Midrash · Halachah
Sifrei Devarim 31/ספרי דברים ל״א
א(דברים ו ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה ב): ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי אַבְרָהָם, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִצְחָק – אֵין כָּתוּב כָּאן; אֶלָּא ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, זָכָה אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁיֵּאָמֵר דִּבּוּר לְבָנָיו! לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב מְפַחֵד כָּל יָמָיו וְאוֹמֵר: אוֹי לִי שֶׁמָּא תֵּצֵא מִמֶּנִּי פְּסֹלֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצְאָת מֵאֲבוֹתַי, אַבְרָהָם – יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כא ט): ״וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית... ״, שֶׁהָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה; רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אַרְבָּעָה דְבָרִים הָיָה רַבִּי עֲקִיבָה דּוֹרֵשׁ, וַאֲנִי דּוֹרְשָׁם, וּדְבָרַי נִרְאִים מִדְּבָרָיו. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית״, שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי אוֹמֵר לֹא הָיוּ צָרִים אֶלָּא לְעִנְיַן שָׂדוֹת וּכְרָמִים, שֶׁכְּשֶׁבָּאוּ לַחֲלֹק הָיָה יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לוֹ: אֲנִי נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים שֶׁאֲנִי בְּכוֹר. וְכֵן שָׂרָה אָמְרָה לְאַבְרָהָם (בראשית כא י): ״גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ״ וְגוֹ׳, וּדְבָרַי אֲנִי רוֹאֶה מִדְּבָרָיו.
1Pisqa’ 31371. “Listen, Israel!HASHEM is our God, HASHEM is One!”38 that is, uniquely worthy [of worship]. (Dt. 6:4)Why is [the name, Israel,] mentioned in this verse?Because elsewhere it is said:“Tell the descendants of Israel . . . to gather for Me an offering” (Ex. 25:2).Neither the descendants of Abraham nor the descendants of Isaacis written here.Rather: “Tell the descendants of Israel!” (Ex. 35:2)—[now what is the explanation]?Father Jacob deserved that the Utterancebe addressed to his descendants.For Father Jacob worried all his days, saying:Woe to me if my offspring are trashlike those spawned by my ancestors!2. Abraham spawned Ishmael,who served a foreign cult,for it is said:“And Sarah saw the son of Hagar, the Egyptian . . . playing” (Gen. 21:9)—that is, she saw that he was serving a foreign cult:words of R. Akiva.R. Shimon b. Yohai says:R. Akiva would expound four topics,and I, too, expound them—but my words are lovelier than his.393. [For example, R. Akiva says:]Look at what Scripture says:“And Sarah saw the son of Hagar, the Egyptian . . . playing” (Gen. 21:9)—that is, she saw that he was serving a foreign cult.But I say that Isaac and Ishmael would only quarrelover fields and vineyards.For when the time came to divide them,Ishmael said to Isaac:I should take two shares, since I am the first born.And so did Sarah say to Abraham:“Banish that slave and her son,for that son . . . shall not share with my son in the inheritance” (Gen. 21:10).And I prefer my words to R. Akiva’s words.40
בכַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (במדבר יא כב): ״הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם״ – שָׁוֶה לָהֶם, (במדבר יא כב) ״אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם״ – שָׁוֶה לָהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. וַאֲנִי אוֹמֵר: אֲפִילוּ אַתָּה מַכְנִיס לָהֶם כָּל צֹאן וּבָקָר שֶׁבָּעוֹלָם – סוֹפָם לְרַנֵּן אַחֲרֶיךָ! הֵשִׁיבָה אוֹתוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (במדבר יא כג): ״עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא!״ וּדְבָרַי אֲנִי רוֹאֶה מִדְּבָרָיו.
24. And, along these lines, you say:“If flocks and herds were slaughtered for them,would it be enough?” (Nu. 11:22)—that is, would it make any difference to them?“If all the fish in the sea were gathered for them,would it be enough?” (Nu. 11:22)—that is, would it make any difference to them?41 21.words of R. Akiva.But I say the point is that:even if you gathered for themall the flocks and herds in the world,they would still murmur against you!42And the Spirit of the Holy One replied to Moses:“Now you will see if My Utterances are potent or not!” (Nu. 11:23).And I prefer my words to R. Akiva’s words.43
גכַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (יחזקאל לג כד): ״בֶּן אָדָם יֹשְׁבֵי הֶחֳרָבוֹת הָאֵלֶּה עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לֵאמֹר: אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם וַיִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ, וַאֲנַחְנוּ רַבִּים – לָנוּ נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה!״ וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא עָבַד אֶלָּא אֱלוֹהַּ אֶחָד – יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ, אָנוּ, שֶׁעוֹבְדִים אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ דִין שֶׁנִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ? וַאֲנִי אוֹמֵר: וּמָה אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה אֶלָּא מִצְוָה יְחִידִית – יָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ, אָנוּ, שֶׁנִּצְטַוִּינוּ מִצְווֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ דִין שֶׁנִּירַשׁ אֶת הָאָרֶץ? וּמָה נָבִיא מְשִׁיבָם עַל כָּךְ? (יחזקאל לג כה) ״כֹּה אָמַר ה׳, עַל הַדָּם תֹּאכֵלוּ וְעֵינֵכֶם תִּשְׂאוּ אֶל גִּלּוּלֵיכֶם, וְדָם תִּשְׁפֹּכוּ, וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ? עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם, עֲשִׂיתֶם תּוֹעֵבָה, וְאִישׁ אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא – וְהָאָרֶץ תִּירָשׁוּ?״ וּדְבָרַי רוֹאֶה אֲנִי מִדְּבָרָיו.
35. And along these lines you say:“O, Human! Those [sinners] dwelling in the ruins of the Land of Israel argue—Abraham was a single person, yet he acquired the rights to the Land;but we are a multitude—to us is it given as an inheritance!” (Ezek. 33:24).44Here is the logical proof [according to R. Akiva]—just as Abraham,who served but one God, inherited the Land,isn’t it logical thatwe, who serve many gods should inherit the Land?45But I say that this is the logic of the argument:Just as Abraham,who was ordered to fulfill only a single commandment, inherited the Land,isn’t it logical that we,who are ordered to fulfill many commandments, should inherit the Land?And how does the Prophet respond to this?“You eat blood! And you gaze at your idols!And you shed blood!—and shall you inherit the Land?You live by your sword! You commit abominations!And each pollutes his neighbor’s wife!—and shall you inherit the Land?” (Ezek. 33:25).And I prefer my words to R. Akiva’s words. 46
דכַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (זכריה ח יט): ״כֹּה אָמַר ה׳ צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי״. צוֹם הָרְבִיעִי – זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, שֶׁבּוֹ הֻבְקְעָה הָעִיר; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רְבִיעִי? שֶׁהוּא חֹדֶשׁ רְבִיעִי. צוֹם הַחֲמִישִׁי – זֶה תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חֲמִישִׁי? שֶׁהוּא חֹדֶשׁ חֲמִישִׁי. צוֹם הַשְּׁבִיעִי – זֶה שְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרֵי, שֶׁבּוֹ נֶהֱרַג גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם, וּמִי הֲרָגוֹ? יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּשָׁה מִיתָתָם שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ צוֹם הַשְּׁבִיעִי? שֶׁהוּא חֹדֶשׁ שְׁבִיעִי. צוֹם הָעֲשִׂירִי – זֶה עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת, שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד א-ב): ״וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם, כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם, אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם״. וַאֲנִי אוֹמֵר: צוֹם הָעֲשִׂירִי הוּא יוֹם הַחֲמִישִׁי, אֶלָּא שֶׁבִּיהוּדָה מִתְעַנִּים עַל הַמַּעֲשֶׂה וּבַגּוֹלָה עַל הַשְּׁמוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג כא): ״וַיְהִי בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂירִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא אֵלַי הַפָּלִיט״ וְגוֹ׳. וְשָׁמְעוּ וְעָשׂוּ יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם שְׂרֵפָה, וּדְבָרַי רוֹאֶה אֲנִי מִדְּבָרָיו.
46. And along these lines you say:“Thus says HASHEM:The fast of the fourth month, the fast of the fifth,the fast of the seventh, and the fast of the tenth” (Zech. 8:19).”The fast of the fourth” —this refers to the seventeenth of Tammuz,on which the city [Jerusalem] was breached.And why is it called the fourth?Because it is the fourth month [from the first, Nisan].“The fast of the fifth”—this refers to ninth day of Av,on which the Abode was destroyed, the first and second time.And why is it called the fifth?Because it is the fifth month [from Nisan].47“The fast of the seventh”—this refers to the third day of Tishrei,on which Gedalya b.Akhiqam was killed.And who killed him? Ishmael b. Netanyah.This teaches you thatthe death of the Righteouspains the Blessed Holy One as much asthe destruction of the Holy Abode.And why is it called the seventh?Because it is the seventh month [from Nisan].“The fast of the tenth”—this refers to the tenth of Tevet,on which the King of Babylonialaid siege to Jerusalem,As it is said:“In the ninth year, in the tenth month,on the tenth of the month . . .”48 (Ezek. 24:1)[The foregoing are all the words of R. Akiva].But I say that the fast of the tenth monthfalls on the fifth day [of that month];but that in Judah they afflict themselveson the day of the event [viz., the fifth],while in the Exile they afflict themselveson the day they heard the report [viz., the tenth].49For it is said:“In the twelfth year, in the tenth month,on the fifth day of the month of our exile,the refugees came to me” (Ezek. 33:21).They heard about it,and treated the day they heard the reportas if it were the day of the burning itself.And I prefer my words to R. Akiva’s words.50, n.4.
האַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, יִצְחָק יָצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו, אֲבָל אֲנִי – לֹא תֵצֵא מִמֶּנִּי פְּסֹלֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצָאת מֵאֲבוֹתַי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית כח כ) ״וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר״. עָלַת עַל לֵב שֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ אוֹמֵר: ״וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״, אִם לָאו אֵינוֹ לִי לֵאלֹהִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית כח כא): ״וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״ מִכָּל מָקוֹם. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״? – שֶׁיִּיחֵד שְׁמוֹ עָלַי, שֶׁלֹּא תֵצֵא מִמֶּנִּי פְּסֹלֶת מִתְּחִלָּה עַד סוֹף!
57. [Father Jacob said:]Abraham spawned Ishmael,Isaac spawned Esau.But as for me, let my offspring not be trash,like those spawned by my ancestors!And, similarly, He says:“And Jacob took upon himself a vow, saying” (Gn. 28:20)—can you imagine that Father Jacob would say:“If He gives me bread to eat,and clothing to wear,then will HASHEM be like a god (l’elohim) to me” (Gn. 28:20)—But, if not, he will not be like a god to me?The Teaching states:“When I return safely to my father’s house,then HASHEM will be like a god to me” (Gn. 28:21)—under any circumstances.What does the Teaching mean by:“Then HASHEM will be like a god to me”?That His Name will protect me,so that my offspring will not be trashfrom the first till the last!”51
ווְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית לה כב): ״וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִיא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּלֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל״. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע יַעֲקֹב כֵּן – נִזְדַּעְזַע, אָמַר: אוֹי לִי שֶׁמָּא אֵרַע פְּסוֹלֶת בְּבָנַי, עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״. וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁנֵים עָשָׂר הֵם! אֶלָּא שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן תְּשׁוּבָה. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה רְאוּבֵן מִתְעַנֶּה כָּל יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז כה): ״וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם״. וְכִי עָלַת עַל לֵב שֶׁהָיוּ אַחִים יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים לֶחֶם, וַאֲחִיהֶם הַגָּדוֹל אֵינוֹ עִמָּהֶם? אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה כָּל יָמָיו, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וְקִבְּלוֹ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג ו): ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת״. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁהָיָה יַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם, קָרָא לָהֶם לְבָנָיו וְהוֹכִיחָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט א-ח): ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו... רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה... שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים... יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ״. מֵאַחַר שֶׁהוֹכִיחָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ – חָזַר וְקָרָאָם כֻּלָּם כְּאֶחָד. אָמַר לָהֶם: שֶׁמָּא יֵשׁ בִּלְבַבְכֶם מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? אָמְרוּ לוֹ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אָבִינוּ, כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ מַחֲלֹקֶת – כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֶלָּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד!״ וְעַל כֵּן הוּא אוֹמֵר (בראשית מז לא): ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״. וְכִי עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה הִשְׁתַּחֲוָה? אֶלָּא שֶׁהוֹדָה וְשִׁבַּח שֶׁלֹּא יָצָא מִמֶּנּוּ פְּסוֹלֶת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: ״וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה״ – שֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן תְּשׁוּבָה. דָּבָר אַחֵר: שֶׁאָמַר ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יַעֲקֹב, הֲרֵי שֶׁהָיִיתָ מִתְאַוֶּה כָּל יָמֶיךָ שֶׁיְּהוּ בָנִים מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים וְקוֹרִים קְרִיַּת שְׁמַע.
68. And, similarly, He says:“Then Reuben went and lay with Bilhah,his father’s concubine, and Israel heard” (Gn. 35:22).When Jacob heard this, he was shattered, saying:Woe to meif this one will spawn trash among my offspring!Until he was informedfrom the mouth of the Holy Onethat Reuben had become a penitent,as it is said:“The sons of Jacob were twelve” (Gn. 35:22).Now, isn’t it well known that there were twelve?Rather, he was informedfrom the mouth of the blessed Holy One,that Reuben had become a penitent.This teaches you thatReuben fasted all his days,for it is said:“And they sat to eat bread” (Gn. 37:25).Can you imagine brothers sitting to eat breadwhile their oldest brother was not with them?52 n.16.Rather, [Reuben’s absence] teaches you thathe fasted all his days until Moses arrived and accepted his penitence,for it is said:“Long live Reuben! May he not die!” (Dt. 33:6).53 347.1-2 for another deployment of Dt. 33:6.9. And, similarly, you find thatwhen Father Jacob passed from the world,he called his sons and rebuked them,each and every one individually,for it is said:“And Jacob called to his sons:Reuben, you are my first-born! . . .Shimon and Levi are brothers! . . .You are Judah—your brothers will submit to you!”54 a word-play on the Hebrew form of Judah—yehudah. (Gn. 49:1-8).Having rebuked them,each and every one individually,he then addressed them all, saying:Perhaps your hearts harbor some doubtregarding the One Who spoke and created the world?They replied to him:Listen, Israel, our father!Just as your heart harbors no doubt,neither does our heart harbor any doubtregarding the One Who spoke and created the world.Rather:“HASHEM is our God, HASHEM is One!” (Dt. 6:4)10. Therefore He says:“And Israel prostrated himself at the head of the bed.” (Gn. 47:31).Now, did he really prostrate himself (hishtakhaweh) at the head of the bed?Rather, he gave thanks and praise (shibakh)that his offspring were not trash!55 and shibakh, see H: ad loc., n.19.And some say:“And Israel prostrated himself at the head of the bed” (Gn 47:31)—because Reuben became a penitent.Another word:For Reuben said:Blessed is the glorious Name,may His Kingship abide forever and ever.56Said the Blessed Holy One to him:Jacob!All your days you desiredthat your sons might greetmorning and evening by utteringthe Shema-liturgy!
זשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, מִכָּן אָמְרוּ: הַקּוֹרֵא קְרִיַּת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ – לֹא יָצָא.
7“Listen, Israel!” (Dt. 6:4)—from this they taught:One who utters the Shema-liturgyso softly that his ears cannot hear it—he has not satisfied his obligation.57
חה׳ אֱלֹהֵינוּ, לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ה׳ אֶחָד, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אֱלֹהֵינוּ? עָלֵינוּ הֵחֵל שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. כַּיּוֹצֵא בוֹ (שמות לד כג) ״שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן ה׳״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״? עַל יִשְׂרָאֵל הֵחֵל שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר. כַּיּוֹצֵא בוֹ (ירמיה לב יד) ״כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ירמיה לב כז): ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר הֲמִמֶּנִּי יִפָּלֵא כָּל דָּבָר״! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״? – עַל יִשְׂרָאֵל הֵחֵל שְׁמוֹ בְּיוֹתֵר.
811. “HASHEM is our God” (Dt. 6:4)Why is this mentioned?For doesn’t it already mention:“HASHEM is One!” (Dt. 6:4).What does the Teaching meanby “our God?”His Name marks us beyond others.And, similarly:“Three times a year shall all your malesappear before the face of the Master,HASHEM, God of Israel” (Ex. 34:23).Why do I need [all these epithets]?Doesn’t it already say:“The face of the Master, HASHEM?” (Ex. 34:23).What does the Teaching add by“God of Israel?” (Ex. 34:23)His Name marks Israel beyond others.58 20. In Mechilta, Sifre 31.14-15 appear in reverse order.And, similarly:“Thus spoke HASHEM of Retinues,the God of Israel” (Jer. 32:14).Why do I need [all these epithets]?Doesn’t it already say:“I am HASHEM, God of all flesh!Is anything too marvelous for me?” (Jer. 32:27).What does the Teaching add by“God of Israel?” (Jer. 32:14)His Name marks Israel beyond others.
טכַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (תהלים נ ז): ״שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ, אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי״ – עָלֶיךָ הוּחַל שְׁמִי בְּיוֹתֵר.
9And, in the same vein, you can say:“Hear, My People, for I am speaking!Israel, for I am testifying among you!I am God (‘elohim), your God” (‘eloheichah; Ps. 50:7).My Name marks you beyond others!
ידָּבָר אַחֵר: ה׳ אֱלֹהֵינוּ – עָלֵינוּ; ה׳ אֶחָד – עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם. ה׳ אֱלֹהֵינוּ – בָּעוֹלָם הַזֶּה; ה׳ אֶחָד – לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (זכריה יד ט): ״וְהָיָה ה׳ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״.
1012. Another word:“HASHEM is our God” (Dt. 6:4)—over us.“HASHEM is One” —over all inhabitants of the world.“HASHEM is our God”—in the present eon.“HASHEM is One”—in the coming eon.And, so He says:“And HASHEM will be like a King of all the Land.On that day will HASHEM be One, and His Name One!” (Zech. 14:9).