Shulchan Aruch HaRav with Divrei Shalom·Morning Rising and Tzitzis·Forewordשוע״ר עם ביאור דברי שלום·השכמת הבוקר וציצית·פתח דבר

אב"ה

בפתח דבר
בשבח ותודה להשי"ת יוצא בזה לאור השלחן ערוך הלכות השכמת הבוקר וציצית, אשר לכ"ק אדמו"ר הזקן, הכולל סימנים א-כד, עם באור "דברי שלום".

גהביאור "דברי שלום" נכתב באופן שיקל על המעיין להבין את ההלכות ומקורותיהן.

דבפנים נוסח השלחן ערוך נוספו פיסוק, חלוקת קטעים וכותרות משנה לסעיפים.

הבהלכות הסבוכות יותר, נוסף בהערות סיכום תוכן פרטי ההלכות הכלולות בו.

ובמקורות, בא גם ציטוט קצר ממקורות ההלכות, בתלמוד ופוסקים, ראשונים ואחרונים, אשר מהם בירר רבינו הלכות אלו.

זבמקומות שלפום ריהטא נראית סתירה בדברי רבינו ממקום למקום, מוסברת ההלכה בהערות בדרך אפשר. ואם דנו בנושא זה באיזהו מקומן, מצויין בהערות לדבריהם.

חרבינו מרבה לחדש ולהכריע בשלחן ערוך שלו; אלא שחידושים והכרעות אלה שולבו בקיצור בלשונו הזהב, בתוך העתקת דברי הפוסקים שקדמוהו, עד אשר לפעמים המעיין אינו מבחין בפרטיהם. כדי להקל על הבנתם, הורחב ביאור הדברים בהערות.

טכיון שמטרת באורים אלו היא להקל הבנת ההלכה, שגם מי שאינו מתמצא כל כך בנושא יוכל להבין את כללות תוכן ההלכה ומסקנותיה, ושיטת רבינו הזקן בזה, לכן מוסברים הדברים בסגנון קל ומובן, מבלי להכנס יותר מדאי לפלפולים; מלבד במקום שהדבר נחוץ להבנת הנושא.

יבכל מקום שמצויין בהלכות ציצית שבכרך הזה לתלמוד בבלי וירושלמי ונו"כ – בסתם, הכוונה היא למסכת מנחות (שבה נתבארו הלכות ציצית). בכל מקום שמצויין לרמב"ם ונו"כ – בסתם, הכוונה היא להלכות ציצית. ובכל מקום שמצויין לסימן בטור ושלחן ערוך, או לשאר ספרי ההלכה ושו"ת – בסתם, הכוונה היא לחלק אורח חיים.

יא*

יבבעריכת הבאור, נעזרתי בספרים שקדמוני, ובעיקר:

יג(א) מראי מקומות וציונים (הרב מאנגעל).

יד(ב) מראי מקומות לקונטרס אחרון (הרב ביסטריצקי).

טו(ג) יד שאול (הרב ביק).

טז(ד) הערות בשו"ע אדה"ז מלוקטים מתוך ספרי האחרונים (הרבנים גרוס והבלין).

יז(ה) מחנה יוסף, ציצית (הרב אייזנבך).

יח(ו) שלחן המלך (הרב אלאשווילי).

יט(ז) לקט ציונים והערות (הרב ביסטריצקי)

כ(ח) שלחן הזהב (הרב פרידלנד).

כא(ט) סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות (הרב רסקין).

כב(י) שו"ע אדמו"ר הזקן המבואר (הרב אלאשוילי).

כג(יא) וישכם אברהם (הרב קיעוומאן).

כד*

כהארבעת הסימנים הראשונים מופיעים לפנינו בשלוש מהדורות:

כו(א) מהדורא הרגילה של השלחן ערוך, נכתבה בין השנים שבין תקל"א-תקל"ז.

כז(ב) מהדורא בתרא, נכתבה בין השנים תק"נ-תק"ס.

כח(ג) פסקי הסדור, נכתבו אחרונים, ונדפסו לראשונה בסדור רבינו (שקלאוו תקס"ג).

כטבתחלה באים ארבעת הסימנים הראשונים במהדורא בתרא. אחריהם מתחלת המהדורא הרגילה של השלחן ערוך (כולל ארבעת הסימנים הראשונים).

לפסקי הסדור באים בסוף, וכוללים את תוכן ארבעת הסימנים הראשונים (השכמת הבוקר, לבישת הבגדים, הנהגת בית הכסא ונטילת ידים).

לאהלכות ציצית מופיעים לפנינו בשתי מהדורות:

לב(א) מהדורא הרגילה של השלחן ערוך (סימנים ח-כד).

לג(ב) פסקי הסדור, היא מהדורא בתרא של הלכות אלו, ונכללו בה רק עיקרי ההלכות הנוגעות למעשה לכל אדם.

לדחלק מההלכות שבכרך זה הגיעה לידינו העתקה בכתב יד (חלקה בכתי"ק מהרי"ל מיאנאוויטש, אחיו של רבינו); צילומו כתב יד 238.

להעל פי כתב יד זה נדפסו השוואות לנוסח הדפוס, בקובץ יגדיל תורה נ.י. חי"א ע' יא-מא. אחדים מהם הערנו עליהם בהערות שבשולי הגליון.

לו*

לזבתחלת הספר באים הקדמות בני הגאון המחבר.

לחובסופו, פסקי הסדור:

לטסדר תיקון חצות

מהלכות השכמת הבקר

מאהלכות ציצית

מבמפתחות:

מגמפתח ענינים.

מדמפתח פסוקים.

מהמפתח מאמרי רז"ל.

מומפתח ספרים.

מזמפתח אנשים.

מחויהי רצון שנזכה לעסוק כל ימינו בתורת רבותינו הקדושים, לירד לעומק דבריהם, וישמיעונו נפלאות מתורתם, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.

ניום ועש"ק וארא, כ"ד טבת ה'תשפ"ה

נאברוקלין, נ.י.