשמישתא, הכא לא ניחא תשמישתא).
רסג[1490] תוס'
רסדנח, א ד"ה אין אומרים (פירוש שיעמיד כלונסות ארוכין מכאן ומכאן וימתח החבל
רסהמזה לזה להבליעו, אלא הקילו חכמים לסמוך על אמידה בעלמא, ואומדו בלבו והולך לו, כדמוקי
רסולה בדלא ניחא תשמישתיה וטורח לעלות על גביו). רא"ש
רסזשם (אין אומר ... שיטריחו לזקוף כלונסות מכאן ומכאן ולמתוח חבל מזה לזה ולהבליעו,
רסחאלא הקילו חכמים לשער כמה היה יכול להיות מכלונס לכלונס על ידי אומד שאומד בלבו).
רסט[1491] ברייתא שם
רע(אלא אומדו והולך לו). טור ושו"ע ס"ד (ואם הוא משופע יותר, שבהילוך ד'
רעאאמות עולה י' טפחים, אז הקילו בו ולא הטריחוהו להבליעו בחבל של נ' אמה על ידי
רעבקורות, אלא אם אין בו אלא חמשים אמה ישער אותו כמה יש בו לפי אומד הדעת).
רעג[1492] רא"ש
רעדשם (אבל אם לא היה יכול להבליעו בחבל של חמשים וצריך לקדר, לא התירו באומד). טור
רעהושו"ע שם (ואם יש בו יותר מנ' אמה, מודדו בחבל של ארבע אמות).
רעו[1493] משנה שם (או לגדר),
רעזופרש"י (חומת אבנים שנפלה ונעשה גל גבוה ומשופע ובני אדם מהלכין עליו). ברייתא
רעחנח, א (הגיע לכותל).
רעט[1494] משנה שם (היה
רפמודד והגיע לגיא ... מבליעו וחוזר למדתו), ופרש"י (אם אינו רחב נ' אמה משפתו
רפאלשפתו מלמעלה ... אין אומרים תעלה מדת מדרונו למדת התחום, אלא יעמוד זה על שפתו
רפבמכאן וזה על שפתו מכאן ויבליע מדרונו בחבל אחד) וברייתא שם
רפגנח, א (היה מודד והגיע המידה לגיא, אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה מבליעו).
רפדטור ושו"ע ס"ה (הגיע לגיא, אם חוט המשקולת מתרחק מכנגדו למטה ד' אמות,
רפהאז רואים אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה, מבליעו).
רפו[1495] תוס'
רפזשם (גבי גיא (מעוקם) לעולם מבליע, אף על גב דלא ניחא תשמישתא ... משום דאין טורח
רפחלהבליע כולי האי). רא"ש שם (אבל בהבלעה שהוא יכול להבליעו בקל
רפטבחבל של חמשים אמה משפתו אל שפתו, לא הקילו חכמים). מ"א ס"ק ד (ובגיא
רצאפילו מתלקט י' מתוך ד' מבליע, שאין טורח בהבלעה, שאין צריך כלונסות).
רצא[1496] רא"ש
רצבשם (היינו דוקא לענין קדור, דהקילו חכמים כיון שהשיפוע הוא פחות מארבע אמות, וגם
רצגיש טורח גדול בקדרו כיון שאין משופע. אבל בהבלעה שהוא יכול להבליעו בקל בחבל של
רצדחמשים אמה משפתו אל שפתו לא הקילו חכמים), הרי שבגיא צריך להבליעו אף בפחות מנ'
רצהאמה, משא"כ בהר, כדלעיל ס"ו (הגיע להר ... אין צריך למדוד כלל הירידה
רצווהעליה ... אע"פ שיכול להבליעו בחבל של נ' אמה). טור ושו"ע שם (ואם אין
רצזהחוט מתרחק מכנגדו ד' אמות, אז אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה, מבליעו).
רצח[1497] משנה וברייתא שם
רצט(כנסמן לעיל הערות 1484-1486),
שדמיירו הן בהר והן בגיא. טור ושו"ע שם (ואם לאו, מודדו בחבל של ד' אמות).
שא[1498] רב יוסף שם
שבנח, ב (לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו, אבל חוט המשקולת יורד כנגדו,
שגמודדו מדידה יפה. וכמה עומקו של גיא, אמר רב יוסף אלפיים). טור ושו"ע שם (והוא
שדשלא יהא עמוק יותר מאלפיים, אבל אם הוא עמוק יותר מאלפיים, מודד הירידה והעליה של
שהכל השיפוע).
שו[1499] רא"ש שם (אבל אם הוא
שזיותר, מודד ירידה ועליה מדידה יפה). טור ושו"ע שם (והוא שלא יהא עמוק יותר
שחמאלפיים, אבל אם הוא עמוק יותר מאלפיים, מודד הירידה והעליה של כל השיפוע).
שט[1500] כ"מ ברא"ש
שישם (וכמה עומקו של גיא שהקילו בו להבליעו או לקדר, אמר רב יוסף אלפיים אמה). וראה
שיאגם רש"י שם ד"ה אלפיים (אבל יותר מכאן, אפילו יכול להבליעו אינו מבליעו).**
שיב**
שיג[1501] רב יהודה אמר **שמואל
שידשם** נח, סע"א (לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו, אבל חוט
שיההמשקולת יורד כנגדו, מודדו מדידה יפה ... עד כמה (יתרחק המשקולת מכנגדו, דקרי ליה
שיואין יורד ונחמיר ביה, רש"י), אמר אבימי ד'. וכן תני רמי בר יחזקאל ד'), ופרש"י (שפתו זקופה מאד שאין מתרחקת שפת תחתיתו מכנגד שפת
שיזגובהו ד' אמות, אין מידת מדרונו ממעט מידת התחום על ידי קידור, אלא נכנס לתוכו
שיחומודד קרקעיתו מדידה יפה כקרקע חלקה, ויוצא לשפתו ומשלים מדתו והולך), דמיירי הן
שיטבהר והן בגיא. טור ושו"ע שם (ואם אין החוט מתרחק מכנגדו ד' אמות ... אינו
שכמודד כלל השיפוע של ירידה ועליה אלא המישור של מטה).
שכא[1502] כנסמן לעיל (הערה 1496).
שכב[1503] רב יוסף שם
שכגכלישנא בתרא (אפילו יתר מאלפיים). טור ושו"ע שם (ואפילו אם עמוק יותר מאלפיים).
שכד[1504] משנה נז, ב (היה מודד
שכהוהגיע לגיא או לגדר, מבליעו וחוזר למדתו, הגיע להר, מבליעו וחוזר למדתו),
שכוופרש"י (בגמרא מפרש דמדקתני חוזר למדתו משמע שאם היה רוחבו כנגד העיר יותר
שכזמחמשים ואינו יכול להבליעו בחבל ובאחד מראשיו שלא כנגד העיר יכול להבליעו, הולך
שכחומבליעו שם ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה בו שם רוחב הגיא כנגד
שכטהעיר, וחוזר למדתו כנגד העיר ומשלים למדת תחומין). גמרא ו**ברייתא
שלשם** נח, א (מדתני חוזר למידתו, מכלל דאם אינו יכול להבליעו הולך
שלאלמקום שיכול להבליעו ומבליעו, וצופה כנגד מידתו וחוזר. תנינא להא דתנו רבנן היה
שלבמודד והגיע המידה לגיא, אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה מבליעו, ואם לאו הולך למקום
שלגשיכול להבליעו ומבליעו, וצופה וחוזר למידתו). טור ושו"ע ורמ"א ס"ו
שלד(הגיע להר (או לגיא) וכל מה שהוא ממנו מכנגד העיר הוא רחב מחמשים אמה שאינו יכול
שלהלהבליעו, כגון שהוא במזרח העיר וכל אורך מזרח אינו יכול להבליעו, אם יכול להבליעו
שלובתוך אלפיים של צד צפון או דרום ילך שם ויבליעו).
שלזואם רחב פחות מחמשים אמה, שיכול
שלחלהבליעו, נתבאר לעיל ס"ה.
שלט[1505] משנה שם
שמ(ובלבד שלא יצא חוץ לתחום), ופרש"י בלישנא אחרינא (אם היה ארוך וראשיו יוצאין
שמאחוץ לתחומי העיר, ואין יכול להבליעו בחבל כנגד התחומין מפני רחבו, ויכול להבליעו
שמבשלא כנגד התחומין, לא יצא להבליעו שם). טור ושו"ע שם (אבל אם אינו יכול
שמגלהבליעו בתוך אלפיים של צד העיר, לא יתרחק יותר לצד העיר כדי להבליעו).
שמד[1506] רב כהנא שם
שמהנח, ב (מאי טעמא, אמר רב כהנא גזירה שמא יאמרו מדת תחומין באה לכאן). מ"א
שמוס"ק ה (שהרואה יאמר מדת תחומין באה לכאן).
שמז[1507] משנה שם
שמחנח, ב (אין מודדין אלא מן המומחה), לפירוש רש"י
שמט(בקי במדידה), ורמב"ם הל' שבת פכ"ח הי"ז. טור
שנושו"ע ס"ז (אין סומכין אלא על מדידת אדם מומחה, שהוא יודע מדת הקרקע).
שנאפירוש נוסף ב"אין מודדין אלא מן
שנבהמומחה" – לעיל ס"ה.
שנג[1508] במשנה שם
שנדנח, ב (ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר, שומעין למקום שריבה), ו**גמרא
שנהנט**, א (אימא אף למקום שריבה), לפירוש המשניות להרמב"ם
שנופ"ה מ"ה (פירשוהו בתלמוד שענינו אם אמר עד כאן תחום השבת והוא פחות ממה
שנזשהיינו חושבים, או שאמר עד כאן תחום השבת והוא יותר ממה שהיינו חושבים, כשם
שנחשמאמינים לו וסומכין עליו שיהא המקום פחות ממה שהיינו חושבים, כן נסמוך עליו שיהא
שנטיותר ממה שהיינו חושבים). רמב"ם פכ"ח הי"ז (היו לנו תחומי שבת
שסמוחזקין, ובא מומחה ומדד, ריבה בתחום מהן ומיעט בתחום, שומעין לו בתחום שריבה).
שסאב"י (והיה נראה לכאורה שדעתו לומר שאין שומעין לו במקום שמיעט, אבל אי אפשר לומר
שסבכן, שהרי אמרו בגמרא אימא אף למקום שריבה, וכן כתב הוא זכרונו לברכה בפירוש המשנה
שסגוזה לשונו, מה שאמרו שומעין למקום שריבה פירשו אותו בתלמוד, שאם אמר שבכאן הוא
שסדתחום שבת והוא פחות מן השיעור שהיינו חושבים, או אם אמר שבכאן תחום שבת והוא יותר
שסהממה שהיינו חושבים, [כשם שמאמינים לו וסומכין עליו שיהא המקום פחות ממה שהיינו
שסוחושבים] כמו כן נסמוך עליו שהוא יותר ממה שהיינו חושבים קודם לכן עד כאן. ואם כן
שסזצריך לפרש שמה שכתב שומעין לו בתחום שריבה, לרבותא נקטיה, דאע"פ שהוא מיקל
שסחשומעין לו, וכל שכן ששומעין לו בתחום שמיעט דהוי להחמיר). שו"ע ס"ח (היו
שסטלנו תחומי שבת מוחזקין, ובא מומחה ומדד, ריבה בתחום מהם ומיעט בתחום, שומעין לו אף
שעבתחום שריבה).
שעא[1509] רש"י במשנה שם
שעבד"ה שומעין (מפני שלא מתח מתחילה החבל כל צרכו ונתקצר, וצריך למותחו בכל כחו).
שעגלבוש ס"ח (שאנו תולין לומר הראשונים לא מתחו החבל כל צרכו, וכבר אמרינן
שעדשמותחין החבל בכל כחו). וכדלעיל ס"ד (וצריך למתוח החבל בכל כחו, מפני שהוא
שעהמכביד באמצעיתו).
שעווראה לקמן (הערה 1518).
שעז[1510] משנה נח, ב (ריבה למקום אחד
שעחומיעט למקום אחר, שומעין למקום שריבה), וגמרא נט, א (אימא אף למקום שריבה), לפירוש
שעטהתוס' שם (ונראה לפרש דהולכין למקום שריבה, משמע ליה דאף במקום שמיעט מצד שני
שפמאותו רוח מוציאין המדה עד כנגד מקום שריבה. ומתמיה, נהי דאזלינן [ל]מקום שריבה עד
שפאמקום שציין, וא[מרינן] דשפיר ציין, למקום שמיעט נמי אית לן למימר דשפיר ציין, ויש
שפבלתלות בהבלעה ובקידורין ובמדידה יפה שמודדין בהר המתלקט י' מתוך ה', ולא נתלה
שפגבטעות. ומשני, אף למקום שריבה, וכל שכן דאזלינן נמי אחר מקום שמיעט להחמיר). רא"ש
שפדפ"ה ס"ח (לכן נראה לפרש,
שפהלמקום שריבה אין, למקום שמיעט לא, דמשמע ליה שהולכין הכל אחר המרובה ואף במקום
שפוהקצר, ומוציאין את המדה כנגד המרובה. ואמאי, שמא לא טעה הממעט, כי מצא דרך מדתו הר
שפזאו גיא שהיה צריך לקדר או הר המתלקט עשרה מתוך חמש ומדדו מדידה יפה, ולא נתלה
שפחבטעות. ומשני, אימא אף למקום שריבה תולין להקל, ולא נאמר שטעה להאריך, וכל שכן
שפטשתולין למקום שממעט להחמיר, ומניח את הציון באלכסון ממקום שריבה למקום שמיעט). טור
שצודעה הא' ברמ"א ס"ח (מדד ומצא מדתו במזרחית צפונית יתירה על שכנגדו
שצאבמזרחית דרומית, מותח החוט של סימן התחום מזה לזה באלכסון). לבוש ס"ח (דחיישינן
שצבשמא הראשון שמדד לא טעה, אלא התחיל מידתו מן העיר לצד זה ומצא דרך מדידתו הר או
שצגגיא שהיה צריך לקדר, דהיינו בחבל של ד' אמות, או למודדו מדידה יפה, דהיינו שאין
שצדהמודרון ממעט מדת התחום, רק חושבים המישור או קרקעית הגיא ולא השיפועות כמו
שצהשנתבאר, לפיכך מניח הציון באלכסון).
שצו[1511] טור
שצז(מדד ומצא מדתו במזרחית צפונית יתירה על שכנגדה קרן מזרחית דרומית, מותח החוט של
שצחסימן התחום מזה לזה באלכסון).
שצט[1512] משנה וגמרא שם, לפירוש רש"י
ת(ריבה במקום אחד ומיעט במקום אחר (שנמצאו סימני תחום קרן זה ארוכין ובולטין מכנגד
תאסימני תחום קרן שכנגדו, רש"י), שומעין למקום שריבה (ומוציאין
תבמידה הקצרה כנגדה, רש"י)). רשב"א בעבודת הקדש שער ה
תגסי"א (היו מוחזקין לנו תחומי שבת, ובא אחד מומחה ומדד וריבה באחד מן התחומין,
תדשומעין לו ומוציאין את הקרן השני המועט כנגד המרובה, לפי שמחזיקין את המרובה
תהבמכוון ואת המועט במוטעה). מ"מ הל' שבת פכ"ח הי"ז. דעה הב'
תוברמ"א שם (ויש אומרים בשוה, כפי המקום שריבה בו).
תז[1513] תוס'
תחשם. וכ"מ מלשון רמ"א שם (שכתב דעה הא'
תטבסתם, ודעה הב' בשם יש אומרים).
תי[1514] משנה נח, ב (ריבה לאחד
תיאומיעט לאחד שומעין למרובה), וגמרא שם נט, א (הכי קאמר,
תיבריבה אחד ומיעט אחד, שומעין לזה שריבה), ופרש"י (שמדדום שני בני אדם זה מיעט
תיגוזה ריבה), ובפירוש המשנה להרמב"ם פ"ה מ"ה (וענין
תידבבא שניה שבמשנה זו כך, ריבה אחד ומיעט אחד שומעין למרבה, כלומר אם מדדו שני בני
תיהאדם ונחלקו, והיה כל אחד מהם מומחה, סומכין על המיקל). טור ושו"ע ס"ט (אם
תיובאו ב' מומחים ומדדו את התחום, אחד ריבה ואחד מיעט, שומעין למרבה).
תיז[1515] משנה שם (שלא אמרו חכמים
תיחאת הדבר להחמיר אלא להקל). גמרא שם (לא אמרו חכמים את הדבר להקל ... על דברי תורה,
תיטאלא להחמיר על דברי תורה (כל מה שגזרו חכמים בתחומין להחמיר על דברי תורה,
תכרש"י), ותחומין דרבנן (הלכך אזלינן בהו לקולא, רש"י)).
תכא[1516] אביי שם
תכב(ובלבד שלא ירבה יותר ממדת העיר באלכסונא). טור ושו"ע שם (ובלבד שלא ירבה
תכגיותר ממדת אלכסונה של עיר).
תכד[1517] כדרכי משה
תכהס"ק א (דקאי על אלכסון המדה שכתב, דאם ריבה האחד יותר מחבירו כ[ד]י עודף
תכואלכסון של אלפיים אמה תלינן שטעה, ויותר לא תלינן).
