Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אמד איסור שינה בתפילין
ובו ב' סעיפים
א כל זמן שתפילין בראשו או בזרועו אסור לישן בהן, אפילו שינת עראי, מפני שגנאי הוא לתפילין כשישן בהן והן מגולין. ואם פרס סודר עליהן ואין עמו אשה, ישן בהם שינת עראי, אבל לא שינת קבע, שמא יפיח בהן. כיצד הוא עושה שלא ירדם בשינה וישן שינת קבע, יניח ראשו בין ברכיו והוא יושב וישן.
ובו ב' סעיפים
א כל זמן שתפילין בראשו או בזרועו אסור לישן בהן, אפילו שינת עראי, מפני שגנאי הוא לתפילין כשישן בהן והן מגולין. ואם פרס סודר עליהן ואין עמו אשה, ישן בהם שינת עראי, אבל לא שינת קבע, שמא יפיח בהן. כיצד הוא עושה שלא ירדם בשינה וישן שינת קבע, יניח ראשו בין ברכיו והוא יושב וישן.
בואין בשינה משום היסח הדעת, לפי שהיסח הדעת הוא כשעומד בשחוק או קלות ראש (או שמטריד דעתו בצרכי הגוף הרבה), כמו שנתבאר בסי' כ"ח, וכשישן הוא שוכח כל הבלי עולם.
גאבל אם יש אשה עמו במטה, לא ישן בהם כלל, שמא ישכח וישמש מטתו.
דאבל אם אינן בראשו וזרועו, אלא כרוכין בידו, מותר לישן בהם אפילו שינת קבע. ויש אוסרין לישן שינת קבע אצל התפילין אפילו כשהן מונחים על השלחן, עד שיפרוס סודר עליהן, גזירה שמא יפיח. והעיקר כסברא הא', שלא חששו להפחה אלא כשהן עליו, שהן צריכין גוף נקי. ואם אוחזן בידו ואינן כרוכין בידו, אסור לישן בהם אפילו שינת עראי, שמא יפלו מידו.
הבמה דברים אמורים, כשאוחזן בלא נרתקן. אבל כשהן בנרתקן, מותר אפילו שינת קבע לדברי הכל, שאין לחוש כל כך אם יפלו, וגם אין לחוש כלל להפחה אף לסברא האחרונה:
וב נהגו העולם להתענות כשנופל תפילין מידו על הארץ בלא נרתקן, והוא הדין אם נפל ספר תורה אפילו בנרתקו: