Halachah · Shulchan Aruch HaRav
Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 163/שולחן ערוך הרב·
אדִּין מִי שֶׁאֵין לוֹ מַיִם וְהַמַּאֲכִיל לַאֲחֵרִים, וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
אָסוּר לֶאֱכֹל בְּלֹא נְטִילָה, אֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה אוֹ אוֹכֵל בְּכַף שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּפַּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגַּע.
וַאֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ עֵת הָאֹכֶל וְלֹא מָצָא מַיִם, אִם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו מַיִם בְּרִחוּק ד' מִילִין — צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם. וְאִם יֵשׁ מַיִם לְאַחֲרָיו בְּפָחוֹת מִמִּיל — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְשָׁם אַף עַל פִּי שֶׁנָּחוּץ לְדַרְכּוֹ.
אֲבָל אִם יֵשׁ בְּרִחוּק מִיל לְאַחֲרָיו וְיוֹתֵר מִד' מִילִין לְפָנָיו — יִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה וְיֹאכַל פִּתּוֹ אוֹ דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה, אוֹ אוֹכֵל עַל יְדֵי כַּף. וְכֵן אִם הוּא סָפֵק אִם יִמְצָא מַיִם בְּתוֹךְ ד' מִילִין.
וְשׁוֹמֵר גִּנָּה אוֹ פַּרְדֵּס — דִּינוֹ כִּלְאַחֲרָיו, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲזֹב שְׁמִירָתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּלֵךְ מִיל וְיַחֲזֹר. אֲבָל הַיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ ד' מִילִין אִם יוֹדֵעַ שֶׁיִּמְצָא מַיִם:
אָסוּר לֶאֱכֹל בְּלֹא נְטִילָה, אֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה אוֹ אוֹכֵל בְּכַף שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּפַּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגַּע.
וַאֲפִלּוּ הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְהִגִּיעַ עֵת הָאֹכֶל וְלֹא מָצָא מַיִם, אִם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו מַיִם בְּרִחוּק ד' מִילִין — צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם. וְאִם יֵשׁ מַיִם לְאַחֲרָיו בְּפָחוֹת מִמִּיל — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְשָׁם אַף עַל פִּי שֶׁנָּחוּץ לְדַרְכּוֹ.
אֲבָל אִם יֵשׁ בְּרִחוּק מִיל לְאַחֲרָיו וְיוֹתֵר מִד' מִילִין לְפָנָיו — יִכְרֹךְ יָדָיו בְּמַפָּה וְיֹאכַל פִּתּוֹ אוֹ דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה, אוֹ אוֹכֵל עַל יְדֵי כַּף. וְכֵן אִם הוּא סָפֵק אִם יִמְצָא מַיִם בְּתוֹךְ ד' מִילִין.
וְשׁוֹמֵר גִּנָּה אוֹ פַּרְדֵּס — דִּינוֹ כִּלְאַחֲרָיו, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲזֹב שְׁמִירָתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֵּלֵךְ מִיל וְיַחֲזֹר. אֲבָל הַיּוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ ד' מִילִין אִם יוֹדֵעַ שֶׁיִּמְצָא מַיִם:
בהַמַּאֲכִיל לַאֲחֵרִים — אֵין צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. וְהָאוֹכֵל — צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּאֲכִיל נוֹתֵן הַפַּת לְתוֹךְ פִּיו וְהוּא אֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּפַּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגַּע. וְהַמַּאֲכִיל, אַף שֶׁנּוֹגֵעַ — לֹא גָּזְרוּ עָלָיו, לְפִי שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל נְגִיעַת חֻלִּין, אֶלָּא עַל אֲכִילָה מִשּׁוּם סֶרֶךְ תְּרוּמָה, וּבְמַאֲכָל שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי — לֹא גָּזְרוּ.
וְאָסוּר לְהַאֲכִיל לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, מִשּׁוּם "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". וַאֲפִלּוּ הַפַּת שֶׁל הָאוֹכֵל, רַק שֶׁמּוֹשִׁיטוֹ לוֹ — אָסוּר לְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שמ"ז:
וְאָסוּר לְהַאֲכִיל לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו, מִשּׁוּם "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". וַאֲפִלּוּ הַפַּת שֶׁל הָאוֹכֵל, רַק שֶׁמּוֹשִׁיטוֹ לוֹ — אָסוּר לְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שמ"ז: