Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אתג דין בקעה שהקיפוה נכרים
ובו סעיף אחד
א שבת בבקעה
ובו סעיף אחד
א שבת בבקעה
בוהקיפוה נכרים בשבת מחיצות לדירה, אע"פ שהיא רשות היחיד גמורה לענין טלטול,
גשכל מחיצה הנעשית בשבת בשוגג שמה מחיצה,
דוכל שכן כשנעשית על ידי נכרים,
האעפ"כ אם היא יתירה מאלפיים אינו יכול להלך בה אלא עד אלפיים ממקום ששבת בו,
ושאין מחיצות אלו מועילות לעשות כל ההיקף שבתוכן כד' אמות, הואיל ולא שבת באויר
זמחיצות אלו ולא קנה בהן שביתה, שכשקדש עליו היום לא היה כאן מחיצות, ולא קנה אז
חשביתה אלא עד אלפיים.
טואינו דומה למי שהוציאוהו נכרים חוץ לתחום, שאין לו
יאלא ד' אמות.
יאומותר לטלטל בכולה על ידי זריקה, שיכול לזרוק אפילו
יבלחוץ לאלפיים.
יגובתוך אלפיים, דעת ר"י בתוספות שם
ידשאין לטלטל אלא בד' אמות, דלענין טלטול כי אורחיה חשבינן כנפרצה למקום האסור לה.
טוודעת הט"ז שאין זה דומה לנפרצה למקום האסור,
טזכיון שאין איסור בטלטול חוץ לאלפיים אלא מחמת שאינו יכול לילך לשם ולטלטל, אבל
יזהטלטול בעצמו אין בו איסור, שהרי רשות היחיד גמורה היא, ולכן אינו אוסר את מקום
יחהפרוץ לו שיכול לילך בו, ולכן מותר גם לטלטל, כיון שאם היה יכול לילך חוץ לאלפיים
יטהיה גם כן מותר לטלטל משם. ויש לסמוך על דבריהם להקל בדברי סופרים:
כ[1569] כדלעיל סי' שסב ס"ה
כא(מחיצה שנעשית בשבת בשוגג, כשרה לכל דבר).
כב[1570] ראה גם לעיל סי' שפא
כגס"ה (ב' בתים בב' צידי רשות הרבים והקיפום נכרים מחיצה בשבת).
כד[1571] רב נחמן אמר **שמואל
כהמב**, א (שבת בבקעה (יש לו ממקומו אלפיים אמה לכל רוח, רש"י),
כווהקיפוה נכרים מחיצה בשבת (ולדירה, כגון שהקיפוה לדור בתוכה, דאי לאו הכי ביותר
כזמבית סאתים לא משתריא לטלטולי בה אלא ד' אמות, רש"י), מהלך אלפיים אמה (דלא
כחמהני ליה הנך מחיצות להיותה לו כד' אמות, דכי אמרינן כל הבית כולו כד' אמות, היכא
כטדשבת באויר מחיצות מבעוד יום, אבל הכא, דבשעת שביתה לא הוו מחיצות, לא, רש"י)).
לטור ושו"ע (שבת בבקעה והקיפוה נכרים בשבת מחיצות לדירה, אינו הולך בה אלא
לאאלפיים אמה, שאינה כולה כד' אמות, כיון שלא שבת באויר המחיצות).
לבואם כן דינו כמי שקנה שביתה מחוץ לעיר,
לגשנתבאר לעיל סי' ת (ואם כלים אלפיים ממקום שביתתו בחצי העיר, אינו מהלך בעיר יותר
לדמחציה), ושם נסמן (הערה 1531).
לה[1572] ולכן הקילו חכמים, שאם הכניסוהו לעיר
לואחרת, תהי' לו כל העיר כד' אמות. משא"כ כאן שיש לו אלפיים אמה, לא הקילו
לזחכמים שכל העיר תהי' לו כד' אמות.
לח**עיין ברש"י דף מ"ב ע"א
לטד"ה מהלך בה אלפים, מילתא בטעמא** (ואפילו לרבן גמליאל דאמר בהוציאוהו
מנכרים ונתנוהו בדיר או בסהר, דאע"ג דלא שבת באויר מחיצות נעשית לו כארבע אמות,
מאומהלך את כולה. התם הוא דמי שהוציאוהו נכרים אין לו אלא ארבע אמות, הקילו חכמים
מבאצלו להיות לו היקף מחיצות כארבע אמות, אבל הקונה שביתה, שיש לו אלפיים אמה, לא
מגהקילו חכמים אצלו להיות לו היקף מחיצות כארבע אמות אלא אם כן שבת באוירן).
מדמ"א ס"ק א (ובסימן ת"ה ס"ו דמהלך כולה, אף על פי שלא שבת, התם
מהאקילו גביה, כיון דאין לו אלא ד' אמות, משא"כ כאן דיש לו אלפיים בלאו הכי
מו(רש"י)).
מזוהוא כדלקמן סי' תה סוף ס"ו (הוציאוהו
מחנכרים חוץ לתחום ונתנוהו הם בעיר המוקפת לדירה או בדיר או בסהר ... מהלך את כולו,
מטשכולו נחשב לו כד' אמות, הואיל ומוקף מחיצות לדירה, אף על פי שלא שבת באוירו, כיון
נשהוא אנוס).
נא[1573] רב נחמן אמר שמואל שם (ומטלטל
נבבכולה על ידי זריקה), ופרש"י (אפילו חוץ לאלפיים, שאין לו רשות להלך, מותר
נגלטלטל על ידי זריקה, כלומר מותר לזרוק שם, דקיימא לן מחיצה העשוייה בשבת שמה מחיצה.
נדוממילא שמעינן דבתוך אלפיים מטלטל כדרכו, דהא מחיצות נינהו). טור ושו"ע (ומטלטל
נהבכולה על ידי זריקה, שיכול לזרוק אפילו חוץ לאלפיים, שהרי רשות היחיד גמור הוא
נוכיון שהוקף לדירה).
נזוהיינו חפצים של אדם שיש לו תחום אחר,
נחכמבואר במ"א ס"ק ב (דוקא בחפצים של אדם שיש לו תחום אחר, דאם לא כן, הרי
נטאסור להוליכה חוץ לתחום, כמ"ש סי' שצ"ז ס"ג). והוא כדלעיל שם (כשם
סשאין אדם רשאי להלך בשבת ויום טוב אלא אלפיים אמה לכל רוח חוץ למקום שביתתו, כך
סאכליו ובהמתו אין יכולים שום אדם להוליכם חוץ לאלפיים של בעליהם, מפני שקנו שביתה
סבבמקום שביתת בעליהם).
סג[1574] ד"ה ומטלטל (נראה
סדלר"י דאף תוך אלפיים מטלטל על ידי זריקה, אבל כי אורחיה אינו מטלטל אלא ארבע
סהאמות, דלענין טלטול כי אורחיה נפרצה למקום האסור לה). הגהות אשרי פ"ד
סוס"ב (וטלטול כי אורחיה אסור אפילו תוך אלפיים, דפרוץ הוא במלואו למקום האסור
סזלו לענין טלטול, מהרי"ח). רמ"א (אבל לטלטל ממש חוץ לארבע אמות, אסור
סחאפילו תוך אלפיים). מ"א ס"ק ג (דכיון דאי אפשר לו לטלטל חוץ לאלפיים,
סטבתוך אלפיים נמי אסור, דנפרצה במילואה למקום האסור).
ע[1575] ס"ק ב (ברש"י
עאכתוב ... וממילא שמעינן דבתוך אלפיים מטלטל כדרכו, והא מחיצות נינהו עכ"ל.
עבוהתוס' כתבו וז"ל נראה לר"י דאף תוך אלפיים מטלטל על ידי זריקה, אבל כי
עגאורחיה אינו מטלטל אלא ארבע אמות, דלענין טלטול כי אורחיה נפרצה למקום האסור לה
עדעכ"ל. ואני איני כדאי להכריע, מכל מקום נראה לי דהדין עם רש"י, דלא מקרי
עהלמקום האסור לה אלא אם אסור שם מצד עצמו של זה הדבר). וכן הובא בהגהות אשרי שם (ובאור
עוזרוע פסק דשרי תוך אלפיים).
עזוכעין ב' דעות אלו, הוא גם לעיל סי' שנח
עחסי"ז (אסור לטלטל מקרפף זה לבית ומבית לתוכו, שהרי במקום הזרוע שבו נתבטלה
עטהדירה, ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין ממנו לבית כמו שנתבאר למעלה, ואם
פכן גם בהמותר שלא נזרע אסור, שהרי אין מחיצה מפסקת ביניהם והם פרוצים זה לזה
פאבמילואם. ויש מתירין בהמותר שלא נזרע, שלא אמרו פרצה במילואה אוסרת אלא כשנפרצה
פבלמקום האסור מצד עצמו, כגון כרמלית גמורה, אבל כאן שמקום הזרוע האסור אין איסורו
פגאלא מחמת הבית, אינו אוסר על השאר שלא נזרע, אף על פי שהוא פרוץ לו במילואו. ויש
פדלהחמיר כסברא הראשונה), ובהגהה שם (שבהערה קיד). וכן בסי' שפח (וכלים ששבתו בביתו
פהוהוציאם למבוי שאינו משותף, או לחצר שאינה מעורבת, בדרך מלבוש או באיסור, מותר
פולטלטלם שם ביותר מד' אמות. אבל אסור לטלטלם מחצר למבוי או להיפך), ובהגהה שם
פז(שבהערה 1082).
פחובטעמי החילוקים שביניהם, ראה דברי
פטנחמיה נט, ד.