Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Morning Rising and Tzitzis·Law of Dressingשוע״ר עם ביאור דברי שלום·השכמת הבוקר וציצית·ב דין לבישת בגדים

אב דין לבישת בגדים
ובו ו' סעיפים
צניעות בבית
א מדת הצניעות שיבח הכתוב במקומות רבות, וחכמים צוו בה לכל אדם להיות צנוע בכל אורחותיו ולא להתנהג בפריצות, אפילו שלא בפני הבריות אלא בינו לבין עצמו, כמו שיתבאר בהלכות צניעות. ואפילו כשהוא יחידי בלילה ובחדרי חדרים צריך לנהוג בצניעות ובושת לפני הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, וכחשכה כאורה לפניו יתברך.

בולכן לא יגלה את בשרו ואפילו מעט, כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם. ואפילו כשישן על מטתו בלילה יכסה כל בשרו בסדין. ואפילו כשנכנס לבית הכסא לעשות צרכיו, שצריך לגלות בשרו, לא יגלה רק כמה שצריך לבד, ולא יותר על הצורך אפילו מעט, כמו שיתבאר:

גב וכן כשפושט מלבושיו וחלוקו לישן על מטתו ערום, יזהר לכסות בשרו מעט מעט בסדין תחת חלוקו בטרם יפשיטנו ממקום זה בבשרו, בענין שכשיפשטנו ממקום זה יהיה מקום זה כבר מכוסה בסדין, ולא יהיה מגולה אפילו מעט מבשרו שלא לצורך אפילו רגע אחת (וכן מי שאינו ישן ערום רק שפושט האנפלאות מעל רגליו, יכסה רגליו תחילה בסדין ויפשיטן תחת הסדין). וכן כשיקום משינתו, ילבש חלוקו מעט מעט תחת הסדין בעודו שוכב, בענין שלא יהיה מעט מבשרו מגולה אפילו רגע אחד שלא לצורך (וכן באנפלאות שלנו, ילבשן מעט מעט תחת הסדין, שלא לגלות רגליו, שדרכן להיות מכוסות לעולם במדינות אלו, שאין הולכין יחף לעולם אפילו בקיץ). וכן יזהר כשמחליף חלוקו (או אנפלאותיו) באמצע היום או הלילה.

דאלא אם כן הוא בבית המרחץ, שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים ואי אפשר בענין אחר, ואין בזה משום פריצות. וכן כשרוחץ בנהר (רק שיש לו לפשוט וללבוש סמוך לנהר כל מה שאפשר, בכדי שלא לילך בגילוי הגוף שלא לצורך). ואפילו ערותו אין צריך לכסות בירידתו לנהר. ולא עוד אלא שהמכסה נראה שהוא בוש בדבר, וכאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו. אך בעלייתו, שפניו כלפי העם, ישחה או ישים ידו כנגד ערותו לכסותה. ובלבד שלא יגע בה, כמו שיתבאר. וכן כשרוחץ במרחץ עם בני אדם. ואם אפשר לו לכסותה מעיניהם בבגד, מה טוב:

הג טוב ליזהר לדקדק בחלוקו וכיוצא בו ללבשו כדרכו, שלא יהפך הפנימי לחוץ ויראו התפירות המגונות ואמרי החלוק, ויתגנה בעיני הבריות.

וואם לא נזהר והפך. אם תלמיד חכם הוא, צריך לפושטו ולחזור ללבשו כדרכו, שלא יהיה בכלל משניאי ח"ו.

זועל פי הקבלה יש ליזהר מללבוש ב' מלבושים יחד, מפני שקשה לשכחה:

חקדימת ימין
ד לעולם יקדים אדם ימינו על שמאלו בכל דבר, לפי שהימין היא חשובה בכל התורה כולה, לענין עבודה, ובהן יד ובהן רגל במלואים, ובמצורע, וכן בחליצה. לכך יש לאדם גם כן לחלוק כבוד לימינו לעולם. ולכן כשינעול מנעליו ינעול של ימין תחילה.

טוכשחולץ חולץ של שמאל תחילה, שזהו כבודה של ימין.

יומנעלים שיש בהם קשירה, ינעול של ימין ולא יקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו, ואחר כך יקשור של ימין, מפני שלקשירה יש לחלוק כבוד לשמאל, שהיא חשובה בתורה לענין קשירת תפילין. אך מנעלים שאין בהם קשירה, ינעול של ימין תחלה. וכן כשלובש חלוקו ושאר מלבושיו, ילבש יד ימין תחילה. וכן במכנסיים ואנפלאות, רגל ימין תחילה. ואם יש בהם קשירה, יקשור של שמאל תחלה.

יאוכן כשרוחץ או סך, ירחוץ או יסוך יד ימין תחילה. וכשרוחץ כל גופו במרחץ ירחוץ ראשו תחילה, מפני שהוא מלך על כל האיברים:

יבכפיפת הראש
ה ויקום וילך בכפיפת הראש מעט, ולא בקומה זקופה וגרון נטוי כענין שנאמר ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים. ואפילו פחות מד' אמות אסור. וכל המהלך בקומה זקופה כאילו דוחק רגלי השכינה, שנאמר מלא כל הארץ כבודו. ושיעור הזקיפה כל שלא יוכלו עיניו לראות למטה בסמוך לרגליו, וצריך מחמת זה לילך בנחת שלא יכשל בהליכתו.

יגומכל מקום לא יכוף קומתו או ראשו יותר מדאי, אלא במידה בינונית, בכדי שיראה את הבא כנגדו בפניו (בלי שיזקיף עיניו למעלה יותר מדאי):

ידגילוי ראש
ו ומדת חסידות שלא לילך ד' אמות בגילוי הראש, גם בימיהם שרוב העם היו רגילים לילך לפעמים הרבה בגילוי הראש, מפני החום בימים ההם.

טוועכשיו בזמן הזה שכולם דרכם לכסות ראשם לעולם, אסור לילך או אפילו לישב בגילוי הראש משום צניעות, שהרי זה כמגלה בשרו המכוסה. וגם הקטנים נכון לכסות ראשם.

טזוכל שכן במדינות אלו, שהנכרים נהגו לגלות ראשם, וישראלים קדושים נזהרים בזה משום צניעות, אם כן ההולך או אפילו היושב בגילוי הראש כמו הנכרי, הרי זה עובר בלאו דובחוקותיהם לא תלכו.

יזאך אם משים ידו על ראשו לכסותו, די בכך להיכר. רק שלא יזכיר שם שמים, כמו שיתבאר בסימן צ"א: