Halachah · Shulchan Aruch
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 377/שולחן ערוך·
אדין עבדים ושפחות ומנודה שיש להם אבילות. ובו ג' סעיפים:
העבדים והשפחות אין עומדים עליהם בשורה ואין אומרים עליהם תנחומי אבלים אלא אומרים לו המקום ימלא חסרונך כשם שאומרים לאדם על שורו וחמורו:
העבדים והשפחות אין עומדים עליהם בשורה ואין אומרים עליהם תנחומי אבלים אלא אומרים לו המקום ימלא חסרונך כשם שאומרים לאדם על שורו וחמורו:
1For male and female slaves no line [of comforters] is made, nor is consolation offered [to their master], but they say to him, 'May the Lord replace your loss,' even as they say to a man regarding his ox and his ass, ['May the Lord replace your loss'].1
באבל מנודה אין מברין אותו ואין אומרים לו תנחומי אבלים:
2A mourner who is an excommunicant must not be provided with the mourner's meal,2 § 378. nor is consolation offered to him.3 on the authority of T.H. because it is forbidden for one to be in his four cubits. Anything that brings honour to the living is not done for an excommunicant — ShaK. Cf. supra § 345, 4.
גמנודה שמת מנחמים אבליו:
3[If] an excommunicant died, his mourners may be offered consolation.4 Cf. supra § 345, 1.