Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom· Shulchan Aruch HaRav Hilchos Shabbos Simanim 366 to 408· One who sat down on a journey to rest and does not know if he is within the boundaryשוע״ר עם ביאור דברי שלום· הלכות שבת - ח"ח (סי' שסו-תח)· ת מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו
את מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו
ובו סעיף אחד
א מי שהיה בא
ובו סעיף אחד
א מי שהיה בא
בבדרך ליכנס לעיר, וישב בדרך לנוח וחשכה לו ולא ידע שהוא בתחום העיר, ואחר כך מצא
געצמו בתחומה, קנה שביתה בעיר ונכנס לתוכה בשבת ומהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה
דלכל רוח. ואע"פ שנתכוין לקנות שביתה במקומו, כיון שאילו היה יודע שהעיר בתוך
התחומו לא היה חפץ לקנות שביתה אלא עם בני העיר, הרי הוא כאלו קנה שביתה עמהם.
ואבל אם לא היה בדעתו כלל ליכנס לעיר זו, קנה שביתה
זבמקומו, ומשם יש לו אלפיים אמה לכל רוח. ואם כלים אלפיים ממקום שביתתו בחצי העיר
חאינו מהלך בעיר יותר מחציה, ואם כלים בסוף העיר כל העיר נחשבת לו
טכד' אמות,
יכמו שיתבאר בסי' ת"ח.
יאואפילו אם מבעוד יום היה בדעתו ליכנס לעיר זו, ובין
יבהשמשות אמר בפירוש שביתתי במקומי, הרי עקר שביתתו מאנשי העיר וקנה שביתה במקומו:
יג[1530] משנה מה,
ידא (מי שישב בדרך (לנוח שהיה עייף, ולא היה יודע שהוא בתחום העיר, וחשכה לו שם,
טורש"י), ועמד וראה הרי הוא סמוך לעיר (וכשעמד ראה שהוא סמוך לעיר ובתחומה,
טזרש"י), [הואיל] ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס (להיות כאנשי העיר, אלא ממקום
יזשחשכה לו מודד אלפיים פסיעות בינוניות, ועד מקום שכלו יכנס, רש"י) דברי רבי
יחמאיר. רבי יהודה אומר יכנס. אמר רבי יהודה, מעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין (שלא
יטהיה יודע כשחשכה לו שהוא בתחום העיר, ולא נתכוין להיות שביתתו בעיר אלא במקומו,
כרש"י)), וכרבי יהודה. טור ושו"ע (מי שהיה בא בדרך
כאליכנס לעיר וישב בדרך לנוח, וחשכה לו ולא ידע שהוא בתחום העיר, ואחר כך מצא עצמו
כבבתחומה, קנה שביתה בעיר ונכנס לתוכה בשבת, ומהלך את כולה וחוצה לה אלפיים אמה לכל
כגרוח). לבוש (כיון שאילו היה יודע שהעיר תוך תחומו, לא היה קונה שביתה אלא עם בני
כדהעיר, הרי הוא כמי שקנה שביתה עמהם, ונכנס לתוכה בשבת ומהלך את כולה וחוצה לה
כהאלפיים אמה לכל רוח).
כו[1531] ב"י
כז(ומדברי הרמב"ם והרב המגיד בפרק כ"ז נראה, דהכא במאי עסקינן בשהיתה דעתו
כחלילך למדינה זו, ולפיכך קנה שביתה עם בני המדינה כמותן). רמב"ם
כטהל' שבת פכ"ז ה"י (מפני שדעתו היתה להלך למדינה זו, ולפיכך קנה שביתה עם
לבני המדינה כמותן, שהרי נכנס עמהן בתחום).מ"מ
לאשם ה"ט (שאע"פ שלא היה סבור להיות בתוך התחום ולקנות שביתה עם בני העיר,
לבכיון שדעתו היה לילך לעיר, קנה שביתה עמהם). שו"ע (אבל אם לא היה דעתו ליכנס
לגלמדינה זו, קנה שביתה במקומו ומשם יש לו אלפיים אמה לכל רוח, ואם כלים אלפיים אמה
לדממקום שביתתו בחצי העיר, אינו מהלך בעיר יותר מחציה).
לה*
לויש
לזכמה אופנים בשובת מחוץ לעיר, שמהלך בעיר עד אלפיים ממקום שביתתו:
לח(א)
לטשבת מחוץ לעיר, בתוך תחום העיר (ת).
מ(ב)
מאשבת אמה אחת מחוץ לתחום העיר, מהלך עד ג' אמה בתוך העיר (תה, ג).
מב(ג)
מגכשיש יותר מקמ"א ושליש בין שתי עיירות (שצח, יא).
מד(ד)
מהשבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצות בשבת (תג).
מו(ה)
מזשבת בספינה למטה מעשרה בתוך תחום העיר, ונכנסה לעיר (תד, ג).
מח[1532] רבי יהושע בן לוי ס, ב (היה
מטמודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר, אין לו אלא חצי העיר, כלתה מדתו בסוף העיר, נעשית
נלו העיר כולה כד' אמות ומשלימין לו את השאר). מ"א ס"ק א (ואם כלתה מדתו
נאבסוף העיר, כל העיר נחשב כד' אמות, כמ"ש רס"י ת"ח).
נב[1533] סעיף זה בשוע"ר לא
נגהגיע לידינו. ובשו"ע שם ס"א (ואם היתה העיר מובלעת בתוך מדתו, תחשב העיר
נדכולה כד' אמות, וישלים מדתו חוצה לה).
נה[1534] רשב"א
נומה, א (וכתב הראב"ד ז"ל דדוקא בשלא אמר בשפתיו תהא שביתתי במקומי, אבל
נזאמר תהא שביתתי במקומי, הרי עקר בפיו שביתתו מן העיר וקנה כאן שביתה), ובעבודת
נחהקדש שער ה ס"ה (במה דברים אמורים בשלא אמר שביתתי במקומי, אבל אמר שביתתי
נטבמקומי, כבר עקר שביתתו מן העיר בפיו וקנה כאן שביתה). מ"מ שם (וכן כתב
סהרשב"א ז"ל, אלא שאמר שאם היה נעור והוציא בשפתיו ואמר תהא שביתתי
סאבמקומו, הרי עקר שביתתו מאנשי העיר ויש לו ממקומו אלפיים אמה לכל רוח, וכן דעת
סבהראב"ד ז"ל). רמ"א (והוא הדין אם היה בדעתו ליכנס לעיר ואמר שביתתי
סגבמקומי, נמי דינא הכי). מ"א ס"ק ב (כשהיה בדרך היה בדעתו ליכנס לעיר,
סדובין השמשות אמר שביתתי במקומי).