Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim 496/שולחן ערוך הרב·אורח חיים תצ״ו

אדִּין יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת וּבוֹ י"א סְעִיפִים:
בְּגָלֻיּוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים מִסָּפֵק, כָּל מַה שֶּׁאָסוּר לַעֲשׂוֹת בָּרִאשׁוֹן — אָסוּר לַעֲשׂוֹת בַּשֵּׁנִי. וְכָל הַמְחַלֵּל יוֹם טוֹב שֵׁנִי בְּמֵזִיד, בֵּין בְּדָבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בָּרִאשׁוֹן מִן הַתּוֹרָה, בֵּין בְּדָבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בָּרִאשׁוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וְכַיּוֹצֵא בָזֶה — מְנַדִּין אוֹתוֹ.

בבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁעִקָּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּכְשֶׁמְּחַלְּלוֹ אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — הֲרֵי עוֹקֵר לְכָל הַמִּצְוָה, שֶׁהֲרֵי עִקָּרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לָכֵן מְנַדִּין אוֹתוֹ.
אֲבָל דָּבָר שֶׁעִקָּרוֹ מִן הַתּוֹרָה, כְּגוֹן יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן — אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה הָאֲסוּרָה מִן הַתּוֹרָה. אֲבָל אִם חִלְּלוֹ בְּדָבָר שֶׁאִסּוּרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, אֶלָּא מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
וְאִם עָשָׂה עַל פִּי הוֹרָאַת חָכָם שֶׁטָּעָה אוֹ שֶׁעָשָׂה בְּשׁוֹגֵג — אֵין מַלְקִין וְאֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ חִלְּלוֹ בְּדָבָר שֶׁאִסּוּרוֹ מִן הַתּוֹרָה.

גכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא חַיָּב נִדּוּי, אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם — אֵין מְנַדִּין אוֹתוֹ, אֶלָּא מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.

דאֵין חִלּוּק בֵּין רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי אֶלָּא לְעִנְיַן מֵת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקכ"ו.
וְכֵן לִכְחוֹל אֶת הָעַיִן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה אִם לֹא יִכְחוֹל, כְּגוֹן שֶׁכְּבָר הִתְחִילָה הָעַיִן לְהִתְרַפְּאוֹת, דִּבְיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן אֵין לִכְחוֹל אֶלָּא עַל יְדֵי נָכְרִי, מִכָּל מָקוֹם בַּשֵּׁנִי מֻתָּר לִכְחוֹל אֲפִלּוּ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְצָת חֹלִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֹלִי כּוֹלֵל אֶת כָּל הַגּוּף.

הוְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל שְׁבוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִחוּשׁ שֶׁמִּצְטַעֵר וְחָלָה מִמֶּנּוּ כָּל גּוּפוֹ, בְּעִנְיָן שֶׁאֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת לוֹ שְׁבוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים עַל יְדֵי שִׁנּוּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שכ"ח, וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי אֵין צָרִיךְ שִׁנּוּי כְּלָל.
חוּץ מִיּוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּינוֹ לְיוֹם רִאשׁוֹן אֶלָּא לְעִנְיַן מֵת בִּלְבָד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקכ"ו, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ת"ר עַיֵּן שָׁם.
אֲבָל דָּבָר שֶׁאִסּוּרוֹ מִן הַתּוֹרָה — אָסוּר לַעֲשׂוֹת לוֹ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַאֲפִלּוּ חָלָה כָּל גּוּפוֹ, אִם אֵין בּוֹ סַכָּנָה.

ומִי שֶׁנָּפַל וְנִצְרַר הַדָּם — אָסוּר לְהַקִּיז דָּם שֶׁקּוֹרִין קֶעפפִי"ן אֲפִלּוּ עַל יְדֵי נָכְרִי, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עַד לְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב.

זבְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ לְחוּץ לָאָרֶץ — אֲסוּרִים לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי בְּיִשּׁוּב יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּצִנְעָא, וַאֲפִלּוּ בַּמִּדְבָּר אִם הוּא תּוֹךְ הַתְּחוּם לְעִיר שֶׁיִּשְׂרָאֵל דָּרִין בָּהּ, וַאֲפִלּוּ דַּעְתָּם לַחֲזוֹר לִמְקוֹמָם, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תס"ח.
וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָשׂוּ מְלָאכָה — אֵין מְנַדִּין וְאֵין מַלְקִין אוֹתָם, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתָּם לַחֲזוֹר לִמְקוֹמָן.

חאִם חָל יוֹם טוֹב שֵׁנִי בְּעֶרֶב שַׁבָּת — אֵינָם צְרִיכִים לְעָרֵב עֵרוּבֵי תַבְשִׁילִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁבְּצִנְעָא, וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ לִנְהוֹג בָּזֶה כְּחֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר (עַיֵּן סִמָּן תס"ח).
וּמִטַּעַם זֶה צְרִיכִים הֵם לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּלַחַשׁ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וְכֵן לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּצִנְעָא, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתָּ[ם] לַחֲזוֹר, נוֹתְנִים עֲלֵיהֶם חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תס"ח.
אֲבָל צְרִיכִים לִלְבּוֹשׁ מַלְבּוּשֵׁי יוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁל פַּרְהֶסְיָא.

טאֲבָל אִם אֵין דַּעְתָּם לַחֲזוֹר לִמְקוֹמָן, אִם הִגִּיעוּ תּוֹךְ תְּחוּם לְעִיר מֵעֲיָרוֹת שֶׁבְּחוּץ לָאָרֶץ, אֲפִלּוּ אֵין בָּעִיר יִשְׂרָאֵל — נַעֲשׂוּ כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ מִיָּד, וַאֲסוּרִין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, בֵּין תּוֹךְ הַתְּחוּם בֵּין חוּץ לַתְּחוּם, וּמִתְפַּלְלִין כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ, וְכֵן צְרִיכִים לְעָרֵב עֵרוּב תַּבְשִׁילִין כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ.
אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְתוֹךְ הַתְּחוּם שֶׁל עִיר מֵעֲיָרוֹת שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ — עֲדַיִן לֹא הֻקְבְּעוּ לִהְיוֹת כִּבְנֵי חוּץ לָאָרֶץ, וּמֻתָּרִים לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַהֲרֵי הֵם עֲדַיִן כִּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

יהָעוֹקֵר דִּירָתוֹ עִם אִשְׁתּוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר דִּינוֹ כְּמִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר.

יאבְּנֵי חוּץ לָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתָּן לַחֲזוֹר — אֵין עוֹשִׂין אֶלָּא יוֹם אֶחָד כִּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְיֵשׁ חוֹלְקִין.
כָּל מִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ נִשְׁאֲרָה בִּמְקוֹמוֹ — נִקְרָא אֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר.