Chabad Library · The Alter Rebbe
Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·
אתרכו העושה סוכה תחת האילן או תחת הגג
ובו כ"א סעיפים
סוכה העשויה לצל
א אין אדם יוצא ידי חובתו אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד, דוגמת ענני כבוד. אבל אם היא עשויה גם לדירה, דהיינו לדור בה בקביעות, ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות, כגון לאוצר, או שאר תשמיש שצריך לעשותו במקום צנוע, או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כל שאינה עשויה לצל בלבד, אין זו סוכה אלא בית, שהרי הבית הוא מיוחד לכל דברים אלו, והתורה אמרה סוכה ולא בית:
ובו כ"א סעיפים
סוכה העשויה לצל
א אין אדם יוצא ידי חובתו אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד, דוגמת ענני כבוד. אבל אם היא עשויה גם לדירה, דהיינו לדור בה בקביעות, ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות, כגון לאוצר, או שאר תשמיש שצריך לעשותו במקום צנוע, או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כל שאינה עשויה לצל בלבד, אין זו סוכה אלא בית, שהרי הבית הוא מיוחד לכל דברים אלו, והתורה אמרה סוכה ולא בית:
בב וצריכה שתהא הסוכה תחת אויר השמים, דוגמת ענני הכבוד. אבל אם עשאה בתוך הבית פסולה, לפי שאין צל הסוכה משמש כלום, שאף בלעדי הסכך יש כאן צל מחמת תקרת הבית.
גוכן הדין בעושה סוכה תחת האילן, או תחת שאר דברים הפסולים לסכך, שיתבאר בסי' תרל"א, בין שקדמה הסוכה לדבר הפסול המאהיל עליה בין שקדם הדבר הפסול להסוכה, שמכל מקום עכשיו אין צל הסוכה משמש כלום כיון שהצל העליון עליו:
דסוכה שתחת האילן
ג לפיכך אפילו אם צל הסוכה מרובה מחמתה בלא צירוף צל העליון כלל, דהיינו שאפילו אם ינטל צל העליון מכאן יהיה צלתה מרובה מחמתה, אעפ"כ פסולה. ואפילו אם צל העליון בלבד הוא מעט מזער, בענין שאם ינטל צל התחתון, דהיינו צל הסכך שעל גבי הסוכה, תהיה חמתו של העליון מרובה מצלתו, אעפ"כ פסולה. דכיון שצל העליון שהוא פסול עומד למעלה, הרי הוא מבטל צל הסכך שתחתיו כנגדו ממש, שהרי אינו משמש כלום, כיון שהעליון מיצל על מקום שהוא מיצל, ולפיכך אנו רואים כאילו ניטל ונחסר מן צל הסכך הכשר כשיעור צל העליון שמיצל על הסוכה, וכאילו היה המקום הזה שהעליון מיצל עליו מקום חמה, ותהיה הסוכה חמתה מרובה מצלתה:
ג לפיכך אפילו אם צל הסוכה מרובה מחמתה בלא צירוף צל העליון כלל, דהיינו שאפילו אם ינטל צל העליון מכאן יהיה צלתה מרובה מחמתה, אעפ"כ פסולה. ואפילו אם צל העליון בלבד הוא מעט מזער, בענין שאם ינטל צל התחתון, דהיינו צל הסכך שעל גבי הסוכה, תהיה חמתו של העליון מרובה מצלתו, אעפ"כ פסולה. דכיון שצל העליון שהוא פסול עומד למעלה, הרי הוא מבטל צל הסכך שתחתיו כנגדו ממש, שהרי אינו משמש כלום, כיון שהעליון מיצל על מקום שהוא מיצל, ולפיכך אנו רואים כאילו ניטל ונחסר מן צל הסכך הכשר כשיעור צל העליון שמיצל על הסוכה, וכאילו היה המקום הזה שהעליון מיצל עליו מקום חמה, ותהיה הסוכה חמתה מרובה מצלתה:
הד אבל אם צל הסוכה הוא מרובה מאד, בענין שאפילו אם ינטל ממנה כשיעור צל העליון, ויהיה המקום שהעליון מיצל עליו מקום חמה, ואעפ"כ תהיה הסוכה צלתה מרובה מחמתה, כשרה:
וה וכל זה כשהיה הסכך פסול למעלה על הסכך כשר. אבל אם היו מעורבים זה בזה, כגון אילן שהיה מיצל על הסוכה שלמטה ממנו, והשפיל ענפיו למטה ועירבן, אם הסכך הכשר הוא מרובה הרבה מן הסכך הפסול המעורב בו, הרי הפסול נתבטל ברוב, אף אם הניח סכך הכשר על סכך הפסול נקרא ערבוב ובטל ברוב.
זואע"פ שסכך הפסול הוא ניכר בין הכשר ואינו מעורב יפה והוא יכול להסירו משם, אעפ"כ הוא בטל. ואע"פ שבכל איסורין שבתורה אם הוא מכיר את האיסור ויכול להסירו מן התערובות אינו בטל אפילו באלף. היינו שאסור לאכול את התערובות, שלא יפגע בגוף האיסור עצמו שלא נתבטל, כיון שיכול להסירו משם, אבל כאן אינו נהנה כלל מן האיסור, שהרי אף אם ינטל סכך הפסול מן הסוכה יהיה צלתה מרובה מחמתה מחמת סכך הכשר, ואין אנו צריכים לבטל את הפסול ברוב אלא כדי שלא יהיה לו כח לפסול את הסכך הכשר המעורב עמו:
חו אבל אם צל הכשר הוא מעט, בענין שאם ינטל צל הפסול מן הסוכה לא יהא צלתה מרובה מחמתה, הרי היא פסולה, לפי שאין צל הפסול מצטרף להשלים השיעור לצל הכשר, כיון שלא נתבטל עדיין ביטול גמור, שהרי יכול להסירו משם:
טז וכל זה כשהסכך הפסול המעורב בכשר הוא בעצמו קל וקלוש בענין שחמתו מרובה מצלתו. אבל אם צלתו מרובה מחמתו, אין ביטול ברוב מועיל לו שלא יפסול את הסוכה בצלו, כיון שצל הכשר אינו משמש כלום במקום שהפסול היה יכול להיות מיצל שם אם לא נתערב שם, כיון שצלתו מרובה מחמתו, ולכן אין הסוכה כשרה, אלא אם כן יש בה סכך כשר הרבה כל כך עד שאם ינטל מהסכך הכשר כשיעור הסכך הפסול המעורב בו היתה הסוכה צלתה מרובה מחמתה:
יח במה דברים אמורים, כשהכשר והפסול הן מעורבין, או שהפסול הוא מונח למטה מן הכשר, שאז צריך שיהא בכשר רוב כנגד הפסול כדי לבטלו שלא יפסול את הסוכה בצלו. אבל אם היו מונחין על הסוכה כל אחד ואחד בפני עצמו זה בצד זה, ואינן מעורבין כלל, אין צריך שיהיה בכשר רוב כנגד הפסול, אלא אפילו אם הם מחצה על מחצה גם כן הסוכה היא כשרה, שכך היא הלכה למשה מסיני, כמו שיתבאר בסימן תרל"א עיי"ש:
יאט (ויש חולקין על כל זה ואומרים שאם הפסול מעורב בכשר, ושניהן הן מין אחד, שאין הפסול ניכר כלל, כגון העושה סוכתו תחת האילן והשפיל ענפי האילן והורידן למטה וערבן עם הסכך התלוש שעל גבי הסוכה. אע"פ שהוא יכול להסיר את האיסור, דהיינו שיגביה את הענפים לעיקר האילן. מכל מקום כל זמן שהן מעורבין יחד ואין ניכרין, הן בטלים ברוב הכשר ומצטרפין עמו להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה (דלא כמ"ש בדיעה הראשונה) *.
יב[* הג"ה: ואע"פ שבכל איסורים שבתורה אם יכול להסיר את האיסור אינו מתבטל ברוב. אבל כאן הלכה למשה מסיני הוא שאין צריך להיות כל הסכך הצריך לסוכה שיהא סכך כשר, אלא שיהיה הרוב כשר, והשאר אע"פ שהוא פסול אעפ"כ הסוכה מתכשרת בו, ואם כן אין על המיעוט שם סכך פסול, אלא גם הוא חוזר להיות סכך כשר על ידי רוב הכשר שעמו, ולפיכך מותר לערב ולבטל סכך פסול בכשר לכתחילה, משא"כ בשאר איסורין שאין מבטלין איסור לכתחילה, לפי שאין שם איסור כלל על המיעוט הפסול המעורב בכשר:]
יגוהוא שיהא סכך פסול המעורב דק וקלוש, בענין שיהא חמתו מרובה מצלתו, אבל אם צלתו מרובה מחמתו, אינו מצטרף להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה.
ידאבל אם הסוכה היא צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל סכך הפסול, אינה נפסלת לעולם מחמת צל סכך הפסול, אע"פ שצלתו מרובה מחמתו:
טוי ואם סכך הפסול אינו מעורב עם סכך הכשר אלא הוא עומד למעלה ומיצל על הכשר, אם אין צל הסוכה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול, אע"פ שהפסול חמתו מרובה מצלתו, אעפ"כ הרי זו פסולה, שהרי סכך פסול משלימה לשיעורה. אבל אם צלתה מרובה מחמתה בלא צירוף צל הפסול, אע"פ שהפסול צלתו מרובה מחמתו, הרי זו כשרה.
טזוהעיקר כסברא הראשונה בכל זה. ומכל מקום בשעת הדחק שאין לו סוכה אחרת, וגם אי אפשר לו לתקן סוכה זו ולהכשירה, יש לסמוך על סברא האחרונה שלא להתבטל ממצות סוכה:
יזיא אם רוצה לקצוץ את האילן להכשירו לסיכוך, יתבאר בסי' תרכ"ט שצריך לנענע את כל האילן, עיין שם הטעם:
יחסכך שתחת הגג או על גביו
יב מותר לעשות סוכה למטה בבית תחת הגג שהסירו הרעפים ממנו כדי לעשות סוכה, אע"פ שנשארו עדיין העצים או הקורות שהרעפים מונחים עליהם, ומותר לישב תחת העצים או הקורות עצמן, אע"פ שהם סכך פסול, שהרי לא נקבעו בגג לשם צל בלבד אלא כדי לתת עליהם את הרעפים. מכל מקום כיון שעשה מעשה והסיר את הרעפים לשם עשיית סוכה לצל, הרי זה כאלו עשה מעשה בגוף העצים או הקורות והתקינם לשם סוכה, שהרי הם כשרים לסיכוך, שהן גדילים מן הארץ ואין מקבלין טומאה, ואע"פ שהן מחוברים, אין בכך כלום, דתלוש ולבסוף חברו כשר לסוכה, כמו שיתבאר בסימן תרכ"ט, וכיון שהן עצמן כשרים לסכך על ידי מעשה זו, ויכול להניח עליהם עוד סכך כשר והן מצטרפין עם סכך זה להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה. ולכן גם עכשיו שלא הניח הסכך עליהם אלא תחתיהן למטה בבית, מותר לישב תחתיהן ממש, כיון שהם סכך כשר:
יב מותר לעשות סוכה למטה בבית תחת הגג שהסירו הרעפים ממנו כדי לעשות סוכה, אע"פ שנשארו עדיין העצים או הקורות שהרעפים מונחים עליהם, ומותר לישב תחת העצים או הקורות עצמן, אע"פ שהם סכך פסול, שהרי לא נקבעו בגג לשם צל בלבד אלא כדי לתת עליהם את הרעפים. מכל מקום כיון שעשה מעשה והסיר את הרעפים לשם עשיית סוכה לצל, הרי זה כאלו עשה מעשה בגוף העצים או הקורות והתקינם לשם סוכה, שהרי הם כשרים לסיכוך, שהן גדילים מן הארץ ואין מקבלין טומאה, ואע"פ שהן מחוברים, אין בכך כלום, דתלוש ולבסוף חברו כשר לסוכה, כמו שיתבאר בסימן תרכ"ט, וכיון שהן עצמן כשרים לסכך על ידי מעשה זו, ויכול להניח עליהם עוד סכך כשר והן מצטרפין עם סכך זה להשלים לשיעור צלתה מרובה מחמתה. ולכן גם עכשיו שלא הניח הסכך עליהם אלא תחתיהן למטה בבית, מותר לישב תחתיהן ממש, כיון שהם סכך כשר:
יטיג אבל אם לא הסיר את הרעפים כדי לעשות שם סוכה, אלא כך היתה מקודם בנויה בלא גג, כיון שלא עשה שום מעשה בגג לשם עשיית סוכה לצל, אם כן העצים או הקורות הן סכך פסול, ודינו כדין סכך פסול המאהיל על גבי הסכך כשר, ועל דרך שנתבאר (פירוש, שכל שאין סכך הכשר הרבה כל כך עד שאם ינטל ממנו כשיעור סכך הפסול המיצל עליו יהיה עדיין צל הסוכה מרובה מחמתה, פסול):
כיד במה דברים אמורים, כשמסכך תחת הגג, אבל אם מסכך על גבי העצים או הקורות, אף על פי שהן סמוכין זה לזה בפחות משלשה טפחים, הרי זו כשרה. ואין אומרים כאן לבוד, שיצטרפו כל העצים ויהיו נחשבין כעץ אחד רחב מסכך הפסול יותר מארבעה טפחים, שהוא פוסל את הסוכה, כמו שיתבאר בסימן תרל"ב. שכיון שסכך כשר מונח בין עץ לחבירו, הוא מפסיק ביניהם שלא יצטרפו, ואין אומרים לבוד אלא אם כן אין שום דבר מפסיק בינתיים:
כאטו ואם מותר לישב תחת העצים, יתבאר בסי' תרל"א:
כבהסיר הסכך הפסול והשאיר הסכך הכשר
טז אם הניח סכך פסול על גבי הסוכה שלא היה עליה שום סכך, ואחר כך הניח עליה סכך כשר על גבי סכך הפסול, ואחר כך הסיר סכך הפסול מעל גבי הסוכה, ונשאר סכך העליון הכשר בלבדו מיצל על גבי הסוכה, וכן העושה דפנות הסוכה תחת גג הבית והניח סכך כשר על גבי הגג, ואחר כך הסיר את הגג מתחת הסכך המונח עליה, הרי זו פסולה, לפי שבשעה שעשה את הסוכה, דהיינו בשעה שהניח סכך הכשר, שהוא עיקר הסוכה, היתה הסוכה פסולה מחמת סכך הפסול שעליה, ואחר כך כשהסיר את הפסול לא עשה מעשה בגוף הסוכה להכשירה, אלא מאליה נתכשרה על ידי הסרת הפסול, והתורה אמרה חג הסכות תעשה לך וגו', ולא מן העשוי מאליו, שהעשייה הראשונה שהיתה בפסול אינה נחשבת עשייה כלל:
טז אם הניח סכך פסול על גבי הסוכה שלא היה עליה שום סכך, ואחר כך הניח עליה סכך כשר על גבי סכך הפסול, ואחר כך הסיר סכך הפסול מעל גבי הסוכה, ונשאר סכך העליון הכשר בלבדו מיצל על גבי הסוכה, וכן העושה דפנות הסוכה תחת גג הבית והניח סכך כשר על גבי הגג, ואחר כך הסיר את הגג מתחת הסכך המונח עליה, הרי זו פסולה, לפי שבשעה שעשה את הסוכה, דהיינו בשעה שהניח סכך הכשר, שהוא עיקר הסוכה, היתה הסוכה פסולה מחמת סכך הפסול שעליה, ואחר כך כשהסיר את הפסול לא עשה מעשה בגוף הסוכה להכשירה, אלא מאליה נתכשרה על ידי הסרת הפסול, והתורה אמרה חג הסכות תעשה לך וגו', ולא מן העשוי מאליו, שהעשייה הראשונה שהיתה בפסול אינה נחשבת עשייה כלל:
כגיז במה דברים אמורים, שפסול הסוכה היה מחמת עצמה, כגון בנדון שאמרנו, שהניח סכך הכשר על גבי הפסול, שגוף הסוכה, דהיינו סכך הכשר, נעשה בפסול מחמת עצמו, שאינו נקרא סכך כלל כיון שיש דבר מפסיק בינו להדפנות, שהרי אין צלו מועיל כלום. אבל אם פסול הסוכה הוא מחמת דבר אחר הפוסל אותה, כגון העושה סוכתו תחת גג הבית, ואחר שסככה כהלכתה הסיר את הגג מעל גבי הסוכה, הרי זו כשרה אע"פ שלא עשה מעשה בגופה להכשירה, כיון שאין פסולה אלא מחמת דבר אחר, דהיינו גג הבית שמיצל עליו, ולא מחמת עצמה, שהרי היא מסוככת כהלכתה בסכך כשר המונח על גבי דפנותיה, לכך כיון שעשה מעשה הכשר בדבר הפוסלה, דהיינו שהסיר את עצי הגג שהיו קבועין שם לשם דירה ולא לשם צל, ולפיכך היה עליה שם סכך פסול, ועכשיו שהסירן משם לגמרי נקרא עליהם שם סכך כשר. ואפילו על העצים הנשארים נקרא עליהם שם סכך כשר, כמו שבארנו למעלה, לפיכך מועיל מעשה הכשר זה להכשיר את הסוכה, כיון שלא היתה פסולה אלא מחמת הגג, וכבר עשה בו מעשה הכשר:
כדיח אבל אם לא עשה מעשה הכשר בדבר הפוסלה, כגון שלא הסיר את הגג לגמרי ממקום קביעותו, אלא עשה אותו כעין דלת לפתוח ולסגור בעת הגשם, כיון שלא הסירו משם לגמרי, אין זה מעשה גמור, ולפיכך אינו מועיל להכשיר את העצים הנשארים ולא את הסוכה שנפסלה מחמתה (כשעדיין לא נפתחה הדלת והיתה מאהלת על הסוכה):
כהיט במה דברים אמורים, כשסיכך את הסוכה קודם שפתח את הדלת בגג, או אפילו לאחר שפתח, אלא שבשעת הסיכוך היתה הדלת סגורה והיתה מאהלת על הסוכה, דכיון שעשיית הסוכה היתה בפסול, שוב אין מועיל לה מה שאחר כך פתח את הדלת, כיון שלא עשה מעשה בגוף הסוכה. אבל אם בשעה שסיככה היתה הדלת פתוחה כהלכתה ולא היתה מאהלת על הסוכה, אע"פ שאחר כך סגרה ונפסלה הסוכה בשעה שהדלת סגורה, מכל מקום כשהוא פותח את הדלת הסוכה חוזרת להכשירה, כיון שתחלת עשייתה היתה בכשרות בשעה שהדלת היתה פתוחה:
כוכ ואם יש לדלת זו צירים שסוגר ופותח בהם, הרי היא כפתח גמור, ומותר לסגרה ולפתחה בשבת ויום טוב, ואין בזה משום איסור סתירה ובנין:
כזכא וצריך שיזהר שלא ישב תחתיה לשם מצות סוכה כשהיא סגורה, שאז היא פסולה, ואינו יוצא ידי חובתו בישיבה זו: