Midrash · Halachah

Sifrei Devarim 348/ספרי דברים שמ״ח

א(דברים לג ז) יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וְזֹאת לִיהוּדָה, וְכִי מָה עִנְיַן זֶה לָזֶה? לְפִי שֶׁעָשָׂה יְהוּדָה מַה שֶּׁעָשָׂה, וְעָמַד וְאָמַר (בראשית לח כו): ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, כֵּיוָן שֶׁרָאָה רְאוּבֵן שֶׁהוֹדָה יְהוּדָה, עָמַד אַף הוּא וְהוֹדָה עַל מַעֲשָׂיו. הֱוֵי אוֹמֵר, יְהוּדָה גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (איוב טו יח-יט): ״אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם, לָהֶם לְבַדָּם נִתְּנָה הָאָרֶץ וְלֹא עָבַר זָר בְּתוֹכָם״.

1Pisqa’ 348⁵⁷1. “Long live Reuben! May he not die! (Dt. 33:6)And this is for Judah” (Dt. 33:7)—Well! What does one thing have to do with another?For Judah did what he did[by bedding his daughter-in-law, Tamar,]and then arose and said:“She is more righteous than I” (Gn. 38:26).When Reuben saw Judah confess,he, too, arose and confessed his deeds.I would say thatJudah influenced Reuben to become a penitent!Of them does the verse speak:“Which sages have transmitted from their fathers, withholding nothing;to them, alone, is the Land given,with no stranger passing between them” (Job. 15:17-19).

בשְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל זְמַן שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה שָׁרוּי בְּצַעַר וּמִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ מִתּוֹכָהּ.

22. “Listen, HASHEM, to the voice of Judah!” (Dt. 33:7)—this teaches thatMoses prayed on behalf of the tribe of Judah,saying before Him:Master of the world!Whenever the tribe of Judah is mired in misery, and prays before You,lift him from his misery.

גוְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, שֶׁיִּקָּבֵר עִם אָבוֹת בָּאָרֶץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: וְכִי עַצְמוֹת יוֹסֵף בִּלְבַד הֶעֱלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם? וַהֲלֹא כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט הֶעֱלָה עַצְמוֹת שִׁבְטוֹ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג יט): ״וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִתְּכֶם״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִתְּכֶם״? שֶׁכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט הֶעֱלָה עַצְמוֹת שִׁבְטוֹ מִמִּצְרַיִם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ? שֶׁנִּקְבַּר עִם אָבוֹת בִּקְבוּרָתָם. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (בראשית נ ה): ״בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן״ אֲנִי נִקְבָּר בָּהּ, וְאֵין אַחֵר נִקְבָּר בָּהּ. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ״? שֶׁנִּקְבַּר עִם אָבוֹת בָּאָרֶץ.

3“And restore him to his people!”⁵⁸ 348.2-3, 5-6 for diverse applications of identical midrashic formulations. (Dt. 33:7)—that is, let him be buried with the Patriarchs in the Land.R. Judah says:Now, were the bones of Josephall that Israel brought up from Egypt?Didn’t each tribe bring up from Egyptthe bones of its own tribal ancestor?⁵⁹For it is said[by Joseph to his brothers]:“Bring my bones up with you from all this!” (Ex. 13:19)Now, the Teaching needn’t haveincluded the phrase, with you!So, why does it specify with you?To inform us that each tribe brought upfrom Egypt the bones of its own tribal ancestor.Again, the Teaching needn’t haveincluded the phrase,and restore him to his people! (Dt. 33:7)—the point is, let him be buried with the Patriarchs in their graves.R. Meir says:Indeed, He says [of Jacob’s final charge]:“In my own grave, that I have dug for myselfin the land of Canaan, shall I be buried” (Gn. 50:5)—Does this mean that no one else is to be buried in it?What, then, does the Teaching implyby the phrase, restore him to his people? (Dt. 33:7)—the point is, let him be buried with the Patriarchs in the Land.

דיָדָיו רָב לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָרַג אֶת עֵשָׂו. וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה, בַּעֲמִידָתוֹ לִפְנֵי יוֹסֵף.

4“His hands do battle for him” (Dt. 33:7)—this refers to the time Judah killed Esau.⁶⁰“Nevertheless, be his help against his enemies” (Dt. 33:7)—such as when he stood before Joseph (cf. Gn. 44:18ff.)

הוְזֹאת לִיהוּדָה, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל זְמַן שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן שָׁרוּי בְּצַעַר וּמִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ מִתּוֹכָהּ.

53. “And this is for Judah” (Dt. 33:6-7)—this teaches thatMoses prayed on behalf of the tribe of Shimon,⁶¹ 348, n.6.saying before Him:“Master of the world!Whenever the tribe of Shimon is mired in misery, and prays before You,lift him from his misery,

ווְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, שֶׁקֵּרְבוֹ עִמּוֹ לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים א ג): ״וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגוֹרָלִי״.

6“and restore him to his people!”⁶² Assonance with `imo (“with him”) secures the word-play. (Dt. 33:7)—this implies, that they approached with him (`imo) for the blessing,as it is said:“And Judah said to Shimon, his brother:Come up with me and share my allotment”⁶³ “lots.” Goral refers as well to “fate” or “destiny.” That seems to be the connotation here. (Jud. 1:3)

זיָדָיו רָב לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד כה): ״וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי״. וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לה ה): ״וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְלֹא רָדְפוּ אַחֲרֵי בְּנֵי יַעֲקֹב״.

74. “His hands did battle for him” (Dt. 33:7)—this refers to the time when it said:“The two sons of Jacob, Shimon and Levi, each took his sword” (Gn. 34:25)—[to avenge the rape of Dinah].“Nevertheless, be his help against his enemies” (Dt. 33:7)—along the lines of what is said:“So they journeyed, and the terror of God fell upon the citiesthat surrounded them, but they didn’t pursue the sons of Jacob (Gn. 35:5)

חוְזֹאת לִיהוּדָה, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַל דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל זְמַן שֶׁדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שָׁרוּי בְּצַעַר וּמִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ, אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתוֹ מִתּוֹכָהּ. וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, שֶׁתַּחֲזִירֵהוּ אֶל אֶחָיו בְּשָׁלוֹם. יָדָיו רָב לוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָרַג אֶת גָּלְיָת. וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה, בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר (תהלים קכא א): ״אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי״.

85. And this is for Judah” (Dt. 33:6-7)—This teaches thatMoses prayed on behalf of David, the king of Israel,saying before Him:Master of the world!Whenever David, the king of Israel, is mired in misery,and prays before You, lift him from his misery,“And restore him to his people!” (Dt. 33:7)—that You might return him to his brothers in peace.“His hands did battle for him” (Dt. 33:7)—at the time he killed Goliath (1Sam. 17:48-51).“Nevertheless, be his help against his enemies” (Dt. 33:7)—this refers to the time when it is said;“I will lift up my eyes to the mountainsfrom which my deliverance comes” (Ps. 121:1)

טוְזֹאת לִיהוּדָה, מְלַמֵּד שֶׁנִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עַל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל זְמַן שֶׁמַּלְכֵי בֵּית דָּוִד שְׁרוּיִם בְּצַעַר וּמִתְפַּלְּלִים לְפָנֶיךָ, אַתָּה מַעֲלֶה אוֹתָם מִתּוֹכָהּ. וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ, זֶה יֹאשִׁיָּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (מ״ב כב כ): ״הִנְנִי אֹסִפְךָ אֶל אֲבֹתֶיךָ״. יָדָיו רָב לוֹ, זֶה מְנַשֶּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא טז): ״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד״, לַסּוֹף מַה נֶּאֱמַר בּוֹ (דה״ב לג יג): ״וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ״. וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה, זֶה יְהוֹשָׁפָט, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט וַה׳ עֲזָרוֹ״.

96. “And this is for Judah” (Dt. 33:7)—This teaches thatMoses prayed on behalf of the kings of the Davidic dynasty,saying before Him:Master of the world!Whenever the kings of the Davidic dynasty are mired in misery,and pray before You, may You lift them from misery,“and restore him to his people!” (Dt. 33:7)—this refers to Josiah,as it is said:“Therefore, I will indeed gather you to your Patriarchs” (2Ki. 22:20)“His hands did battle for him” (Dt. 33:7)—this refers to Menasseh,As it is said:“And Menasseh also spilled much innocent blood” (2Ki. 22:20). And in the end what is said about him?“And he prayed to Him and he was answered” (2Chron. 33:13).“Nevertheless, be his help against his enemies” (Dt. 33:7)—this refers to Yehoshafat,as it is said:Yehoshafat cried out, and HASHEM helped him” (2Chron. 18:31).