Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אתז מי הם שיכולים לילך חוץ לתחום
ובו ג' סעיפים
א מי שיצא
ובו ג' סעיפים
א מי שיצא
בחוץ לתחום משום פיקוח נפש, כגון חכמה הבאה לילד וכיוצא בזה, יש לו אלפיים אמה לכל
גרוח ממקום שהגיע לו,
דכדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבא,
השימנע מלילך אם לא יהיה לו שם אלא ד' אמות. ואם הגיע לעיר, הרי הוא כאנשי העיר,
וויש לו אלפיים לכל רוח חוץ לעיר:
זב היה יוצא
חברשות, והוא הולך בדרך ואמרו לו כבר נעשית המצוה שיצאת לעשות, יש לו ממקומו אלפיים
טלכל רוח.
יואם מקצת התחום שיצא ממנו ברשות הוא מובלע בתוך אלפיים אלו שיש לו ממקומו, הרי זה
יאחוזר לעירו, וכאלו לא יצא,
יבשהבלעת התחומים מועלת כשיצא ברשות,
יגכמו שנתבאר בסי' ת"ה:
ידג כל היוצאים
טולהציל נפשות מישראל מיד נכרים או מן הנהר או מן המפולת, יש להם אלפיים אמה לכל רוח
טזממקום שהצילו בו.
יזואם היתה יד נכרים תקיפה, והיו מפחדים לשבות במקום שהצילו בו, הרי אלו חוזרים בשבת
יחלמקומם ובכלי זיינם:
יט[1705] משנה ר"ה כג,
כב (התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח. ולא אלו בלבד, אלא אף
כאחכמה הבאה לילד ... הרי אלו כאנשי העיר, ויש להם אלפים לכל רוח). רמב"ם הל'
כבשבת פכ"ז הט"ז (כל מי שיצא ברשות בית דין, כגון העדים שבאו להעיד על
כגראיית הלבנה וכיוצא בהן ממי שמותר לו לצאת לדבר מצוה, יש לו אלפים אמה לכל רוח
כדבאותו מקום שהגיע לו). שו"ע ס"א (מי שיצא חוץ לתחום ברשות, כגון חכמה
כההבאה לילד וכיוצא בזה, יש לה אלפים אמה לכל רוח באותו מקום שהגיע לו).
כוואף שלענין הוציאוהו נכרים או יצא באונס
כזנתבאר לעיל סי' תה ס"ה (מי שהוציאוהו נכרים חוץ לתחום, או שיצא מעצמו על ידי
כחשאחזתו רוח רעה ונטרפה דעתו, או שיצא על ידי שאר כל אונס, או ששגג ויצא, אין לו
כטאלא ד' אמות). מכל מקום, היוצא ברשות לדבר מצוה יש לו אלפיים אמה לכל רוח.
לוכן היוצא מתחומו משום סכנה דינו כיוצא להציל
לאנפשות, ולא כהוציאוהו נכרים וכיו"ב, כדלעיל סי' רמח סי"ד (שהגיע השבת
לבהיה במקום סכנה, ומה שהלך בשבת חוץ לתחום דינו כיוצא חוץ לתחום כדי להציל נפשות,
לגשיש לו שם אלפיים אמה לכל רוח כמו שיתבאר בסי' ת"ז).
לד[1706] לבוש ס"ג (והתירו
להלהם לחזור אפילו עם כל כלי זיינם, כדי שלא להכשילם בפעם אחרת), והיא ההלכה דלקמן
לוס"ג (הרי אלו חוזרים בשבת למקומם ובכלי זיינם), ומטעם זה נתנו לו אלפיים אמה
לזממקום שהגיע לו.
לחוראה משנה ר"ה כא, ב (אם מעכב אתה
לטאת הרבים, נמצאת מכשילן לעתיד לבא).
מ[1707] רמב"ם שם (ואם הגיע
מאלמדינה, הרי הוא כאנשי העיר, ויש לו אלפיים אמה לכל רוח חוץ למדינה). מ"מ שם
מב(באר רבינו שמה שאמרו הרי אלו כאנשי העיר, רוצים לומר שאין העיר נחשבת להם לכלום,
מגוהענין שכיון שהלכו ברשות הרי המקום שהגיעו לו כאילו קנו בו שביתה בין השמשות).
מדשו"ע שם (ואם הגיע לעיר, הרי הוא כאנשי העיר ויש לו אלפיים לכל רוח חוץ לעיר).
מהוגם בזה אין דינו דומה לדין הוציאוהו
מונכרים או יצא באונס שנתבאר לעיל סי' תה (הוציאוהו נכרים חוץ לתחום ונתנוהו הם בעיר
מזהמוקפת לדירה ... או שנאנס בשאר אונס
מחלצאת חוץ לתחום וליכנס לאחד ממקומות אלו, או ששגג ויצא חוץ לתחום ונכנס לאחד מאלו
מטונזכר והוא בתוכו, מהלך את כולו, שכולו נחשב לו כד' אמות, הואיל ומוקף מחיצות
נלדירה), ואינו יכול לצאת מהעיר המוקפת חומה, שהרי לא נתנו לו אלפיים אמה.
נאמשא"כ כשיצא להציל נפשות, יש לו את כל העיר כד' אמות, ויש לו אלפיים לכל רוח
נבחוץ לעיר.
נגוכן היוצא מחמת סכנת נפשות הוא כדין היוצא
נדלהציל נפשות, כדלעיל סי' רמח סי"ד (מותר לו להלך בכל העיר ואלפים אמה לכל רוח
נהסביבותיה, כיון ... כשהגיע השבת היה במקום סכנה, ומה שהלך בשבת חוץ לתחום דינו
נוכיוצא חוץ לתחום כדי להציל נפשות).
נז[1708] משנה מד,
נחב (מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה, יש לו אלפים אמה לכל רוח). טור
נטושו"ע ס"ב (היה יוצא ברשות והוא הולך בדרך, ואמרו לו כבר נעשית המצוה
סשיצאת לעשות, יש לו ממקומו אלפים אמה לכל רוח).
סא[1709] משנה שם (אם היה בתוך
סבהתחום, כאילו לא יצא), וכפירוש רב שימי שם (אם היו תחומין שנתנו לו חכמים מובלעין
סגבתוך התחום שלו, כאילו לא יצא מתחומו), ופרש"י (אם היו אותן אלפים הנתונות לו
סדלכל רוח ממקום שנאמר לו, נכנסות לתוך אלפים של תחום ביתו, כאילו לא יצא מתחומו דמי,
סהוהולך עד ביתו, והרי הוא כבתחילה). טור ושו"ע שם (ואם היה מקצת התחום שיצא
סוממנו ברשות מובלע בתוך אלפים אמה שיש לו ממקומו, הרי זה חוזר למקומו, וכאילו לא
סזיצא).
סח[1710] גמרא שם (הבלעת תחומין
סטמילתא היא ... לדבר מצוה).
ע[1711] סעיף א (אין הבלעת תחומים
עאאלו מועלת לומר כיון שנכנס ברשות בתוך תחום שיצא ממנו שיהיה כאלו לא יצא ממנו כלל,
עבאלא אם כן יצא ממנו ברשות, כגון להציל נפשות, כמו שיתבאר בסי' ת"ז).
עגמשא"כ בלאו הכי, נתבאר לעיל סי' ת
עד(ואם כלים אלפיים ממקום שביתתו בחצי העיר, אינו מהלך בעיר יותר מחציה), ושם נסמן
עה(הערה 1531).
עו[1712] משנה ר"ה כג, ב (ולא
עזאלו בלבד, אלא אף חכמה הבאה ליילד, והבא להציל מן הדליקה ומן הגייס ומן הנהר ומן
עחהמפולת, הרי אלו כאנשי העיר, ויש להם אלפים לכל רוח). טור ושו"ע ס"ג (כל
עטהיוצאים להציל נפשות ישראל מיד גויים או מן הנהר או מן המפולת, יש להם אלפים אמה
פלכל רוח ממקום שהצילו בו). וכדלעיל ס"א (בחכמה הבאה לילד).
פא[1713] גמרא מ[ה],
פבא (שחוזרין בכלי זיין למקומן, כדתניא בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך
פגלחומה, פעם אחת הכירו בהן אויבים ורדפו אחריהם, ונכנסו ליטול כלי זיינן, ונכנסו
פדאויבים אחריהן, דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו אויבים, באותה שעה
פההתקינו שיהו חוזרין למקומן בכלי זיינן). טור ושו"ע שם (ואם היתה יד הגוים
פותקיפה והיו מפחדים לשבות במקום שהצילו, הרי אלו חוזרים בשבת למקומם, ובכלי זיינם).
פזוכן הוא לעיל סי' שכט ס"ט (כל
פחהיוצאים להציל חוזרים בכלי זיינם למקומם אם מתפחדים מפני הנכרים לשבות במקום
פטשהצילו, כמו שיתבאר בסי' ת"ז).