Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 275/שולחן ערוך הרב·אורח חיים ער״ה

אדְּבָרִים הָאֲסוּרִים לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת לְאוֹר הַנֵּר וּבוֹ י"ג סְעִיפִים:
אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַנֵּר בְּשַׁבָּת כָּל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ עִיּוּן הַרְבֵּה, כְּגוֹן לִפְלוֹת בְּגָדָיו, אוֹ לִבְדּוֹק צִיצִית, אוֹ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר לְאוֹר הַנֵּר שֶׁל שֶׁמֶן, וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ מוֹצִיא בְּפִיו מַה שֶּׁהוּא קוֹרֵא, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַטֶּה הַנֵּר לְקָרֵב הַשֶּׁמֶן אֶל הַפְּתִילָה כְּדֵי שֶׁתִּדְלַק יוֹתֵר יָפֶה, וְיִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מַבְעִיר.
אֲבָל בְּנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה אוֹ שֶׁל חֵלֶב הַכָּרוּךְ סְבִיב הַפְּתִילָה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַטּוֹתוֹ כְּשֶׁהַפְּתִילָה הִיא כְּשֵׁרָה (עַיֵּן סִמָּן רס"ד) — יֵשׁ מַתִּירִים. וְיֵשׁ אוֹסְרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְחוֹט רֹאשׁ הַפְּתִילָה, וְיֵשׁ בְּזֶה מִשּׁוּם מְכַבֶּה. וּלְעֵת הַצֹּרֶךְ יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

באֲפִלּוּ אִם הַנֵּר קָבוּעַ בַּחוֹר שֶׁבַּכֹּתֶל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטּוֹתוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא גָּבוֹהַּ עֶשֶׂר קוֹמוֹת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִגַּע אֵלָיו כְּלָל, וַאֲפִלּוּ הוּא סָגוּר בַּעֲשָׁשִׁית — אָסוּר בְּכָל עִנְיָן, שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, שֶׁהַנֵּר שֶׁאָסְרוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ תַּשְׁמִישׁ שֶׁצָּרִיךְ עִיּוּן — אֲסָרוּהוּ בְּכָל עִנְיָן:

גוּמִכָּל מָקוֹם, לֹא אָסְרוּ אֶלָּא לְאָדָם אֶחָד בִּלְבָד, אֲבָל שְׁנַיִם קוֹרִין בְּיַחַד, שֶׁאִם יָבֹא הָאֶחָד לְהַטּוֹת יַזְכִּירֶנּוּ חֲבֵרוֹ. וְהוּא שֶׁקּוֹרִין בְּעִנְיָן אֶחָד, שֶׁאָז מַשְׁגִּיחַ הָאֶחָד בְּמַה שֶּׁחֲבֵרוֹ עוֹשֶׂה, אֲבָל אִם זֶה קוֹרֵא בְּעִנְיָן זֶה וְזֶה קוֹרֵא בְּעִנְיָן זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵי הָעִנְיָנִים הֵם בְּדַף אֶחָד — הֲרֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד טָרוּד בְּעִנְיָנוֹ וְאֵין מַשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ, וּלְפִיכָךְ אֲסוּרִים לִקְרוֹת.
וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁקּוֹרִין עִנְיָן אֶחָד אֶלָּא שֶׁזֶּה קוֹרֵהוּ בְּסֵפֶר אֶחָד וְזֶה קוֹרֵהוּ בְּסֵפֶר אַחֵר — הֲרֵי כָּל אֶחָד טָרוּד בְּסִפְרוֹ וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ, וּלְכָךְ אֲסוּרִים לִקְרוֹת. וְלָכֵן אָסוּר לוֹמַר פִּיּוּטִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד קוֹרֵא מִסִּפְרוֹ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין סֵפֶר אֶחָד לִסְפָרִים הַרְבֵּה, כֹּל שֶׁקּוֹרִין בְּעִנְיָן אֶחָד — מֻתָּר. וְהַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

דהָרוֹצֶה לִקְרוֹת וְאוֹמֵר לְאַחֵר שֶׁעִמּוֹ שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא "תֵּן דַּעְתְּךָ עָלַי שֶׁלֹּא אַטֶּה הַנֵּר" — הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקְרוֹת. וְהוּא הַדִּין אִם אוֹמֵר כֵּן לְאִשְׁתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתָּהּ קְרוֹבָה אֶצְלוֹ — לֹא תַנִּיחֵהוּ לְהַטּוֹת. וְכֵן אִם מַפְלֶה אֶת בְּגָדָיו וְהִיא מְשַׁמַּרְתּוֹ שֶׁלֹּא יַטֶּה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
אֲבָל אִם הִיא אוֹ אַחֵר גַּם כֵּן מַפְלֶה עִמּוֹ — אָסוּר, שֶׁהֲרֵי כָּל אֶחָד בּוֹדֵק בְּמָקוֹם אַחֵר, וְכָל אֶחָד טָרוּד בִּבְדִיקָתוֹ וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בְּמַעֲשֵׂה חֲבֵרוֹ:

האָדָם חָשׁוּב שֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַטּוֹת הַנֵּר בְּעַצְמוֹ כָּל יְמוֹת הַחֹל — מֻתָּר לוֹ לִקְרוֹת בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ יְחִידִי וְאֵין אַחֵר מְשַׁמְּרוֹ:

ולֹא הִתִּירוּ לִשְׁנַיִם שֶׁיִּקְרְאוּ בְּעִנְיָן אֶחָד אֲפִלּוּ בְּסֵפֶר אֶחָד אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר, אֲבָל אֵצֶל הַמְּדוּרָה אֲפִלּוּ עֲשָׂרָה כְּאֶחָד אֵין קוֹרִין, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁזַּנְבוֹת הָאוּדִים סְמוּכִים לָהֶם — יוּכַל אֶחָד לַחְתּוֹת בָּהֶם בְּקַל וּבִמְהִירוּת כָּל כָּךְ קֹדֶם שֶׁיַּרְגִּישׁ בּוֹ חֲבֵרוֹ, וּמַה יּוֹעִיל שֶׁיַּזְכִּירֶנּוּ חֲבֵרוֹ אַחַר שֶׁחָתָה כְּבָר.
(וּמִטַּעַם זֶה אַף כְּשֶׁמִּתְחַמְּמִים אֶצְלָהּ לֹא יֵשְׁבוּ בְּסָמוּךְ לְזַנְבוֹת הָאוּדִים):

זתִּינוֹק[וֹ]ת שֶׁל בֵּית רַבָּן קוֹרִין לְאוֹר הַנֵּר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי רַבָּן, מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת רַבָּן עֲלֵיהֶן, וְאֵין פּוֹשְׁטִין יָד לְשׁוּם דָּבָר אַף בְּחֹל אֶלָּא עַל פִּי רַבָּן, וּלְפִיכָךְ לֹא יָבֹאוּ לְהַטּוֹת:

חמֻתָּר לִקְרוֹת פֶּרֶק "בַּמֶּה מַדְלִיקִין" לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁהֲרֵי הוּא מַזְכִּיר אִסּוּר שַׁבָּת וְאֵיךְ יִשְׁכַּח וְיַטֶּה:

טנוֹהֲגִים לִקְרוֹת בְּלֵיל יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּמַחְזוֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵימַת יוֹם הַכִּפּוּרִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַטּוּ:

יהָרַב יָכוֹל לִרְאוֹת לְאוֹר הַנֵּר מֵהֵיכָן יִקְרְאוּ הַתִּינוֹקוֹת, וּלְסַדֵּר רָאשֵׁי הַפָּרָשִׁיּוֹת בְּפִיו מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר לְאוֹר הַנֵּר, וְהַשְּׁאָר קוֹרֵא בְּעַל פֶּה לְסַיֵּעַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת. וְלֹא רָאשֵׁי פָּרָשִׁיּוֹת בִּלְבָד, אֶלָּא כֹּל שֶׁיּוֹדֵעַ קְצָת הַפָּרָשָׁה בְּעַל פֶּה וּבִקְצָת צָרִיךְ לִרְאוֹת בַּסֵּפֶר אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְעַיֵּן בַּסֵּפֶר תָּמִיד — יֵשׁ לוֹ הֶכֵּר בָּזֶה וְלֹא יָבֹא לִשְׁכּוֹחַ וּלְהַטּוֹת.
לְפִיכָךְ, לֵיל פֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — מֻתָּר לִקְרוֹת הַהַגָּדָה בַּסֵּפֶר לְאוֹר הַנֵּר, לְפִי שֶׁאֵין עַם הָאָרֶץ שֶׁלֹּא תְהֵא שְׁגוּרָה בְּפִיו קְצָת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַיֵּן בַּסֵּפֶר אֶלָּא לִפְרָקִים.
(וְאַף כְּשֶׁקּוֹרֵא כֻּלָּהּ בַּסֵּפֶר — מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָזֶה).
וְהוּא הַדִּין הַזְּמִירוֹת שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל שַׁבָּת עַל הַשֻּׁלְחָן, מִשֶּׁיַּרְגִּיל בָּהֶן קְצָת בְּעַל פֶּה — יָכוֹל לְאָמְרָן מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר.
וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַמַּשְׁכִּים בְּשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת — מִתְפַּלֵּל שָׁם לְאוֹר הַנֵּר הַדּוֹלֵק מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁזֶּהוּ מֻתָּר, שֶׁהַתְּפִלָּה וּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהוּא רָגִיל לְאָמְרָם הֵם שְׁגוּרִים בְּפִיו יוֹתֵר מֵהַהַגָּדָה.
אֲבָל לִלְמוֹד אָסוּר אֲפִלּוּ הוּא יוֹם, אִם הַחֶדֶר אָפֵל עֲדַיִן בְּעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְנֵר:

יאכֵּלִים הַדּוֹמִין זֶה לָזֶה וְצָרִיךְ עִיּוּן רַב לְהַבְחִין (בֵּין זֶה לָזֶה) בֵּינֵיהֶם — אָסוּר לְבָדְקָן לְאוֹר הַנֵּר. וַאֲפִלּוּ לְהַבְחִין בֵּין בְּגָדָיו לְבִגְדֵי אִשְׁתּוֹ אָסוּר אִם הֵם דּוֹמִים זֶה לְזֶה.
אֲבָל מִסְתַּכֵּל הוּא מַה שֶּׁבְּכוֹס וּמַה שֶּׁבִּקְעָרָה לְאוֹר הַנֵּר, שֶׁהִתִּירוּ לוֹ מִפְּנֵי הַנְּקִיּוּת וּמִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. וְהוּא הַדִּין לִבְרוֹר יָרָק, הָאֹכֶל מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה:

יבשַׁמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ אָסוּר לוֹ לִבְדּוֹק כּוֹסוֹת אוֹ קְעָרוֹת הַדּוֹמִין וּלְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם לְאוֹר הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירָן וְצָרִיךְ הוּא לְעַיֵּן בָּהֶם הַרְבֵּה עַד שֶׁיַּבְחִין בֵּינֵיהֶם, וְשֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַטֶּה.
אֲבָל הַשַּׁמָּשׁ הַקָּבוּעַ, הוֹאִיל וּמַכִּירָן — אֵינוֹ צָרִיךְ עִיּוּן הַרְבֵּה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם, לְפִיכָךְ אִם בָּא לִבְדּוֹק — אֵין מוֹנְעִים אוֹתוֹ. אֲבָל אֵין מוֹרִין לוֹ לְכַתְּחִלָּה לִבְדּוֹק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר, דְּכֵיוָן שֶׁמְּקָרֵב יָדָיו לַנֵּר לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם — חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מֵהַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּנֵר שֶׁל שֶׁמֶן, אֲבָל נֵר שֶׁל נֵפְטְ כֵּיוָן שֶׁהוּא מָאוּס — אֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁיִּסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ, וּמוֹרִין לוֹ לְכַתְּחִלָּה.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּנֵר שֶׁל נֵפְטְ אֲפִלּוּ שַׁמָּשׁ שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ מֻתָּר לִבְדּוֹק לְאוֹרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאוֹרוֹ רַב וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַטּוֹת. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים:

יגנָהֲגוּ לְכַסּוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲרֻמִּים בִּפְנֵי הַנֵּרוֹת, מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה (וְגַם בְּחֹל יֵשׁ סַכָּנָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הַנֵּר עָרֹם):