Midrash · Halachah
Sifrei Devarim 322/ספרי דברים שכ״ב
א(דברים לב כו) אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם, אָמַרְתִּי בְּאַפִּי אַיֵּה הֵם.
1Pisqa’ 3221431. “I thought I’d put an end to them”144 from the root, p-‘-h, “corner,” as in a field-corner (pe’ah). Dt. 32:26)—I wondered, in my rage:Where are they?145) and puzzlement (‘ayeh hem) are the vehicle for another experiment in verbal assonance.
באַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם, אָמַרְתִּי לֹא יִהְיוּ בָּעוֹלָם, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָהֶם
2“I will obliterate them from human146 In nominal form: “human”; but as a proper noun it recalls Enosh, the grandson of Adam (Gn. 5:6). The appearance of ‘adam in Ps. 124:2 probably explains the midrashist’s choice of concluding verse. memory” (Dt. 32:26)—I thought:better that they not be in the world!But what can I do to them?
ג(דברים לב תהלים קכד א-ב) לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם.
3“Had it not been for HASHEM,Who was with us when a man (‘adam) rose up against us” (Ps. 124:1-2).
דדָּבָר אַחֵר: אָמַרְתִּי בְּאַפִּי אַיֵּה הֵם, אַשְׁבִּית מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ בָּעוֹלָם, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה (ישעיה א ט): ״לוּלֵי ה׳ צְבָאוֹת הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד״. דָּבָר אַחֵר: אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם לוּלֵי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו כג): ״וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו״.
4Another word:I wondered, in my rage:Where are they?“I will obliterate them from human memory” (Dt. 32:26)—Better that they not be in the world—But what can I do to them?“Had it not been for HASHEM of Retinues, Who left us with a remnant” (Is. 1:9).Another word:“I thought I’d put an end to them” (Dt. 32:26)—had it not been for what is stated:“And He would have destroyed them,had it not been for Moses, His Chosen, who stood in the breach!” (Ps. 106:23)147 322.1 sports two mnemonic schemes. The first, in bold face, represents the core of a baraita in its diverse versions; the second, italicized, picks up Dt. 32:27’s counter-factual formula “had it not been for’ (lulei), as a thread of continuity linking together biblical verses and rabbinic traditions into a single medley.
ה(דברים לב כז) לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר, מִי גָּרַם לָהֶם לִיפָּרַע מֵאֵלּוּ? כַּעַס אֻמּוֹת שֶׁהָיָה כָּנוּס בְּתוֹךְ מֵעֵיהֶם.
52. “Had it not been the enemy’s vengeance that I dread” (Dt. 32:27).What caused these enemies to take retribution from them?The vengeance of the nations gathering in their bellies!
ואָגוּר אֵין אָגוּר אֶלָּא כָּנוּס, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל א): ״דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה״, וְאוֹמֵר (תהלים נה טז): ״יַשִּׁי מָוֶת עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם״.
6“I dread”148 root, g-w-r, “to fear, to sojourn, to dwell.” (Dt. 32:27)—actually, dread implies piling-up,149; root, k-n-s, “to enter, to gather together.as it is said:“This is the collection of wise sayings bythe Compiler (‘agur), son of Yaqeh” (Prov. 30:1).And He says:“Let Him incite death150 reading as two words (instead of yeshimot), and with vowelization of MT. See Rashi and Kimkhi ad Ps. 55:16. against them;let them descend alive to Sheol,for evils they gather are within them!” (Ps. 55:16)
זפֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ, בִּשְׁעַת צָרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְנַכְּרִים אוֹתָם וְעוֹשִׂים עַצְמָם כְּאִלּוּ אֵין מַכִּירִים אוֹתָם מֵעוֹלָם. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁבִּקְשׁוּ לִבְרֹחַ כְּלַפֵּי צָפוֹן, לֹא הָיוּ מְאַסְּפִים אֲלֵיהֶם אֶלָּא הָיוּ מַסְגִּירִים אוֹתָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס א ט): ״כֹּה אָמַר ה׳ עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי צֹר וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם״. בִּקְשׁוּ לִבְרֹחַ לְדָרוֹם וְהָיוּ מַסְגִּירִים אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס א ו): ״כֹּה אָמַר ה׳ עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה עַל הַגְלוֹתָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לְהַסְגִּיר לֶאֱדוֹם״. בִּקְשׁוּ לִבְרֹחַ לְמִזְרָח וְהָיוּ מַסְגִּירִים אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס א ג): ״כֹּה אָמַר ה׳ עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי דַמֶּשֶׂק״. בִּקְשׁוּ לִבְרֹחַ לְמַעֲרָב וְהָיוּ מַסְגִּירִים אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כא יג): ״מַשָּׂא בַּעֲרָב בַּיַּעַר בַּעֲרָב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים״.
7“Lest their enemies under-estimate 151 Root: n-k-r, “to make strange, alienate”. H:333 renders yinakru as “mis-deem.” Basser, p.137: “alienate;”JN2:359, “misjudge.” Neusner has selected the best idiomatic rendering. them” (Dt. 32:27)—In the hour of Israel’s distress,the nations of the world estrange themselves from them,acting as if they had never known them.And so we find that when Israel sought to flee northward,no one would gather them in.Rather they would deport them.Accordingly, it is stated:“Thus says HASHEM:For three crimes of Tyre,and for four, I will not recant—for they deported the entire exile to Edom” (Am. 1:9).And when Israel sought to flee southward,they would also deport them.Accordingly, it is stated:“For three crimes of Gaza . . .they deported the entire exile to Edom” (Am. 1:6).When they sought to flee eastward,they would also deport them.Accordingly, it is stated:“For three crimes of Damascus . . . (Am. 1:3)When they sought to flee westward,they would also deport them.As it is stated:“A prophecy about Arabia:You will over-night in the western steppe,you caravans of the Dedanites!”152 (Is. 21:13)
חבִּשְׁעַת טוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מַכְחִישִׁים לָהֶם וְעוֹשִׂים עַצְמָם כְּאִלּוּ הֵם אַחִים, וְכֵן עֵשָׂו אָמַר לְיַעֲקֹב (בראשית לג ט): ״יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ״, וְכֵן חִירָם אָמַר לִשְׁלֹמֹה (מ״א ט יג): ״מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי אָחִי״. פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה וְלֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ אוֹתָם הַשּׁוֹטִים (עמוס ו יג): ״הֲלֹא בְחָזְקֵנוּ לָקַחְנוּ לָנוּ קַרְנָיִם״.
8In the hour of Israel’s well-being,the nations of the world flatter them, acting like brothers.Thus did Esau say to Jacob:“I have plenty, my brother, let yours remain with you” (Gn. 33:9).And, along these lines, Hiram said to Solomon:“What are these cities that you have given me, my brother?” (1Ki. 9:13).3. “Lest they claim: Our hands have prevailed;Yet, HASHEM hasn’t done any of this!” (Dt. 32:27)—as those fools once said:“Isn’t it by our own strengththat we have taken Qarnaim captive?” (Am. 6:13).
ט(דברים לב כח) כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה, רַבִּי יְהוּדָה דּוֹרְשׁוֹ כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל, רַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרְשׁוֹ כְּלַפֵּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. רַבִּי יְהוּדָה דּוֹרְשׁוֹ כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל: אִבְּדוּ יִשְׂרָאֵל עֵצָה טוֹבָה שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם, וְאֵין עֵצָה אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח יד): ״לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה״.
9“For they are a nation devoid of counsel” (Dt. 32:28)—R. Judah explains the verse in reference to Israel,but R. Nehemiah explains it in reference to the nations of the world.R. Judah explains the verse in reference to Israel:Israel has lost the good sensethat had been given them.For, actually, counsel implies Torah,as it is said:“Mine is the counsel and the wisdom!” (Prov. 8:14).
יוְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה, אֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיֹאמַר: אֶמֶשׁ אֶחָד מִמֶּנּוּ רוֹדֵף מִן הָאֻמּוֹת אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, וְעַכְשָׁיו אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת רוֹדֵף מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם.
10“And there is no insight among them” (Dt. 32:28)—There isn’t one of them clever enoughto observe and wonder:Yesterday, one of us would pursuea thousand of the nations,and two of us would put 10,000 to flight.But now, one of the nationspursues a thousand of us,and two put 10,000 of us to flight—is it not “because their Rock has sold them out” (Dt. 32:30)?
יארַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרְשׁוֹ כְּלַפֵּי הָאֻמּוֹת: אִבְּדוּ הָאֻמּוֹת שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם,
11R. Nehemiah explains it in reference to the nations:The nations have lost the seven commandmentsthat I gave them,
יבוְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה, אֵין אֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיֹאמַר: עַכְשָׁיו אֶחָד מִמֶּנּוּ רוֹדֵף מִיִּשְׂרָאֵל אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל רוֹדֵף מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה, אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם. מַעֲשֶׂה בְּפוּלְמוֹס שֶׁבִּיהוּדָה שֶׁרָץ דִּיקְרִיּוֹן אֶחָד אַחַר בֶּן יִשְׂרָאֵל בְּסוּס לְהָרְגוֹ וְלֹא הִגִּיעוֹ, עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעוֹ יָצָא נָחָשׁ וְנָשַׁךְ לוֹ עַל עֲקֵבוֹ. אָמַר לוֹ: לֹא תִּהְיוּ סְבוּרִים לוֹמַר מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ גִּבּוֹרִים נִמְסְרוּ בְּיָדֵינוּ, אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם.
12“and there is no insight among them” (Dt. 32:28).In the days of Messiah, there won’t be one of themclever enough to observe and wonder:Now, one of them pursues a thousand of us,and two of them puts 10,000 of us to flight.—is it not “because their Rock has sold them out” (Dt. 32:30)?4. It once happened:During the revolt in Judah,153a mounted Decurion chased an Israelite to kill him.But he could not catch him.While he was till chasing him,a snake came out and bit [the Israelite] on the heel.[The Roman] said to him:“Don’t assume that because of our courage[Israel] was given into our hands—is it not “because their Rock has sold them out?” (Dt. 32:30)