Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אתא מי שישן בדרך וחשכה לו קונה אלפיים אמה לכל רוח
ובו ב' סעיפים
א כל אדם
ובו ב' סעיפים
א כל אדם
בקונה שביתה במקום שקדש עליו היום, ויש לו משם אלפיים לכל רוח אף על פי שלא אמר
גשביתתי במקומי, שכיון שאם היה רוצה היה אומר, הרי זה כמו שאמר.
דואפילו מי שישן בדרך וחשכה לו, קנה שביתה במקומו אם הוא חוץ לתחום העיר, ויש לו
המשם אלפיים לכל רוח אע"פ שלא נתכוין לקנות שביתה כלל,
ושהואיל ואם היה ניעור היה קונה, קונה גם כן כשהוא ישן.
זוכל חפציו כמוהו. אבל
חחפצי הפקר שאין להם בעלים שיוכלו להקנות להם שביתה, לא קנו שביתה מאליהם,
טאלא הרי הם כרגלי הזוכה בהם תחלה, שיכול להוליכם למקום שילך הוא, ואפילו חוץ לתחום
יהעיר אם עירב לשם.
יאאבל חפצי הנכרי קונים שביתה במקומן, אף על פי שבעליהם
יבלאו בני שביתה הם, שגזרו על חפצי הנכרי גזירה משום חפצי ישראל.
יגואם הוציאם הנכרי חוץ לתחום, אין להם אלא ד' אמות.
ידאלא שאם הביאם לעיר, דינם כמו שהוציאוהו נכרים חוץ
טולתחום ונתנוהו בעיר, שכל העיר נחשבת לו כד' אמות,
טזהואיל ויצא באונס, כמו שיתבאר בסי' ת"ה. והוא
יזשתהא העיר מוקפת מחיצות
יחלדירה,
יטשכל מקום שאינו מוקף לדירה אינו נחשב כד' אמות, כמו שנתבאר בסי' שצ"ו.
כ(ואינו דומה לשבת בעיר שכולה נחשבת לו כד' אמות
כאאע"פ שאינה מוקפת מחיצות כלל, לפי שאין מתחילין למדוד לו אלפיים אלא מבית
כבהחיצון, הואיל וכל בתי העיר מובלעים זה בתוך ע' ושיריים של זה, אבל מכל מקום אין
כגכל העיר נחשבת לו כד' אמות ממש, אלא ביתו שקנה בו שביתה בלבד, ושאר הבתים הם
כדמובלעים זה בתוך ע' אמה ושיריים של זה, ואין מתחילין המדידה מהם. אבל ליוצא חוץ
כהלתחום, אין כל העיר נחשבת כד' אמות עד שתהא מוקפת מחיצות לדירה).
כווסתם עיירות מוקפות לדירה, שבונים בתים תחלה ואחר כך
כזמקיפים אותם, אבל סתם מבצרים אינן מוקפים לדירה:
כחב ולכן יש
כטליזהר שישראל שהשאיל כליו לנכרי והחזירם לו בשבת, שלא לטלטלם בעיר חוץ לד' אמות
למהמקום שהניחם שם הנכרי, אם אין העיר מוקפת מחיצות,
לאכגון אם טלטלם אחד ב' אמות לא יטלטלם השני יותר מב' אמות.
לבאבל אם הניחם בחצר, מותר לטלטלם בכולה, שכולה כד'
לגאמות. וכן מבואות שלנו המתוקנים בצורת פתח נקראים מוקפים לדירה, שהרי בונים בתים
לדתחלה ואחר כך עושים צורת פתח
לה(והוא הדין אם מתוקנים בלחי או קורה שהם כד' אמות לענין יוצא חוץ לתחום כמו שהם
לוכד' אמות לענין טלטול שמותר לטלטל בכולם):
לז[1535] רבה לח,
לחסע"ב (דאי בעי למימר מצי אמר, אע"ג דלא אמר כמאן דאמר דמי). מרדכי רמז
לטתקג (וכל היכא דאמרינן במכילתין דאמר שביתתי במקומי, אומר ר"י דבלא אמירה
משביתתי במקומי נמי קני, כדמוכח פרק בכל מערבין, אבל ניעור, כיון דאי בעי למימר מצי
מאאמר, אף על גב דלא אמר כמאן דאמר דמי). טור ושו"ע סי' תט ס"ז (ואפילו לא
מבאמר שביתתי במקומי, אלא החשיך שם ושתק, לא שנא מי שיוצא מביתו להחשיך על התחום ולא
מגשנא מי שבא בדרך וחשכה לו, קונה אלפיים אמה בלא אמירה).
מדוראה גם לקמן סי' תד ס"ד (שכבר קנה
מהכאן שביתה בשבת, הואיל ובשעת קנייתו שביתה כאן בשבת לא אמר כלום).
מו[1536] משנה מה,
מזא (מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה, יש לו אלפיים אמה לכל רוח, דברי ר' יוחנן בן נורי.
מחוחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות). גמרא מו, א (אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי
מטיהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי ... הלכה כדברי המיקל בעירוב). טור
נושו"ע (מי שישן בדרך וחשכה לו, קנה שביתה במקומו, ויש לו אלפיים אמה לכל רוח).
נאוהיינו דוקא אם הוא מחוץ לתחום העיר,
נבאבל אם ישן בתוך תחום העיר, נתבארו דיניו לעיל סי' ת.
נג[1537] רבא שם
נדמה, ב (היינו טעמא, הואיל וניעור קנה, ישן נמי קנה). טור ושו"ע (משום דהואיל
נהואם היה נעור היה קונה, ישן נמי קונה).
נו[1538] לבוש (ובכל מקום שהוא
נזקונה שביתה, חפציו וכליו נמי קונה שביתה במקומן להוליכן אלפיים ממקום שביתתן).
נחוכדלעיל סי' שצז ס"ג (כשם שאין אדם רשאי להלך בשבת ויום טוב אלא אלפיים אמה
נטלכל רוח חוץ למקום שביתתו, כך כליו ובהמתו אין יכולים שום אדם להוליכם חוץ לאלפיים
סשל בעליהם, מפני שקנו שביתה במקום שביתת בעליהם, אע"פ שלא היו שם כשקדש היום).
סא[1539] רבי יהושע בן לוי מו,
סבא (הלכה כרבי יוחנן בן נורי ... הלכה כדברי המיקל בעירוב, ותרתי למה לי, אמר רבי
סגזירא צריכי, דאי אשמעינן הלכה כר' יוחנן בן נורי הוה אמינא בין לקולא (כגון אדם
סדישן דאי לא קנה שביתה לא נפיק מד' אמות, רש"י) ובין לחומרא (כגון כלי הפקר,
סהאי אמרת קונין שביתה אסור להוליכן למקום שעירב זה המוצאן, אלא אלפיים הוא דאית להו
סולכל רוח, רש"י)), קמ"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב), משא"כ כלי הפקר
סזאינם קונים שביתה. טור ושו"ע (אבל חפצי הפקר אינם קונים שביתה).
סחוכן הוא לעיל סי' שצז סי"ד (שחפצי
סטהפקר אינה קונים שביתה). לקמן סי' תב ס"א (חפצי הפקר שאינם קונים שביתה כלל),
עושם נסמן (הערה 1330).
עא[1540] כדלעיל סי' שצז סי"ד
עב(ובור של הפקר כרגלי הממלא ראשון, שאף שלא קנו המים שום שביתה בבין השמשות, שחפצי
עגהפקר אינה קונים שביתה, מכל מקום כשבא זה ומילא וזכה במה שמילא מן ההפקר, הרי קנו
עדאז שביתה כשביתתו).
עה[1541] ר' יוחנן מז,
עוב (חפצי נכרי קונין שביתה, גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל ... הלכה כר' יוחנן).
עזטור ושו"ע (אבל חפצי נכרי קונין שביתה במקומן, אף על פי שבעליהם לאו בני
עחשביתה נינהו, גזירה חפצי נכרי אטו חפצי ישראל).
עט[1542] רבא שם
פ(הנהו דכרי (אילים, רש"י) דאתו למברכתא (שם מקום, רש"י) ... אמר רבא
פאליזדבנו לבני מברכתא, דכולה מברכתא לדידהו כד' אמות דמיא), ופירש רש"י
פב(כדתנן במתניתין הוליכוהו לעיר אחרת או נתנוהו בדיר וסהר כו' ... והוא הדין לעיר
פגשיש לה מחיצות). טור ושו"ע (ואם הוציאן נכרי חוץ לתחומן והביאן לעיר, יכולים
פדלטלטל בכולה, שכולה כארבע אמות).
פהוכן הוא לעיל סי' שכה
פוסי"א (דבר שאין בו
פזחשש צידה ומחובר, אלא שהובא מחוץ לתחום, אם הביאו הנכרי לעצמו או לנכרי אחר, מותר
פחלישראל אפילו בו ביום). לקמן סי' תקטו סט"ו (הובא לצורך נכרי ... מותר לטלטל
פטבהן גם כן מה שהובא מחוץ לתחום, דכל רשות שמותר לטלטל בו בשבת הרי כולו נחשב כד'
צאמות לענין יוצא חוץ לתחום כמ"ש בסי' ת"ה עיי"ש).
צא[1543] סעיף ו (הוציאוהו נכרים
צבחוץ לתחום ונתנוהו הם בעיר המוקפת לדירה ...
צגמהלך את כולו, שכולו נחשב לו כד' אמות, הואיל ומוקף מחיצות לדירה, אף על פי שלא
צדשבת באוירו, כיון שהוא אנוס).
צה[1544] רש"י
צושם (והוא הדין לעיר שיש לה מחיצות).
צז[1545] תוס'
צחשם ד"ה דכולה (ואומר ר"י דבעי נמי דתהוי מוקפת לדירה, דלא עדיף משבת
צטבאויר מחיצות שיש לו אלפיים אמה לכל רוח, אפילו הכי לא חשיב לגביה כארבע אמות
קבהיקף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, כדאמר בשבת בתל ונקע). רא"ש פ"ד
קאס"י (ונראה דבעי נמי היקף לדירה פתח ולבסוף הוקף, דלא עדיף משובת באויר
קבמחיצות דלא חשיבא לגביה כד' אמות אם הוא יותר מבית סאתים, כדאמר לעיל בפ"ק
קג(טו, א) דשבת בתל והוא מד' אמות ועד סאתים מהלך את כולו וחוצה לו אלפיים אמה,
קדודוקא בית סאתים אבל טפי לא, הואיל ולא הוקף לדירה). טור ושו"ע (ובלבד שתהא
קהמוקפת לדירה).
קו[1546] סעיף א (או אפילו אינו
קזמוקף לדירה אלא שאין בו יותר מבית סאתים. אבל אם יש בו יותר מבית סאתים, כשם שאין
קחמחיצותיה מועילות שיהא מותר לטלטל בכולו, כך אינן מועילות שיהא כולו נחשב כד' אמות
קטלענין תחומין), ושם נסמן (הערה 1279).
קי[1547] תוס' שם (ואע"ג דגבי
קיאנותן עירובו באילן (לב, ב) פריך, חוץ לעיבורה של עיר נמי, כיון דאמר רבא הנותן
קיבעירובו יש לו ד' אמות וכו', משמע דתוך עיבורה של עיר נמי הוי טעמא לפי שנעשית לו
קיגכל העיר ועיבורה כארבע אמות, אף על פי שאין שם מחיצה. הני מילי לשובת שם, או נותן
קידשם עירובו, שיש לו אלפיים אמה לכל רוח, ונחשב הכל כד' אמות אפילו חוץ למחיצות כיון
קיהשהוא בעיבורה של עיר, אבל בבא מחוץ לתחום, אינו נחשב כד' אמות בלא היקף מחיצות).
קיורא"ש שם (ואף על גב דגבי נותן עירובו בתוך עיבורה של עיר אמרינן לעיל בפרק
קיזבכל מערבין (לב, ב) אפילו למעלה מעשרה עירובו עירוב, משום דמתא כמאן דמליא דמיא,
קיחופריך עלה חוץ לעיבורה נמי, כיון דאמר רבא הנותן עירובו יש לו ד' אמות הוה ליה
קיטרשות היחיד ורשות היחיד עולה עד לרקיע, משמע דבתוך עיבורה נמי הוי טעמא לפי שחשובה
קככל העיר עם עיבורה כד' אמות, אף על פי שאין כאן מחיצות. ויש לומר דהני מילי לשובת
קכאשם, או נותן עירובו בו, שיש לו אלפיים אמה לכל רוח, ובמקום שנותן עירובו נחשב הכל
קכבכד' אמות אפילו מה שהוא חוץ למחיצות, לענין זה דחשיב הוא ועירובו במקום אחד אפילו
קכגנתנו באילן למעלה מעשרה, אבל למובא מחוץ לתחום, אין חשוב כד' אמות להלך את כולו
קכדבלא היקף מחיצות).
קכהוהיינו שעיר שאינה מוקפת מחיצות אינה
קכונחשבת כד' אמות "ממש"; אף שנחשבת כד' אמות למי ששבת בה, כאמור כאן
קכז"שכולה נחשבת לו כד' אמות, אע"פ שאינה מוקפת מחיצות כלל", ולעיל
קכחסי' שצו ס"ד (השובת בעיר, כל העיר נחשבת כד' אמות, אע"פ שאינה מוקפת
קכטמחיצות כהלכתן), ושם נסמן (הערה 1303).
קלוראה אבני דרך (יעקובוביץ), תחומין ע'
קלאה.
קלב[1548] מהר"ם
קלגמרוטנבורג בפסקי עירובין סי' קה (וסתם עיירות הם מוקפות לדירה, אבל מבצרים,
קלדסתמייהו הוקפו ולבסוף ישבו). רא"ש שם (וכתב רבינו מאיר ז"ל דסתם עיירות
קלהמוקפות לדירה הם, דאין דרך להקיף מחיצה עד שיבנו הבתים תחלה, אבל מבצרים, סתמייהו
קלוהוקפו ולבסוף ישבו). טור ושו"ע (וסתם עיירות מוקפות לדירה, שבונים בתים תחלה
קלזואחר כך מקיפים אותם, אבל סתם מבצרים אינם מוקפים).
קלחוכן הוא לעיל סי' שצא ס"א (וסתם
קלטעיירות מוקפות לדירה, שבונין בתים תחלה ואחר כך מקיפים אותם, אבל סתם מבצרים
קמ(שקורין שלא"ס), אינן מוקפים לדירה).
קמא[1549] אור זרוע
קמבח"ב סי' קנא (הלכך אם באו חפצי עכו"ם מחוץ לתחום אין להם אלא ד' אמות.
קמגוהשואל כלי מן העכו"ם, או השאיל לו כלי שקנה שביתה אצל העכו"ם והחזירו
קמדלישראל בעליו, ועירב בעליו למזרח או למערב, אין יכול להוציאו מאלפיים שלו), בנוסח
קמהשהובא בד"מ ס"ק ב (ובאור זרוע כתב, דיש ליזהר ישראל שהשאיל כליו לגוי
קמווהחזירם לו בשבת, אין לטלטלם אלא בד' אמות, משום דקנו שביתה אצל הגוי, ולכן אינן
קמזכרגלי בעליהם ישראל). רמ"א (ולכן יש ליזהר ישראל שהשאיל כליו לנכרי והחזירן
קמחבשבת, שלא לטלטלן חוץ מד' אמות, אם אין העיר מוקף מחיצה, שהרי הכלים קנו שביתה אצל
קמטנכרי).
קנ[1550] מ"א סי' שכה
קנאס"ק יט (ובשבת נמי יש לומר, דבמקום שהניחן העכו"ם אסור להוציאן חוץ לד'
קנבאמות, דאף אם הוליכן אחד ג' אמות, אסור השני להוציאן אחר כך יותר מאמה אחת).
קנגוכן הוא לעיל סי' שכה סי"א (דהיינו
קנדשאם טלטלו אחד ב' אמות, לא יטלטלנו הב' יותר מב' אמות, כמו שיתבאר בסי' ת"א,
קנהבכל דבר שהוציאו נכרי חוץ לתחום)
קנווהיינו שהוא עצמו אסור לו לטלטלו
קנזבשבת חוץ לד' אמות בכרמלית (אף בתוך התחום). אלא שבזה יכול לטלטל ב' אמות וחברו
קנחעוד יותר מב' אמות, כדלעיל סי' שמט ס"ד (מותר לו לאדם לעקור חפץ מרשות הרבים
קנטוליתנו לחבירו שאצלו בתוך ד' אמותיו, וחבירו יתננו לחבירו שאצלו, אף על פי שהחפץ
קסהולך כמה מילין ברשות הרבים, כיון שכל אחד אינו מעביר ד' אמות). משא"כ כאן
קסאמחוץ לתחום, אסור אף לחברו להוציאו מחוץ לד' אמות.
קסב[1551] רש"ל
קסגבים של שלמה ביצה פ"ג ס"ט (דוקא בתוך ד' אמות אם הוא בשדה, או שהובא
קסדבתוך חומת העיר, דחשבינן כולה כד' אמות, וכל שכן בחצר). ט"ז
קסהס"ק ב (הנה לא מצא איסור רק בשדה, ולא בחצר, וזה המבוי שהותרה בצורת הפתח, כחצר
קסואחת דמי. כן נראה לענ"ד ברור). מ"א ס"ק א (ויושבי
קסזפרזים שתקנו המבואות כדינן בצורת הפתח, חשיבי מוקף לדירה, שהרי בונין בתים בתחלה
קסחואחר כך עושין צורת הפתח, כמ"ש סי' שנ"ח ס"ב). והוא כדלעיל שם
קסטס"ז-ח (אם היה מוקף כבר כולו שלא לדירה ... ועשה שם צורת הפתח לדירה מועיל).
קעסי' שסג סמ"ג (כתלי החצרות לא נעשו בשביל שיהיו המבואות מוקפים לדירה ...
קעאצורת פתח, שהיא מועלת לעשות על ידה מוקף לדירה).
קעב[1552] עי' גמרא כד ע"ב
קעג(ליעביד לחי אפיתחא דשביל של כרמים, דמגו דמהניא לשביל של כרמים מהני נמי לרחבה),
קעדופרש"י (להיות לה היקף לדירה). מאמר מרדכי ס"ק ב (אם הביאם העכו"ם
קעהלתוך מבוי המתוקן כדינו בלחי או קורה וצורת הפתח, שמותר לטלטל בתוכו, כלים הללו
קעונמי שרו, דכולו כד' אמות, כמ"ש הט"ז ומ"א).
קעזוכן הוא לעיל סי' שסה ס"ה (ועל ידי
קעחלחי זה נעשית הרחבה מוקפת לדירה). וראה מראי מקומות וציונים.