Halachah · Shulchan Aruch HaRav

Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim, Second Edition 4/שולחן ערוך הרב·אורח חיים·מהדורא תניינא ד׳

אדִּינֵי נְטִילַת יָדַיִם וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
תִּקְּנוּ חֲכָמִים לִטֹּל יָדָיו בַּמַּיִם בְּכָל שַׁחַר, וּלְבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם". וְהַטַּעַם, יֵשׁ מְפָרְשִׁים מִשּׁוּם קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית, לְפִי שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת הֵן, וּמִן הַסְּתָם מִשְׁמְשׁוּ בַּשֵּׁנָה בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁבְּגוּפוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וּסְמָךְ לִנְטִילָה זוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ ה', לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וגו'". וְאַף שֶׁכְּשֶׁאֵין לוֹ מַיִם יָכוֹל לְנַקּוֹת יָדָיו בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּנַקֶּה, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר "אֶרְחַץ בַּמַּיִם" אֶלָּא "בְּנִקָּיוֹן", וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צב — מִכָּל מָקוֹם מִצְוָה לְחַזֵּר אַחַר מַיִם עַד מִיל. וַאֲפִלּוּ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ — יַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו עַד מִיל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם. וּמְבָרְכִים עַל מִצְוָה זוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל מִצְוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. אֲבָל לְתַלְמוּד תּוֹרָה וּלְהַזְכָּרַת הַשֵּׁם בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת, חוּץ מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה — אֵין צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחַר מַיִם, אֶלָּא דַּי לְנַקּוֹת יָדָיו בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּנַקֶּה. וּלְפִיכָךְ, גַּם כְּשֶׁנּוֹטֵל בַּמַּיִם — לֹא יְבָרֵךְ. אֲבָל לִתְפִלַּת מִנְחָה אוֹ עַרְבִית — צָרִיךְ לְחַזֵּר אַחַר מַיִם עַד מִיל כְּמוֹ לִתְפִלַּת הַשַּׁחַר, לִסְבָרָא זוֹ. וְלִסְבָרָא זוֹ — צָרִיךְ לְבָרֵךְ גַּם כֵּן "עַל נְטִילַת יָדַיִם" לְמִנְחָה אוֹ לְעַרְבִית, אִם אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת וְצָרִיךְ לִטֹּל.
אֲבָל אֵין הַמִּנְהָג כֵּן עַכְשָׁו בְּכָל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אֵין מְבָרְכִין "עַל נְטִילַת יָדָיִם" רַק בַּשַּׁחַר לְבַד, כִּי כָּךְ הָיְתָה תַּקָּנַת חֲכָמִים לִטֹּל יָדָיו בַּמַּיִם בְּכָל שַׁחַר לְבַד, וְלֹא בִּשְׁבִיל נִקְיוֹן כַּפַּיִם לִתְפִלָּה, אֶלָּא מֵהַטַּעַם הַמְפֹרָשׁ בַּזֹּהַר (פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב) וּמֻזְכָּר גַּם כֵּן בַּגְּמָרָא: כְּדֵי לְהַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם, מִפְּנֵי הִסְתַּלְּקוּת קְדֻשַּׁת הַנְּשָׁמָה בַּלַּיְלָה מִגּוּף הָאָדָם כְּשֶׁיָּשֵׁן, וּלְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל מָקוֹם־בָּרוּךְ־ הוּא, עַל יְדֵי זְרִיקַת מַיִם טְהוֹרִים מִן הַכְּלִי, כְּכֹהֵן הַמְקַדֵּשׁ יָדָיו מִן הַכִּיּוֹר, וּלְכָךְ תִּקְּנוּ לְבָרֵךְ "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ כו'".
וּמִכָּל מָקוֹם, רָאוּי לָחֹש גַּם לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לְמַעֲשֶׂה, לְחַזֵּר אַחַר מַיִם גַּם לִתְפִלַּת מִנְחָה וְעַרְבִית עַד מִיל, אֲבָל לֹא לְבָרֵךְ, שֶׁסְּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. אַךְ אֵין צָרִיךְ לִטֹּל מִן הַכְּלִי, אֶלָּא יָכוֹל לְשַׁכְשֵׁךְ בְּתוֹכוֹ. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ שָׁלֵם, וַאֲפִלּוּ בַּמַּיִם שֶׁבַּקַּרְקַע, וַאֲפִלּוּ אֵין בָּהֶם רְבִיעִית, וַאֲפִלּוּ מַיִם הַפְּסוּלִים לִנְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁנְּטִילַת יָדַיִם לִתְפִלָּה אֵינָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם נִקָּיוֹן — אֵין צָרִיךְ כְּלִי, וְלֹא כֹּחַ נוֹתֵן, וְלֹא מַיִם כְּשֵׁרִים, וְלֹא שְׁאָר דְּבָרִים הַמְעַכְּבִים בִּנְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה. אַךְ צָרִיךְ לִטֹּל עַד הַפֶּרֶק כְּמוֹ לַסְּעוּדָה, דְּהַיְנוּ עַד חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת לְכַף הַיָּד, לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבְּסוֹף סִימָן קסא. וּכְדֵי לָצֵאת גַּם לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה שָׁם — יִקַּח עוֹד מְעַט מַיִם בְּכַפּוֹ וִישַׁפְשֵׁף כַּפּוֹת הַיָּדַיִם זוֹ בְּזוֹ לְנַקּוֹת, לְקַיֵּם "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי":
בוְגַם בַּתַּלְמוּד הִזְהִירוּ עַל רוּחַ הַטֻּמְאָה זוֹ שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם, וְאָמְרוּ שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת לְגַמְרֵי עַד שֶׁיִּטֹּל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בְּסֵרוּגִין. וְגַם הִזְהִירוּ מְאֹד, שֶׁלֹּא לִגַּע בַּיָּד קֹדֶם נְטִילָה: לֹא לָעַיִן, וְלֹא לָאֹזֶן, וְלֹא לַחֹטֶם, וְלֹא לַפֶּה, וְלֹא לְפִי הַטַּבַּעַת, וְלֹא לִמְקוֹם הַקָּזַת דָּם, וְלֹא לָאַמָּה, כְּגוֹן מֵעֲטָרָה וּלְמַטָּה אוֹ לְצֹרֶךְ זִוּוּג, וְלֹא לַמַּיִם שֶׁבַּגִּיגִית הַמּוּכָנִים לִנְטִילַת יָדַיִם לְכָל בְּנֵי בֵּיתוֹ, שֶׁלֹּא יְטַמְּאֵם בְּיָדָיו. וְכֵן יִזָּהֵר מְאֹד בִּשְׁעַת נְטִילַת יָדָיו מֵהַכְּלִי, שֶׁלֹּא יִגַּע בַּמַּיִם תּוֹךְ הַכְּלִי וִיטַמְּאֵם, כִּי אֵין הַמַּיִם מְטַהֲרִים הַיָּדַיִם אֶלָּא בִּשְׁפִיכָה. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לִגַּע קֹדֶם נְטִילָה בְּשׁוּם מַאֲכָל אוֹ מַשְׁקֶה, שֶׁלֹּא לְטַמְּאָם. וְצָרִיךְ לְהַזְהִיר הַנָּשִׁים עַל זֶה בְּיוֹתֵר, כִּי רֹב תִּקּוּן הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל יָדָן.
אֲבָל לִנְגִיעַת הַנָּכְרִים — אֵין לָחֹש, כִּי רוּחַ טֻמְאָה זוֹ אֵינָהּ מִתְאַוָּה לִשְׁרוֹת אֶלָּא בִּכְלִי שֶׁל קֹדֶשׁ, בִּמְקוֹם קְדֻשָּׁה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִשָּׁם, שֶׁהֵם גּוּפוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֵם יְשֵׁנִים וְנִשְׁמָתָם הַקְּדוֹשָׁה מִסְתַּלֶּקֶת מִגּוּפָם, וַאֲזַי רוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עַל גּוּפָם, וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה חוֹזֶרֶת לַגּוּף — מִסְתַּלֶּקֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל הַגּוּף, וְנִשְׁאֶרֶת עַל הַיָּדַיִם בִּלְבַד.
וּמִטַּעַם זֶה נָהֲגוּ לְהָקֵל בִּנְגִיעַת הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, לְפִי שֶׁגְּמַר וְעִקַּר כְּנִיסַת נֶפֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה בָּאָדָם, הוּא בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד לַזָּכָר, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַנְּקֵבָה, שֶׁלָּכֵן נִתְחַיְּבוּ אָז בְּמִצְוֹת מִן הַתּוֹרָה, וְנַעֲשׂוּ בְּנֵי עֳנָשִׁים. וּתְחִלַּת כְּנִיסַת נֶפֶשׁ זוֹ הַקְּדוֹשָׁה הִיא בְּחִנּוּךְ לְתוֹרָה וּלְמִצְוֹת, שֶׁחִיְּבוּ חֲכָמִים לְחַנֵּךְ (גַּם בְּמִצְוַת מִילָה. וְלָכֵן, הַנִּזְהָר מִנְּגִיעַת הַקָּטָן מִיּוֹם הַמִּילָה וְאֵילָךְ — קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ):