Halachah · Shulchan Aruch HaRav

Shulchan Arukh HaRav, Introduction by the Author's Sons/שולחן ערוך הרב·הקדמת בני המחבר

הקדמת הרבנים בני

Introduction of the Rabbis, the sons

הגאון המחבר ז"ל

of the Gaon, the author, of blessed memory

שבח נעימות ידידות

The praise of his pleasant friendship

אור קדושתו וחסידותו

The light of his holiness and piety

זכרו להגיד מקצת נפלאות

We recall to tell some of the wonders

מתורתו של כבוד קדושת מרנא ורבנא

Of the Torah of our holy master and rabbi

רבינו הגדול נר ישראל

Our great Rabbi, the lamp of Israel

וקדושו גאון תפארת ישראל

And its holy one, the glory of Israel

רבא דעמיה איש אלהים

The leader of his people, a man of God

קדוש הוא כבוד אדונינו

Holy is he, our master

אבינו מורינו ורבינו

Our father, our teacher, and our rabbi

זכר צדיק לברכה

The memory of the righteous for a blessing

לחיי העולם הבא בעדן

For the life of the World to Come in Eden

גן אלהים מסוכתו

The Garden of God is his canopy

ושבח המגיע לכתביו הקדושים

And the praise due to his holy writings

בנגלה ונסתר

In the revealed and the hidden

אשר אין חקר לתבונתו

Whose understanding is unsearchable

אין די באר ואין די

There is not enough to explain or

עולה על הכתב

enough to write down,

כי כבר נודע בכל קצוי ארץ

for it is already known in all ends of the earth,

מלאה תהלתו

that it is filled with his praise,

אשר יפוצו חוצה מעינות חכמתו ויראתו

as the springs of his wisdom and fear of Heaven spread outward.

אמנם כן דרך באי בשערים

However, it is the custom of those who enter the gates,

שערי הספר המובא לבית הדפוס

the gates of a book brought to the printing house,

להודיע מעלת ותועלת החיבור

to announce the merit and benefit of the work,

ועל מה אדני הספר הוטבעו

and upon what foundations the book was established.

לזאת גם אנחנו באנו להודיע

Therefore, we too have come to make known,

בישראל נאמנה אמיתת סיבת

faithfully to Israel, the true reason

התעוררות רוח קדשו של אדונינו

for the stirring of the holy spirit of our master,

אבינו מורינו ורבינו האלהי

our father, our teacher, and our divine rabbi,

הגאון נ"ע לחבר כמו חיבור

the genius (Gaon), of blessed memory, to compose a work,

השלחן ערוך הלכות בטעמיהן

like the Shulchan Arukh, the laws with their reasons,

ונימוקן אחריהן

and their explanations following them.

כי כבר גלוי ונודע

For it is already revealed and known

בשער בת רבים

in the public square

את כל תוקף ופרשת

the full force and extent

גדולת חכמתו ותבונתו מנעוריו

of the greatness of his wisdom and understanding from his youth

אשר בעודו בן ח"י שנה

for while he was yet eighteen years old

גמיר לכולא תלמודא

he had mastered the entire Talmud

עם כל נושאי כליהם

along with all its commentaries

ספרי הראשונים והאחרונים

the books of the Rishonim and Acharonim

לא הניח דבר גדול

he left out no great matter

וכו'

etc.

וכאשר היותו בן עשרים

And when he was twenty,

לרדוף לדעת את ה'

he sought to know Hashem

כפי עומק תבונתו

according to the depth of his understanding

ורוחב דעתו ואמיתת טהרת

and the breadth of his mind and true purity

וקדושת לבבו הנאמן לפני ה'

and the holiness of his heart, faithful before Hashem,

לא מצא בכל עיונו

he did not find in all his study

כדי המספיק למלאות

sufficient to fill

כל עמקי משאלותיו

the depths of all his aspirations,

ובפרט בידיעת סתרי התורה

especially in knowing the secrets of the Torah

וסודותיה המאירים לנפש

and its mysteries that illuminate the soul

באור החיים כדי שביעה

with the light of life, sufficiently

להשביע נפשו ורוחו רוח קדשו

to satisfy his soul and spirit, his holy spirit.

מאת ה' היתה לו זאת

It was from Hashem that this occurred,

שהורהו בדרכיו לילך באור ה'

that He guided him in His ways to walk in the light of Hashem,

לכתת רגליו ולעלות

to travel and ascend

לפני ולפנים להיכל קדשו

to the innermost sanctuary of the holy palace

של האי סבא קדישא

of that holy elder (Saba Kaddisha),

אור עולם מופת הדור

the light of the world, the wonder of the generation,

הגאון האלהי החריף

the divine genius, the sharp-minded,

מורינו ורבינו דוב בער נ"ע

our master and teacher Dov Ber, may his soul rest in peace (n"a),

מגיד מישרים דקהילא קדישא מיזעריטש

the Maggid of the holy community of Mezeritch,

אשר רוח ה' הופיע עליו

upon whom the spirit of Hashem shone,

כנודע וכמפורסם

as is known and famous.

שמה מצא מרגוע לנפשו

There he found rest for his soul,

והשביע בצחצחות נפשו

and he satisfied his soul in radiance,

ואכל מעץ החיים

and he ate from the Tree of Life,

אילנא דאורייתא

the Tree of Torah (Ilana d'Oraita),

וחי לעולם בחיי החיים

and lived forever in the life of lives,

כמו שאמר הכתוב

as the verse says:

צדיק באמונתו יחיה

"The righteous shall live by his faith."

וכאשר ראינו כל אלה

And when we saw all these,

ראינו לחובה לעצמנו

we saw it as an obligation upon ourselves

להוציא לאור עולם

to bring to the light of the world

את ספרו הקדוש

his holy book,

אשר יגע בו רבנו זיע"א

which our Teacher, may his merit protect us (zya"), labored over

כל ימי חייו

all the days of his life,

לברר וללבן

to clarify and elucidate

כל הלכה והלכה

each and every law (halakha),

כפי שקבלנו מרבותינו

as we received from our teachers,

ומספרי הפוסקים הראשונים והאחרונים

and from the books of the earlier and later decisors (poskim).

ובעודו עומד לפני ה' שם

And while he stood before the Lord there,

נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו

the holy spirit of his teacher and master was awakened,

סבא קדישא הנ"ל

the aforementioned Holy Elder (Saba Kaddisha),

כיד ה' עליו השכיל

as the hand of God was upon him, he gained insight,

ומשמיא אסכימו על ידו

and from Heaven they agreed through him

לעשות אך טוב לישראל

to do only good for Israel,

בדברי הברית זו התורה

through the words of the covenant, this Torah,

הנגלית לנו ולבנינו

revealed to us and to our children,

שהיא שקולה כנגד כל המצות

which is equivalent to all the commandments,

וכל חפצים לא ישוו בה

and all desirable things cannot compare to it,

ודרז"ל אפילו חפצי שמים כו'

as our Sages said: even heavenly pursuits, etc.,

ואין לו להקב"ה בעולמו

and the Holy One, Blessed is He, has in His world

אלא ד' אמות של הלכה

only the four cubits of Halakha.

וכמו שהאריך אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל

As our master, father, teacher, and rabbi, of blessed memory, elaborated

בחיבורו בהלכות תלמוד תורה

in his work in the laws of Torah study,

בביאור מצות ידיעת התורה

explaining the commandment of knowing the Torah,

שהיא חובה על כל אחד מישראל

which is an obligation on every one of Israel

לידע כל תרי"ג מצות ופירושיהן

to know all 613 (Taryag) commandments and their explanations,

כמו שניתנו למשה בסיני

as they were given to Moses at Sinai,

שבביאוריהן ניתנו

for in their explanations they were given,

כמ"ש ואתנה לך את לוחת האבן

as it is written, "And I will give you the stone tablets,"

והתורה זו תורה שבכתב

and 'the Torah' is the Written Torah,

והמצוה זו תורה שבע"פ

and 'the commandment' is the Oral Torah.

ומפני שצרכי ישראל מרובים

Because the needs of Israel are many

ובפרט בצוק העתים הללו

especially in these distressing times

שהיוקר יאמיר

when the cost of living rises

וטרדת הפרנסה מוטלת על כל אחד ואחד

and the burden of livelihood rests upon each one

בנפשו יביא לחמו

by his own soul he brings his bread

ועל כן דעתם קצרה

therefore their capacity is limited

מלבא בארוכה בעיון ים התלמוד

to delve at length into the sea of Talmud

והפוסקים לידע מוצא הדין

and Poskim (decisors) to know the source of the law

בארוכה ומילתא בטעמא דווקא

fully, and the matter with its specific reasoning

וגם לגדולים אשר להם יד ושם בתלמוד

even for the great who have a hand and name in Talmud

תכבד עליהם העבודה

the work is difficult for them

להכריע בין הפוסקים

to decide between the Poskim

לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

to arrive at a halakhic conclusion

על פי הסכמת האחרונים

according to the consensus of the Acharonim (later authorities)

אשר מימיהם אנו שותים

from whose waters we drink

ובדרכיהם אנו הולכים

and in whose ways we walk

כי ברוב המקומות יש דיעות מחולקות

for in most places opinions are divided

זה מקשה וזה מפרק

one poses a question, another resolves it

זה בונה וזה סותר

one builds and another refutes

ובידי אדם אין ברירה

and it is not in the hands of man to choose

שיבור לו דרך ישרה

a straight path for himself

אשר על כן

Therefore,

על כל דברי האגרת הזאת

concerning all the words of this letter,

משמיא אסכימו על ידי'

it was agreed from Heaven through,

דהרב הקדוש הנ"ל

the aforementioned holy Rabbi,

לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו

to search thoroughly among his students,

למצוא איש אשר רוח אלהים בו

to find a man who possesses the spirit of G-d,

להבין ולהורות הלכה ברורה

to understand and instruct clear Halakha (Jewish law),

מתון ומסיק אליבא דהלכתא

deliberate and concluding according to the Halakha,

הלכות בטעמיהן

the laws with their reasons,

לעשות מלאכה זו

to perform this work,

על סדר השלחן ערוך

according to the order of the Shulchan Arukh (Code of Jewish Law),

אורח חיים ויורה דעה

Orach Chaim and Yoreh De'ah,

שהן הדינים הנצרכים

which are the necessary laws,

שלהן מצוות קדימה על השאר

which have priority over the rest,

ולסדר כל פסקי דינים

and to arrange all legal rulings,

הבאים בש"ע ובכל האחרונים

appearing in the Shulchan Arukh and all the Acharonim (later rabbinic authorities),

בלשון צח ומילתא בטעמא

in clear language and reasoned matter.

ויבחר בכבוד אדונינו

And he chose the honor of our master

אבינו מורינו ורבינו ז"ל

our father, our teacher, and our rabbi, of blessed memory,

אשר בו בזמנו

who in his time

היה מלא וגדוש

was full and overflowing

מים התלמוד והפוסקים

with the waters of the Talmud and the Poskim,

והפציר בו עד בוש

and urged him repeatedly,

ואמר לו

and said to him,

אין נבון וחכם כמוך

there is no one as understanding and wise as you

לירד לעומקה של הלכה

to descend into the depth of the Halakha,

לעשות מלאכה זו

to perform this work,

מלאכת הקודש

a holy task,

להוציא לאור

to bring to light

תמצית ופנימיות

the essence and the inwardness

טעמי ההלכות הנזכרים

of the reasons for the laws mentioned

בכל דברי הראשונים והאחרונים

in all the words of the Rishonim and Acharonim,

זקוקים שבעתיים

purified sevenfold,

כל דבר על אופניו

each thing in its proper way,

בלי בילבול ותערובות

without confusion and mixture,

ופסק ההלכה

and the Halakhic ruling

המתברר ויוצא

that is clarified and emerges

מדברי כל הפוסקים

from the words of all the Poskim,

עד חכמי זמנינו

up to the sages of our time.

יא

וזה החל עשותו בשנת תקנ"ו

He began composing it in the year 5556

בהיותו במדינת ליטא

while he was in Lithuania

וסיים בו רוב השולחן ערוך

and he finished most of the Shulchan Arukh in it

עד אחר הלכות ברכות

until after the Laws of Blessings

ואחר כך בא לפה עירנו

and afterwards he came here to our city

והשלים בו שאר כל השולחן ערוך

and he completed in it all the rest of the Shulchan Arukh

וערכו שנית

and edited it a second time

והוסיף בו חדושים וביאורים הרבה

and added to it many novellae (chiddushim) and explanations

יב

והיתה התחלתו בהיותו יושב

It began while he was sitting

בשבת תחכמוני במקום תחנות

in his resting place at Shabbat Tachkemoni

של הרב הקדוש הנ"ל

of the holy Rabbi mentioned above,

שם הואיל באר את התורה

there he undertook to explain the Torah

בהלכות ציצית והלכות פסח,

in the Laws of Tzitzit and Laws of Pesach,

ושניהם נגמרו שמה

and both were completed there

עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא

until there arrived those two golden channels (tsantrei de-dahava),

שבת אחים יחד הגאונים המפורסמים

dwelling together like brothers, the famous Geonim,

קדושי עליון עמודי עולם

holy ones of the Most High, pillars of the world,

הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו

the Rabbi, Moreinu HaRav Shmelke and his brother,

הרב מ"ו פנחס נ"ע,

the Rabbi, Moreinu V'Rabbeinu Pinchas (may he rest in Eden),

טרם נסיעתם על כסא הרבנות

before their departure to the seat of the Rabbinate

למדינות אשכנז לקהילת ניקלשבורג

in the lands of Ashkenaz to the community of Nikolsburg

וקהילת פרנקפורט דמיין,

and the community of Frankfurt am Main,

והיה לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר

and the writings of our master and father (aamur) were before their eyes

בשני ההלכות הנ"ל

regarding the two aforementioned Laws,

וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד,

and they praised and lauded him exceedingly,

ואמרו לו חזק והתחזק

and they said to him, "Be strong and strengthen yourself

לברך על המוגמר

to complete what has been begun,

לך נאה ויאה

for it is fitting and proper for you,

וזכות התורה יעמוד לך

and the merit of the Torah will stand for you

ולזרעך ולכל ישראל.

and for your offspring and for all of Israel."

יג

ובמיעוט שנים ב' נגמר זה החיבור

And in a few years, this work was completed

על אורח חיים

on Orach Chayim,

בשני לוחות כתובים פנים וחוץ,

on two tablets, written inside and out,

הלוח הפנים הוא ההלכות בטעמיהן

the inner tablet is the laws with their reasons,

ופסקי דינים העולים אחר הפלפול

and legal rulings arising after deliberation,

בראשונים ואחרונים וטעמיהן

among Rishonim and Acharonim and their reasons,

בלשון זך ונקי

in clear and pure language,

להיות שגורה בפי כל אדם,

to be fluent in every person's mouth,

מיוסד על פי דעת כל הפוסקים

based on the opinion of all Poskim,

ראשונים ואחרונים,

Rishonim and Acharonim,

ובראשם הרב בעל מגן אברהם,

and foremost the author of the Magen Avraham,

לא הפריז על המדה לחלוק עליהם

he did not exceed measure to disagree with them,

רק להכריע ביניהם בראיות צודקות

but to adjudicate between them with just proofs,

יתנו עידיהן ויגידו.

that offer their testimonies and speak.

בחוץ חכמות תרונה בלוח השני

Outside, wisdom cries out on the second tablet,

הנקרא בשם קונטרס אחרון,

known as the Kuntres Acharon (last supplement),

כדי שיהיה כל אדם קורא כדרכו

so that every reader, in his way,

ההלכה הקבועה בטעמיה תהיה בפיו שגורה

has the established law and reasons fluent in his mouth,

והפלפול יהיה למשכילים לבד מסורה

while deliberation is left for the learned,

ולעשות כרצון איש ואיש

and to act according to every man's will,

כל אחד על מקומו יבא.

each one will come to his place.

יד

וכן עשה גם בהלכות

He also did the same with the laws

הצריכות לכל אדם

that are necessary for every person,

המפוזרות בשאר חלקי הש"ע,

which are scattered throughout the other parts of the Shulchan Arukh (S.A.),

ליקט אחד לאחד

he gathered them one by one,

לעשות מהם לוחות הברית

to create from them the Tablets of the Covenant,

כתבנית חלק או"ח הנ"ל.

in the pattern of the aforementioned Orach Chaim (O.C.) section.

טוובחלק היו"ד שבו ההוראות איסור והיתר שלפני המורים יובאו פסקי ההלכה שינה טעמו ולשונו להיות שני הלוחות סביב הש"ע יחנו, האחד בירור ההלכה בטעמיה והשני בהרחבת הפלפול בראיות חזקות ובדקדוק לשון הגמ' ופוסקים מדבש מתוקות. וסגנון אחד עולה לשניהן כמו בחלק או"ח הנ"ל:

טז*

יזואחר רוב שנים שהוסיף פליאות חכמה על חכמתו בעמקות ובקיאות, כמו בהיותו בן שלשים שנה שחזר על כל התלמוד עם כל הראשונים והאחרונים ט"ז פעמים, כאשר שמענו מפה קדוש שבהיותו בק"ק מאהליב שאצל נהר דניסטור חזר על כל התלמוד פעם הט"ז בעמידה לילה ויום, לא פסק פומיה מגירסא כאשר עיני הכל ראו, והוות נהירא שמעתתא מפומיה כיומא דאיתיהיבא אורייתא גמר וחכמתא סבר ושמושא עבד.

יחאז התחיל להגיה ולחדש בספרו זה מחלק או"ח, והתחיל מהלכות נט"י, וכנראה לעין כל מבין עומק דיני נט"י המיוסדים על אדני פז וחדושים נפלאים יסודתם בהררי קודש מעיון הראשונים.

יטוגם אשר חיבר בחלק יו"ד, ובפרט בהלכות נדה שהיה לעת זקנתו, כל זמן שהזקין הוסיף כח וגבורה במלחמתה של תורה.

כ*

כאוה' נתן לו חכמה כאחד מגדולי הראשונים כמובן לכל מי שיש לו עינים לראותו ולב להבין אפס קצהו טיפה מן הים מים חכמתו בעומק פלפולו ובקיאתו בקו"א שלו שביו"ד וקונטרס החזקות וקונטרס בין השמשות שבלול מכל עמקי שיטות הש"ס המפוזרים אין די באר ואין די עולה על הכתב להעריך מגדולת חכמתו אין חקר לתבונתו, ולמקור האמת דבק נשמתו להיות קולע אל השערה שערי תורה ושערי אורה וכל רז לא אניס ליה, וכבר נודע בקצוי ארץ ואיים רחוקים תהלתו והמוסיף גורע כי ימלל שבח תורתו וקדושתו:

כבוהנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח אור מאיר כאור שבעת הימים מסוף העולם ועד סופו אור האלהי הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל המאיר עיניהם של ישראל בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל כמטרא ניחא וכמטרא רזיא דין גליא רזיא ומפיו אנו חיים ומטובו חיינו שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר, ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן קדשים תורה יבקשו מפיהו חק לישראל היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו, שהראה להם באספקלריא המאירה האיר הברקאי ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו וברכנו בקול רם ונשא ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו:

כג*

כדוהן עתה בעוונותינו הרבים חשך השמש בצהרים ובא השמש אל מקומו שואף נתבקש בישיבה של מעלה, אראלים נצחו ונגנז ארון הקודש ויצתה נשמתו בטהרה אחר כמה נוראות ונפלאות שנראה ממנו ז"ל באותן הימים שלפני הסתלקותו, לא פסק פומיה מגירסא עד יום מנוחתו, ואחר שהתפלל תפלת ערבית והבדלה בחונן הדעת בדעת צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה, במוצאי ש"ק כ"ד טבת תקע"ג, בחד קטירא איתקטר ביה בקוב"ה מעודו על הארץ ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות בעקבות משיחא ועד כי בא יומו ורעוא קמי קוב"ה לארחא בתפוחא דא ולאשתעשע בצדיקייא אליו נשא את נפשו בשמחה וטוב לבב, כאשר נראה בעליל לכל העומדים שמה אשר נתפלאו ונשתוממו על המראה, ואותנו עזב ביגון ואנחה, נסתמו [מעייני] החכמה ויסכרו מעיינות תהום רבה נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו נזר ישראל צפירת תפארה אנן מה נענה אבתריה אוי ואבוי ומה נעשה וחטאינו עשו. ה' הוא הצדיק על ה' נשליך יהבינו והוא ישלח לנו גואל הצדק ויוציאנו מאפילה לאורה והקיצו ורננו שוכני עפר, וישמיענו נפלאות מתורתו תורת ה' תמימה משיבת נפש אכי"ר.

כהועתה זאת היא נחמתנו מעט, כי אמרותיו חייתנו מפיו אנו חיים גם עתה כי דבריו חיים וקימים מאירים ומזהירים, ומהם אשר בעט ברזל חקוקים ומסודרים הן בנגלה והן בנסתר.

כולזאת באנו לקיים מילי דאבות ולפרסם חכמתו ותורתו בעולם די להוי שמעתתיה מבדרין בעלמא וברכות לראש משביר בר לעם הארץ בלחמה של תורה למלאות רצון קדשו בדבר החיבור הלז, כאשר שמענו מפי קדשו שמאד היה נכסף ונשתוקק לזכות את ישראל שימצאו כל אחד ואחד לרוות צמאונם לידע הלכה ברורה בטעמיה, שזהו תכלית מצות ידיעת התורה כמבואר בהלכות ת"ת, אשר על כן למען טובת כלל ישראל, עשה וחיבר את החיבור הנ"ל שיתעסקו בחיבורו וילמדו ממנו לידע ההלכות איסור והיתר שגורה בפיהן וחפץ ה' בידם יצליח לאוקמא תלמודא ויתן בלבם בינה להבין ולהשכיל ללמוד ולעשות ולקיים כו' אמן כן יהי רצון.

כז*

כחוהנה מודעת זאת מרוב הצרות וסיבות ומאורעות שחלפו עברו ראשינו ובפרט שריפת הבתים פעמיים ספו תמו כתבי יד קודש של כבוד אאמו"ר ז"ל בעצמו, ולא נותר כי אם ההעתקות המפוזרים אצל התלמידים אחת הנה ואחת הנה. לזאת קמא קמא דמטי לידינו אנחנו מביאים לבית הדפוס, והיו לאחדים ביד הקונה, עד אשר יולקטו אחד לאחד אי"ה.

כטברם כגון דא נחלה ונבקש פני המעין בחיבור הלז, אשר מחמת ריבוי העתקת הכתבים אשר הורק מכלי אל כלי מחברא לחברא דאית ליה, המצא תמצא שיהיה איזה טעות בקצת מקומות שגיאות מי יבין מטעות סופר, ועדיין לא הונח לנו להתעסק בו ולהגיהו הדק היטב. על כן חלילה אל ימהר להשיב ולתלות בוקי סריקי במי שאמרן ח"ו, רק אחרי אשר ידקדק היטב בדבריו ובצחות לשונו המופלא, אשר כל דבריו ומיוסדים על אדני פז אין בהם נפתל ועקש וחסר או יתר ח"ו, רק הכל בכוונה עצומה ובדקדוק גדול כלשון גדולי המחברים, כאשר סופו הוא מעט הקונטרס אחרון שבסוף הספר מוכיח על תחילתו ולשונו הזך והטהור שבפנים, ואז אחר הדקדוק והעיון היטב ימצא הטעות דמוכח מטעות סופר והכוונה תהי' ברורה כסולת נקיה. וע"כ לא חשנו מלהדפיסו טרם יצא ההג"ה הדק היטב כי בטחנו שמעצמו יהי' מובן לחכם ונבון מדעתו.

לוה' יגמור בעדינו בכי טוב להוציא לאור יתר חבורי כבוד אאמו"ר ז"ל וכת"י הקדוש בנגלה ובנסתר לזכות נפשו ורוחו ונשמתו הקדושה ולעטרא לה בתוספות עטרין וכתרין עילאין ועי"ז שורש נשמתו יאיר אור ושפע רב זכותו להגן מגן נפשינו עלינו ועל כל ישראל ממקור החיים וחיי החיים להעלותם מעלה מעלה בעילוי אחר עילוי ולקשרם בקשר אמיץ וחזק בה' אחד ע"י התורה דבה מתקשרין ישראל בקוב"ה עד כי בא לציון גואל ועין בעין יראו כו'.

לאואחרי הודענו את כל זאת מי נבון וחכם ישכיל כל זאת שיש לכסף מוצא בזאת, בפרט בעתים הללו שהכל ביוקר גדול ומופלג מכאשר היה מימים, אשר לזאת הוכרחנו להזיל זהב מכיסנו סך עצום, בצירוף סיוע ידידינו הרב הנגיד מו"ה פנחס בה"ר מו"ה העניך משקלאב, אשר גם הוא נדבה לבו לסיוע ידי מצוה רבה זו להביא לאור אור הגנוז מכתבי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, וחוששני לחטאת היחיד והציבור פן ימעלו מעל לגרום לנו חס ושלום היזק באיזה חיבור מכתבי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל.

לבלזאת באנו בגודא רבא ובגזירות נח"ש, שלא ירים איש את ידו להדפיסם בעצמו או על ידי גירא דיליה לא מיניה ולא מקצתיה, לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי ההיתר שנתפשט שהמדפיסים שחוץ למדינה אין חוששין לנח"ש שבמדינה אחרת, היינו בהדפסה שמדפיסים ספר שאינו שלהם, שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן גם משום השגות גבול לאו כל כמיניה לאסור חוץ למדינה, כי לא להם לבדם ניתנה כל הארץ. משא"כ בחבורי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, אשר שלנו היא שזכינו מבית אבא מארי ז"ל, והרי יכול אדם לאסור הנאות ספרו על אחרים אפילו הם בסוף העולם. ולזאת לא יזח החש"ן מעל העוברים על דעתינו ובו ארור בו נדוי בו שמתא. והשומע לדברינו יחולו ברכות על ראשו.

לגובכלל זה באנו להזהיר באזהרה נוראה על כל מי שיש בידו איזה כתבי קודש מאדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל הן בנגלה והן בנסתר, שלא להביאם לבית הדפוס, רק אלינו יובא, ומשכורתו תהא שלימה מאתנו בכסף מלא מחירם, כי יש תחת ידינו מהדורא בתרא של אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, ואולי קודם חזרה נשנית. וגם כי לנו משפט הגאולה לקנות ולהקים בישראל שם אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל ולזכות נשמתו שיהא זכות הרבים תלוי בו. ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכות טוב.

לדנאום דוב בער בא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל כבוד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ"ל נבג"מ

להונאום חיים אברהם בא"א מו"ר הגאון החסיד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ"ל נבג"מ

לוהקדמת והסכמת אדונינו מו"ר הרב הגדול המפורסם כש"ק מ' דוב בער בהגאון הרב המחבר נ"ע

לזזו תורת אמת לאמיתתה של הלכה פסוקה, בטעמה ונימוקה מראשונים ואחרונים, משר התורה אבא מארי הגאון האמיתי ז"ל נ"ע, בספרי שלחן ערוך אורח חיים הידועים שנדפס מהם הלכות פסח וכבר מבואר בהקדמה שכתבנו, סיבת מעשה הספר, לתועלת ידיעת דיני התורה, כפי המבואר בהלכות ת"ת של אאמו"ר ז"ל.

לחאשר לא פעם ושתים שמעתי מפי רוח קדשו ז"ל, שאם יגמור ה' בעדו, יצוה בגזירת עירין פתגמין, לכללות אנ"ש מגדולם עד קטנם, בכל עיר ומנין שיקבעו עתים באגודות חבירים, ללמוד בהלכות בטעמיהן ולהיות בקיאים בהם, עד שכל הלכה תהא שגורה בפיהם.

לטועל זה אמרו רז"ל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב, שהן הלכות בטעמיהן הברורים למעשה, שזהו אמיתית גלוי רצון העליון להביאו בפועל ממש, שזהו ממש העוה"ב שהוא שכר מצות, כידוע בפי' אשת חיל עטרת בעלה (הנדפס באגרת הקדש של אאמו"ר ז"ל).

מולהיות כי מצווה אני ועומד למלאות רצונו הקדוש ז"ל בפרט במצות ת"ת דרבים, מאנ"ש הקשורים באור תורתו, ברוחניות בנסתר שבפנימיות אור יקר שהיה זורח לכל המסתופפים בצלו. ע"כ גוזרני עליהם, שיעשו חק קבוע בכל מנין ללמוד ולהגות בהלכות אלו בכל ספר זה שבא בדפוס כל חלק שלחן ערוך א"ח כמעט מראשו לסופו, שזכינו והשגנו, על ידי התאמצות ידידיי המדפיסים בני מוהר"פ יפה כל ההלכות כסדרן בחלק א"ח, כמעט מראשו לסופו מוגהים, ובמראי מקומות, ע"פ השגחת דודי הרב המפורסם מוהר"ר יהודא ליב מ"ץ דיאנעוויץ. וגם דודי הרב המופלג מוהר"ר מרדכי הגיה כפי כחו. ודאי שלא יצא מתח"י דבר שאינו מתוקן.

מאוכגון דא מצוה וחובה מוטל עלי, לעורר לבב אנ"ש שבכל עיר ומנין שיעשו להם עת קבוע מדי יום ולילה, לחלק הש"ע א"ח הלז לכמה אנשים, זה יקבל על עצמו לשנות ולגמור חלק אחד, וזה יגמור חלק זולתו עד שבין כולם יגמרו לימוד כולו פעם ושתים בשנה. וה' יאיר עליהם באור תורת אמת זו, להגן עליהם בכל עת מצוא, גם בעידנא דלא עסיק כו', להיות דובב שפתי ישינים להמליץ כל טוב עבורם, לעשות פרי למעלה ולמטה ולבניהם אחריהם, בהצלחת אור תורה ומעשים טובים ואורך ימים וכו'.

מבומדי דברי מצוה עלי להודיע לכל הנערים הפנויים הסמוכים על שולחן אביהם וחותנם שיתנהגו בסדר לימודם כפי שקבלתי מאאמו"ר ז"ל והרגילני בנעוריי, לתכלית ידיעת דיני ההלכות בטעמיהן.

מגלמי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון בגמרא וראשונים עד פסקי ההלכות של האחרונים סדר לימודו כך הוא, ללמוד המסכת עם התוס' אשר לדינא, והעיקר הוא בהאשר"י, ולחזור על פסקי הדינין היוצאים מהרא"ש בפנים, הטור בלא ב"י כמה פעמים. ואח"כ ללמוד הב"י ולחזור על כל סימן ב' וג' פעמים. ולחזור כמה פעמים תיכף ומיד על פסקי הש"ע ורמ"א, שבכל סימן היוצאין מתוך הב"י וד"מ. ואחר כך לעשות עת מיוחד, ללימוד השלחן ערוך של אאמו"ר ז"ל עם עיון הקונטרס אחרון, ויחזור על הפנים ב' וג' פעמים עד שיהיה בקי ושגור בפיו מקור מוצא כל טעם דין והלכה הפסוקה בו, על פי המראי מקומות. וגם אשר נברר בו מפסקי הלכות המחודשים מן האחרונים כהט"ז ומ"א והאחרונים.

מדומי שאין לו שעת הכושר כל כך, מפני טרדתו בעסק מעט, יעשה לו עתים קבועים בבוקר ובערב ללמוד האשר"י לבדו עם פרש"י ששייך להלכות הרי"ף המובא באשר"י, ולחזור ב' וג' פעמים, ואח"כ ילמוד הש"ע לבדו, ואח"כ הש"ע של אאמו"ר ז"ל בחלק אורח חיים הלז, ויספיק לו לענין תכלית ידיעת אמיתת הדין והלכה שנפסק בראשונים ובאחרונים.

מהוגם באותן אנשים הטרודים ביותר ואינן להם פנאי רק כמו ב' וג' שעות ביום לקבוע עתים לתורה, יזהרו לעשות קביעות לימודם במשניות והלכות הרי"ף על כל פנים לבדו, ובפסקי ש"ע הקצר בכל יום ב' דפים בחזרה כמה פעמים, כדי שיהיה שונה הלכות כמו שהן במקורן בלשון הגמ' עד פסק הדין בש"ע בכל יום שמובטח לו שהוא בן העוה"ב, וגם יוצא בזה מצות ידיעות הדינין מעט כו'.

מווגם יעשו עת מיוחד כשעה אחת בלימוד שלחן ערוך הלז, וכיוצא בו בחלק י"ד, בביאור טעם השלחן ערוך, מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל כמו עין יעקב, ובס' הזוהר בתוכחת מוסר השכל שבו, ובספרי המוסר המיוסדים ע"פ חכמת האמת, כס' הראשית חכמה והשל"ה וכה"ג.

מזובשבת זמן לימוד ס' הזוהר עם פירושים וביאורים בעיון מעט בספרי הקבלה, כהרמ"ז וס' מקדש מלך וס' ליקוטי תורה וכה"ג. מלבד חיוב הקבוע לחיי הנפש להאירה באור יקר גדולות הבורא ית', בכתבי הקדש הנדפסים המבוארים בהרחבה, בפנים מסבירות ומאירות באור עולם לשמור דרך עץ החיים ללכת אחרי ה' בכל דרכיו בעבודה תמה וכו'.

מחדברי המדבר באמת לאהבת אמיתת אור תורת אמת שניתנה מתמים דעים זכותו ז"ל יגן על כלל ישראל.

מטדוב בער בא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמן נבג"מ

נובהיות שהמדפיסים האחים המשותפים המפורסמים ה"ה הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו יהודא ואחיו הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו ישראל נ"י בני המנוח המפורסם מה"ו אורי שרגא פייווש יפה זללה"ה נתנו לכסף מוצא, ובפרט בעתי יוקר הללו הוכרחו להזיל זהב מכיסם להדפיסם, וחוששני לחטאת הצבור והיחיד פן ימעלו מעל לגרום היזק חס ושלום.

נאולזאת באנו להטיל גודא רבא בגזירת נח"ש שלא ירים איש את ידו להדפיס בעצמו או על ידי גירא דיליה, לא מיניה ולא מקצתיה, לא במדינה זו ולא במדינה אחרת משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי מה שנתפשט ההיתר אצל המדפיסים להדפיס חוץ למדינה היינו מטעם שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו וכו', משא"כ בחיבורי קודש אאמו"ר זצוק"ל שזכינו מאבא מארי ז"ל, והרי יכול האדם לאסור הנאת ספרו על אחרים אפילו בסוף העולם. ולזאת לא יזח החש"ן מעל העוברים על דעתינו ובו ארור בו נידוי בו שמתא. והשומע לדברינו אלה יחולו ברכות על ראשו.

נבהיום יום ב' י"ב תמוז תקע"ו לפ"ק.

נגדברי המדבר לאמיתית אהבת אור תורת אמת אשר הנחילנו לזכות לכל דורשי ה' באמת ובתמים אוהב דבק מאח לכל אוהבי אור תורה ועבודה האמיתית.

נדדוב בער הנ"ל

נההקדמת בן המחבר

נוויען אברהם ויאמר, הנה נא הואלתי לדבר, ואנכי זקנתי ושבתי וראיתי את אשר נעשה בעמלה דאורייתא שהיא לעילא מן שמשא, אשר פעל ועשה ארי' דבי עילאה בוצינא דנהורא, אספקלריא דנהרא, הרואה אומר ברקאי, האיר המזרח מסוף העולם ועד סופו חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו החכמה תחיה נפשות זוקקות לשמוע דא"ח אשר יצאו מפורש בקדושה ובטהרה מפי כבוד קדושתו, בוערות כמראה הלפידים בנגלה ובנסתר, דמטמרין גליא לי' גליא לדרעא ונפל נהורא רבים שתו בצמא את דבריו רבים ישתו ל"ו נימא, אשר הניח אחריו ברכה נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק אור ישראל וקדושו כבוד קדושת אבא מארי מרנא ורבנא הגאון האמיתי נ"ע זי"ע ספרי השלחן ערוך אשר כבר הובאו בדפוס בק"ק קאפוסט.

נזוכבר מבואר בהקדמה ראשונה ושניה מעלות ותועלת הספרי שו"ע הנ"ל בארוכה. ואשר מאז ועד עתה טעמו העוסקים בהם טעמם וטובם. עתה ראו אור בהיר אשר התנוצצו מלשונו הזהב ואמרותיו יזהירו אור נערב בדבור אחד קולע אל השערה אשר שערו רבותינו הקדושים בפוסקים גדולי הראשונים והאחרונים, מן המשנה וגמרא עד האחרון שבאחרונים, כל אשר קדמו לפניו ממש.

נחוגם לנמוכי רוח והמוני עם צוף אמרותיו ילהיבו הלבבות כי ערוך לפניהם השולחן הלכה למעשה בשפה ברורה אמירה נעימה נועם הנותן אמרי שפר ספיר גזרתו. כל חיך הטועמו אומר לי לי הוא.

נטלא הספיקו הספרים הנמצאים לרוות צמאון המשתוקקים להשתעשע בפניניו והנמצאים ספו תמו מן בלאות, ורבים אומרים מי ישקנו מים מבאר לחי רואי אחרי רואה את האור כי טוב, כי טעמו העריבות מתיקות ידידות רב התועליות בכל דיבור ודיבור תלי תלי כוונים אל מקורי מבועי נחלי מים, היוצאים מים התלמוד והגאונים קדמאי ובתראי.

סאמרתי אל לבי אחרי כי זכני ה' והחייני וקיימני שארית נתעוררתי להביאם עתה ולהעלותם על מכבש הדפוס ברוב המעלות כיד ה' הטובה עלי.

סאובתוספת מרובה אשר מצאנו עוד מכי"ק אבא מארי מו"ר הגאון נ"ע זי"ע משו"ת הרבה, אשר באו לפניו כל ימי חיותו מאנ"ש בענינים השכיחים המאורעים תמיד, אשר השיב להם כדת מה לעשות עפ"י הדין. וקונטרס אחרון על סימן תמ"ז בהל' פסח. גם מראה מקומות מקורי הדין על ערך ששים סימנים, אשר היו חסרים בהל' שבת. ועוד הרבה תיקונים וחילופי גרסאות הרבה בכל חלק וחלק והשמטות אשר מצאנו.

סבגם הקונטרס אחרון אשר היה בסוף הספר הוקם על כל דף ודף למקומו השייך אליו למען ינחת הקורא בהם ולא יצטרך לשוטט אנה ואנה. ולוח הסימנים בראשי ההלכות. וכן על כל דף ודף. בדפוס היפה אשר הוקם מחדש בזיטאמיר על ידי בניהם של הרבנים המפורסמים דסלאוויטא, ובנייר מעולה ומהודר, למען זכות את הרבים ולמען האיר אור נשמתו של כבוד קדושת אבא מארי מו"ר נ"ע זי"ע באור העליון קדם עילת כל העילות.

סגולאשר זקנתי ותש כוחי לעסק והשתדלות רב כזה, קם ונתעורר בני הרב המופלג הותיק מו"ה דוב בער שי', ברוב עוז חיבת הקודש להמציא התועליות נאותיות בפרטי הפאר והעילוי והשבח והסלסול, למען ימצאו בהם קורת רוח ההוגים בהם בעזר והוצאת רב כזה, ע"י בניו נכדיי המופלגים הנגידים ה"ה כבוד מוה' יהושע אבלי ומו"ה לוי יצחק שיחיו, אשר הזילו כספם והוציאו הרבה על זה. זכות אבא מארי נ"ע וזכות הרבים יעמוד להם להריק עליהם ברכה ממקור הברכות.

סדועתה כל עם ה' החרדים על דברו הנני כמזכירם תיקון הקדמונים לדקדק מאד בענין מסיג גבול רעהו בדבר שהיא משום מצוה ומשום קדושה שלא תועיל בו שום אמתלא וטעם בעולם כ"א חק נתן ולא יעבור (והמתחיל במצוה כגון זו וכו'), שלא יהיו מעתיקי התורה בדפוס נזוקין ח"ו, שלזאת מהראוי לכל איש ישראל הבוחר בתורה ובמצותיה שלא יזיד לגשת אל המלאכה מלאכת הקודש להדפיס השלחן ערוך או השו"ת הנ"ל בהוספה או בהגרעה במדינה זו או במדינה אחרת בלתי רשותינו משך עשרה שנים מיום דלמטה. והזר הקרב ירא לנפשו.

סהומכלל לאו אתה שומע הן למקיימי דבר אשר גבלו ראשונים, וכל שכן המסייע ומחזיק בידי עושה מצוה זכות הרבים תלוי בו וברכות יחולו על ראשו ועל ראש זרעו ממקור הברכות כאוות נפשם ונפש אוהבם וריעם, ה' יברך את עמו ישראל בשלום.

סוהק' חיים אברהם בהר' הגאון החסיד המפורסם מוה' שניאור זלמן נ"ע זי"ע