Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 406/שולחן ערוך·חושן משפט ת״ו

אשור של עכו"ם או של הפקר או של חרש שוטה וקטן. ובו ה סעיפים:
שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם פטור ושל עכו"ם שנגח לשל ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם:

בשור של הפקר שנגח וקודם שיתפוס אותו הניזק קדם אחר וזכה בו פטור:

גנגח שורו והפקירו קודם שעמד בדין וזכה בו אחר פטור אבל אם זכה בו הוא עצמו חייב:

דנגח ואח"כ מכר או הוריש חייב:

השור של פקח שנגח לשור חרש שוטה וקטן חייב ושל חרש שוטה וקטן שנגח לשל פקח וכן שור שהלכו בעליו למדינת הים ונגח פטורים: