Midrash · Halachah

Sifrei Devarim 355/ספרי דברים שנ״ה

א(דברים לג כ) וּלְגָד אָמַר לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז ב): ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים״ וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם.

1Pisqa’ 355¹⁰³1. “And of Gad, he said:” (Dt. 33:20)—why is [this tribal ancestor] specified?Because elsewhere it is stated:“And from a few of his brothers,he took five men and presented them to Pharaoh” (Gn. 47:2)—but their names were not mentioned there.[Now we learn that Gad] was one of them.

בבָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד, מְלַמֵּד שֶׁתְּחוּמוֹ שֶׁל גָּד מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ כְּלַפֵּי מִזְרָח.

2“Blessed is the One who enlarges Gad” (Dt. 33:20)—this teaches thatthe territory of Gad will continue to expand eastward.

גכְּלָבִיא שָׁכֵן, מְלַמֵּד שֶׁהוּא סוֹמֵךְ לַסְּפָר, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ לַסְּפָר נִמְשָׁל לַאֲרָיוֹת.

3“He takes shelter among the lionesses” (Dt. 33:20)—this teaches thathe lives close to the frontier,for anyone who lives close to the frontier,is compared to a lioness!

דוְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד, טָרַף זְרוֹעַ – לְשֶׁעָבַר, אַף קָדְקֹד – לֶעָתִיד לָבוֹא.

4“Tearing off limbs and, even, the scalp” (Dt. 33:20)—“Tearing off limbs”—this was in the past.“And, even the scalp”—in the coming future!

ה(דברים לג כא) וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, הוּא בָא בָרֹאשׁ תְּחִלָּה וְהוּא יָבוֹא בָרֹאשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא.

5“Singling out the best portion (r’eshit) for himself” (Dt. 33:20)—he was first (r’osh) to arrive [to claim his tribal allotment],And he will be the first (r’osh) to return [to it]in the coming future.

וכִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן, זוֹ קְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנְּתוּנָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד. וַהֲלֹא לֹא מֵת אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב מט): ״עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ״, וְאֵין נְבוֹ אֶלָּא חֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב לז): ״וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ וְגוֹ׳ וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן״ וְגוֹ׳, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוּטָל בְּכַנְפֵי שְׁכִינָה בְּאַרְבַּעַת מִילִים מֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַסְפִּידִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵם: קֶשֶׁת, וּמָן, בְּאֵר, וּכְתָב, מִכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת, וּפִי הָאָתוֹן, וּפִי הָאָרֶץ, וְקִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּמְעָרָה שֶׁעָמַד בָּהּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ, וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וּשְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף כֻּתֳּנוֹת וְהַמַּזִּיקִים. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אַף הָאַיִל וְהַשָּׁמִיר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף הָאוּר וְהַפִּרְדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַצְּבָת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר צְבָתָא בִּצְבָתָא תִּתְעֲבֵד, צְבָתָא קַדְמָיְיתָא מַאי הֲוָת? הָא לָאו בְּרִיָּה הֲוָת! אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ בִּדְפוּס וּלְהַתִּיכָהּ בְּתוֹכוֹ? הָא לָאו בְּרִיָּה הֲוָת!

6“For there is the allotment of the Law-giver stored up” (Dt. 33:20)—this alludes to the burial plot of Moses,which was placed in the tribal allotment of Gad.But didn’t he die in the allotment of Reuben?For it is said:“Ascend these heights of Abarim to Mount Nebo” (Dt. 32:49)—and Nebo is certainly in the tribal allotment of Reuben,as it is said:“And the descendants of Reuben built Heshbon . . . and Nebo . . .” (Nu. 32:37-38).2. What does the Teaching mean by:“For there is the allotment of the Law-giver stored up” (Dt. 33:20)?This teaches thatMoses was lifted on the wings of the Presence four mil—from the tribal allotment of Reuben to the allotment of Gad.And the angelic attendants sang eulogies on his behalf, saying:May peace come to himwho rests upon his bier!Now, this grave was one of thethings created during the firstSabbath-Eve’s twilight hour.And here are others:The rainbow [of Noah],¹⁰⁴ the manna,¹⁰⁵ the spring [of Miriam],¹⁰⁶ 305.3the letters [of the Hebrew alphabet],the text [of the Ten Utterances],¹⁰⁷ the stone tablets,¹⁰⁸the mouth of [Bilam’s] she-ass,¹⁰⁹the mouth of the Earth [that swallowed up Qorah],¹¹⁰the grave of Moses,¹¹¹the grotto in which Moses (Dt. 33:23) and Elijah (1Ki. 19;11-15) stood[as the divine glory passed before them],the staff of Aaron,with its almonds and blossoms.¹¹²And some say:The clothing [of light worn by] the Primordial Adam.And some say:The coats [of the High Priest],¹¹³and the demons.R. Yoshaiah says in his father’s name:Also, the ram [substituted for Isaac],and the [stone-cutting] Shamir-worm.R, Nehemiah says:Also, [the first] fire and the [first] she-mule.¹¹⁴R. Judah says:Also tongs.And so He says:Tongs are made with tongs—so, how did the first tongs come to be?They must have been a unique creation!They said to him:Really, couldn’t they have beencast in a form and cut out?In which case,they may not have been a unique creation!¹¹⁵, 5; cf. ARNB, 37; T. Eruv. 8:23.

זוַיֶּתֶא רָאשֵׁי עָם, שֶׁעָשָׂה אֶת הַתּוֹרָה תָּוִים תָּוִים.

73. “Where the heads of the people assembled”¹¹⁶ Assonant with taw. See following note (“mark” or “sign”). (Dt. 33:21)—to establish the [written] Torah’s diacritical marks.¹¹⁷ of the Hebrew alphabet. The meaning here is difficult, as attested by the variants recorded in Finkelstein’s apparatus, F:418, l.11. H:511, Pisqa’ 355, n.9 surveys and translates the key variants. JN2:443 renders: “[the use of the letter, taw, in the word for ‘come’ indicates that] he made the Torah into taws.” But Neusner does not indicate the meaning of “making the Torah into taws.”

חדָּבָר אַחֵר: מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לִכָּנֵס בְּרֹאשׁ כָּל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה: בְּרֹאשׁ חֲבוּרָה שֶׁל בַּעֲלֵי מִקְרָא, וּבְרֹאשׁ חֲבוּרָה שֶׁל בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, וּבְרֹאשׁ חֲבוּרָה שֶׁל בַּעֲלֵי תַלְמוּד, וְנוֹטֵל שָׂכָר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נג יב): ״לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים, וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל״.

8Another word:this teaches that Moseswould in the future sit at the head (bar’osh)of each and every disciple circle—at the head of thecircle of Scripture experts;at the head of thecircle of oral tradition experts;at the head of thecircle of dialectics experts—and would take a prize from each and every one.And afterwards He says:“Therefore, I will give him a portion with the great,and with the mighty shall he divide the spoils” (Is. 53:12).

טצִדְקַת ה׳ עָשָׂה, וְכִי מַה צְּדָקָה עָשָׂה מֹשֶׁה בְּיִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּאֵר עוֹלָה לָהֶן, וּמָן יוֹרֵד לָהֶם, וּשְׂלָו מָצוּי לָהֶם, וְעַנְנֵי כָבוֹד מַקִּיפוֹת אוֹתָם, אֶלָּא שֶׁאָמַר (דברים טו ז): ״כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן״.

94. “He performed the righteousness of HASHEM” (Dt. 33:21).Now, indeed—what righteousness¹¹⁸ In the present context, the term refers to support of the poor.did Moses work in Israel?For the forty years of wasteland wandering,Miriam’s spring bubbled up for them;and manna descended for them;and quail was supplied to them;and the clouds of Glory surrounded them—[But did Moses himself perform such righteous deeds]?Rather [he provided righteousness for the future],by saying:“Should there be paupers among you” (Dt. 15:7).

יצִדְקַת ה׳ עָשָׂה, מְלַמֵּד שֶׁצְּדָקָה תְּלוּיָה בַּדִּין תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו א): ״כֹּה אָמַר ה׳ שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה״.

10“He performed the righteousness of HASHEM” (Dt. 33:21)—This teaches that,beneath the Throne of Glory,righteousness depends upon justice,as it is said:“Thus spoke HASHEM—preserve justice and execute righteousness” (Is. 56:1)

יא(דברים לג כב) וּלְדָן אָמַר, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז ב): ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח״, וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם.

115. “And of Dan, he said” (Dt. 33:22)—Why is this [tribal ancestor] specified?Because elsewhere it is stated:“And from a few of his brothers,he took five men and presented them to Pharaoh” (Gn. 47:2)—but their names were not mentioned.[Dan] was one of them.

יבדָּן גּוּר אַרְיֵה, מְלַמֵּד שֶׁסָּמוּךְ לַסְּפָר וְכָל מִי שֶׁסָּמוּךְ לַסְּפָר נִמְשָׁל לַאֲרָיוֹת.

12“Dan is a lion’s cub” (Dt. 33:22)—this teaches thathe lives close to the frontier,for anyone who lives close to the frontier,is compared to the lion.

יגיְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן, מַה זִּנּוּק זֶה יוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד וְנֶחֱלָק לִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, כָּךְ שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּן נוֹטֵל לוֹ חֵלֶק בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע יט מז): ״וַיֵּצֵא גְּבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן וַיִּלָּחֲמוּ״.

13“That leaps forth (yezaneq) from Bashan” (Dt. 33:22)—take your typical brook (zinuq).It springs from one sourceonly to branch off into two.So, too, the tribe of Dan splitits share between two places,For, indeed, He says:“Now, the descendants of Dan,had lost control of their border,so the Danites went up to do battle with Leshem” (Josh. 19:47)

יד(דברים לג כג) וּלְנַפְתָּלִי אָמַר, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז ב): ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים״ וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם.

146. “And of Naftali, he said” (Dt. 33:23)—Why is this [tribal ancestor] specified?Because elsewhere it is stated:“And from a few of his brothers,He took five men and presented them to Pharaoh” (Gn. 47:2)—But their names were not mentioned.[Now we learn that Naftali] was one of them.

טונַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נַפְתָּלִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּיַמִּים וּבְדָגִים וּבִסְפִינוֹת.

15“Naftali—filled with divine favor” (ratzon; Dt. 33:23)—this teaches thatNaftali rejoiced in his share,from the sea, from fish, and from shipping.

טזוּמָלֵא בִּרְכַּת ה׳, זוֹ בִּקְעַת גִּינוֹסַר. רַבִּי אוֹמֵר: זֶה בֵּית דִּין שֶׁל טְבֶרְיָה. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר (תהלים קמה יט): ״רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה״.

16“And full of the blessings of HASHEM (Dt. 33:23)—this refers to the Valley of Gennesaret.Rabbi says:This refers to[the judges of] the court of Tiberias,of whom He states:“He works in favor (ratzon) of those who fear Him” (Ps. 145:19).

יזיָם, זֶה יָם שֶׁל סוּפְנִי. וְדָרוֹם, זֶה יַמָּה שֶׁל טְבֶרְיָה. יְרָשָׁהּ, מְלַמֵּד שֶׁנָּטַל מְלֹא חֶבֶל חֶלְקוֹ בַּדָּרוֹם.

17“From the west” (Dt. 33:23)—this refers to the lake of Sofne.“And from the south” (Dt. 33:23)—this refers to the lake of Tiberias.“You shall possess it” (Dt. 33:23)—this teaches that Naftali tooka full rope’s-measure of his share to the south.

יח(דברים לג כד) וּלְאָשֵׁר אָמַר, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ז ב): ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים״, וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם.

187. “And of Asher, he said” (Dt. 33:24).Why is this [tribal ancestor] specified?Because elsewhere it is stated:“And from a few of his brothers,he took five men and presented them to Pharaoh” (Gn. 47:2)—But their names were not mentioned.[Now we learn that Asher] was one of them.

יטבָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, אֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בְּבָנִים כְּאָשֵׁר.

19“Blessed with sons is Asher” (Dt. 33:24)—there is no tribe so blessed by sons as Asher.

כיְהִי רָצוּי אֶחָיו, שֶׁהָיָה מִתְרַצֶּה לְאֶחָיו בְּשֶׁמֶן אַנְפִּקִינוֹן וּבְקִבְלָאוֹת וְהֵם מְרַצִּים לוֹ בִּתְבוּאָה.

20“This most-favored among his brothers” (Dt. 33:24)—he would favor his brothers withoil of green olives and quails,while they would reciprocate with produce.

כאדָּבָר אַחֵר: יְהִי רָצוּי אֶחָיו, כְּשֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הָלַךְ אָשֵׁר וְסִפֵּר לְאֶחָיו, וְנָזְפוּ בוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: כָּךְ אַתָּה מְדַבֵּר בְּאָחִינוּ הַגָּדוֹל? וּכְשֶׁהוֹדָה רְאוּבֵן עַל הַמַּעֲשֶׂה נִתְרַצּוּ לוֹ אֶחָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: יְהִי רָצוּי אֶחָיו.

21Another word:“This most-favored (ratzui) among his brothers” (Dt. 33:24)—when Rueben committed that dirty deed[by despoiling his father’s bed (Gn. 35:22)],¹¹⁹ 31.Asher went and reported it to his brothers.But they rebuked him, saying:This is the way you speakabout our older brother?But when Reuben confessed to the deed,Asher’s brothers were appeased (nitratzu) on his behalf.Thus is it said:“This most-favored among his brothers” (Dt. 33:24)

כבדָּבָר אַחֵר: יְהִי רָצוּי אֶחָיו – כְּשֶׁהָיוּ שְׁבָטִים מִתְיַחֲסִים, זֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי הִיא לְוִיָּה וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי הִיא לְוִיָּה, אָמַר לָהֶם: אִם מֵרְאוּבֵן הַכָּתוּב מְיַחֵס, שֶׁלִּי הִיא לְוִיָּה, וְאִם מִבִּנְיָמִין הַכָּתוּב מְיַחֵס, שֶׁל לֵוִי הִיא לְוִיָּה. רִצָּה אֶת אֶחָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר יְהִי רָצוּי אֶחָיו.

22Another word:“This most-favored among his brothers; may he dip his foot in oil” (Dt. 33:24)—when the tribes were tracing their genealogies,this one said:The levitical office [and its Tithe are] mine!And that one said:The levitical office [and its Tithe are] mine!Then Asher spoke up and said:If Scripture traces genealogies from Reuben,[the first-born son of Jacob,]then the levitical office is mine[since I am the tenth son after Reuben]!But if Scripture traces genealogies from Benjamin[in reverse order of birth,]the levitical office is Levi’s[and I cede to Levi my right to the levitical Tithe].At that moment, he appeased (ritzu) his brothers,Thus is it said:“This most-favored among his brothers” (Dt. 33:24).

כגדָּבָר אַחֵר: יְהִי רָצוּי אֶחָיו, אֵין בְּכָל הָאֲרָצוֹת שֶׁמְּשַׁמֶּטֶת בַּשְּׁבִיעִית כְּאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר.

23Another word:“This most-favored among his brothers, may he dip his foot in oil” (Dt. 33:24)—of all the regions that release [their produce] in the Seventh Year,none compares to the territory of Asher.

כדוְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ, מְלַמֵּד שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר מוֹשֶׁכֶת שֶׁמֶן כְּמַעְיָן. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּצְטַפְצְפוּ אַנְשֵׁי לוּדְקִיָּא בְּשֶׁמֶן וּמִנּוּ לָהֶם פּוֹלִימוֹטוֹס אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְקַח לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לוֹ לְצוֹר, אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ חָלָב. הָלַךְ לוֹ לְגוּשׁ חָלָב, אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי. הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְלֹא מְצָאוֹ, אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא בַּשָּׂדֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁעוֹזֵק תַּחַת הַזַּיִת, אָמַר לוֹ: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶגְמֹר אֶת הַזַּיִת. מִשֶּׁגָּמַר אֶת הַזַּיִת וְנָטַל אֶת כֵּלָיו וְהָיָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. אָמַר פּוּמְלִיטוֹס: אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לָזֶה שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? דּוֹמֶה שֶׁצָּחֲקוּ בִּי יְהוּדִים. כֵּיוָן שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ קָרָא לְשִׁפְחָתוֹ, אָמַר לָהּ: בּוֹאִי וְרַחֲצִי אֶת רַגְלֵינוּ. מִלְּאָת סֵפֶל שֶׁמֶן וְרָחֲצָה רַגְלֵיהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. נָתַן לְפָנָיו לֶחֶם וְאָכַל וְשָׁתָה. לְאַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה עָמַד וּמָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ שׁוּב? אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת. אָמַר לוֹ: טֹל וַאֲנִי אָבוֹא עִמְּךָ וְאֶטֹּל אֶת מְעוֹתַי. עָמַד וּמָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אָדָם זֶה לֹא גָמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא מָשְׁכוּ עִמּוֹ. הִכִּירוּ אַנְשֵׁי לוּדְקִיָּא וְקִדְּמוּ לְפָנָיו שְׁלשֶׁת מִילִים וְקִלְּסוּ לְפָנָיו קִלּוּס גָּדוֹל. אָמַר לָהֶם: לֹא תְקַלְּסוּ לִי קִלּוּס זֶה אֶלָּא לְאָדָם זֶה שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי יג ז): ״יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב״.

24“May he dip his foot in oil” (Dt. 33:24)—this teaches that the territory of Asher gushes oil like a spring.8. It once happened:The people of Lodaqia¹²⁰ were pinched for oil.So they appointed a certain official,instructing him:Go and purchase for us10,000 zuz-worth of oil.He went to Tyre, and announced:I need 10,000 zuz-worth of oil!They told him: go to Gush Halav!He went to Gush Halav, and announced:I need 10,000 zuz-worth of oil!They told him:Go to So-and-So’s place!So he went to that house,but couldn’t find the person.They told him:Look! He’s probably in the field![The Lodaqian] went and found himhoeing under an olive tree.He announced:I need 10,000 zuz-worth of oil!He replied:Wait a while, till I finish with my olive tree.When he finished with the olive tree,he gathered up his tools, sauntering along.Said the official to himself:Can this guy really have10,000 zuz-worth of oil?I’ll bet these Jews are toying with me!When the official returned [to the Jew’s] home,[the Jew] summoned his slave-girl, saying:Come and rinse our feet!She filled a small bowl with oiland washed their feet,in order to embody what is said:“May he dip his foot in oil” (Dt. 33:24).[The host] placed before him some bread.So he ate and drank.After [the official] had finished eating and drinking,[the Jew] got up and measured out for him10,000 zuz-worth of oil.He said: Do you want more?He replied: I’m out of cash!He said to him:Take the oil and I’ll go with you[back to Lodaqia] and collect my money.He got up and measured out for him18,000 zuz-worth of oil [for export to Lodaqia].People said—the Lodaqian did not leave so much as a camel or an assunburdened in the Land of Israel[in his haste to get the oil to Lodaqia]!.Now the people of Lodaqiaknew the official, and greeted himwith a parade three mil long,lauding him with abundant praises.He said to them:Don’t praise me with all these praises!Rather, praise this man, for all this is his.And not only this—but I still owe him 18,000 [for the oil]!This is in order to embody that which is said:“One man pretends to wealth, but has nothing;Another pleads poverty, while hoarding great riches” (Prov. 13:7).

כה(דברים לג כה) בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר הָיְתָה מַנְעוּלָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

25“May your locks (min`aleicha) be of iron and brass” (Dt. 33:25)—This teaches thatthe territory of Asher locks up (man`alah)the gateway to the Land of Israel.

כווּכְיָמֶיךָ דׇּבְאֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת כֶּסֶף לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז יד): ״וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף״ וְגוֹ׳.

26“And may you have wealth ¹²¹. BDB conciders the verbal root, d-b-‘ as obscure in meaning. I supply a sense contextually. JPS renders: “security.” all your days” (Dt. 33:25)—This teaches that all the landsprovide (dov’ot)¹²² 42, which H:88 renders as: “all the other lands shall send their overflow . . .” silver to the Land of Israel,for on this theme it is said:“And Joseph collected all the silver” (Gn. 47:14)

כז(דברים לג כו) אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן, יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אֵין כָּאֵל וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת אֵל יְשֻׁרוּן; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שמות טו יא) ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה׳״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (דברים לג כט) ״אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ״; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שם ו ד) ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (דהי״א יז כא) ״וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד״; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שה״ש ב ג) ״כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (שם ב ב) ״כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים״; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שמות טו ב) ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (ישעיה מג כא) ״עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי״; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (תהלים פט יח) ״כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (ישעיה מט ג) ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״.

279. “There is none like God, Jeshurun!’ (Dt. 33:26).Israel says:“There is none like God” (Dt. 33:26),and the spirit of the Holy One responds:“Jeshurun”(Dt. 33:26)Israel says:“Who is like You among the gods, HASHEM” (Ex. 15:11)?And the Spirit of the Holy One responds:“Fortunate are you, Israel! Who is like you?” (Dt. 33:29). Israel says:“Listen, Israel! HASHEM is our God, HASHEM is One!” (Dt. 6:4),and the Spirit of the Holy One responds:“And who is like Your people, Israel, a singular nation in the Land” (1Chron. 17:21).Israel says:“Like an apple tree among the trees of the forest” (Song 2:3),and the Spirit of the Holy One responds:“Like a lily among the thorns” (Song 2:2).Israel says:“This is my God and I will glorify Him” (Ex. 15:2),and the Spirit of the Holy One responds:“This people did I form for Myself” (Is. 43:21).Israel says:“For You are the glory of their power” (Ps. 89:18),and the Spirit of the Holy One responds:“Israel, in whom I shall be glorified” (Is. 49:3).¹²³3. Cf Mechilta Rashbi-Nelson, shirata, p.129.

כחרֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יְשָׁרִים עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ, כִּבְיָכוֹל וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים.

2810. “Riding through the Heavens to your aid” (Dt. 33:26).When Israel is upright and doesthe will of the All-Present,“He rides through the Heavens to your aid” (Dt. 33:26).But when they do not do His will—so to speak—“Through the clouds in His pride” (Dt. 33:26)—[that is, Israel’s sin obscures the vision of the All-Present].

כטוּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים, נִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, אֱמֹר לָנוּ מַה הִיא מִדַּת כָּבוֹד לְמַעְלָה? אָמַר לָהֶם: מִן הַשָּׁמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים אַתֶּם יוֹדְעִים מַה הִיא מִדַּת כָּבוֹד לְמַעְלָה.

29“Through the clouds in His pride” (Dt. 33:26)—all Israel gathered together before Moses.They said to him:Master Moses!Tell us, how does the quality of Glory operate Above?He replied:From the example of the lower Heavens,you can infer the operation of Glory Above!¹²⁴ 307 for a similar interchange about the operation of judgment Above.

למָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁאָמַר: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹת כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַמְּדִינָה וְאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ. נִכְנַס וְרָאָה וִילוֹן פָּרוּס עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ, וְלֹא יָכֹל לָזוּז עֵינָיו מִמֶּנּוּ עַד שֶׁנָּפַל. אָמְרוּ לוֹ: אִם וִילוֹן פָּרוּס עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה וְשָׁם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת לֹא יָכֹלְתָּ לָזוּז עֵינֶיךָ מֵהֶם עַד שֶׁנָּפַלְתָּ, אִלּוּ נִכְנַסְתָּ בַּמְּדִינָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! לְכָךְ נֶאֱמַר: וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים.

30An analogy—to what situation is this comparable?A certain man said:I would like to gaze at the majesty of the king.They said to him:Go to the capitol city and you will see him.He was about to enter, and saw a curtainhanging across the gate to the city,and precious gems and pearlswere set into its fabric.He could not tear his gaze from ituntil he fainted.They said to him:If you couldn’t tear your gaze from the sight of a curtainhanging across the entrance to the city,with precious gems and pearlsset into its fabricuntil you fainted—all the more so would youpass out had you entered the city[and seen the king himself]!This is why it is said:“Through the clouds in His pride” (Dt. 33:26).