תכז[1518] רש"י שם ד"ה
תכחשלא ירבה יותר ממדת העיר באלכסונא (תלינן ביה בטעות האלכסון, דאמרינן, זה היה בקי
תכטבמדידה והניח טבלא של תחומין כנגד הקרן באלכסון, כדאמרן (נו, ב), וזה מדד אלפיים מאמצע
תלהקרן, והפסיד את הזויות כל אלכסון של אלפיים, אבל אם ריבה יותר מכך, אין לנו במה
תלאלתלות). רמב"ם הל' שבת פכ"ח הי"ח. שו"ע שם (ובלבד שלא ירבה
תלביותר ממדת אלכסונה של עיר. כיצד, בעת שירבה זה נאמר, שמא הא' מקרן אלכסון של עיר
תלגמדד האלפיים, ולפיכך מיעט מדתו, ונמצא צלע התחתון בינו ובין העיר פחות מאלפיים,
תלדוזה האחרון מדד אלפיים מצלע העיר. ואין מחזיקין על הראשון שטעה ביותר על זה).
תלהולכאורה הכוונה בזה,
תלודלעיל סי"א מיירי ש"היו לנו תחומי שבת מוחזקין" שלא על ידי מומחה,
תלזולכן "תולין לומר שהראשונים לא מתחו החבל כל צרכו".
תלחואילו כאן מיירי
תלטש"באו ב' מומחים ומדדו את התחום", שבודאי מתח המומחה את החבל כל צרכו.
תמאך מכל מקום חוששים שמא הראשון מדד האלפיים באלכסון, "ואין מחזיקין על הראשון
תמאשטעה ביותר משיעור זה".
תמב[1519] רש"י
תמגנו, ב ד"ה מפני שמפסיד (כשמותח החוט לא תמצא באורך התחומין מן העיר והלאה לכל
תמדצד אלא אלף ותכ"ח אמות. כיצד, תן תחומין של אלף ותכ"ח אורך לכל צד כנגד
תמההעיר, אתה צריך לתת טבלא של אלף ותכ"ח על אלף ותכ"ח לכל קרן, למלאות פגימתן
תמושל אורך בריבוע, שיהו התחומין מרובעין, שהרי ריבוע פיאות לכל שובתי שבת, ותמצא
תמזבאלכסונו של טבלא מכוון כנגד אלכסון קרן העיר אלפיים, דקיימא לן כל אמתא בריבוע
תמחאמתא ותרי חומשי באלכסונה, טבלא של אלף ותכ"ח על אלף ותכ"ח אלכסון שלה
תמטעודף אלפיים ותתנ"ו חומשין, שהן תקע"ב אמה פחות ד' חומשין, תנם על אלף
תנותכ"ח, הרי אלפיים, נמצא כשמדדת מאמצע קרן העיר באלכסון אלפיים, קיצרת את
תנאהתחום, ואינן אלא אלף ותכ"ח. וכל כך למה, מפני שהפסדת את הזויות, שהיית צריך
תנבלמדוד אלפיים ואלכסונן מאמצע קרן העיר, ולמתוח חוט אחרי כן מתחום קרן לתחום קרן,
תנגותמצא מן החוט ולעיר על פני כל העיר לכל צד אלפיים אמה). רשב"א
תנדבעבודת הקדש שער ה סי"א (באו שנים ומדדו, זה ריבה וזה מיעט, שומעין למי שריבה.
תנהובלבד שלא ירבה על השני יותר מאלכסון העיר, שהן חמש מאות ושבעים ושתים אמה בקירוב,
תנולפי שבשעה שירבה זה נאמר שמא הראשון מקרן אלכסון של עיר מדד האלפיים ולפיכך מיעט
תנזמידתו, ונמצא צלע התחום בינו ובין המדינה פחות מאלפיים, וזה האחרון מדד אלפיים
תנחמצלע המדינה, ואין מחזיקין על הראשון שטעה ביתר מזה. לפיכך אם ריבה זה האחרון יתר
תנטעל הראשון אפילו בחמש מאות ושבעים ושתים אמה בקירוב, שומעין לו, ביתר מיכן אין
תסשומעין לו).
תסא[1520] וכן הוא לעיל סי' שמט
תסבס"ב (אלכסון של ד' על ד' שהוא ה' אמות וג' חומשי אמה). סי' שעב ס"ה
תסג(לרבע בו ד' על ד', שהאלכסון של מרובע זה שהוא ה' טפחים וג' חומשין).
תסד[1521] כי א'תכח חומשין כפול
תסהשנים, הם ב'תתנו חומשין.
תסו[1522] רמב"ם שם, לפי גירסת**
תסזמ"מ** שם (ונראה לי ששבוש הספרים הוא, וראוי להיות כחמש מאות
תסחופ"ה אמות). וכמבואר בתוס' נז, א ד"ה כל אמתא (יש מעט יותר מאמתא ותרי
תסטחומשי באלכסונא), כי האלכסון של הרבוע הוא צלע המרובע כפול לערך 1.414 (שהוא שורש
תעריבועי של פי שנים משטח הרבוע). ואם כן יהי' צלע זה מעט יותר מאלף ותי"ד אמה,
תעאוהשארית עד אלפיים אמה הוא לערך תקפה אמה.
תעב[1523] משנה נג,
תעגא (ועושין אותה כמין טבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות), ופרש"י (את
תעדהתחומין מרובעין, כדי שיהא אלפיים לצדדין כבאמצע). טור ושו"ע ס"י (עושין
תעההתחומין כטבלא מרובעת, דהיינו שמודד על פני כל אורך העיר למזרח אלפיים אמה לחוץ,
תעווכן לצפון, ואחר כך רואים כאילו היתה טבלא מרובעת בקרן למלאותו, ונמצא התחום בקרן
תעזאלפיים ואלכסונן, שהם אלפיים ות"ת. אבל לא ימדוד מאמצע הקרן אלפיים באלכסון,
תעחוכן בקרן שכנגדו, ויתן החוט מזה לזה, שאם כן מפסיד הת"ת שבקרן, וגם לא יהיה
תעטהתחום כנגד העיר אלא אלף ותכ"ח).
תפ[1524] כדלעיל סוף סי"ג.
תפא[1525] כמבואר בשו"ע
תפביו"ד סי' רסז ס"ג (העבד הנלקח מהעובד כוכבים, אומרים לו רצונך שתכנס
תפגלכלל עבדי ישראל ותהיה מהכשרים, או לא. אם רצה, מודיעין לו עקרי הדת ומקצת מצות
תפדקלות וחמורות וענשן ושכרן, כמו שמודיעין את הגר, ומטבילין אותו כגר), וסי"ז (ולאחר
תפהשיטבילנו לשם עבדות, הוא עבד, וחייב במצות שהאשה חייבת בהן).
תפו[1526] חגיגה ד, א (כל מצוה
תפזשהאשה חייבת בה עבד חייב בה, כל מצוה שאין האשה חייבת בה אין העבד חייב בה, דגמר
תפחלה לה מאשה), ופרש"י (כתיב הכא וכתב לה (תצא כד, א) וכתיב התם או חפשה לא נתן
תפטלה (קדושים יט, יט)).
תצוכן הוא לעיל סי' מו ס"ד (שאין
תצאהעבד חייב אלא במצות שהאשה חייבת בהם). סי' קפו ס"א (ועבדים שאינם משוחררים ...
תצבכנשים, כמו שלמדו חכמים על עבדים בגזרה שוה לה לה מאשה, שכל מצוה שהאשה פטורה גם
תצגהעבד פטור). סי' רפב ס"ח (ועבד כנעני שלא נשתחרר דינו כאשה, שהרי אינו חייב
תצדאלא במצות שהאשה חייבת בהן).
תצה[1527] משנה נח,
תצוב (ואפילו עבד, אפילו שפחה, נאמנין לומר עד כאן תחום שבת, שלא אמרו חכמים את הדבר
תצזלהחמיר אלא להקל). טור ושו"ע סי"א (אפילו עבד, אפילו שפחה, נאמנים לומר
תצחעד כאן תחום שבת).
תצט[1528] רא"ש פ"ה
500ס"ח (אבל קטן לא מהימן, כדתנן בפרק שני דכתובות (כח, א) אלו נאמנין להעיד
501בגודלן מה שראו בקוטנן, עד כאן היינו מהלכין בשבת, משמע דוקא כשהוא מעיד כשהוא
502גדול מה שראה בקטנותו, אבל בעודו קטן, לא מהימן). טור ושו"ע שם (אבל קטן, לא).
503דיני נאמנות הקטן במילי דרבנן, יתבארו
504לקמן סי' תלב ס"י, וסי' תלז ס"ה.
505[1529] משנה כתובות כח,
506א (ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן, נאמן אדם לומר ... ועד כאן היינו
507באין בשבת). טור ושו"ע שם (אבל נאמן הגדול לומר זכור אני שעד כאן היינו באים
508בשבת כשהייתי קטן, וסומכין על עדותו).